ראול סרוגו: "עובד ישראלי לא מוכן לבוא לעבודה הזו גם אם השכר גבוה" - בוני הארץ : בוני הארץ

ראול סרוגו: "עובד ישראלי לא מוכן לבוא לעבודה הזו גם אם השכר גבוה"

המלחמה החריפה את המחסור בעובדי בניין, עקב הסגר על השטחים. כדי להילחם בחוסר, הממשלה אישרה את הבאתם של 10,000 שלא באמצעות הסכמים בילטרליים עד סוף השנה, בנוסף לעוד 10,000 בהסכמים בילטרליים.

כבר שנים מנסים לתמרץ ישראלים להיכנס לענף הבנייה, אך אלה מעדיפים לעבוד בעבודות סיום הבנייה כמו גבס, אינסטלציה וחשמל. על אף שהשכר גבוה יותר, ישראלים מעדיפים שלא לעבוד בעבודות הקמת המבנה, כגון השלד, הטיח והריצוף.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר בנושא ל"גלובס": "העובדים הישראלים, והכוונה גם מהחברה הערבית וגם היהודית, לא רוצים לעבוד במקצועות ה'רטובים', בגלל התדמית הלא טובה שיש למקצוע הזה. עד שנות ה-60 לעבוד כעובד בניין זה היה מקצוע טוב ומכובד. עובדי סולל בונה היו מכובדים מאוד. אחרי מלחמת ששת הימים, כשהערבים מהשטחים נכנסו, התדמית של המקצוע הידרדרה.

"עובד ישראלי לא מוכן לבוא לעבודה הזו גם אם השכר גבוה, ואם כבר מישהו מגיע הוא בא לתקופה קצרה לחסוך קצת כסף, מרוויח 15 אלף שקל בחודש ואחרי שלושה חודשים נוסע לטיול הגדול של אחרי הצבא ונוטש את התחום. אנחנו לא יכולים לבסס ענף שלם על כוח אדם שיגיע או לא יגיע. בתחום העבודות הרטובות אנחנו לא רואים עובדים ישראלים וזאת גם אם המשכורת גבוהה ומתקרבת ל-20 אלף שקל".

אז מה נעשה כדי למשוך עובדים ישראלים? "בין היתר חתמנו על פרויקט לגיוס עובדים ישראלים לתפקיד שלדאי, מתוך הבטחת קריירה שיהיה אח"כ מנהל עבודה. זו הייתה תוכנית שרצה בחמש השנים האחרונות והסתיימה לפני כשנה לאחר שלא הייתה היענות והמדינה סגרה את התקציב. מתוך 90 מיליון שקל ניצלנו 12 מיליון שקל בהכשרות. רוב מי שנכנס עזב, ומי שנשאר באמת התקדם למנהל עבודה.

"העובד הישראלי לא מוכן לעבוד במקצועות הקשים בשמש, בגשם ובגבהים ובסיכון אישי. יותר נוח להיות מתקין גבס בבניין גמור מאשר להיות תלוי בין שמיים וארץ, וזה מקצוע מסוכן. זה כך בכל העולם, באמריקה היספנים ומקסיקנים, בגרמניה עובדים טורקים, אנגליה ערבים מוסלמים וגם הודים. המקום היחיד שבו רואים גם מקומיים הוא סקנדינביה. יש שוודים או דנים באתרי הבנייה. גם שם יש עובדים זרים אבל אולי בהיקפים קטנים יותר".

תוכנית מענקים לתמרץ עבודה בענפי החקלאות והבנייה, שאיבדו היקף רחב של עובדים זרים ופלסטינים, פורסמה ב-9 בנובמבר. לכל עובד חדש יינתן מענק בסך 3,000 שקל כל חודש בהעסקה של חודשיים לפחות ומענק מוגדל של 4,000 שקל לעובד שמתמיד בחודש השלישי, כלומר מענק של 10,000 שקל על שלושה חודשי עבודה. המענק אף יוכפל עבור עובדים באזורים המפונים ויגיע ל-20 אלף שקל.

משרד הבינוי והשיכון צפוי לצאת בקמפיין לעידוד וגיוס עובדים בענף הבנייה ברשתות ובעיתונים בשפות שונות, בשיתוף הקרן לעידוד ענף הבנייה המשותפת להתאחדות בוני הארץ וההסתדרות הכללית שמפעילה את האקדמיה למקצועות הבנייה.

לדברי סרוגו, ישנה התעניינות בעבודות בניין בחברה החרדית. "פותחים עכשיו ארבע כיתות של כ-120 חרדים שנרשמו עם פתיחת המלחמה, של עוזרי בטיחות ומנהלי עבודה. חלקם הקטן אולי יפנו למקצועות הליבה של עבודות רטובות.

"לקבלנים הכי נכון והכי מתאים להעסיק עובדים ישראלים, אנחנו לא רוצים להיות תלויים בסגר השטחים או עלויות של הבאת עובדים זרים. אבל אי אפשר לחכות ולהמתין. הלוואי והיו לי רק עובדים ישראלים באתר הבנייה, אבל צריך להכיר בעובדה שיש מקצועות שרק הזרים מוכנים לעבוד. נשמח לקלוט כל אחד".

עוד מאמרים בנושא