מנגנוני התמודדות עם הצעות גרעוניות – עבודה כלכלית של ההתאחדות

מנגנונים להתמודדות עם הצעות גרעוניות

1. הצעה גרעונית היא, ככלל, הצעה הנחזית בעיני עורך המכרז כנמוכה באופן בלתי סביר יחסית לאומדן. אחת ההגדרות להצעה חריגה באופן חריג (ALB – Abnormally Low Bid) מופיעה במסמך הבנק העולמי בנושא והיא שזו הצעה שבה המחיר, בהינתן רכיבי ההצעה האחרים, נראה כה נמוך שמתעוררים חששות מהותיים אצל המזמין ביחס ליכולת המציע לבצע את החוזה במחיר המוצע. לכאורה, ככל שההצעה זולה יותר, הרי שהאינטרס הציבורי מתקיים. אולם, ניסיון הדברים מוכיח כי ההצעה הזולה ביותר אינה בהכרח הטובה ביותר, ולא זו בלבד, ההצעה הזולה ביותר עלולה לגרום לנזק של ממש.
2. הצעה הנחזית גרעונית, זולה יתר על המידה מעלה את החשש כי המציע לא יוכל לעמוד בהצעתו כלל או לחלופין, יבצע את העבודה נשוא המכרז באיכות ירודה. למציע ייווצר תמריץ לחסוך בכל היבט אפשרי של ההתקשרות בכדי לצמצם את הפסדיו, עובדה שתוביל להענקת שירות ירוד לעורך המכרז או תוספת עלויות בדרך של "חריגים" או התדיינות משפטית. כל אלו מסכלים את תכליות דיני המכרזים ליצירת תחרות אפקטיבית בין המציעים וקבלת הצעות מיטביות מבחינת עורך המכרז ולאפשר התקשרות יעילה.
3. ברי כי סיכול הצעות גרעוניות צפוי אף להיטיב את התחרות במכרז. זאת, מהטעם שמציעים המציעים הצעות רווחיות אינם יכולים להתמודד עם הצעות החורגות באופן משמעותי מאמדן שווי ההתקשרות, כלומר, כאלו אשר אינן רווחיות, ולא יכולות להיות רווחיות.
4. שיטה סדורה לבירור ההצעות הנמוכות באופן חריג הינה חיונית, שכן המזמין אינו רוצה לוותר מראש ובאופן גורף על הצעות נמוכות מאוד הניתנות למימוש והמקור למחירן האטרקטיבי הוא ביתרונות וביעילותו של המציע.
5. עם זאת, ועדת המכרזים אינה נדרשת לבחון את שיקולי הרווח וההפסד של המציע ואת כדאיותה הכלכלית של הצעתו, אלא את רצינותו של המציע ואיתנותו הפיננסית ואת יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו על רקע דרישות המכרז.
6. טיפול בהצעות הנחזות להיות גרעוניות הוא נדבך אחד מני רבים בתורת המכרזים ובהתמודדות מזמיני העבודה עם ההצעות שהם מקבלים ובהן קיימות אנומליות המצביעות על פגמים בהליך המכרז או מידע של המזמין שלא ידוע לכל המציעים. למשל הצעות בפערים זהים זו מזו, ריבוי הצעות נמוכות ואחת גבוהה וכד'.
7. הצורך לסנן הצעות הנחזות להיות גרעוניות בתחום התשתיות והבניה הציבורית משותף הן למזמיני העבודה (אשר יודעים שהצעות גרעוניות הן הזמנה לכשל) והן לציבור הקבלנים. המציע הצעה גרעונית צפוי לספק למזמין תוצר נחות, באיחור ניכר בלוחות הזמנים ואף לדרוש התאמות של התקציב במהלך הביצוע. מזמיני עבודה מפוכחים ורציונליים מבינים כי דירוג הצעות למכרזים על בסיס מחיר ההצעה בלבד עשוי להכשיל את המכרז, והם עלולים לשלם על כך ביוקר. על כן, התפתחו עם השנים מנגנונים שונים שתפקידם 'נטרול' החובה לבחור בהצעות הנחזות להיות הצעות גרעוניות.
8. מנגנונים מוכרים בישראל ובעולם לאיתור ולהתמודדות עם הצעות גרעוניות

10.1 להלן מספר שיטות הננקטות ע"י מזמיני עבודה בישראל גם אם באופן לא פורמלי, על מנת לבודד הצעות הנחזות להיות גרעוניות (אך לא בהכרח לפסילתן האוטומטית):

1. 1. בחירת ההצעה הקרובה ביותר לממוצע ההצעות מלמטה.
   2. פסילת הצעות הרחוקות מממוצע ההצעות ביותר מסטיית התקן של כלל ההצעות, ובחירת ההצעה הזולה ביותר מבין ההצעות שנשארות.
   3. פסילת הצעות הנמוכות מהאומדן ביותר מ- 25%.
   4. הגבלה מראש על מתן הנחות גבוהות. למשל – ניתן לתת עד 10% הנחה לפרק מסויים. מחשבים חציון ומנכים הצעות רחוקות ממנו ביותר מ- 10% (ראו לעניין זה תקנה 5א לתקנות חובת המכרזים, לעניין התקשרויות עם מתכננים בתחום הבניה, למשל).
   5. שיטה רב שלבית של משרד הבינוי: