יזמי בנייה רבים בוחרים לעתים לביצוע הפרויקט שלהם קבלנים הידועים בתור "קבלנים מתאבדים". מדובר בקבלנים המציעים הצעות מחיר נמוכות שאינן מבטאות את התשומות ההולמות את הפרויקט (חומרי גלם, קבלני משנה, עובדים, תקורה וכו') או שהצעת המחיר שלהם חורגת משמעותית מטה מהצעות המתחרים האחרים, ובקיצור הצעות שאינן מאפשרות רווח סביר לקבלן ומעלות את החשש כי זהו הפרויקט האחרון שלו.
חשוב להסביר — אין קבלן ש"מתאבד" באופן מודע. קבלנים יכולים לתת מחירים נמוכים, לעתים הפסדיים, אך הם יעשו זאת רק אם הם מעריכים שהתוצאה הסופית של הפרויקט תהיה רווחית עבורם. הצעה מתאבדת, כמעט תמיד, מרמזת כי הקבלן חושב שהפרויקט יחרוג משמעותית מהתקציב וכי יהיו בו שינויים דרמטיים שיהפכו אותו מהפסדי לרווחי עבור הקבלן. ייתכנו גם מקרים בהם ההצעה ההפסדית נובעת מטעות חישובית, מחוסר מקצועיות או חוסר שיקול דעת במסמכי המכרז. בכל מקרה זהו אור אדום בוהק עבור היזם. כמובן שלעתים קרובות מדי מסתבר כי הערכות הקבלן אינן מדויקות ואז למעשה אכן מדובר בהתאבדות עסקית.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים. אם מצד אחד יש קבלן מתאבד, מה זה אומר על היזם שבוחר בו לבצע את הפרויקט? האם מישהו מכם הקוראים היה נכנס להרפתקה שכזו בבניית ביתו הפרטי באופן מודע? הדבר דומה לרכישת מכונית חדשה במחיר של חצי משוויה במחירון — אנו יודעים שזה לא הגיוני ולא סביר, אבל הפיתוי הכספי מושך כל כך.
כשאדם פרטי בוחר בהצעה הפסדית למרות כל סימני האזהרה, זוהי זכותו, הרי זה כספו הפרטי. אך כשעושים זאת יזמי העבודה הציבוריים — הם מסכנים את כספי הציבור, אז למה הם עושים זאת? זו השאלה האמיתית והתשובה לה צריכה להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בענף הבנייה והתשתיות.
התופעה חמורה אף יותר כשבוחנים את פערי המידע בין היזם לקבלן. הקבלן מכיר רק את הצעתו ופועל ללא מידע על האומדן או הצעות אחרות ולכן לא יכול לקבוע אם חלה טעות בהצעתו או אם תמחר בחסר. היזם לעומת זאת חשוף להשוואה לא רק מול קבלנים אחרים בשוק אלא גם מול אומדן מתכננים, קרי הוא בוחר בהצעה ההפסדית מתוך הבנה מלאה של הסיכון הכרוך בה וכנגד כל סימני האזהרה.
ומה המשמעות של בחירה בהצעה מתאבדת? האם מישהו בענף עצר פעם לבדוק מה העלות האמיתית של פרויקט שעצר באמצע ומזמין העבודה נאלץ להחליף קבלן? כמה עלתה למזמין העבודה החלפת הקבלן, מה המשמעות הכספית של העיכוב במסירת הפרויקט למזמין, מה המשמעות למדינה במונחים, לדוגמה, של פקקים שנגרמו מעיכוב של שנה בהשלמת כביש ראשי, מה משמעות מבחינת ציבור המשתמשים הממתין להשלמת הפרויקט של בית חולים. במקרה של יזם פרטי, מה משמעות הפיצויים בגין מסירת דירות לרוכשים באיחור ועוד.
אז מעכשיו אמרו — "יזם מתאבד" כי אותם מזמיני עבודה שבחרו ביודעין בקבלנים שהציעו מחיר נמוך מדי אינם תינוקות חסרי ישע, משוללי יכולת מחשבה עצמאית הכבולים בעל כורחם לאותו קבלן פוחז, ככל שהם בחרו בהצעה לא הגיונית האחריות מוטלת לפתחם.
הפתרון נעוץ בשינוי התפישה בישראל. ככל שמזמיני העבודות בכל הרמות יבינו את החשיבות של איכות המציע, של ניסיונו, של רמת הבטיחות והעמידה בלוחות הזמנים שהוא מציע, ההצעות המתאבדות ייעלמו מהענף. הקבלנים מצדם יתמקדו באיכות, ישקיעו בבטיחות ויפסיקו להתחרות בהצעות לא ריאליות. הרווח אגב, יהיה של כולם, מזמין העבודה, הקבלן ובעיקר של הציבור הרחב.
הכותב הוא סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ