"מועצת המאה", המורכבת מראשי הארגונים המובילים במגזרים השונים בישראל, הציגה היום בפני ראשי המערכת הפוליטית את 7 דרישות היסוד אותם הם נדרשים להכניס למצעי המפלגות. במרכז התוכנית: הקמת שני מרכזים חדשים בנגב ובגליל והזרמת מאות מיליוני שקלים לפרויקטים שיבטיחו את שנת המאה למדינה.
"מועצת המאה" השיקה היום את מסמך 7 הדרישות המופנות לראשי המפלגות בישראל ופנו אליהם בפנייה ישירה: אמצו את הדרישות והפכו אותן לחלק בלתי נפרד מהמצע שלכם ומהפעולות הראשונות שלכם בממשלה הבאה.
בין חברי המועצה ניתן למצוא את הארגונים המובילים בישראל בהם נשיאות המגזר העסקי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, תנועת אור, נשיאות המעסיקים והעסקים, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, התאחדות הקבלנים- בוני הארץ, איגוד ההיי-טק הישראלי והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI.
המגמות והתחזיות הדמוגרפיות לעשורים הבאים מצביעים על כך שבשנת 2048, שנת ה-100 למדינה, יהיו בישראל כ-17 מיליון תושבים. לכאורה מתנה – אך זו עלולה להיות מסוכנת מאוד עבורנו אם סדרי העדיפויות וההחלטות של הממשלות לא ישתנו בהקדם.
אם נמשיך במגמה הנוכחית, כ-13 מיליון תושבים צפויים לחיות במרכז הארץ ו-4 מיליון בלבד צפויים להתגורר בנגב ובגליל כך ש-75% מתושבי המדינה יצטופפו ב-25% משטחה. והמשמעות ברורה: שחיקת אזור המרכז בעקבות מחירי דיור מרקיעי שחקים, צפיפות, פקקים, זיהום אוויר והיעדר עתודות קרקע, לצד דחיקת אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית-חברתית לנגב ולגליל. מצב זה עלול להוביל את ישראל להפוך למדינת עולם שלישי.
מנהיגי הרשויות, איגודי החברה האזרחית והעסקית, ארגוני הגג והעתיד במדינת ישראל, חברו יחד מתוך תחושת אחריות לפעול בשנים הקרובות לקידום מהלך לאומי, צופה פני-עתיד, אל מול אתגרי ההווה, תחזיות גידול האוכלוסייה והפערים ההולכים וגדלים בין האזורים והתושבים בישראל.
רשימת 7 הדרישות עליהם יידרשו ראשי המפלגות לחתום:
תכנון, פיתוח וניהול אזורים I תיאום ובקרה בין כלל גורמי הממשל, הרשויות והחברה I סמכויות תכנון וביצוע
יצירת התקשרויות ומימון בשיטת BOT ו –PPP למימוש התוכנית ולקידום זמינות הביצוע I תמריצים I קרנות ייעודיות I מנגנוני ביצוע
הוספת 800 אלף יח"ד לתכנון הקיים I הקמה מראש של מתחמים להשכרה I התאמת מוצרי הדיור לקהלי היעד ב-2048 I מתן אפשרויות דיור לקבוצות גדולות (צעירים ועולים)
פיתוח מרחבי תפקוד עירוניים – אזוריים I 50% מיח"ד בהתחדשות עירונית I עירוב שימושים I טיפוח קהילות I פיתוח שכונות חדשניות בתכנון עירוני מתקדם (שכונה חכמה, בת קיימא, בנייה רוויה ונגישה)
תכנון ופיתוח מרחבים כלכליים תחומיים (קלאסטרים) I הקמת מרכזי חדשנות וחללי עבודה בלב ערים I מתן תמריצים למועסקים
פיתוח קווי תחבורה ציבורית בין כל ערי המרכזים החדשים ובין המרכזים I הקמת שד"ת בינ"ל בנבטים ובצפון I רכבת לקריית שמונה ולאילת I הקמת מט"שים ומט"בים.
הגדלה והקמת אוניברסיטאות ומכללות ל-300,000 סטודנטים I פיתוח פארקי שעשועים וספורט I שימור הסביבה I פיתוח תיירות ופנאי I התאמה ושדרוג התשתיות ומערכות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי I הרחבה והקמת בתי חולים, תוספת תקנים, מיטות וציוד I הנגשת הבריאות לקהילה
כעת תצא "מועצת המאה" לסדרת מפגשים עם ראשי המפלגות במטרה להחתים אותם על ההתחייבות להכניס את הסעיפים האלה למצעים ולאחר מכן לפעולה מיידית עם כינון הממשלה הבאה. במקביל תפעל המועצה ליצירת קבוצת לחץ למתן ביטוי בחוק התקציב, בהסכמים הקואליציוניים ואל מול ראש הממשלה שייבחר.
רוני פלמר, מזכ"ל מועצת המאה ומייסד-שותף ומנכ"ל תנועת אור: "מדינה ללא חזון ותוכנית זהה לחברה ללא מו"פ, יעדים ועתיד. בהיעדרם של אלה עשויה היא להיכשל וליפול. בכל התחומים אנו נדרשים לחשיבה עתידית ופעולה מיידית, אנו מחויבים לבניית הפרק הבא של מדינת ישראל בהקדם, אנו באיחור של 50 שנה. את הפעולה הזו, אפשר לעשות רק בחיבור כוחות".
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "השבוע נפתחה שנת הלימודים. ל-2.5 מיליון הילדים שפתחו את שנת הלימודים, בתוספת עוד 9 מיליון נוספים המצטרפים בדור הקרוב – אין עתיד במרכז הארץ.
על כן יש לגשת מיידית להקמת 2 ערי ביקוש בנגב ובגליל שיציעו איכות חיים ברמה גבוהה בהרבה מהמקובל בגוש דן ויהוו אלטרנטיבה עירונית אטרקטיבית למגורים, תעסוקה, חינוך, השכלה, תרבות, נופש ופנאי תוך בניית תשתיות מודרניות , מבני ציבור , בניה ירוקה, אנרגיות מתחדשות, תחבורה חכמה ועוד – במחירים ברי השגה.
כל זאת יש לבצע בעיקר ע״י השקעות המגזר העסקי המחפש אפיקי השקעה בסדרי גודל משמעותיים בישראל.
הקמת 2 ערי העתיד לאוכלוסיה של 4.5 מיליון תושבים תביא לתנופת פיתוח בכל ערי הנגב והגליל ותחולל צמיחה ברת קיימא בישראל ל-30 השנה הקרובות.
2 ערי הביקוש בנגב ובגליל יכולות להוות מופת עולמי ליצירת עירוניות מודרנית , תוססת ואיכותית המבוססת על שמירת הסביבה והתחשבות במשבר האקלים העולמי".