עמית גוטליב: "מובן שהפקירו אותנו"
סגן נשיא ויו"ר אגף כוח אדם בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, עמית גוטליב, התארח בתוכנית "סודות הנדל"ן" בערוץ קשת 12 כדי לדבר על מצוקת הקבלנים לאור המחסור בכ-100 אלף פועלי בניין. "היום, לפי הלמ"ס, 50 אחוז מאתרי הבנייה סגורים, נעולים על-ידי בריח, 50 האחוז הנותרים נמצאים בתפוקות יחסית נמוכות. אנחנו ערב המשבר היינו עם כמות של למעלה מ-100-120 אלף פועלים, זרים ופלסטינים. ב-7 באוקטובר ננעלו השערים, למעשה נשארנו עם 80 אלף פחות. חלק מהזרים עזבו אותנו", אמר. "חלק עזבו אותנו, חלק חזרו, נשארנו עם בין 15 ל-16, 14 אלף עובדים זרים, שמתחלקים כרגע על כל ה-100-120 אלף, והמצב הוא קטסטרופלי".
"מובן שהפקירו אותנו. בואו נדבר רגע על הפלסטינים. דבר ראשון, המדינה באה ואמרה לנו: 'אנחנו כצורך ביטחוני צריכים שהעובדים הפלסטינים יבואו לעבוד'. ואנחנו נרתמנו ולקחנו אותם, נתנו להם רישיונות ודאגנו להם ושילמנו להם. כי הייתה טענה שככל שהפלסטינים יעבדו, כך הם יתעסקו פחות בטרור, ואנחנו כמובן היינו חלק מהדבר הזה. אבל ביום בהיר אחד המדינה באה ואמרה: 'זהו, אני לא כניסה אותם', ומצד שני, גם לא באה ודאגה עכשיו לפתרונות. היא באה ואמרה: 'בואו, עכשיו אנחנו נחפש פתרונות, נשב, נחליט'. עברו עכשיו כבר כמעט חמישה חודשי מלחמה, ונכון להיום הגיעו רק 400 זרים, וכל האתרים עדיין צריכים לעבוד", הוסיף גוטליב.
אז האם הפתרון הוא לפתוח שוב את השערים לעובדים פלסטינים? לדברי גוטליב, "אנחנו לא מתעסקים בביטחון. אני לא פה לתת עצות למשרד הביטחון. אני כסגן נשיא לא יכול לבוא להגיד למדינה 'תפתחו את השערים', כי אני לא מוכן לקחת את האחריות על משהו. אנחנו צריכים עובדים. עובדים פלסטינים, עובדים זרים, עובדים ישראלים, אנחנו צריכים פתרונות. הבעיה היא, דרך אגב, שיש המון ראשי ערים שאמרו שגם אם המדינה תחליט שהיא רוצה פלסטינים, הם לא יכניסו אותם. אנחנו מצפים קודם כול שיהיה פרויקטור. המדינה שלנו ידעה בקורונה להוציא את המוסד, לגנוב מטושים מהודו בשביל להביא לפה מטושים שיהיו לבתי חולים. לא מסוגלים חמישה חודשים להביא לפה פועלים. דרך אגב, הדירות שתקועות, חלקן הגדול הן של לוחמים שנמצאים כרגע בעזה, שיחזרו והדירות שלהם שם לא יהיו ולא ייבנו".
"אבא שלי בשנות ה-2000, כשהייתה האינתיפאדה השנייה, נסע לתאילנד, ראיין פועלים, הביא אותם לארץ באופן פרטי. זה מצוין, אבל לא אנחנו מחליטים על זה, אנחנו מתחננים שהדבר הזה יקרה. אנחנו גם יודעים הרבה יותר טוב מהמדינה מה אנחנו צריכים", הסביר גוטליב. "הטענה של המדינה שיכול להיות כביכול סחר בבני אדם. זאת אומרת, שאני אפנה לחברות מסוימות בחו"ל, הן יצטרכו לקחת כסף, שוחד ממנו בשביל להיכנס לישראל. עכשיו, אנחנו טוענים ואנחנו אומרים את זה בתקשורת, אמר את זה גם ראול סרוגו, הנשיא שלנו, שבשיטה של היום, שהמדינה מביאה את הפועלים דרך מדינה, היא שיטה מושחתת כי יש מדינות שהתחלנו לראיין והמשטרה המקומית סגרה את האתר משום שלא עברנו דרך השר המתאים ולא עברנו דרך השוטר המתאים".
גוטליב סבור שמה שהכי נחוץ כרגע זה מישהו שייפקח. "יש פה הרבה גורמים שרוצים לעזור במדינה, אבל צריך אחד שידע לקחת את זה ולפקח. יש בעיות של דרכונים, אז משרד הפנים, יש בעיה של רשות ההגירה והאוכלוסין, בעיה אחרת, יש בעיה של משרד השיכון למכסות. כל אחד מהמשרד שלו מנסה לעזור, אבל כל אחד גם יש לו בירוקרטיה שאצלו זה צריך להסתיים. אם היה בן אדם אחד שייקח על עצמו את כל הגופים האלה להביא את העובדים, רק כך הדבר הזה יכול להסתיים. אין פתרון אחר, תראו, רבותיי, זה אירוע כלכלי מטורף. בואו נדבר בכלל על ענף התשתיות ששם בכלל אין פועלים. לא נבנים לא בתי ספר, לא טיפות חלב, לא גנים". לדבריו, "אם עכשיו יש אתר סגור, אז אני אפתח את הבניין ליד? אתם יודעים מה יקרה פה לביקושים? תחשבו כמה פרויקטים לא יעלו על הקרקע כי כיום לא מסוגלים לגמור אותם, אז לא ייפתחו גם חדשים".
מה יהיו ההשלכות של המצב הקיים? "לא צריך להיות כלכלן להבין שהולך להיות פה, אחרי שהמלחמה הזאת תיגמר וננצח, הולך להיות פה טירוף מוחלט, 50 אחוז מאתרי הבנייה סגורים", הסביר גוטליב, אך הוסיף שיש פתרון: "המדינה כרגע יש לה חולה גוסס שצריך מכונת הנשמה. היא מתעסקת כרגע האם לעשות לו עוד ניתוח בציפורן חודרנית, לעשות לו בוטוקס, זה מה שהמדינה מתעסקת, איך בדיוק לעשות את זה מושלם. יש רגעים במלחמה שאומרים, 'חבר'ה, אני עכשיו בהוראת שעה. נותנת אפשרות ל-30-40 אלף להיכנס'. הפועלים נכנסו לפה? אין בעיה. נחליט שאנחנו נותנים להם ויזות לשנה, מעכשיו הן עוברות לחברות בפיקוח, בודקות את כל מה שצריך לבדוק".