מוכנות ראויה ופעילות נכונה באתר הבנייה קודם לאירוע, תרמו לכך שהאירוע הסתיים ללא נפגעים.
זוכרים? – מוכנות היא העיקר.
בתאריך 19 נובמבר 2023 התמוטט עגורן צריח. האירוע נגרם במהלך סופת גשמים משמעותית, מלווה במשבי רוח קיצוניים.
זמן קצר לפני האירוע, במהלך סופת גשמים עזה, הבחין מפעיל הגורן במשבי רוח חזקים במיוחד שסיכנו את יציבות העגורן. כתוצאה מכך, ננקטו באתר הפעולות העיקריות האלו:
- הופסקה עבודת העגורן.
- המטען שהיה תלוי על אונקל העגורן הורד והוסר ממקומו.
- מפעיל העגורן קיבל הוראה לצאת מתא המפעיל ולעזוב את העגורן.
- החלטות ניהוליות נכונות אלו הצילו חיים. כך מצופה היה לפעול, וכך לשמחתנו פעלו באתר בפועל.
אירוע חמור זה חוזר ומחזק את הצורך לשוב ולרענן את ההוראות הקשורות בהצבה ובתפעול של עגורנים תמיד, ובפרט בעונת מעבר, לקראת החורף.
מטה הבטיחות ממליץ למבצעי עבודות בנייה לשוב וללמוד את הדרישות וההנחיות לעבודה בטוחה עם עגורני צריח, בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות. ראו קישור https://www.osh.org.il/heb/general/effort/article,783/
אירוע זה נלמד על ידי מינהל הבטיחות ביחד עם מבצע הבניה וחברת המנופים. יחד עם זאת, ועל מנת למנוע אירועים דומים בעונת החורף שאנו מצויים בפתחה, בחר מטה הבטיחות להגדיש את אלה:
- לפני עזיבת תא המפעיל בעגורן יש להביא את זרוע העגורן למצב של "שחרור לילה". הסיבה לכך הינה, שבמצב זה, הרוח תסובב את הזרוע ובכך, יימנע מצב של יצירת לחץ על הזרוע שעלול לגרום לקריסת העגורן.
- התכנון והבנייה של היסודות צריכים להיות מאושרים על ידי מהנדס / קונסטרוקטור רשום.
- יש לדאוג לניקוז כדי למנוע הצטברות מים מסביב ליסודות העגורן.
- יש לתת את הדעת במיוחד על הערכה של עומסי הרוח, הן במהלך ההפעלה והן בשעות שבהן
העגורן לא פועל. רוחות חזקות מפעילות כוחות ניכרים על עגורני צריח אשר ממוקמים לעתים
קרובות בקרבת בניינים גבוהים. במצב כזה, יש להביא בחשבון את לחצי הרוח המקומיים
הנגרמים עקב אפקט המנהרה ואת השפעותיהם של משבי הרוח.
- לצורך תכנון עומס הרוח על מבנה עגורני צריח, יש לעיין בהנחיות היצרנים לגבי השפעות הרוח. מאחר שרוב עגורני הצריח המשמשים בישראל מיובאים, בהן עומסי התכן של הרוח שונים מאלה
השוררים בישראל, יש לבדוק את עומסי הרוח על המבנה של עגורני צריח על פי ההנחיות
המצוינות לעיל.
- חיוני שהקרקע שעליה ימוקם עגורן הצריח תהיה בעלת יכולת נשיאת עומס מתאימה. כאשר מעריכים את יכולת נשיאת העומס, צריך להביא בחשבון שינויים עונתיים בתנאי הקרקע. אסור לחרוג מקיבולת נשיאת העומס במצב הסטטי ובמצב העמסה הדינמי החמורים ביותר של העגורן.
- בשלבים ההתחלתיים של הבנייה, יש לשקול להימנע מהתקנת העגורן לכל גובהו שכן בשלב זה, לא ניתן לעגון את העגורן למבנה יציב. לפי תפיסת הפעלה זו, עם התקדמת הבניה, ובשלב המתאים, יוגבה העגורן לגובה הנדרש. שיטה זו מקובלת במדינות מסוימות, כמו סינגפור.
- לבסוף, ממליץ מטה הבטיחות להתקין שבשבות רוח דיגיטליות על כל עגורן באתר הבנייה (ולא להסתפק בשבשבת אחת באתר בנייה). הסיבה לכך הינה שמשבי רוח יכולים להשפיע באופנים שונים על עגורנים בעלי גובה שונה ומיקום שונה. יש להקפיד ששבשבות אלו תהיינה טכנולוגיות, כלומר, תאפשרנה שיתוף נתונים בין מפעיל העגורן לבין מנהל העבודה וכן, תיעוד רציף של משבי הרוח באתר.
קבלנים יקרים,
אירוע קריסת העגורן שכתוצאה מפעולות מקדימות נכונות של האתר, הסתיים ללא נפגעים, מהווה תזכורת לכולנו, לשוב ולבדוק את מידת המוכנות שלנו לתפעול עגורנים, תמיד ובפרט במעבר לעונת החורף שבה מתקיימים תנאים של משבי רוח קיצוניים וזרימות מים תת קרקעיות העלולות לפגוע בביסוס העגורן ולגרום להתמוטטותו.
זוכרים? – מוכנות היא העיקר.