תגובות רבות ניתנו לרשם הקבלנים אחרי שהוציא צו הפסקה לפרויקט שעל-פי החשד בוצע על-ידי קבלן שלא החזיק ברישיון קבלן מתאים והשתמש ברישיון של סגן יו"ר הכנסת, ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד. המשותף לתגובות הוא שכולן טענו שלמעשה חצי מענף הנדל"ן עובד כך.

"נניח שהיה מדובר ברופאים במקום בקבלנים – אדם הולך לעבור ניתוח אצל רופא שקיבל את הרישיון שלו מרופא אחר תמורת כמה אלפי שקלים בחודש. זה האירוע בענף הבנייה", מסביר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף הבנייה והבטיחות בהתאחדות. לדבריו, "כיום, צריך לפחות שש שנות ניסיון כמנהל עבודה, מהנדס או הנדסאי בשביל להיות קבלן בסיווג הנמוך ביותר (ג'1). כדי להגיע לסיווג הגבוה ביותר (ג'5) – שנותן אפשרות לבנות מבנים גדולים – דרושות עוד 5 שנות ניסיון, כלומר, 11 שנה במצטבר. מכיוון שזה אתגר, התפתחה תופעה פסולה של סחר ברישיונות. אגף רשם הקבלנים אחראי על האכיפה, אבל אין מספיק כוח אדם כדי לבצע אותה כי התופעה לא מקבלת תשומת לב ממשלתית".

ינושבסקי מוסיף כי מי ששוכרים את הרישיונות הם בדרך כלל עובדים שצמחו בשטח, אך לא מוסמכים לבצע את העבודות: "הרבה פעמים מדובר בעובדים של חברות קבלניות שחושבים שהם יודעים ויכולים לבנות לבד, אפילו שהם לא קבלנים. יכול להיות שהעבודה תצליח, ויכול להיות שלא. סטטיסטית, שליש מההרוגים בתאונות עבודה נהרגים בעבודות של קבלנים לא רשומים. להיות קבלן רשום עולה כסף, ולהיות חאפר זה זול יותר. אבל כשחוסכים כסף – האיכות יורדת.

"ההשלכות של בנייה על-ידי קבלן לא רשום הן לאו דווקא קריסה של הבניין, ומתבטאות גם בפרויקטים איכותיים פחות, עם בעיות איטום ותחזוקה. כשיש בקרה על הקבלן התוצאה היא פרויקטים איכותיים יותר". ינושבסקי מבהיר כי ברוב המכריע של המקרים מי שמזמין עבודות מקבלן זול ללא רישיון אינו מגלגל את "החיסכון" אל רוכשי הדירות, אלא חוסך בעצמו בעלויות הפרויקט.

רשם הקבלנים קיים 17 שימועים לקבלנים בגין של "שימוש לרעה ברישיון קבלן" בין ינואר 2022 לפברואר 2023. ב-2015 ערך הרשם 15 שימועים, שמתוכם שניים הסתכמו בנזיפה בלבד ושניים הסתיימו ללא נקיטת אמצעי משמעת. למרות ההסכמה בענף כי מדובר בתופעה נרחבת, היקפי האכיפה מזעריים.

לדברי ינושבסקי, יש קבלנים שמתפרנסים רק מהשכרת הרישיון שלהם, לעיתים לכמה פרויקטים במקביל, תמורת אלפי שקלים בחודש לכל פרויקט. האכיפה של אגף רשם הקבלנים מוגבלת בגלל כוח האדם, והיא עשויה לחול רק על הקבלן שמופיע במרשם הקבלנים – ולא על הקבלן ללא הרישיון שמבצע בפועל את העבודות. "את האכיפה מול האחרון אמורה לבצע המשטרה – דבר שלא קורה בפועל", אומר ינושבסקי. עוד הוא אומר: "הרשויות המקומיות, למשל, יכולות לאכוף את התופעה. לא ניתן לקבל היתר בנייה מרשות מקומית בלי להציג רישיון קבלן בתוקף, אבל העירייה לא בודקת מי עובד בשטח. אז מי שקנה רישיון קבלן מקבל היתר.

"גם הבנקים דורשים לראות רישיון קבלן לפני מתן ליווי לפרויקט, ונציג מטעם הבנק – שמאי או מהנדס – מגיע כל חודש לאתר לבדיקה של קצב התקדמות הבנייה, כדי לדעת אם לשחרר כספים. אותם נציגים שמגיעים לבדוק לא מתעכבים לשאול מי הקבלן שנמצא באתר, אף שהם יכולים. כל זה קורה כשאין פוקוס ממשלתי, כשמתמודדים עם בעיית משילות כבר יותר מחמש שנים וכשאין הקצאת משאבים נכונה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה