מצוקת קבלני התשתיות, כמו גם קבלני הדיור, הולכת וגדלה בכל יום. מאות עובדי בנייה החסרים לענף לא מגיעים, החוזים לא משתנים ועל הקבלנים מושתות קנסות תוך אובדן הכנסות מיידי.

הבוקר עלתה בעיתון הכלכלי TheMarker כתבה מהשטח, אשר ראיינה קבלני תשתיות מייצגים שסיפרו על מצבם כסימפטום למצב הענף כולו. את הכתבה יזמה התאחדות הקבלנים בוני הארץ באמצעות אגף תשתיות ובנייה חוזית.

בכתבה רואיינו שלושה קבלני תשתיות –מיכאל פאר, אבי הושיאר מאיר דוגה ודודי קידר, אשר סיפרו על מצב הפרוייקטים שלהם, מצב החברה והענף כולו.

בין היתר נכתב בכתבה כי "ענף קבלני התשתיות ומבני הציבור נקלע לקשיים בעקבות סגירת המדינה לעובדים מהשטחים. רבים מהקבלנים הפסיקו את העבודות כליל, וחלקם עומדים בסכנת קריסה כלכלית. הפסד ההכנסות של קבלני התשתיות בעקבות השיתוק נאמד על ידי התאחדות הקבלנים, הנסמכת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכ–12.7 מיליארד שקל ברבעון — כלומר, יותר מ–25 מיליארד שקל מאז פרצה המלחמה.

הקבלנים מקימים מוסדות ציבור כגון בתי ספר וגני ילדים, כבישים, גני משחקים ומערכות מים וביוב. לכן עצירת הבנייה צפויה להשפיע גם על רוכשי דירות בשכונות חדשות שאמורים לקבל את דירותיהם לקראת שנת הלימודים הבאה: גם אם קבלן השלים את בניין הדירות, הכניסה עלולה להתעכב בשל היעדר תשתיות."

מיכאל פאר, בעלי חברת כנפו אריה הנדסה אזרחית המתמחה בתשתיות צנרת והמשמשת קבלנית של חברת מקורות, אמר שהחברה הממשלתית מגלה הבנה לעיכובים: "החברה מפעילה לחצים לקדם את העבודות התקועות, אבל מגלה הבנה למצב ולא הוגשו נגדנו תביעות. אבל ההבנה אינה פותרת לי את הבעיה של התייקרות העבודות. אני ממשיך בפרויקט שאני יודע שאסיים בהפסד של 300 אלף שקל. אין לי ברירה, איני יכול לסגור את החברה".

מאיר דוגה, בעל חברת התשתיות נתיבי רם, העובדת בעיקר עבור חברות עירוניות בירושלים, בונה תשתיות למגורים בשכונת רמות, להעתקת מחסום ולאג'ה בכניסה לעיר ולמסוף אוטובוסים. "היו לי שלושים עובדים פלסטינים, וברגע שהם עזבו הפסקתי את כל העבודות", הוא סיפר. "הודעתי ללקוחות שאין אפשרות להמשיך. בינתיים אני ממשיך לשלם משכורות לעובדים הישראלים שלא פיטרתי. אני אוכל להחזיק מעמד עוד כמה חודשים, לא יותר".

דודי קידר סיפר: "נאלצתי לעצור את הבנייה. אין באופק חוזים חדשים, כי אין לי אפשרות לגשת למכרזים בהיעדר כוח אדם".

אבי הושיאר אמר שהוא גם מתקשה לגשת למכרזים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה, מכיוון שמחירוני התשלומים של הרשויות המקומיות אינם מעודכנים לשכר העבודה החדש. "הרשויות עובדות על פי 'מחירון דקל', שאיש לא עידכן לאחר המלחמה. הפרשי המחירים לעומת העלות בפועל הם 35%–40%".

גם סגן ההתאחדות וראש אגף תשתיות ובנייה חוזית, צביקה דוד, התראיין לכתבה ואמר כי:

"ההתאחדות פנתה למשרדי הממשלה העוסקים בבנייה ותשתיות והציגה להם חוות דעת של המשנה ליועמ"ש לשעבר, ארז קמיניץ, שלפיה נדרש דיון מחדש על כל סוגי הבנייה הציבורית והתשתיות. במקביל דנו בעניין הזה עם בכירי השלטון המקומי. עד לרגע זה לא קיבלנו שום אינדיקציה שלקובעי המדיניות יש תוכנית לטיפול במשבר".

לחצו לקריאת הכתבה