בדרך כלל עובדים במדינת ישראל כ־150 אלף פועלים פלסטינים, כניסתם הופסקה לחלוטין עקב המלחמה, הן מרחבי יהודה ושומרון והן דרך מעבר ארז מעזה. הדבר יצר מחסור משמעותי בידיים עובדות בכמה ענפים במשק, וענף הבנייה בראשם: כ־125 אלף עובדים לא ישראלים, מתוכם כ־100 אלף פלסטינים, מועסקים בו בדרך כלל. לפי בנק ישראל הועסקו בענף כ־15 אלף עובדים פלסטינים ללא אשרת שהייה (שב"חים – שוהים בלתי חוקיים) בתקופה זו, אך הערכות אחרות מדברות על מספרים גבוהים יותר, סביב 40 אלף שב"חים ואולי יותר.

"העבודות הרטובות" – כלומר העבודות באתר הבנייה עצמו – מבוצעות באופן כמעט בלעדי על ידי פלסטינים באתרים מסוימים, ובאתרים אחרים המאזן מתחלק 50־50 בין עובדים פלסטינים לעובדים זרים ממדינות שונות. כעת עולה השאלה כיצד יוכל ענף הבנייה לתפקד בלעדיהם.

עוד לפני המלחמה, הפעילות בענף הבנייה הואטה משמעותית עקב עליות הריבית שהחלו באפריל 2022 ונמשכו יותר משנה שלמה, והיקפי המכירות והעסקאות בו הצטמצמו. גם בקצב התחלות הבנייה וקבלת היתרי הבנייה חלה האטה בעיקר בגלל חששם של יזמים והקבלנים רבים מפני התחלת פרויקטים חדשים בתקופה הכלכלית המאתגרת.

המצב צפוי להחמיר כעת עקב המלחמה, במיוחד בערים הקרובות לאזור הלחימה. החשש, שהיה קיים עוד לפני המלחמה להאטה הולכת וגוברת בקצב הבנייה, צפוי להתעצם עוד יותר עכשיו.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, אמר בדיון משותף לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדה המיוחדת לעובדים זרים כי הבעיה רחבה אף יותר מכפי שנראה. לדבריו, "חסרים כיום בענף הבנייה 120 אלף עובדים, בהם הפלסטינים שלא נכנסים לארץ ועוד 30־40 אלף עובדים שהיו חסרים עוד לפני המלחמה". בשל כך קורא סלוביק להביא כבר כעת עוד 50 אלף עובדים זרים ולא 20 אלף כפי שמתכנן משרד הבינוי והשיכון.