פסקדין: ביקורת חריפה על ועדה מקומית - הערימה קשיים שלא בצדק

פסקדין: ביקורת חריפה על ועדה מקומית - הערימה קשיים שלא בצדק

מאת: עו"ד דוד חן | תאריך פרסום : 01/11/2017

סגנית נשיא ביהמ"ש לעניינים מנהליים בלוד ורדה מרוז קיבלה את עתירתה של חברת בנייה, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביהוד-מונוסון, והורתה לה לתת לחברה היתר בנייה ללא דיחוי וללא תנאים, לאחר שנים של עיכובים. בתחילת 2012 זכתה חברת הבנייה – העותרת – במכרז לרכישת זכויות במגרש המיועד לדיור מוגן, על פי תכנית בנייה שאושרה בעיריית יהוד-מונוסון ב-2007.

לאחר שהסדירה את יחסיה עם רשות מקרקעי ישראל, העותרת הגישה לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה ל-117 יחידות דיור במגרש ולמרתף חנייה מתחת לשטח ציבורי פתוח הגובל במגרש. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה אולם התנתה את ההיתר בחתימה של העותרת על הסכם עם עיריית יהוד-מונוסון, הכפוף לאישור מועצת העיר. אך בסופו של דבר העירייה סירבה לחתום על ההסכם עם העותרת, ולכן נבצר ממנה מלמלא את התנאי שהציבה הוועדה המקומית.

בשלב מאוחר יותר, ועדת הערר מתחה ביקורת על 'טשטוש' הגבולות בין עמדתה המקצועית של הוועדה כוועדת רישוי לבין שיקולי העירייה שאינם רלוונטיים להחלטתה, וקבעה כי על הוועדה לפעול למתן ההיתר. למרות זאת, ההיתר המיוחל לא ניתן ובשנת 2015 הגישה העותרת את העתירה נגד הוועדה המקומית, ראשת העיר עו"ד יעלה מקליס, העומדת בראש הוועדה, ואדריכלית העיר.

עמדה מעוררת תמיהה

לאורך פסק דינה, השופטת מרוז ניתחה את תנאי ההיתר ותיארה את השתלשלות האירועים, תוך שהיא דחתה את עמדת המשיבים שלפיה מדובר בעתירה שהוגשה בחוסר תום לב. בעיקרו של דבר, השופטת הבהירה כי החלטת ועדת הערר מפורשת, בהירה וחדה, ומחייבת את הוועדה המקומית. השופטת אף השתכנעה כי הגעה להסכם עם העירייה היא תנאי ב-היתר ולא תנאי ל-היתר.

בתוך כך היא הבהירה כי זכות העותרת לקבל את ההיתר, שלמען השגתו עמלה שנים, אינה מותנית בעמדת העירייה. השופטת אף שוכנעה כי הוועדה המקומית הערימה על העותרת שלל קשיים, שלא בצדק. "עמדת הוועדה המקומית מעוררת תמיהה, בהינתן יוזמתה לתכנון התכנית, אשר מאחוריה עמדה העירייה. אין בפי הוועדה המקומית הסבר לפשר התנהלותה", כתבה.

בסיכום פסק דינה, השופטת ציינה כי "עתירה זו מלמדת על דרך חתחתים שיש בכוחה של רשות מנהלית להעמיד בפני האזרח, להתיש ולשחוק את כוחותיו, משאביו ויוזמותיו. סירוב הוועדה המקומית להוציא היתר בנייה לעותרת נעשה בחוסר סמכות, בתואנות לא ראויות ובמגמה לסכל תכנית מאושרת שהיא עצמה יזמה לבניית דיור מוגן".

בסיכומו של דבר השופטת הורתה על הארכת תוקף היתר הבנייה שאושרר על ידי ועדת הערר מפברואר 2017 ואילך, ללא צורך בחידוש אישורי הרשויות המקצועיות וללא כל תנאי נוסף.

הוועדה חויבה לשלם שכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.

ב"כ העותרת: עו"ד אמיר שפיצר

ב"כ המשיבים: עו"ד עופר צילקר

עו"ד דוד חן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

לפסק הדין לחצו כאן

לאתר המשפט הישראלי פסקדין המציע הרשמה חינם לחברי ההתאחדות לחצו כאן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.