ישראל מעוניינת להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם, שהוחמר בפתאומיות על ידי הסכסוך עם חמאס, על ידי גיוס עשרות אלפי הודים בתקופה שבה פלסטינים שמילאו במשך זמן רב תפקיד מכריע בבנייה הישראלית ובמגזרים אחרים מנועים מהמדינה. ישראל ניהלה דיונים עם הודו על גיוס עובדים עוד לפני התקפות חמאס על ישראלים ב-7 באוקטובר ופעולות התגמול של ישראל בעזה. בינתיים, הגבלות חדשות ונוקשות על עובדים פלסטינים פגעו בכלכלה. עובדים זרים רבים, בעיקר מתאילנד, חזרו הביתה בגלל הסכסוך.

הרשויות בישראל אומרות כי הן מקוות לראות בין 10,000 ל-20,000 מהגרי עבודה הודים בחודשים הקרובים. זה יהיה שווה למספר הכולל של העובדים הזרים שנכנסו למדינה באמצעות הסכמים בילטרליים בשנת 2021, על פי המרכז הישראלי להגירה בינלאומית ואינטגרציה (CIMI).

"הודו תהיה אחת הספקיות הגדולות ביותר של פועלי בניין בישראל בשנים הקרובות", אומר שי פאוזנר, סמנכ"ל שיווק התאחדות בוני הארץ, והוסיף כי כ-5,000 עובדים בניו דלהי ובצ'נאי כבר הובטחו.

פאוזנר אמר כי העמותה שלו פנתה להודו "בגלל ההחלטה להפסיק את הגעת העובדים הפלסטינים לישראל מאז תחילת המלחמה". כשליש מהעובדים בענף הבנייה הישראלי היו פלסטינים, אך היתרי עבודה בוטלו לעובדים מעזה ומהגדה המערבית הכבושה לאחר פרוץ הקרבות. "כרגע אנחנו מחפשים כל דרך לסגור את הפער הזה. אנחנו בלחץ גדול", אמר.

בדצמבר אמר ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות, למחוקקים ישראלים כי התפוקה בתעשייה עומדת על 30 אחוז. "מבחינתנו אפשר להביא פועלים מהירח", אמר.

הפנייה של ישראל לעובדים הודים משקפת בחלקה את התחממות היחסים עם הודו בשנים האחרונות. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הביע חיבוק פומבי עם ישראל.

עוד לפני המלחמה בעזה חתמו שתי המדינות במאי על הסכם שבמסגרתו ישלחו לישראל 42 אלף עובדי בניין וסיעוד הודים, כך לפי דבריו של שר החוץ לשעבר אלי כהן בכנסת. פרסומות לגיוס עובדים ברחבי הודו מציגות משכורות שנעות בין 1,400 ל-1,700 דולר בחודש. כ-17,000 עובדים הודים מתגוררים כיום בישראל, רובם מועסקים בסיעוד, על פי התקשורת ההודית המקומית וגורמים ישראלים.

גורמים רשמיים בממשלת ישראל מכחישים כי המהלך נועד במפורש להחליף את העובדים הפלסטינים, אך מודים כי מופעל לחץ חדש. "למצב הנוכחי יש דרישות", אמר גורם בממשלת ישראל, שדיבר בעילום שם בשל רגישות המשא ומתן המתמשך. "כמובן, עכשיו יש תחושה של דחיפות רבה יותר".

לפני המלחמה, "שיא חדש של כל הזמנים" של 193,000 פלסטינים עבדו בישראל ובהתנחלויות בשטחים הכבושים, לאחר זינוק של שליש בשנת 2022, על פי ארגון העבודה הבינלאומי. חמישית מכוח העבודה בגדה המערבית הועסק בישראל.

אבל המספרים האלה צנחו אחרי שפרצה האלימות. "הכנסת עובדים משטח של אוכלוסיית אויב לישראל בזמן מלחמה היא טעות איומה שתעלה בדם", אמר גדעון סער, המכהן בממשלת החירום. שר הכלכלה ניר ברקת אמר לג'רוזלם פוסט כי הפיגוע ב-7 באוקטובר חשף את "הסיכונים" שבהעסקת פלסטינים והצהיר על תוכניתו להחליפם בעובדים זרים.

חזרתם של עובדים פלסטינים לישראל הסתבכה בפוליטיקה המלחמתית של המדינה. בנוסף לחברות הבנייה ובתי החולים, רבים במערכת הביטחון דוחפים להפעלה מחודשת של היתרי תעסוקה במספרים משמעותיים. המחסור בשכר, הם חוששים, יתרום לייאוש ולכעס בגדה המערבית, שבה האלימות כבר גאתה במהלך המלחמה בעזה.

אך דיווחים על כך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מוכן להשיק תוכנית פיילוט שתאפשר לפלסטינים מסוימים לחזור לעבודתם נתקלו בהתנגדות קשה מצד מחוקקים מהימין. יותר מתריסר חברים במפלגתו הליכוד גינו את התוכנית במכתב פומבי ביום רביעי.

בהודו, עמית קומאר, מגייס בעיירה קטנה במדינת אוטר פראדש שעובד עם סוכנות כוח אדם גדולה בניו דלהי בשם Dynamic Staffing Services, אומר לעובדים המעוניינים בכך שמוסלמים אינם יכולים להגיש מועמדות למשרה. "הם לא רוצים עובדים מוסלמים", אמר בראיון. בסרטוני יוטיוב רבים שבהם הוא מסביר את התהליך וקורא להגיש מועמדות, הוא אומר לצופים: "השם שלכם צריך להיות הינדי", ו"רק אחים הינדים יכולים להגיש מועמדות".

פקידי ממשלה המפקחים על סוכנויות גיוס כוח אדם הודיות – כולל במדינות הריאנה ואוטר פראדש ובעיר היידראבאד – אמרו כי אין הגבלה על עובדים מוסלמים. מנהלי כוח אדם דינמיים לא הגיבו לבקשות חוזרות ונשנות לתגובה.

איגודי עובדים ופעילים הודים תקפו בחריפות את מבצע הגיוס, וטענו לתנאים מסוכנים לעובדים. "אנחנו מתנגדים לזה כי זה שולח עובדים לפה של מוות", אמר ראמהר בהיוואני, מזכ"ל איגוד עובדי הבניין בהריאנה. "הם מפתים עובדים עם משכורת מפוארת, אבל אף אחד מהעובדים שלי לא ילך".

כמה איגודים הודיים, בינתיים, פרסמו הודעות לעיתונות לפיהן הצעד יסמן "שותפות" עם "מלחמת רצח העם המתמשכת של ישראל נגד הפלסטינים".

במהלך המתקפה באוקטובר, חמושים של חמאס הרגו 39 מהגרי עבודה תאילנדים ולקחו 32 בני ערובה, כך אמרו גורמים תאילנדים לרויטרס. כ-7,000 עובדים תאילנדים, מתוך 30,000 בסך הכל, עזבו את ישראל לאחר הפיגוע, לפי טיימס אוף ישראל, וראש ממשלת תאילנד, סרתה תאביסין, קראה לעובדים התאילנדים הנותרים לחזור. מאז 2014, עובדים תאילנדים היוו באופן עקבי יותר משני שלישים ממהגרי העבודה שהגיעו באמצעות הסכמים בילטרליים.

עובדים נפאלים עזבו גם הם לאחר הפיגוע, והותירו את בתי האבות הישראליים פועלים עם מחצית מעובדיהם בלבד, כך לפי ועדה של הכנסת לענייני עובדים זרים.

הבכיר הישראלי המעיט בחשיבות הסכנה לעובדים ההודים. "אנחנו לא הולכים לשלוח אנשים לאזורים שאנחנו בעצמנו לא מוכנים לעבוד בהם", אמר.

נראה כי עובדים הודים רבים אינם נרתעים. "אני צריך לעבוד במקום כזה או אחר. מסוכן גם כאן", אמר וינוד דנגי, פועל בניין בהריאנה שנותרו לו רק כמה מסמכים להשלים לפני שיגיע לישראל. "אבל אני לא הולך על ישראל. אני הולך על המשפחה שלי".

הוא צפה בסרטונים רבים באינטרנט על ישראל כדי ללמוד עוד, כולל כמה סרטונים של קומאר, המגייס באוטר פראדש.

"לא משנה מאיפה הם מגיעים, הם רק אומרים דבר אחד", אמר קומאר בסרטון יוטיוב. "אדוני, אני רוצה לנסוע לישראל."

לחצו לכתבה המלאה (אנגלית)