דבריו המלאים של אברהם נובוגרוצקי בכנס:

נתחיל את השעה וחצי שהזמינו אותי כאן לשאת דברים ונפתח בדברי ברכה לאכסניה, לרוני הנשיא, למנכ”ל, לדובי שכאן איתנו, לאנשי בנק המזרחי, ליהודה, לאלי כהן מתרמוקיר ידידי הטוב, לשרון ולעוד הרבה אנשים טובים. משה בא גד היקר, כל מה שאני הולך להגיד כאן בטל בשישים ליד כל הדברים שאתה אמרת, כי כל המציל נפש אחת מישראל מציל עולם ומלואו.

ניתן לכם רקע קצר לפני הנאום הארוך שלי מאיפה אני מגיע. אז רוב שנותיי העניבה לא הייתה איתי. גדלתי בבית של אבא, קבלן עבודות עפר, חברה בשם “כבישים ונתיבים”. כל החופשים שלי אספלטים, אבני שפה, בומקים, טרקטורים, תקלות, פועלים מהשטחים, לא מהשטחים – זה מה שעשיתי. ככה פירנסתי את עצמי בנעוריי וזה היה הסתל שלי לעולם העסקים ולעולם הדברים. אבל כאן אני מופיע לפניכם כנשיא התאחדות התעשיינים. בפועל אני גם ספק לא קטן שלכם, אני יושב ראש של חוד אסף, חברת ברזל בניין גדולה, וגם של קלקר עין כרמל. אבל כהתאחדות התעשיינים אני נמצא כאן כמי שמאמין שהתעשייה והבנייה הן ביחד, הן שתי זרועות של אותו מנוע צמיחה לאומי. בלי קבלנים אין דירות. בלי תעשייה אין בנייה. מאחורי כל בניין עומדים מפעלי הפלדה, הבטון, האלומיניום, הזכוכית, החשמל, המיגון, הצבע, התשתיות, הציוד המכני והטכנולוגיות המתקדמות. כאשר מנוף מתרומם באתר בנייה, עשרות מפעלים ברחבי המדינה מתחילים לעבוד. כאשר נבנית שכונה חדשה, נוצרות אלפי משרות בתעשייה, בהובלה, בהנדסה, בלוגיסטיקה, בשירותים – ולכן הצלחת ענף הבנייה היא הצלחת התעשייה והצלחת התעשייה היא הצלחת ענף הבנייה.

הענפים שלנו עברו בשנים האחרונות שנים לא קלות. מלחמה, מחסור בעובדים, עלייה בעלויות, קושי בייבוא ושינוע, ריבית גבוהה, אי-וודאות כלכלית. אולם דווקא מתוך המשבר מתברר עד כמה תעשיית הבנייה היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. אני אשתף אתכם. שלשום הייתי בקריית שמונה, במפעלים תעשייתיים. נסעתי ברחובות העיר, חיפשתי מנופים – אין, לא ראיתי. חיפשתי עבודות תשתית משמעותיות – לא ראיתי. חיפשתי רכבות שמגיעות צפונה – לא ראיתי, אין. בעיקר פגשתי אנשים ששואלים מתי הילדים שלהם יחזרו הביתה. כאן נמצאת המשימה הלאומית שלנו. אם לא נבנה, לא נשקיע בבתים ובמפעלים בצפון ובדרום, לא נוכל לשקם את מדינת ישראל. האתגר שלנו זה לשקם ערים, לשקם קהילות, לשקם אמון, לבנות מחדש עתיד – כי כמו שאמרתי, עיר בלי מנופים היא עיר שקפאה. עיר בלי תשתיות היא עיר שמתרחקת ועיר שהצעירים שלה אינם חוזרים אליה היא עיר שמאבדת את עתידה. ישראל תזדקק בשנים הקרובות למאות אלפי יחידות דיור, לשיקום הצפון והדרום, להתחדשות עירונית, לבניית בתי ספר, בתי חולים, מרכזי תעסוקה, כבישים ותשתיות. המשימה הזאת לא יכולה להתבצע ללא תעשייה ישראלית חדשה.

העתיד נמצא בבנייה מתועשת, במפעלים חכמים, בייצור מתקדם, בבנייה מודולרית, ברובוטיקה, באוטומציה, בשילוב עמוק בין המפעלים לבין אתר הבנייה. אבל בכדי שהחזון הזה יתממש, מדינת ישראל חייבת לספק את התשתיות הנדרשות. ראשית, כח אדם. גם התעשייה וגם הבנייה סובלות ממחסור חמור בעובדים. יש להרחיב הכשרות מקצועיות, לשלב אוכלוסיות נוספות, להגדיל את היקף העובדים הזרים במקומות הנדרשים, כולל נהגים – ולעודד הכנסת טכנולוגיות שיגדילו פריון. שנית, תשתיות לאומיות. הצפון זקוק לרכבת, הנגב זקוק לכבישים, אזורי התעשייה זקוקים לחשמל, אנרגיה, מים ותקשורת. בלי תשתיות לא תהיה צמיחה. מקורות מימון, הזכירו כאן קודמיי, גם פרויקטי בי-או-טי באים בחשבון. אנא תשקלו אותם, מדינת ישראל, ותריצו את הדברים.

שלישית, ממשלה שמאפשרת לבנות. היום הקבלנים, היזמים והתעשיינים מתמודדים עם בירוקרטיה ארוכה ומסורבלת שנמשכת שנים רבות. ריבוי ועדות, אישורים כפולים, עיכובים, חוסר ודאות. הגיע הזמן לקצר תהליכים, להאיץ אישורים, לפשט רגולציה וליצור ודאות למשקיעים וליזמים. ובמקום זה מה אנחנו מוצאים? אנחנו מוצאים שמחפשים חולות דקים, המדינה לא פותחת מחצבות חדשות. אנחנו רואים גזירות חדשות על מפעלי הבטון ואנחנו לא רואים עידוד של רכש כחול לבן. מדינת ישראל, כאן המקום שלך להיכנס לתמונה ולעודד את זה. לעודד כחול-לבן ולפתור את הבעיות שהזכרתי בקצרה קודם. אנחנו הקבלנים, המהנדסים והתעשייה כן חוברים ביחד למצוא פתרונות שיגדילו את התיעוש, אבל גם כאן המדינה צריכה קצת להכניס את היד לכיס. פיתחו לנו כפיתחה של מחט ואנחנו נפתח לכם עולם ומלואו, אני מבטיח. נושא הקרקעות מחייב טיפול. מדינת ישראל חייבת לשווק קרקעות בהיקפים משמעותיים ובמחירים מתאימים, בקצב שיאפשר תכנון ארוך טווח. ללא היצע קרקעות מספיק בעלויות מתאימות, לא נצליח להגדיל את הבנייה ולא נצליח להוריד את מחירי הדיור.

ואי-אפשר שלא להתייחס גם לריבית. הריבית הגבוהה פוגעת היום בשני מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק – התעשייה והנדל״ן. היא מקשה על השקעות, על היזמים, על לקיחת אשראי. מעכבת פרויקטים ומצננת את הפעילות הכלכלית. כאשר האינפלציה נמצאת בשליטה, וזה מה שקורה היום, וכאשר המשק זקוק לצמיחה, וזה מה שקורה, הגיע הזמן להמשיך במהלך של הפחתת הריבית. הורדת הריבית אינה רק צעד פיננסי, היא מנוע צמיחה. היא תסייע לתעשייה להשקיע, היא תסייע לקבלנים לבנות, היא תסייע למשפחות ולזוגות הצעירים לרכוש דירות, היא תסייע להחזיר את המשק למסלול של צמיחה.

ידידיי, שיקום הצפון והדרום לא יימדד במספר ההחלטות הממשלתיות ובמספר הוועדות שלהם, הוא יימדד במספר המנופים, במספר הדירות, במספר המפעלים. הוא יימדד בכך שהצעירים יחליטו לחזור הביתה. בסופו של דבר, התעשייה והבנייה אינם רק ענפים כלכליים. הן בונות ערים, הן בונות קהילות, הן בונות את מדינת ישראל.

אני מאמין, רוני, שאם נדע להמשיך ולפעול ביחד כמו שפעלנו עד היום וכמו שהולכת את זה עד היום ואני מברך אותך על כך, התעשיינים, הקבלנים והממשלה יצליחו להצעיד ולהחזיר את המדינה למסלול של צמיחה. זה בידינו, אנחנו מחויבים לזה, בשביל זה התמנינו לתפקידים שהתמנינו.

כמו שאמרנו, אם אין מנופים – אין עתיד. אם אין תשתיות – אין צמיחה. אם אין תעשייה ובנייה חזקה – אין מדינה חזקה. אני רוצה להודות לכולם ולהרים כוס וירטואלית של לחיים לחייכם, לחיי המשפחות שלכם, לחיי החיילים הטובים שלנו, בנינו, ששומרים עלינו בכל רגע ורגע, ולחיי מדינת ישראל. לחייכם, בוני הארץ. תודה רבה.

דבריו של משה בא-גד בכנס:

שלום לכולם. נעים להיות פה היום, ובעיקר נעים להיות פה כי מרגש שבמדינת ישראל שאתם פועלים עבורה והיא פועלת עבורכם רואים לנכון בהתאחדות הקבלנים במגזר העסקי לשים לנגד עיניהם את הנושא של הבטיחות. אז קודם כל תודה. ברשות ידידי, מר דובי אמיתי, אלוף משנה במילואים, נשיא נשיאות מגזר העסקי; ברשות ידידי אברהם נובוגרוצקי, נשיא התאחדות התעשיינים; ברשות נשיא התאחדות הקבלנים מר רוני בריק; ברשות מנכ"ל ההתאחדות, יגאל; מכובדיי כולם. תודה על ההזדמנות לעמוד פה היום ולהיות פה איתכם ולעמוד לצידכם בהובלת הענף לצד העשייה העסקית, בהובלה בטוחה של הענף.

אנחנו במוסד לבטיחות ולגיהות, שהוא גוף של המדינה, שפועלת עבורכם, עבור הקבלנים, בשביל להבטיח שכל עובד ועובדת מכל לאום שהוא יחזור הביתה בסוף יום עבודתו בבטחה ובשלום. בשביל לסבר את האוזן במדינת ישראל, בשנת 25' ביטוח לאומי שילם 9.8 מיליארד שקל על תאונות עבודה. זה נתון שבסופו של דבר, קודם כל הוא מזעזע בכל קנה מידה, כמות תאונות העבודה. על כולנו לעשות כל דבר בשביל שקודם כל כמה שיותר חיי אדם יינצלו ולא ייפגעו אנשים, ובוודאי להפחית את ההוצאה המיותרת כל כך הזאת. כי המטרה של כולנו פה היא להבטיח שכל אדם מכל גזע ומכל לאום שמגיע לעבוד פה אצלנו בישראל עבור מדינת ישראל, עבור עם ישראל – כל אדם מכל לאום יחזור לביתו בשלום.

אני אפרוש בפניכם חלק מהפעילות שלנו שרובו בחינם ומיועד עבורכם, עבור הקבלנים, עבור היזמים – והוא מבוצע באמצעות שיתוף פעולה עם ארגוני העל, להם יש נציגות אצלנו במועצה הציבורית מהמגזר העסקי כולו: התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, בעלי המלאכה ועוד. אנחנו מסייעים לכם ועבורכם להפחית את הנפגעים בסדרה של שירותים שכאמור ניתנים עבורכם בחינם בשביל להבטיח לצד עמידה ביעדים כלכליים, להבטיח מקצועיות ובטיחות. אם יש לכם קשב למילים שלי היום, אני מבקש למצוא מטרה אחת: תיעזרו בנו בשביל להבטיח שיותר אנשים יחזרו הביתה בבטחה בשלום, להפחית את תאונות העבודה. זה מה שמעניין. לשמור על הבריאות ועל חיי אדם. כל השאר לא רלוונטי, כי הערך בחיי אדם הוא שווה לכם בסופו של יום יותר כסף, יותר יעילות בעבודה.

אנחנו כאמור גוף הסברתי מניעתי שהתפקיד שלנו בבחינת "אם לא תאכל יבוא שוטר". אנחנו לא מנהל הבטיחות, אנחנו לא נותנים קנסות. המטרה שלנו, של כל העוסקים אצלנו. המדינה אומרת אני רואה עינינו את הצורך להדריך, להסביר ולפתח מתודיקה של הסברה פעילותית להפחתת תאונות העבודה. אם אנחנו נגיע ליותר מקומות שאתם תשתמשו בשירותים שלנו ממילא, אתם תימנעו בסופו של תהליך מקנסות הרגולטור, ואני מזכיר, הרגולטור הוא לא מאוד נחמד בהיבט של הפרות בטיחות חמורות.

שלל המדריכים שלנו פרושים מדן ועד אילת, והוא מסייע לכם ומתפעל מול העובדים שלכם הדרכות בשפות שונות, באתרים שונים, באמצעות מדריכים בתחומים שונים, מחקלאות ועד בנייה, שבנייה כידוע זה אחד מהענפים שבהם רף הנפגעים הוא הגבוה ביותר מסך תאונות העבודה בישראל ולכן ככל שאנחנו נהיה עבורכם ותשתמשו בנו בשירותי מדינת ישראל להפחית את כמות התאונות. ממילא בסופו של דבר אתם תעמדו בדרישות החוק ופחות אנשים ייפגעו. כידוע לכם, בעקבות דיון שהיה בכנסת, המוסד לבטיחות וגיהות הקים מוקד קו חיים. המוקד הזה הוא מוקד קדמי שמקבל דיווחים מעובדים ומאזרחים על מפגעי עבודה שונים, ואנחנו מקבלים תמונות על עובדים מלאומים שונים, שאולי חלקם מנסים מה שנקרא – תסלחו לי על השימוש בביטוי – להעניש או לגרום לקבלן ששכר אותו להעניש אותו ברגע שהם רואים את המפקח של משרד העבודה ומלא הם מורידים את הקסדה או את האפוד או ניגשים בלי רתמת קו חיים על הפיגומים. כל הדברים הללו אנחנו מקבלים והדיווח הזה מועבר מיידית באמצעות המוקד או שאנחנו, אם זה משהו שהוא לא מסכן חיים, אנחנו רוצים מדריך מטעמנו להדריך את מנהל העבודה, את מנהל האתר, בשביל לעזור לו. אבל אם חלילה זה משהו שהוא מסכן חיים, אין לנו ברירה ואנחנו מחויבים לפי חוק לדווח על זה לרשויות המקומיות, למשטרה ולמנהל האכיפה, למנהל הבטיחות במשרד העבודה, והמשמעות היא לפעמים לא נוחה. אז אנחנו רוצים לעזור לכם בשביל להקדים תרופה למכה, ואנחנו באמת מעדיפים שאנשי המוקד יישארו ללא עבודה.

אני רוצה לומר מילה על הסימולטורים שלנו, שבוודאי חלקכם שמעתם עליהם. יש לנו סימולטורים בתחומים שונים, שהם הובאו מארה"ב והתפקיד שלהם – דיברנו על הפעלה מרחוק – אז רגע מילה על הסימולטורים שפועלים בתחומים שונים, בתרחישים שונים, לרבות תרחישי רוח, מזג אוויר כזה או אחר. המטרה של אותם סימולטורים בתחומים שונים, כאמור בין אם זה מנופי צריח, לאפינג, מנופים ניידים, מלגזות, משאבות בטון ועוד. החברות הגדולות ביותר במשק של התשתיות והבנייה עובדות איתנו באופן קבוע על מנת להבטיח עבורכם, עבור הקבלנים, עבור היזמים – שכל עובד שמקבל את הקוקפיט אליו לידיים יהיה בטוח יותר, מקצועי יותר וודאי יעיל יותר, כי אתם מכירים את הבעיות שיש בענף, ומי לעובד כזה יכול להיות יעיל יותר.

ולכן נכבדי, אם יש מסר אחד שאני רוצה להעביר עבורכם פה היום: קחו את המושג הזה שבטיחות בעבודה שווה לכם כסף, כי אם זאת תהיה נקודת המבט, אני אומר לכם שהעסק יתקדם הרבה יותר טוב עבורכם, כי יחד נעבוד בטוח יותר עבור מדינת ישראל. אני רוצה לספר לכם לסיום על מנהטן. ב-1610 ראשוני ההולנדים נכנסו והגיעו למנהטן, ומה שהם עשו שם, הם בנו את זה. מנהטן תשמש עבורכם ועבורנו שם קוד עבור שינויי התקנות בבטיחות בבנייה, שייכנסו לתוקפם ב-16.10 הקרוב, ב-26'. הם מרחיבים באופן משמעותי כידוע לכם את הנושא של תקנות הבטיחות בבנייה לקבלן ומזמין העבודה, ואני מציע לכם, צופי פני העתיד, אנחנו עבורכם לעזור לכם בשביל להימנע מבעיות. תיערכו לשינוי התקנות ובכך תבטיחו את המשך העבודה הפוריה והמועילה שאתם כל כך חשובים עבור מדינת ישראל.

תודה רבה לכולם.

דבריו של עו"ד אלדן דנינו בכנס:

בוקר טוב לכולם. ראשית, תודה על ההזדמנות. אני חושב שאכסניה המפוארת היא הוועדה לדבר על הנושא הכאוב הזה, כמו שאני שומע אתכן. אבל לצערי הרב או לשמחתי, תלוי מאיזו זווית רואים את זה, מאוקטובר 2026 – אם להיות מדויק, מה-16 באוקטובר 2026 – כל עולם הבטיחות בעולם המשפטי שלנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, הולך להשתנות לאין היכר. זאת אומרת, מה שאנחנו מכירים היום, מבחינה משפטית-חוקית גרידא, אנחנו לא נכיר יותר, וודאי וודאי בתחומי האכיפה שתכף נראה, מאוקטובר 2026. אז באמת, תמיד עולה השאלה מיהו האחראי על כל נושא הבטיחות בענף ואיך וכאשר בעצם מודדים את האחריות הזאת.

כאיש פרקליטות לשעבר, אני זוכר איפשהו ב-2018 – עד 2018 זה לא עניין יותר מדי, אבל היום אנחנו מדברים על אופרה אחרת – רק הבוקר לצערנו הרב אנחנו עם הרוג באתר בנייה. לא תמיד גם התאונות הן באשמתנו, אבל שוב, אני מדבר מהפריזמה ומהזווית המשפטית בלבד, אם יש גולת כותרת ראשונה של התקנות החדשות, זה קודם כל המשמעות שלהן ומה שהן מנסות להביא איתן, שזה דבר ראשון. התקנות החדשות כבר לא בוחנות כוונות. הן לא יבחנו אותנו כקבלנים וכיזמים, האם רכשנו ציוד מגן אישי, האם בסופו של דבר מיגנו את העובדים כמו שצריך, האם קנינו גדרות כמו שצריך וכן הלאה, אלא הן מטילות אחריות ישירה על כל בעל תפקיד בחברת הבנייה וגולת הכותרת גם החדשה בחברה היזמית. לראשונה במדינת ישראל מזה 78 שנים שחברות יזמיות נכנסות לאירוע. היום החברות היזמיות ב-95 אחוז מהמקרים לא באירוע בכלל בשום צורה ואופן, ולא רק שלא באירוע, וודאי וודאי שלא חלה עליהן שום אחריות חוקית, בין במישרין ובין בעקיפין, והדבר הזה הולך להשתנות ב-16 באוקטובר 2026 בצורה תהומית. זאת אומרת שלראשונה באמת בענף הבנייה במדינת ישראל, האחריות לפתיחות מטפסת עד למעלה, עד למגדל השן של היזמים, אני בכוונה מגדיר את זה ככה, כאיש פרקליטות לשעבר, האחריות בפעם הראשונה מזה 70 מגיעה ליזם.

מה זאת אומרת? אם עד היום האחריות שלנו היא אחריות מרוכזת לחלוטין, זאת אומרת, מזמין העבודה התקשר עם קבלן ראשי בעל סיווג מתאים לצורך ביצוע העבודה, הקבלן הראשי מינה מנהל עבודה וכן הלאה, מה שהיה עד לפני שבועיים עוזר בטיחות, ולכן היום ברגע שאותו מזמין עבודה, יזם, מתקשר עם מבצע בנייה שכשיר לצורך ביצוע עבודות הבנייה, והוא מינה מנהל עבודה וכן הלאה, ומזמין העבודה בדק שכל האירוע הזה אכן קרה, ב-99 אחוז מהמקרים האחריות לא חונה ולא מגיעה אצלו. אלא מה? שמה-16 באוקטובר, האחריות הופכת להיות אחריות ישירה ומשותפת.

מה זאת אומרת אחריות ישירה ומשותפת? לא מספיק יותר שיש לי קבלן ראשי מבצע בנייה, לא מספיק יותר שמונה מנהל עבודה, היזם מזמין העבודה, בכדי לפתוח אתר בנייה ב-16 באוקטובר 2026 מבחינה חוקית יהיה חייב למנות בקר בטיחות בכל אחד ואחד מאתרי הבנייה שלו. זאת אומרת, מבחינת החוק מה שמצופה ממך זה שבקר הבטיחות, שזה העיניים הבטיחותיות שלך בשטח, מצופה שאתה זה שתעסיק אותו, בין בהעסקה ישירה ובין במודל של העסקה עקיפה, ובסופו של דבר שהוא יעבוד תחתיך, משום שהוא אמור לשמור על האינטרסים המשפטיים שלך כיזם. בסוף אתה לא תרצה שהאחריות שלך, המשפטית, הפלילית, תחנה אצל הקבלן ולא אצלך בשום צורה ואופן. כי אתה בסופו של דבר יודע להגן על עצמך, ואתם צריכים פשוט להבין את האירוע. אי-אפשר יהיה לפתוח אתר בנייה במדינת ישראל מבלי שהיזם, מזמין העבודה, אכן מינה את בקר הבטיחות. רק לאחר מכן יהיה אפשר למנות מנהל עבודה וכן הלאה. זאת אומרת שב-16 באוקטובר 2026, כל מזמין עבודה ויזם נכנס לאירוע באופן ישיר, ולא רק שנכנס לאירוע, יש לו בר סמכא באתר שנקרא בקר בטיחות, שהוא בעצם במרכאות כפולות ומכופלות סוג של מנהל עבודה שלו ובלעדיו אי-אפשר יהיה לפתוח את אתר הבנייה. השינוי המהותי אצלכם, הקבלנים, הוא בסופו של דבר באתרים שהם מעל 15 אלף מטר רבוע. בהיתר הבנייה, חלה עלינו חובה נוספת. חוץ ממינוי מנהל עבודה וכן הלאה, אנחנו נצטרך גם כקבלנים מבצעי בנייה למנות מנהל אתר. רק באתרים מעל 15 אלף מטר רבוע, המדינה חקקה חוק, תקנה חדשה, כתיקון מספר 11 לתקנות הבטיחות בעבודה, שבאות ואומרות שגם אנחנו כקבלנים נכנסים עוד מתחת לאלונקה. לא מספיק שממנים מנהל עבודה, אלא באתרים גדולים מעל 15 אלף מטר בהיתר הבנייה, אנחנו גם ממנים מנהל אתר.

אני אתן לכם זום אאוט שנייה. בקר הבטיחות מוכשר להיות מישהו הנדסאי, מהנדס וממונה בטיחות בעל כשירות ענפית בענף הבנייה? זאת אומרת, אין לזה שום הכשרה היום במדינה ייעודית בכדי להיות בקר בטיחות. כל מהנדס בניין, הנדסאי בניין או ממונה בטיחות בעל כשירות ענפית בענף הבנייה יכול לשמש כבקר בטיחות ובלבד שהוא לא עוסק בשום תפקיד אחר באותו אתר, באותה החברה. מנהל אתר כשיר להתמנות, הנדסאי או מהנדס. ממה שאני רואה בשטח זה תפקיד שיעבור למנהלי הפרויקטים, משום שהיום אין שום אחריות למנהלי פרויקטים מבחינת החוק בבטיחות. זאת אומרת, החוק בבטיחות לא מכיר מנהל פרויקט. המשוג הזה, מצד המילים הללו, "מנהל פרויקט", גם לא החוק וגם לא התקנות לא מגדירות אותם בשום צורה ואופן ולכן ההגדרה היום של מנהל פרויקט, ממה שלפחות אני רואה בשטח, תהפוך להיות מנהל אתר ואני חושב שאנחנו צריכים בסופו של דבר להיערך לזה משום שבשיחותה עם משרד העבודה, אני מבין שהולכת להיות אכיפה מוגברת כבר ב-16 באוקטובר וזה לא מעבר להרים, משום שאם אנחנו כבר נכנסים תכף ליולי-אוגוסט, ספטמבר רובו ככולו חגי תשרי ואז ישר אנחנו מגיעים לחודש אוקטובר. חשוב להיערך לזה ברמה גם הפרסונלית של מינוי בעלי תפקידים.

שואלים אותי תמיד מה קורה אם אני גם היזם וגם הקבלן. זה קורה המון. אז ברור שאם אתם גם היזמים וגם הקבלנים בסופו של דבר, לרוב אתם גם עובדים תחת שני ח"פים שהם שונים, ואז כל ח"פ הוא ישות משפטית נפרדת לחלוטין, וגם אם לא, אתם מתחייבים גם כיזם וגם כקבלן לכל דבר ועניין. זאת אומרת, חלות עליכם פעם ראשונה החובות שחלות על יזם – מינוי בקר וכן הלאה – וחלות עליכם גם בסופו של דבר האחריות שנובעת מכוח היותכם קבלנים במינוי מנהל אתר וכן הלאה.

משרד העבודה הוציא חוזר שהפרויקטים הפעילים שנמשכים גם מעבר לאוקטובר 2026, צריך לערוך להם התאמה לכל דבר ועניין כאילו נפתחו ב-16 באוקטובר 2026. זאת אומרת, אתה תצטרך באתרים שלך שקיימים היום להתאים אותם כבר מהיום לתקנות החדשות.