מבוא

על רקע ההצעה להעלות את התמלוג על חומרי חציבה  מכ-5 ש"ח לטון ל-11 ש"ח לטון, כאשר בפועל בוצעה כבר פעימה ראשונה של 3 ₪ ב1/7/2021 ומתוכננת פעימה שניה של 3 ₪ ביום 1/7/2022.  להלן התייחסות התאחדות בוני הארץ הכוללת צרכים, תחזיות בניה, חישוב המשמעות במחיר הדירה והתשתיות וכן עיקרי הבעיות והמלצות.

רקע

בישראל צורכים מדי שנה למעלה מ-50 מ' טון חומרי חציבה מכ-20 מחצבות בישראל , 9 מחצבות בבעלות ישראלית בשטחי איו"ש וכן מחצבות רבות בבעלות פלסטינית. כ-30 מ' טון משמשים את ענף התשתיות אשר ממומן כולו מכספי משלם המיסים באמצעות השקעות ממשלתיות ועירוניות וכ-20 מ' טון משמשים את ענף הבניה למגורים ולמבני ציבור. בשנת 1993 בעקבות תקנות חובת מכרזים לקחה על עצמה רשות מקרקעי ישראל, תכנון ומכרוז עתודות אגרגטים לחציבה. מאז ועד היום, לאחר השקעת ממון רב, לא נוספו עתודות ממשלתיות מתוכננות, וזאת לעומת ניצול כולל של כ-1.5 מיליארד טון בתקופה זו וכן גריעה של מחצבות פעילות בהיקף עתודות של כחצי מיליארד טון.

כשלים בהוצאת מכרזים חדשים

להלן מספר דוגמאות בהן הכוונות של רמ"י נתקלו בקרקע המציאות והיעד של המשך פעילות המחצבה לא הושג:

• מחצבת ציפורים ליד שדה בוקר – הוצאה חפוזה למכרז של מחצבה בבעלות אקרשטיין ללא כל נסיון להסדיר את הבעיות הנלוות כמו דרכי גישה, חיבור לכביש ארצי, תביעות בעלות של אוכלוסיה בדווית. לא היו מציעים והפעילות מושבתת מאז 2005 מאז ועדת ביין. ב-2021 יצא אותו מכרז שנית, נקבע זכיין, אולם עדיין אין שום פעילות ייצור בשטח, ולהבנתנו גם לא תהיה בעתיד הקרוב
• מחצבת ערוער   – נסגרה ב-2005 ומועד ההגשה נדחה בגלל בעיות טכניות. ב-2021 ]ורסם מכרז, נקבע זוכה אולם אין עדיין פעילות בשטח וגם לא נראה בעתיד הקרוב'
• מחצבת נחל רחם – נסגרה וראש המועצה מתנגד לפתיחתה מחדש.
• רוויה – הזוכה הגיש הצעה לא הגיונית וחזר בו. יצא מכרז חוזר, נקבע זכיין, אך עדיין שאין שום פעילות שיווקית של חומרי מחצבה ממחצבה זו.
• מחצבת הר שחר  – הופעלה בעבר ע"י שני זכיינים והוחזרה למנהל. במקום לתכנן ולהסדיר תב"ע לשכבות תחתונות איכותיות היא יצאה למכרז כמות שהיא והזכיין הפיק חומרים נחותים שאינם מתאימים לבטון/אספלט, ואף לאחרונה הפסיק כל פעילות חציבתית והמחצבה מושבתת.
• מחצבת הבזלת בית אלפא – המחצבה הוצאה מרשות הקיבוץ. זכיין זכה בהפעלה בתמלוג של 76 ש"ח לטון שאינו מאפשר לשווק את החומר. כיום הזכיין מייצר רק לעצמו. אין התחייבות למינימום הפקה  כך שמדובר בבזבוז עתודות.
• מחצבת חנתון-הוצאה למכרז לפני ארבע שנים, המפעיל הנוכחי זכה בתמלוג של 36 ₪, עובדה שמקשה עליו על יכולת שיווקית.
• מחצבת אושרת צפון ומחצבת אושרת דרום – יצאו למכרז ומתעכבות בשל סיבות משפטיות.
• מחצבת קדרים – יצאה למכרז, הפעלה מתוכננת עוד כ-5 שנים לפחות, סכום הזכיה מעל מילארד ₪, עובדה שתחייב את הזכיין למכור חומרי מחצבה במחירים גבוהים ביותר.

מקרים אלו ודומים להם לאורך השנים מצביעים על ההתנהלות השגויה של המנהל כאשר השלכות סיום ההתקשרות והוצאה למכרז מחדש לא נלקחו בחשבון.  באופן כללי – מחצבות שהוחזרו לרמ"י והוצעו מחדש במכרז, לא פועלות כיום עקב חוסר כדאיות כלכלית ליזמים או ליקויים בעריכת המכרזים. כמו כן חשוב לציין את העובדה שמחצבות חדשות לא נפתחו כלל.

הבעיות בתחום אינן חדשות ולמעשה מועלות מעת לעת בהמשך לצעד ספציפי או ועדה נוספת שמתכנסת לדון בנושא. דוח מבקר המדינה משנת 2014 הלין על עיכובים בשיווק מחצבות שהוחזרו לרמ"י ובהוצאת מכרזים להפעלתן עלולים להקדים את מועד היווצרות המחסור בחומרי חציבה ואף להחמירו. כמו כן ציין הדוח את היעדר תיאום וביזור הסמכויות לניהול משאבי הטבע בין המשרדים השונים פוגעים ביכולתה של הממשלה לפקח באופן יעיל על אספקתם, הקצאתם השוויונית וניצולם של משאבי הטבע.