נכשל ניסיון המדינה לגייס כ-1,300 עובדי בניין ממולדובה. אחרי שהמשלחת הישראלית שהורכבה מנציגי המדינה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ קיבלה 1,400 של מולדובים שהביעו נכונות לבוא לישראל, לבחינות הכשירות לעבודה התייצבו 800 עובדים בלבד, מתוכם רק 600 נמצאו כשירים. בנוסף, אין הבטחה שהעובדים שנמצאו כשירים ישלימו את התהליך ויגיעו לישראל.

יזמים מפעילים לחץ על הרשויות לרכך את האיסור הגורף על העסקת תושבי השטחים, שבגללו נעדרים כיום כ-80 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה. דרישתם נתקלת בהתנגדות מצד המשרד לביטחון לאומי. המשק והמדינה בהחלט לא היו ערוכים למצב חירום שכזה, ובשנים האחרונות הובילה המדינה מדיניות בעייתית בתחום יבוא העובדים. מרבית העובדים הזרים בבנייה עד כה הגיעו מסין, שחסמה את יצוא העובדים לישראל עם פרוץ המלחמה.

המדינה החליטה לייבא בהדרגה 30 אלף עובדים זרים ללא חתימה על הסכמים בין המדינות, מהלך שדורש את איתור העובדים על-ידי קבלני כוח אדם מורשים, את מיונם והכשרתם בארץ המוצא ואת קליטתם בישראל – תהליכים שיארכו עוד כמה חודשים לפחות.

השפעת המחסור בעובדים מורגשת מאוד בענף, כשחלק מהחברות הציבוריות פרסמו דוחות לרבעון השלישי של השנה בהם דווח על האטה בפעילות באתרי הבנייה, אם כי לא בנתונים מדויקים. לעומת זאת, כמה מהחברות הגדולות, ובהן דוניץ, רוטשטיין וישראל קנדה, דיווחו שלמלחמה אין כל השפעה או שיש השפעה שולית בלבד על התקדמות הפרויקטים שלהן.

בהתאחדות הקבלנים מודים שהדחייה הצפויה בהשלמת הפרויקטים חורגת בהרבה מכ-50 הימים שחלפו מאז 7 באוקטובר. "המדינה אינה עושה די מאמצים, ואנחנו לא צופים לתוספת משמעותית של עובדים לפני פברואר", אומר נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו. "המשמעות היא שהעיכובים הצפויים בבנייה ובמסירת דירות מתרחשים כבר עכשיו, לפני שאנחנו יודעים כמה זמן תימשך הלחימה ומה יהיו תוצאותיה – ויש להיערך לכך".

"בתי המשפט יקרסו מעומס התביעות, ואף אחד לא ירוויח מזה", מסביר סרוגו. "המדינה חייבת לגבש מנגנון פיצוי לדיירים, כך שעל פי קריטריונים שייקבעו, הם יוכיחו פגיעה מהאיחור. לא כל רוכש דירה חייב לקבל פיצוי, ויש רבים שיכולים לספוג את האיחור".

"בכל יום נדרשים היזמים לשלם ריבית בסך 150 מיליון שקל, במצב שבו רוב ההכנסות נעלמו", מוסיף סרוגו. "אבל בנק ישראל לא החליף את הדיסקט, והוא מתנהל כפי שהתנהל לפני 7 באוקטובר. ענף הבנייה הוא הקטר של המשק, והוא חילץ אותו בעבר מקשיים, אבל היום הסיכוי שהמדינה תציל את הענף קטן יותר מהסיכוי שהנדל"ן יציל את הכלכלה".