אנו מברכים את חברנו, גיא ששון שעשה היסטוריה: חבר נשיאות ההתאחדות לשעבר עשה באוסטרליה היסטוריה בטניס הפראלימפי הישראלי. ספורטאי ראשון בגרנד סלאם, ולא רק אחד אלא שניים, גם ביחידים וגם בזוגות.

מדובר בתחרות הגרנד סלאם השנייה בסך הכול בקריירה של ששון, והוא כבר רשם את ההישג המרשים של עלייה לגמר הזוגות ולגמר היחידים בכיסאות גלגלים, הישג ראשון מסוגו לטניסאי פראלימפי ישראלי. בחצי הגמר הוא גבר על המדורג 1 בעולם, נילס פינק ההולנדי, ועלה לגמר כדי להתמודד עם הולנדי נוסף, סם שרודר, המדורג 2 בעולם. כמו כן, ששון ושותפו הדרום אפריקאי עלו יחד לגמר הזוגות.

ששון התחיל לשחק טניס בכיסאות גלגלים אחרי שקרע חלק מעמוד השדרה שלו בתאונת סנובורד. לדבריו, "כבר קמתי מהכיסא ונעזרתי במקל הליכה, ואז הוצע לי הטניס. אני אוהב טניס, שיחקתי כשהייתי ילד, אבל הבנתי שאצטרך לחזור לכיסא הגלגלים בשביל זה. העדפתי לנסות שחייה, אבל התיישבתי פעם אחת, ראיתי כמה זה מאתגר ולאילו רמות אפשר להגיע – והתאהבתי".

לצד עיסוקו בספורט, ששון ממשיך להיות איש נדל"ן. מדובר בשילוב מאתגר בשל הטיסות מסביב לעולם שדורש עיסוקו בספורט. את הקרדיט על ההצלחה בשילוב המאתגר הוא נותן לצוות שלו. בשנתיים האחרונות הוא גר ביוסטון, אחרי שעבר לשם בגלל עבודתה של אשתו איה, גינקולוגית במקצועה. הוא נתמך על-ידי ספיבק וההתאחדות הפראמלימפית.

תחילה ניסה ששון להסתיר את עניין הטניס מאשתו וילדיו, משום שלא רצה שיידעו שחזר לכיסא גלגלים. במשך חצי שנה הוא היה חוזר הביתה עם יבלות בידיים, מה שהעלה שאלות אצל איה. בכל מקרה, הוא שמח שחשף בפניה לבסוף את הסוד.

ליד המיטה של ששון בבתי המלון ישנם שלושה שעונים: שעון תל אביב, שעון יוסטון ושעון העיר בה הוא נמצא. "לפעמים זה מבלבל. אתה קם, שואל את עצמך איפה אני, בודק מה השעה אצל המשפחה ואם עוד אפשר להתקשר", הוא אומר.

ששון כבר ייצג את ישראל בטוקיו 2020, ושם עין גם על פריז 2024. עכשיו, כשהוא מדורג כבר בצמרת העולמית, הוא לא מהסס להגיד שהיעד הבא שלו הוא מדליית זהב.