התאחדות הקבלנים בוני הארץ פרסמה בידיעות אחרונות מכרז של רמ"י, באמצעות חברה לניהול פרויקטים, ובו נקבע כי כל האחריות לפגיעה בעסקה או בפרויקט שתיגרם על ידי גורמי פשיעה תהיה באחריותו המלאה של היזם.

ההתאחדות שלחה מכתב דחוף למשרד הבינוי והשיכון ובו נמתחה ביקורת חריפה על המכרז. בין היתר נאמר במכתב: "לא נראה שהמדינה הציבה בראש סדר היום את המאבק בפשיעה הכלכלית. ולא זו בלבד אלא שבמכרזים שמוציאים מזמיני העבודה הציבוריים, וביניהם משרד הבינוי ורמ"י מוטלת כל האחריות בנושא זה על הקבלנים".

לחצו  לקריאת הכתבה מידיעות אחרונות

לחצו  לשמיעת ראיון המשך של סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שירי בכר מסאמי ברדיו Ynet

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (20.6)  נתונים לגבי התחלות הבנייה של דירות חדשות ממחישים גם הם את עומק משבר הדיור.

על פי הנתונים, ברמה השנתית, היקף הנפקת ההיתרים נותר גבוה ועומד על כ-75 אלף דירות שהונפקו במהלך 12 החודשים האחרונים (אפריל 2022-מרץ 2023),נתון המשקף ירידה מינורית של כ-2.6% לעומת 12 החודשים שקדמו להם.

לעומת זאת בקצב השנתי של הבנייה בפועל מורגשת ירידה, כאשר בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים החלה בנייתן של כ-62.5 אלף דירות, נתון המשקף ירידה של 10.4% בקצב הבניה השנתי לעומת 12 החודשים שקדמו לכך. התחלות הבנייה "נטו", היו נמוכות אף יותר, ועמדו על 58,720 דירות, מאחר ו-3,760 דירות קיימות נהרסו במסגרת מיזמי התחדשות עירונית.

לחצו כדי לשמוע את עופר שגיב שהתראיין ודיבר על המצב בענף לכאן 11

גם עמית גוטליב התראיין לרדיו 103FM ודבריו שולבו בפתיח התוכנית, בין היתר אמר גוטליב כי אנו עדים למחסור גדול בהיצע הדירות שעתיד להתעצם ולהעלות תא מחירי הדיור כאשר יחזרו הרוכשים לשוק. עוד התייחס לצעדי הממשלה שנדרשים כעת, לחצו לשמיעה

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח ברדיו חיפה כדי לדבר על ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי. "ראשית, אני חייב לומר שהוועדה המוניטרית קיבלה החלטה נכונה. למרות פערי הריבית שיש לנו בין ישראל לארצות הברית – שם הריבית היא כבר 5.5 אחוזים – וזה משפיע גם על שער הדולר, למרות הריבית הזאת הנגיד רואה את מה שקורה במשק, הוא רואה מה קורה בכלכלה, גם בנדל"ן בבנייה ובתשתיות וגם בענף בכללותו. אנחנו רואים יותר ויותר חברות שנתקלות בקשיים, אנחנו רואים יותר ויותר משפחות שנכנסות לאזור, חלילה, של חדלות פירעון, ולכן נוצרו מחלות חדשות על ידי פתרון המחלה של האינפלציה. והנגיד רואה את זה, ולכן אני חושב שההחלטה שהוא קיבל היא החלטה נכונה", הוא הסביר.

"האינפלציה בישראל עדיין לא גבוהה באופן מיוחד. היא נעה היום בין שלושה לארבעה אחוזים. מדד אוגוסט יתפרסם בשבוע הבא. יהיה דווקא סיכום יותר גבוה, כיוון שהוא מוריד מ-12 החודשים האחרונים את חודש אוגוסט 22' שהיה מדד שלילי ולכן ברגע שאתה מוריד מדד שלילי, אז האינפלציה תקפוץ לפחות לסביבות הארבעה אחוזים. אבל עדיין אנחנו בין שלושה לארבעה אחוזים, זה לא האינפלציה שנגרמת בכל העולם, שהיא חמישה אחוזים וצפונה. ולכן לגבי מטבע החוץ יש לנגיד בינתיים כלי שהוא עדיין לא השתמש בו והוא מסחר במטבע חוץ. בידי בנק ישראל יש למעלה מ-200 מיליארד דולר בקופה. הוא יכול למכור דולרים או מטבע חוץ אחר ועל ידי זה לאזן את הלחצים לעליית שער הדולר, שגורם גם הוא לאינפלציה. ולכן הוא טרם השתמש בכלי הזה. זה כלי מוניטרי נוסף שיש בידי בנק ישראל, ואני מקווה שהוא ישתמש בו", הוסיף.

על ההתעוררות הצפויה בשוק הנדל"ן בעקבות הירידה הצפויה בריבית אמר סרוגו "אני שואל את הממשלה איפה היא. הם לא רואים את זה? באיזשהו שלב, כמו באירועים של אחרי מלחמה או אחרי קיפאון – ראינו שהקורונה גרמה לקיפאון בשוק הנדל"ן, התחילו פחות התחלות בנייה בתקופה הזאת, ואחרי זה את ההתנפלות על השוק והמחירים עלו ב-20 אחוז. כך זה קורה בתקופה של אחרי קיפאון, ואנחנו נמצאים בקיפאון כרגע. יש הרבה פחות מכירה של דירות, נפילה של 50 אחוז במסחר בדירות, 47 אחוז פחות התחלות בנייה. השוק עולה על הגדר: גם הרוכשים וגם הקבלנים והיזמים".

"בוא נשים על השולחן שלושה תרחישים: אחד, ירידה בריבית, שתיים, אני מאוד מקווה שפתרון למשבר החוקתי במדינת ישראל, ושלוש, נניח שלום עם סעודיה. שלושת האירועים האלה הם סוג של בוסטר לכלכלה ולענף הבנייה ולשוק הדיור בפרט, שיוריד מהגדר את כל האנשים האלה ואז אתה רואה תופעה של עליית מחירים נוספת. המדינה חייבת לראות את זה ולייצר היום כלים שיתמרצו ויתגמלו את הקבלנים לבנות יותר. אנחנו השבוע הצענו פתרון של הפחתה במס הרכישה למשקיעים לממדים רגילים, זאת אומרת שלושה וחצי וחמישה אחוזים. זה צעד שהוא ווין ווין ווין סיטואיישן. זה יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים כי כעשרת אלפים משקיעים יחזרו לקנות דירות, ישלמו אמנם מס רכישה מופחת יותר, אבל בסך הכול הכנסות המדינה ממיסים יגדלו במיליארדי שקלים. גם זה יוריד את הלחץ של מחירי השכירות. כל אלה שעלו על הגדר עדיין צריכים דירה, ולכן מה הם עשו? הם שוכרים דירות. מצד שני, מכיוון שהרחיקו את המשקיעים כמות הדירות להשכרה ירדה.

"מחירי השכירות עלו בכל הארץ בצורה מטורפת של עשרות אחוזים וזה משפיע על האינפלציה. ולכן, זה ווין ווין ווין. אנחנו גם מגדילים את היצע הדירות להשכרה, גם מעלים את הכנסות המדינה קצת. הנושא הזה של תקציב המדינה מדיר שינה מעיניהם של אנשי האוצר. גם של שר האוצר. אנחנו ראינו שהשבוע הוא רצה לעדן קצת את התחזיות הפסימיות לגבי ההמשך, לגבי הגירעון, לגבי הכלכלה. מודי'ס אמורים להגיע לפה שבוע הבא. חייבים לייצר מנגנונים של צמיחה ושל עידוד היזמים והקבלנים ואין ספק שאם הקבלנים יראו שהמשקיעים חוזרים לשוק הם פשוט ייבנו יותר. לכן זו דוגמה לצעד פיסקאלי, זה דוגמה לצעד שהממשלה יכולה לנקוט בו, ובתוספת של צעדים נוספים הם אומרים אחרי החגים גם משרד השיכון. זה בתוכנית. מעניין אותי לדעת מה התוכנית שלהם. נחיה ונראה", אמר סרוגו לסיכום.

אחרי שהשיקה פרויקט דגל בקריית גת ולא הצליחה למשוך אליו קבלנים, החליטה המדינה לצמצם את מספר את מספר הדירות בהנחה על חשבון הזוגות הצעירים, במטרה לגרום לקבלנים לבנות. הסיפור הזה מדגיש את הכישלון הגדול בהתמודדות עם משבר הדיור.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, הסביר את חוסר העניין של הקבלנים בפרויקט. "המכרז כפי שפורסם, רוב הקבלנים מצאו שהוא לא מתאים להם ולא כלכלי להם, ולכן כנראה לא הוגשו הצעות. כתוצאה מכך התקבלו כל מיני הודעות מבלבלות שחייבו דחייה".

במקום לשווק, כפי שתוכנן, 80 אחוז ממחיר מטרה – מסלול שבו הדירות נמכרות בהוזלה משמעותית – רק 50 אחוז מהן יוצעו בהנחה, והיתר בשוק החופשי כדי שהקבלנים ירוויחו. גם היחידות שבכל זאת נשארו במחירים מפוקחים ומופחתים, יעלו הרבה יותר: 18,200 ש"ח למ"ר, לעומת כ-12,200 ש"ח במכרז המקורי – זינוק של 43 אחוז, שמעמיד בסימן שאלה את כדאיות העסקה כולה בעבור הקונים.

"כאשר מכרז נכשל, אז אף זוג צעיר לא זוכה באף דירה. אני מציע להתנחם בעובדה שאם המכרזים עכשיו, במתכונת הזאת, יצליחו, אז אכן זוגות צעירים יצליחו לפגוש דירה בהנחה ולא איזה סיפורי בדים", מוסיף פייגלין.

למרות הצהרתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף כי הוא "לא יודע שיש משבר בענף הזה", מנהל הרשות יעקב קוינט שוקל להקל עוד יותר על הקבלנים המתלבטים כדי שהמכרז כולו, 9,000 יחידות דיור שאמורות להשתחרר לשוק, לא יירד לטמיון. המתחם המערבי בשכונה מיועד כולו רק למגזר החרדי, שם המחיר המתוכנן למ"ר יהיה נמוך יותר: 16,400 ש"ח, במקום 18,200 ש"ח כמו בשכונה החילונית.

ענף התשתיות וקבלני הביצוע שפועלים בו נמצאים במצוקה. שורה של כשלים בענף מובילים לגריעת קבלנים מידי שנה ולקושי בהשלמת פרויקטים. במקביל הצורך בבנייה ובשיפור התשתיות בישראל רק גובר עם השנים.

אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ סיפר בכתבה ארוכה למוסף ידיעות אחרונות על כל הקשיים בענף, מה נידרש לתקן, ומהן נקודות האור שבכל זאת מראות שלא הכל אבוד.

לחצו לקריאת הכתבה –

חלק 1 

חלק 2 

מנכ"ל קונטק, צחי פלאטו, התארח בתוכנית "סודות הנדל"ן" בקשת 12 כדי לדבר על עתיד טכנולוגיות השיקום, "אני רוצה להסתכל על זה כאיזושהי מין הזדמנות מאוד מאוד מעניינת לטכנולוגיות חדשות, להטמעה של טכנולוגיות חדשות, כי בגדול אנחנו באים לאיזשהו "גרינפילד" כזה. זה לא באמת "גרינפילד" במובן של קרקע נקייה, אבל אנחנו נכנסים למקום שהוא יותר נוח בהרבה מובנים להטמעה של טכנולוגיות. עכשיו, יש אזורים עם הרס כתוצאה מלחימה, כתוצאה מרעידות אדמה, ואנחנו בעצם מסתכלים על כמה וכמה שלבים בתוך שיקום של אזור כזה, קודם כול בלנקות את ההרס. עכשיו, יש פה כל מיני סוגיות מאוד מאוד מעניינות של מה עושים עם הערמות, עם אלפי הטונות של בטון, של פלדה, של עץ, של פסולת בנייה. לוקחים את הדברים האלה ואפשר למחזר אותם. יש היום טכנולוגיות מאוד מאוד מעניינות, ובעצם אפשר להסתכל על אתר ההריסה כמקור של חומרים לבנייה החדשה", הסביר.

"אנחנו מסתכלים בעצם איפה יכול להיות יתרון מאוד מאוד משמעותי לטכנולוגיה שכבר קיימת בתוך האקו-סיסטם הישראלי, כי אנחנו מייצגים בעצם את התעשייה הישראלית, את טכנולוגיית הבנייה הישראלית במטרה לעזור למקום כזה שנפגע ובמטרה לעזור לטכנולוגיות הישראליות. אז מחפשים איזושהי קונסטלציה שתהיה מתאימה להטמעה של טכנולוגיה, שהיא כבר בשלה מצד אחד, מצד שני יש פה הזדמנות מעניינת משום שיש פקטור של זמן. יש אנשים בינתיים בלי פתרון דיור, ישנים במחסות או במקומות אחרים ואנחנו חייבים לפעול בזמן מאוד מאוד קצר. ולכן אני מאמין שיכולה להיות יותר טולרנטיות ויותר רצון לאמץ טכנולוגיה חדשה, בגלל הפקטור הזה של הזמן", הוסיף.

"יש פוטנציאל בגלל לחץ הזמנים והדחיפות שבעניין, יש פוטנציאל לטכנולוגיות שאולי נבדקו בצורה יותר ראשונית, להטמיע אותן שם בגלל שיש את הצמא ואת הלחץ הזה. ואני חושב שגם מבחינה בירוקרטית, דברים שפה בישראל אנחנו נתקלים בבירוקרטיה וברגולציה שהיא בחלק מהפעמים מאוד מאוד מעכבת, שם נוכל לעשות את זה ביתר קלות. עוד פרט אחד חשוב, אפשר להסתכל פה בעצם על כל התהליך ובכל אחד מהחלקים, החל מבעצם פירוק של ההריסות הקיימות, מיפוי של המצב הקיים, תכנון, יציאה לביצוע, הביצוע עצמו והמסירה ללקוחות. בכל אחד מהשלבים יכולות להיות טכנולוגיות מאוד מאוד מעניינות, שיאיצו ויאפשרו למכור נכסים. ולא דיברנו על תשתיות, כמובן, לייצר תשתיות חדשות בזמן הרבה יותר סביר".

לחצו צפייה באייטם המלא

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, וחבר הנשיאות עמית גוטליב התארחו בכמה גופי תקשורת כדי לדבר על העלייה בריבית.

כאן 11

גוטליב התארח בתוכנית "משחקי הכיס", שם אמר "בסופו של דבר, הנגיד נכשל בעליית הריבית. אנחנו רואים שבמשך תקופה מאוד ארוכה הוא מעלה את הריבית. אנחנו לא רואים ירידה באינפלציה. להפך: אנחנו רואים שהאינפלציה ממשיכה לעלות. אני חושב שהגיע הזמן שהנגיד יעשה חישוב מחדש ויחשוב על פתרון אחר להוריד את האינפלציה. עכשיו, קחו בחשבון מה שאמרה יועצת המשכנתאות: שכל פעם שהוא מעלה את הריבית באחוז, 0.26 אחוז מהמדד זה שכר הדירה. זאת אומרת, ככל שהוא מעלה את הריבית, הוא גם מתדלק את האינפלציה. השיטה הזאת כמובן לא נכונה בישראל. בישראל באמת חלק גדול מהמדד הוא משקי בית שמשלמים את המשכנתאות".

גוטליב הבהיר שהחדשות האלה רעות לרוכשי הדירות כמו לקבלנים. "זה חדשות רעות מאוד. אחד – כל מי שחושב שהוא יכול לחסוך היום בלקנות דירה יותר זולה משלם על זה בסופו של דבר במשכנתא. המשכנתא עלתה הרבה יותר משמחירי הדירות עצרו או טיפה התמתנו או ועוד טיפה אפילו ירדו במקומות מסוימים. אבל היום קבלנים שיש להם קרקע או רוצים לעלות על פרויקט חדש ולא מצליחים למכור את הדירות גם לא יעלו לפרויקטים החדשים. עכשיו אנחנו רואים ירידה דרמטית. ברבעון האחרון ראינו ירידה של 22 אחוז בהתחלות הבנייה. אנחנו ברבעון הבא צופים ירידה של 40 אחוז".

עוד הסביר גוטליב, "אנחנו לא יכולים למכור יותר בזול. בסוף אנחנו עובדים מול בנק מלווה וגורמי מימון ששמו את הכסף וצריכים לראות את הכסף בחזרה. אנחנו לא באיזה שוק חופשי לגמרי. כאשר יש לי פרויקט שהבנק לא יאשר אותו כי הוא לא כלכלי, אז אני לא אעלה על הקרקע, ואם אני לא אעלה על הקרקע, אז אני לא אוכל גם לייצר דירות. חייבים לחשב מסלול מחדש. בנק ישראל פועל בצורה מוניטרית. הוא מעלה את הריבית כי הוא חושב שזאת הדרך, למרות שהוא טועה. אנחנו שואלים גם איפה הממשלה. צריכים להיות צעדים פיסקליים של המדינה בשביל לאזן את זה. אם עכשיו הנגיד מעלה את הריבית וציבור הקונים נעלם כי הוא לא יכול לקנות או שהוא באי-ודאות – גם הנגיד לא אומר מתי הוא עוצר – צריכים לעשות צעדים אחרים של הממשלה: הורדת מיסים, היצע בקרקעות, פתרון בהוצאת היתרי בנייה. יש מיליון סיבות למדינה לבוא ולהתערב כרגע, והיא לא עושה את זה. נראה שהיא נותנת לנגיד לנהל את האירוע הזה לבד. גם נגיד בנק ישראל אמר בשבוע שעבר שבאמת העלאת ריבית היא לא פתרון למחירי הדיור. זה זמני לגמרי".

אז האם אנחנו קרובים למצב שקבלנים יתחילו לקרוס? לדברי גוטליב, "אנחנו רואים קריסה של קבלנים בשנה האחרונה. זה גם אחרי שנת קורונה ואנחנו צופים שתהיה קריסה יותר מסיבית וכמובן מי שיפסיד מזה זה הציבור הרחב. עכשיו, אני שואל איפה האחריות של בנק ישראל. בנק ישראל רק לפני שנה וחצי אמר לציבור רוכשי המשכנתאות 'חבר'ה, אם עד היום הייתם מוגבלים רק בשליש המשכנתא צמוד לפריים, הוא נתן להם אפשרות עד שני שליש. תחשבו איזה חשיפה הוא גרם לאותם אנשים שנטלו משכנתאות בתקופה הזאת, שצמודים כרגע לריבית – והריבית עולה דרמטית – כמה זה משפיע על משק הבית שלהם?"

וואלה!

אתר וואלה! פרסם קטעים ממכתב ששלח סרוגו לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון:

"העלאות הריבית הכמעט אוטומטיות של השנה האחרונה אינן אפקטיביות. המטרה העיקרית לשמה מועלית הריבית שוב ושוב אינה מושגת. לא ברור כיצד המשך העלאות הריבית יכול למתן עליות במדד מחירים שרבע ממנו (נתון מחירי השכירות), מגיב בחוזקה ובמהירות בכיוון המנוגד".

"השפעות הריבית ניכרות גם בהתחלות הבניה שירדו בכ-25% מאז תחילת ההעלאות ועד סוף 2022. בשנת 2022 נוצרו בישראל 90,000 משקי בית חדשים וכעת קצב התחלות הבנייה עומד על 55,000 יחידות דיור שבנייתן תחל השנה".

"המגמות לעיל מועצמות ע"י המצב הפוליטי הרגיש במיוחד בו מצויה ישראל, מצב שמהותו אי ודאות וסיכון מוגברים. יציבותו של ענף הבנייה בישראל אינה מובנת מאליה, ויש בעניין זה פרסומים בימים האחרונים בתקשורת על בסיס נתונים של חברות בי.די.איי וכן דאן אנד ברדסטריט, המצביעים על גידול ניכר במספר חברות הבניה המצויות בקשיים בדרגות שונות".

"מצבם של קבלני הביצוע של הבנייה החוזית והתשתיות קשה גם הוא שכן עלויות המימון השוטפות שלהם עלו מאוד והם מתקשים לגשר על הפער ההולך וגדל בין עלויותיהם לבין מועדי התשלום הנהוגים בענף. בעיה זו חמורה במיוחד בענף בו מתח הרווחים נמוך ונע בין 5% ל-10% בימים כתיקונם".

רדיו ynet

בשיחה עם רדיו ynet אמר סרוגו כי "בדרך כלל האביב מסמל התחדשות, אנשים היו עטים על משרדי המכירות, בטח בחול המועד. היום אנחנו רואים את זה פחות ופחות, משתי סיבות מרכזיות. הסיבה המרכזית יותר היא העלאת הריבית, שעלתה בלמעלה מארבעה אחוזים בחודשים האחרונים. אני קורא לזה "גלולת הרעל" של ענף הבנייה. נוצר מצב שבו רוכשי דירות לא מסוגלים לקנות ולכן עולים על הגדר. הריבית לא מייצרת להם אפילו דירה אחת, והצורך שלהם בדירה עדיין קיים ולכן הם שוכרים דירות. מהסיבה הזאת מחירי השכירות גם עולים במקביל לריבית ובעצם בנק ישראל במו ידיו מתדלק את האינפלציה".

"כרגע יש בעיה לקבלני הביצוע, כי הם אלה שמממנים בעצם את עבודות הבנייה. עד שמקבלים את התשלום על כל שלב שמתקדמים בעבודה – במיוחד קבלנים שעובדים עבור מדינת ישראל, בעבור הרשויות המקומיות. הבעיה היא שהריבית אוכלת להם את כל הרווח ובאמת קבלנים יכולים לקרוס כתוצאה מהמשך עליית הריבית. זה בצד האחד. בצד השני, הנגיד בעצמו אומר שהעלאת הריבית מטרתה לא להוריד את מחירי הדירות. יותר מזה, גם בנק ישראל פרסם השבוע מחקר בינלאומי שאומר שהעלאות ריבית לא עוצרות את מחירי הדירות", הסביר. "בסופו של דבר, הפתרון למשבר הדיור הוא הגדלת ההיצע. כרגע, בגלל המלחמה באינפלציה והעלאת הריבית יש ירידה בהיצע, וזאת הסכנה הגדולה ביותר. לכן אני סבור שבנק ישראל חייב למצוא איזונים בין להוריד את האינפלציה מצד אחד לבין הסכנה שתהיה גם בהאטה, גם בביטול, גם באבטלה וגם בעליית מחירי דירות".

על הממשלה אמר סרוגו "הממשלה נכון לרגע זה אינה מתפקדת לגמרי, בלשון המעטה. היא עסוקה רק בנושא הזה של הרפורמה. חוק ההיתרים, ידונו בו אחרי החג. אנחנו לא רואים נקיטת מדיניות פיסקלית ומאזנת את האינפלציה שגורמת לזה שהמחירים יעצרו בשוק". לדבריו, "הממשלה חייבת לתמרץ את ענף הבנייה ולאזן את המכה הזאת בעקבות הריבית. זה יכול להיות בערבויות, זה יכול להיות בהתחייבויות רכישה. בזמנו אריק שרון שהיה שר השיכון ורצה לגרום לזה שקבלנים יקנו יותר, הוא אמר 'תצאו לבנות. מה שלא תצליחו למכור המדינה תקנה'. ראה איזה פלא, גם לא היה צורך בזה. הייתה עלייה והדירות נמכרו. אותו דבר כאן. עכשיו צריכה המדינה לבוא ולהפחית מיסים. למשל, מס רכישה על רכישת קרקע. היום אנחנו משלמים שישה אחוזים על כל קרקע שאני קונה, ולמה? אני מגדיל את ההיצע. זה הזמן לעודד ולהפחית את מס הרכישה על הקרקע. או בדברים נוספים. המדינה גם יכולה לתת משכנתאות מסובסדות לזכאים. הם לא יכולים לעבוד, אז הם שוכרים דירות ועכשיו את מחירי השכירות. מה שאפשר לעשות כרגע זה לתת להם משכנתאות לזכאים. זה היה בעבר, צריך פשוט להחזיר את זה מתוך תקציב המדינה".

תגובות רבות ניתנו לרשם הקבלנים אחרי שהוציא צו הפסקה לפרויקט שעל-פי החשד בוצע על-ידי קבלן שלא החזיק ברישיון קבלן מתאים והשתמש ברישיון של סגן יו"ר הכנסת, ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד. המשותף לתגובות הוא שכולן טענו שלמעשה חצי מענף הנדל"ן עובד כך.

"נניח שהיה מדובר ברופאים במקום בקבלנים – אדם הולך לעבור ניתוח אצל רופא שקיבל את הרישיון שלו מרופא אחר תמורת כמה אלפי שקלים בחודש. זה האירוע בענף הבנייה", מסביר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף הבנייה והבטיחות בהתאחדות. לדבריו, "כיום, צריך לפחות שש שנות ניסיון כמנהל עבודה, מהנדס או הנדסאי בשביל להיות קבלן בסיווג הנמוך ביותר (ג'1). כדי להגיע לסיווג הגבוה ביותר (ג'5) – שנותן אפשרות לבנות מבנים גדולים – דרושות עוד 5 שנות ניסיון, כלומר, 11 שנה במצטבר. מכיוון שזה אתגר, התפתחה תופעה פסולה של סחר ברישיונות. אגף רשם הקבלנים אחראי על האכיפה, אבל אין מספיק כוח אדם כדי לבצע אותה כי התופעה לא מקבלת תשומת לב ממשלתית".

ינושבסקי מוסיף כי מי ששוכרים את הרישיונות הם בדרך כלל עובדים שצמחו בשטח, אך לא מוסמכים לבצע את העבודות: "הרבה פעמים מדובר בעובדים של חברות קבלניות שחושבים שהם יודעים ויכולים לבנות לבד, אפילו שהם לא קבלנים. יכול להיות שהעבודה תצליח, ויכול להיות שלא. סטטיסטית, שליש מההרוגים בתאונות עבודה נהרגים בעבודות של קבלנים לא רשומים. להיות קבלן רשום עולה כסף, ולהיות חאפר זה זול יותר. אבל כשחוסכים כסף – האיכות יורדת.

"ההשלכות של בנייה על-ידי קבלן לא רשום הן לאו דווקא קריסה של הבניין, ומתבטאות גם בפרויקטים איכותיים פחות, עם בעיות איטום ותחזוקה. כשיש בקרה על הקבלן התוצאה היא פרויקטים איכותיים יותר". ינושבסקי מבהיר כי ברוב המכריע של המקרים מי שמזמין עבודות מקבלן זול ללא רישיון אינו מגלגל את "החיסכון" אל רוכשי הדירות, אלא חוסך בעצמו בעלויות הפרויקט.

רשם הקבלנים קיים 17 שימועים לקבלנים בגין של "שימוש לרעה ברישיון קבלן" בין ינואר 2022 לפברואר 2023. ב-2015 ערך הרשם 15 שימועים, שמתוכם שניים הסתכמו בנזיפה בלבד ושניים הסתיימו ללא נקיטת אמצעי משמעת. למרות ההסכמה בענף כי מדובר בתופעה נרחבת, היקפי האכיפה מזעריים.

לדברי ינושבסקי, יש קבלנים שמתפרנסים רק מהשכרת הרישיון שלהם, לעיתים לכמה פרויקטים במקביל, תמורת אלפי שקלים בחודש לכל פרויקט. האכיפה של אגף רשם הקבלנים מוגבלת בגלל כוח האדם, והיא עשויה לחול רק על הקבלן שמופיע במרשם הקבלנים – ולא על הקבלן ללא הרישיון שמבצע בפועל את העבודות. "את האכיפה מול האחרון אמורה לבצע המשטרה – דבר שלא קורה בפועל", אומר ינושבסקי. עוד הוא אומר: "הרשויות המקומיות, למשל, יכולות לאכוף את התופעה. לא ניתן לקבל היתר בנייה מרשות מקומית בלי להציג רישיון קבלן בתוקף, אבל העירייה לא בודקת מי עובד בשטח. אז מי שקנה רישיון קבלן מקבל היתר.

"גם הבנקים דורשים לראות רישיון קבלן לפני מתן ליווי לפרויקט, ונציג מטעם הבנק – שמאי או מהנדס – מגיע כל חודש לאתר לבדיקה של קצב התקדמות הבנייה, כדי לדעת אם לשחרר כספים. אותם נציגים שמגיעים לבדוק לא מתעכבים לשאול מי הקבלן שנמצא באתר, אף שהם יכולים. כל זה קורה כשאין פוקוס ממשלתי, כשמתמודדים עם בעיית משילות כבר יותר מחמש שנים וכשאין הקצאת משאבים נכונה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה

שירי בכר מסאמי, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, התראיינה לעיתון גלובס ודיברה על התייקרות הביטוח לקבלנים, העיכוב בהתחלת הפרויקטים וריכוזיות המשק.

בין יתר הדברים סיפרה שירי על המכתב ששלחה התאחדות הקבלנים לסגן בכיר הממונה על שות שוק ההון, ובו נכתב על הקושי ההולך וגובר ברכישת פוליסות ביטוח ובהארכת פוליסות קיימות.

עוד דיברה שירי על תביעות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי שהן "מעמידות את חברות הביטוח הישראליות ואת מבטחי המשנה במצב שבו אין להם ודאות באשר להיקף התביעות וההפסדים שייגרמו להם בשוק הישראלי, דבר שמחייב את חברות הביטוח לשמור על רזרבות גדולות לתקופה ארוכה. כמו כן, הצביעה על סכומי פיצויים גבוהים בישראל בתביעות נזיקין – גם לעובדים בעל שכר נמוך – העלולות להוות משקולת כבדה על קופות חברות הביטוח וכתוצאה המוטיבציה שלהם לבטח קבלנים פוחתת.

עוד סיפרה שירי כי ההתאחדות הקבלנים מקבלת הרבה תלונות על עלויות הביטוח, "כמעט פעם ביומיים יש לי פנייה בנושא זה מיזם המבקש שנעזור לו. אכן, היו אירועים גיאופוליטיים והביטוח עלה בכל העולם, אבל בישראל הבעיה הזו הוחרפה בגלל שינויים בשוק הביטוח". בכר מסאמי מוסיפה ש"ישנם פרויקטים שעומדים כי הקבלן לא מצליח להשיג ביטוח".

לחצו להורדת הכתבה המלאה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה