מן העיתונות Archives - בוני הארץ : בוני הארץ
המדינה תשלם פיצויים בגובה של 55 מיליארד שקל?! הנזק לקבלנים נחשף!

ההתאחדות יוצאת למאבק לפיצוי הקבלנים על ידי המדינה: ההערכה בהתאחדות היא כי מדובר בנזק בהיקף 55 מיליארד שקל
לאחר המתנה של חודשים בהם נכשלה המדינה שוב ושוב לתת פתרון שיאפשר לקבלנים לשוב לפעילות מלאה, יוצאת ההתאחדות למאבק מול הממשלה לפיצוי הקבלנים מכל התחומים בענף הבנייה והתשתיות על נזקי המלחמה. ההתאחדות פנתה בעניין לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים בשבוע שעבר, והודיעה להם כי אם לא יפוצו הקבלנים על נזקים אדירים אלה – תדרוש ההתאחדות את התערבות מערכת המשפט בעניין. מצורף מכתב ההתאחדות לראש הממשלה והשרים.

לחצו לכתבה המלאה

בעיריות מצטרפים לאזהרות ההתאחדות

שנת הלימודים תשפ"ה תיפתח עוד קצת יותר מחודש, ובאיגוד הגזברים של הרשויות המקומיות מזהירים שהמשבר בענף הבנייה יביא לכך שאלפי כיתות בבתי ספר וגני ילדים לא יהיו מוכנים בזמן. על כך אומר י"ור האיגוד רו"ח אריה ברדוגו: "צריך לגייס את כל המשאבים כבר עכשיו, כדי שנגיע לשנת הלימודים בצורה המיטבית ביותר".

באיגוד מסבירים כי התארכות המלחמה והמחסור החמור של פועלי בניין בכל רחבי הארץ גורמים לעיכוב משמעותי במסירת דירות ומרכזים מסחריים, והתוצאה היא פגיעה משמעותית גם בבינוי כיתות לימוד בבתי ספר ובגני ילדים.

אלפי כיתות וגנים חדשים נבנים בישראל מדי שנה לפי צורכי הגידול של האוכלוסייה, אך כעת, עם השבתת ענף הבנייה, יש צפי לחוסר של יותר מ-5,000 כיתות בנויות ברחבי הארץ.

"הסיבה העיקרית להשבתה של הבנייה הציבורית היא בעיקר בגלל המחסור בעובדים, אבל סיבה נוספת לכך היא מחירי החוזים שנחתמו בין הקבלנים לרשויות המקומיות שאינם משקפים את המחירים שמשלמים היום לעובדים, והעלות של יום עבודה הכפילה את עצמה כך שקבלנים לא מצליחים לגייס עובדים", הסבירו באיגוד.

מעבר לכך, הקבלנים השביתו את אתרי הבנייה במשך חודשים רבים ונגרם להם הפסד כספי, מה שגרם לקשיים בתזרים מזומנים ולכך שלא מעט קבלנים עומדים לפני הליך משפטי של כינוס נכסים. כמו כן, ישנם קבלנים שהתחילו חלק מהפרויקטים אך מתקשים לסיים אותם.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד נותן מענה לכל פערי הכיתות החסרות באמצעות פתרונות שונים, חלקם זמניים, בעיקר באמצעות הכשרת מרחבי למידה בתוך שטחי בתי הספר ובאמצעות תוספת של מבנים יבילים.

"באשר לחוסר המשקי של כוח אדם בבינוי, מדובר באתגר שהמענה שלו אינו נמצא בידי משרד החינוך. בימים אלה משרד החינוך מקדם בנייה של 3,400 כיתות לימוד חדשות בבתי ספר וגני ילדים, ועושה הכול כך שבתחילת שנת הלימודים לכל תלמידה ותלמיד תהיה כיתה".

לחצו לכתבה המלאה

עושה כבוד לענף ולישראל: חבר הנהלת ההתאחדות, ויו"ר ועדת התחדשות עירונית לשעבר שלנו, גיא ששון זכה במקום השני בווימבלדון לזוגות בטניס פאראלימפי

גיא, שמשחק על כיסא גלגלים, רושם עוד מהלך היסטורי לספורט הישראלי יחד עם שותפו הבריטי אנדי לאפת'ורן: מקום שני בקטגוריית הקוואד – קטגוריית הנכות הגבוהה ביותר. למקום הראשון הגיעו סאם סחרודר וניל וינק ההולנדים. אחרי ביצועים מרשימים במערכה הראשונה והשנייה (בה היו קרובים לניצחון אך בסוף הפסידו לאחר שובר שוויון, המערכה השלישית והמכרעת הייתה ניצחון להולנדים.

ששון בן ה-44 נפצע בעמוד השדרה בתאונת סקי בשנת 2015, אך תוך פחות מעשור הפך לאחד השחקנים המובילים בעולם. הוא ניסה מספר ענפי ספורט עד שגילה את הטניס, לאחר שאומץ על ידי מועדון אילן רמת גן (ספיבק).

בריאיון שהעניק ל-ynet בחודש שעבר, לאחר הזכייה בפריז, אמר ששון: "לא הרבה מכירים את טניס כיסאות הגלגלים ופתאום האנשים בבית יכלו לראות שיש שחקן ישראלי בגמר. אנשים ראו ונחשפו לעולם הזה. זה רק יפתח את הספורט, יביא עוד אנשים, יעלה את הרמה. יביא עוד ספורטאים חדשים שעכשיו מחפשים את דרכם לענף ויגרום לנו להתרומם. אולי אפילו למדינה להיות מעצמת טניס כיסאות גלילים יותר גדולה ממה שאנחנו היום".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה 

ראול סרוגו: "האינטרס של הקבלנים הוא יציבות מחירי הדירות"

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ סבור שהממשלה הנוכחית רעה לענף הנדל"ן. בשיחה עם "ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום", הבהיר סרוגו כי "אנחנו אינטרסנטים? האינטרס של הקבלנים הוא יציבות מחירי הדירות". הוא סבור כי למרות ההתאוששות מההלם של החודשים הראשונים למלחמה, קצב התחלות הבנייה עדיין נמוך משמעותית ממה שהמדינה צריכה. ליתר דיוק, התפוקה היום עומדת על 60 אחוז ממה שאמור להיות.

במהלך השיחה לא חסך סרוגו בביקורת על הממשלה, כשאמר בין היתר: "אני מדבר על  חוסר התפקוד של הממשלה, חוסר ההבנה של הבעיות בענף, חוסר היכולת של הממשלה להשפיע על גידול בהיצע הדירות, חוסר ההיענות שלה למצוקת הקבלנים בעקבות המלחמה. כמו שהם מפקירים את תושבי הצפון, ככה גם מפקירים את ענף הבנייה. יש כאן הפקרות מוחלטת של הענף".

האזינו לפודקאסט המלא

ראול סרוגו בביקורת חריפה על משרד השיכון

"משרד השיכון הוציא השבוע קול קורא לחברות בניה זרות שיבואו לבנות בישראל. זאת יכולה להיות אבן הקבורה של הענף שלנו, זה פשוט נורא עד כמה הממשלה הזאת מנותקת לגמרי מהמתרחש"

דברים אלו אמר היום ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך באיצטדיון סמי עופר בחיפה.

לחצו לדבריו המלאים של סרוגו

עיריית פתח תקווה נגד התחדשות עירונית

להתאחדות הקבלנים בוני הארץ יש טענות קשות נגד עיריית פתח תקווה:

"בשורה של פעולות שכוללות גם מצגי שווא ומצגים מטעים לכאורה בישיבת מועצת העיר, העירייה יצרה לדעת ההתאחדות מצב בלתי נסבל שהלכה למעשה מחסל את ההיתכנות הכלכלית של למעלה מ-200 פרויקטים של התחדשות עירונית בפתח תקווה המצויים בתהליכי תכנון, ובהם למעלה מ-12 אלף יח"ד, והופך את חידוש העיר לבלתי ישים" – כך נטען בשתי עתירות מנהליות שהגישה ההתאחדות ובעתירה של כ-100 יזמי בנייה שבונים בפתח תקווה. ההתאחדות חוששת לעתיד ההתחדשות העירונית בעיר. "במסווה של דאגה לצרכים ציבוריים, העירייה הופכת את ההתחדשות העירונית בעיר לבלתי אפשרית, תוך כדי שהיא פוגעת בעשרות אלפי תושבים", כפי שנטען בעתירות.

בישיבת מועצת העיר ב-30 באפריל 2023 אושר תיקון לחוק העזר העירוני המייקר את היטלי הפיתוח שנדרשים קבלנים לשלם לעירייה בתמורה להיתרי בנייה. זוהי הפעם הראשונה בה העירייה ייקרה את התעריפים של היטלי סלילה ותיעול מאז שנת 2016.

בעתירות נטען כי בניגוד לטענת העירייה לפיה תהיה "העלאה מינורית של שבעה אחוזים" בהיטלים, בפועל התעריפים זינקו ב-140 אחוז ואף יותר. עוד טוענת ההתאחדות כי מאז אפריל ועד סוף נובמבר, העירייה המשיכה לכאורה להסתמך על התעריפים הישנים בחישוב הרווח היזמי, למרות שידעה לכאורה שהחדשים ייכנסו בקרוב לתוקף – והמשמעות היא הבדלים של מיליוני שקלים.

לפי העתירות, התעריפים החדשים כוללים עלויות שקשורות במימון פרויקט המטרו שיעבור בעיר, שגולגלו על יזמי הבנייה בניגוד לעמדת משרד הפנים, ותוך עריכת תחשיב לקוי לכאורה אשר שימש בסיס לתעריפים החדשים. נציין בהקשר זה, כי משרד הפנים – שהוא בין הנתבעים בעתירות – נתן לעירייה הנחיה שלא לכלול את עלויות המטרו.

ההתאחדות טוענת כי כל אלה מייקרים בעשרות אחוזים את עלויות הבנייה של הפרויקטים, משנים לגמרי את דוח האפס וחותכים את הרווח היזמי, מה שפוגע משמעותית בהיתכנות הכלכלית של הפרויקטים ובסיכויים לבוא לידי מימוש. נטען גם, כי ייקור התעריפים, ונגזר מכך הורדת הרווח היזמי, יוביל לכך שהבנקים המלווים לא יאשרו ליווי בנקאי, וכי הם יעדיפו לבחון פרויקטים שבהם אחוזי הרווח היזמי תואמים רווחיות מינימלית שדורשים הבנקים.

בעתירות קיים פירוט של מ-200 פרויקטים של התחדשות עירונית בפתח תקווה ובהם למעלה מ-12 אלף יח"ד, שנמצאים בתהליכי תכנון מול העירייה ומול המנהלת להתחדשות עירונית "כרמים", שכתוצאה משינוי התעריפים, יועמסו עליהם עלויות נוספות של למעלה מ-600 מיליון שקל – עד 80 אלף שקל לכל יח"ד.

לדברי ההתאחדות, "הפעולות של עיריית פתח תקווה כלפי יזמי הנדל"ן, וההעמסה הכלכלית על הפרויקטים, ובפרט בתקופה הקשה שבה מצוי ענף הנדל"ן, עלולים לדעת ההתאחדות לסתום בפועל את הגולל על תחום ההתחדשות העירונית בפתח תקווה. ספק רב אם חידוש העיר יוכל להמשיך תחת חוקי העזר החדשים, ועל העירייה לקחת זאת בחשבון. עצירתם של 200 הפרויקטים המפורטים, ואלפי הפרויקטים שנמצאים בהליכי קידום ראשוניים או פרויקטים פוטנציאליים, הינה בשורת איוב עבור המשפחות בפתח תקווה הגרות בבניינים רעועים ומייחלות להתחדשות עירונית. אנו קוראים לעירייה לחזור בה ולבטל את התעריפים החדשים ולחשב מסלול מחדש, למען העיר ותושביה ולמען ענף ההתחדשות העירונית כולו".

העתירות הוגשו באמצעות עוה"ד אילן רובינשטיין וחנן שועי ותמיר, ממשרד עוה"ד רובינשטיין, שועי, תמיר. דיון בעתירות נקבע לחודש יולי 2024.

בעיריית פתח תקווה הגיבו לטענות:

בסוף שנת 2023 ולאחר קבלת כל האישורים הנדרשים ממשרדי הממשלה, משרד הפנים ומשרד המשפטים, פורסמו חוקי העזר של עיריית פתח תקווה. יודגש כי העירייה נדרשת ע"י משרד הפנים בעדכון התעריפים פעם בחמש שנים וכך נהגנו בדומה לכלל הרשויות בארץ.

על כל פנים, תעריפי היטלי הפיתוח של חוקי העזר מבוססים על תחשיב כלכלי תקין וחוקי שקיבל אף הוא את אישור משרד הפנים, ובהם בוצעו עדכונים לתעריפים הישנים שהיו בחוקי העזר הקודמים. כאמור, החוקים אושרו ע"י כל הגורמים הרלוונטיים כולל התעריפים שבבסיס החוקים. העירייה תגיש את תגובתה לעתירה ובה תפרט את כלל ההליכים שנעשו כחלק מאישור החוקים.

לחצו לכתבה המקורית 

רשות הרישוי עוקפת את הרשויות המקומיות

החל מהחודש, היתרי בנייה בפרויקטים שהוזנחו על-ידי הרשויות המקומיות יטופלו על-ידי רשות הרישוי הארצית שבמנהל התכנון. מדובר בפרויקטים בני 80 דירות ומעלה, שבקשות ההיתרים עבורם לא נענו על-ידי הרשויות המקומיות תוך שמונה חודשים.

היתר בנייה אמור להיות הצעד האחרון של ועדות התכנון המקומיות, בדרך להקמת הפרויקטים. דוח מבקר המדינה מ-2021 חושף כי זמן הנפקת היתר בנייה בישראל אורך בממוצע כשנה, אך לפעמים גם הרבה יותר. על כך אומרת סמנכ"לית ומנהלת אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניצן פלדמן: "הגענו למצב שבו ברשויות מקומיות רבות, זמן ממוצע לקבלת היתר בנייה עלול להגיע גם לשלוש שנים". החוק, לדבריה, "הוא תוצאה ממצב בלתי נסבל שקיים היום".

מדובר בתיקון 143 לחוק התכנון והבנייה, שלפיו נוסף גוף סטטוטורי חדש למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אשר בסמכותו להעניק היתרי בנייה למגורים בהתאם לתוכניות מאושרות. התיקון מאפשר למגיש הבקשה להיתר של 80 יחידות דיור ומעלה לבקש את העברת הבקשה לרשות רישוי ארצית, במקרה שבו חלפו שמונה חודשים ממועד קליטתה, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או על סירוב לבקשת היתר.

לדברי רון רוקח, מנהל רשות הרישוי הארצית: "מהמיפוי שלנו, אין מדובר באלפי בקשות בפוטנציה, אלא במאות בודדות". עוד הוא מוסיף: "אנחנו צוות גדול שמותאם לקלוט כמות נכבדה של בקשות להיתרים. לכן החוק לפני שנה ורק עכשיו נכנס לתוקף; נערכנו לקראתו, אנחנו מוכנים, ובקרוב גם יועלה עמוד אינטרנט משלנו".

רוקח מבקש להדגיש שלא מדובר בהליך מקוצר או בפטור. "אין שום שינוי מההליך החוקי שמתקיים ביום. היזם יצטרך לעשות בדיוק את אותם דברים שהוא אמור לעשות בוועדות המקומיות".

פלדמן חושבת שמדובר ברפורמה דרמטית, אך ספק אם ישימה. "אני מקווה שהרשויות ישתפרו בעקבות החוק הזה, אבל אנחנו מכירים את המצב היום, שבו רשויות לא אוהבות בנייה למגורים בשטחן, והן מוצאות את הדרכים להכביד על יזמים, והחוק הזה יכול להוות מוצא".

ומה לגבי המשמעות הכלכלית? לדברי פלדמן, "זה יכול להיות עם משמעות מטורפת. תחשוב על מצב שבו יזם מקבל היתר בנייה אחרי חצי שנה, לעומת מצב שבו הוא מקבל אחרי שלוש שנים. זה חוסך לו את כל ההפרש בצורה של ליווי בנקאי, מאפשר לצאת למכירות פרי-סייל בהקדם, שכן הוא יודע שבקרוב יעלה על השטח, זה מוריד סיכון של אי-עמידה בלוחות זמנים לאכלוס הפרויקטים".

 

לחצו לקריאת פרטים נוספים

אולי סוף סוף תפעל הכנסת לעצור את המשבר בדיור ובתשתיות

על רקע המשבר החמור בענף הבנייה והתשתיות – לאחר שנים שלא פעלה, הוקמה מחדש בכנסת "שדולה לקידום בנייה ודיור"

יו"ר השדולה, ח"כ אלי דלל (ליכוד): "נפעל יחד להסרת החסמים וקידום פתרונות דיור עבור כלל האוכלוסיות. אם לא תהיה ברירה אנחנו ניקח על עצמנו גם חקיקה פרטית". שר הבינוי והשיכון לשעבר, ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי): הממשלה חייבת להתעורר, שרי היכון והאוצר צריכים להניח בצד עיסוקים אחרים וליזום תוכנית חירום לפתרון המשבר. מחר יהיה מאוחר מדי"

לפי נתונים שהוצגו לשדולה: מעל 350 חברות בנייה קרסו מתחילת השנה * הקבלנים מעריכים כי האיחור הממוצע במסירת דירות והשלמת תשתיות כבר עומד על 9 חודשים * מזהירים מפיטורי ענק והפחתת היצע הדירות שעלול להביא לזינוק במחירי הדיור והשכירות * נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו אמר לחברי השדולה: "חשוב שתביטו קדימה כדי להכין את הענף לשנים הבאות ולא תתמקדו רק בהנחת פלסטרים על כשלים הנוכחיים. אם המדינה לא תסכים לשבת איתנו  – נלך בכל הכוח דרך בתי משפט ונתבע את מה שמגיע לנו"

יו"ר ועדת הפנים, יעקב אשר: "המהלך של הבאה ישירה של עובדים זרים לענף הוא מהלך מתחייב ואני לא מכיר אף שר שמתנגד לו"

מנכ"ל משרד האוצר: "אין לי שפנים בכובע. בדקנו פתרונות לאיחור במסירה וכרגע אין היתכנות לפיצויים"

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר: "הממשלה חייבת להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי וכולנו נשלם על כך. חייבים להחזיר את ענף הבנייה לפעילות מלאה באופן מיידי ובלי תירוצים"

יו"ר נשיאות המגזר העסקי – תושב מטולה, דובי אמיתי, אמר: "הגיע הזמן שמדינת ישראל תקשיב למי שבונים את המדינה הזאת בעשר אצבעות"

לאחר שנים שבהן לא פעלה בכנסת שדולה לקידום בנייה, דיור ותשתיות, התכנסה היום (ג') שדולה לתחום זה. הקמתה מחדש של ה"שדולה לקידום בנייה ודיור", היא יוזמה של חבר הכנסת אלי דלל (ליכוד) וחבר הכנסת זאב אלקין (יו"ר סיעת הימין הממלכתי), שנענו בכך לבקשתה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ לפעול מיד לטיפול רוחב במשבר בענף.

בכינוס הקמת השדולה שהתקיים בכנסת היום (ג'), נפגשו לראשונה מתחילת המלחמה עשרות נציגים של קבלנים מתחומי הבנייה והתשתיות מכל הארץ ורוכשי דירות עם חברי כנסת מכל סיעות הבית, בהם: יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, ח"כ יאסר חוג׳יראת (רע"ם), ח"כ בצלאל אברהם (ש"ס), ח"כ פנינה תמנו-שטה (חוסן לישראל), ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר.
בישיבה השתתפו גם רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי  ויו"ר התאחדות האיכרים, יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, רועי כהן, נשיא לה"ב, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל יצחק מויאל, לצד בכירים מענף הבנייה והתשתיות ובראשם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, דוד יהלומי.

נציגי הקבלנים הציגו לחברי השדולה את תוצאות המשבר החמור בענף הבנייה והתשתיות, אותו שיקפו במכתב שנשלח בתחילת חודש מאי לראש הממשלה ולשר האוצר, שבו כתב נשיא ההתאחדות בין היתר: "אני מתריע בפניכם על קריסה צפויה של הענף. לא תוכלו לומר – לא ידענו, או לא אמרו לנו".

לפי נתונים של התאחדות הקבלנים שהוצגו בפניה לראש הממשלה והיום בכנסת, האיחור הממוצע שהממשלה יצרה, במסירת דירות ותשתיות ציבוריות הנמצאות בבנייה או נמכרו כבר, עומד על כמעט 9 חודשים ומכאן שנוצרה סכנה מיידית לזינוק במחירי דירות, הרחבת קריסת חברות בנייה, פיטורי עשרות אלפי ישראלים והפסד של עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה – בזמן שהיא מתכננת העלאת מיסים דרמטית.

למרות ניסיונות הממשלה לפעול בעניין, דיווחו הקבלנים לחברי הכנסת על המשך מצוקת כוח האדם בענף כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, שהיא הבעיה המרכזית בו לאור הפסקת עבודת כמאה אלף עובדים פלסטינים, שהוביל לירידה של 40% בפעילות הענף בעוד ניסיונות המדינה להביא לישראל עובדים זרים שיחליפו אותם רחוקים מלעזור בפועל בינתיים.

על פי נתונים של חברת  CofaceBDIמעל 350 קבלני ביצוע קטנים ובינוניים כבר קרסו מתחילת השנה,  עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, שהיתה שנה קשה בענף עוד טרם ה-7 באוקטובר.

יו"ר השדולה, חה"כ דלל: "התאחדו כאן חברי קואליציה ואופוזיציה סביב אינטרס לאומי משותף. נפעל יחד לקידום הגדלת היצע הדירות, קידום פתרונות דיור עבור כלל האוכלוסיות, הגדלת מלאי הדיור הציבורי וקידום משמעותי של פתרונות שכירות. באמצעות השדולה, נתמקד בנושאים אשר ביכולתה ובסמכותה של הכנסת לקדם, יועלו הצעות חוק רלוונטיות, הצעות לדיונים לסדר היום ונושאי רוחב שיטופלו על ידי השדולה לצד יצירת שיתופי פעולה הדוקים בין גורמי הממשלה השונים ליציאה ממשבר הדיור״.

יו״ר השדולה לבניה ודיור ושר השיכון לשעבר ח״כ זאב אלקין: ״אנחנו במצב חרום בתחום הבניה. המשבר התחיל עוד לפני 07.10 עם עליית הריבית, והוא התעצם מאוד אחרי 07.10 לאור המצב הבטחוני והמחסור הדרמטי בעובדים. ישנה ירידה דרמטית במספר העיסקאות ובהתחלות הבניה. מי שישלם את המחיר של המשבר בשנים הבאות יהיו הזוגות הצעירים, מחסור בדירות החדשות יביא לגל חסר תקדים של עליית מחירים. משבר עמוק בענף הנדל״ן פוגע אנושות בהכנסות בתקציב המדינה וגורם לזינוק הגרעון. הממשלה חייבת להתעורר, שרי היכון והאוצר צריכים להניח בצד עיסוקים אחרים וליזום תוכנית חירום לפתרון המשבר. מחר יהיה מאוחר מדי״.

יו"ר ועדת הפנים בכנסת, יעקב אשר (ש"ס): "בחקיקה שהיתה אצלנו בוועדה שהגיעה מהממשלה אנחנו הכנסנו לראשונה את התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אלו שאחראים על הייזום והביצוע כממלאי מקום במועצה הארצית לתכנון והבנייה. אני לא מכיר שר אחד שמתנגד להבאת עובדים בהמהלך של ייזום עצמי של העסקה ישירה בזמן חירום – הוא מהלך מתחייב. אני לא מכיר אף שר שמתנגד לזה, והעניין הזה תקוע בגלל קשיים משפטיים. צריך להבין שאנחנו לא נחזור לכמויות העובדים הפלסטינאים שהיו עד השביעי לאוקטובר, ולכן הנושא הזה קריטי לדיור ולראשויות המקומיות שעומדות מול שוקת שבורה. אני מחזק את הקמת השדולה הזאת, ואני אשמח להיות שותף פעיל בה".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מצב התשתיות במדינה עגום. כולנו מרגישים את זה בכבישים ובבתי הספר. זה עצוב שאין מטה התשתיות לממשלה הזאת. אלקין, אתם בראש השדולה, אין מטה תשתיות ואין זום אאוט כדי לראות את הצרכים – קווי מים, חשמל, תשתיות ביטחוניות ועוד. גם נושא הבאת העובדים הזרים הזוי, כי לא עושים פה דברים".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "השדולה לקידום הבנייה והדיור בישראל מוקמת מחדש לאור כשלון הממשלה לפתור את הבעיות הקשות בענף הבנייה והתשתיות. מטרת השדולה היא לפעול כך שתייצר כלים לטיפול במשבר בכל חלקי הענף. במי שמתכננים, במי שבונים ובצרכני הבנייה – רוכשי דירות, בתעשיות הבניה, גופים ממשלתיים וגופים מוניציפאליים וכל העוסקים בו.

לדבריו: "חברי הכנסת, חברי השדולה הבטיחו לפעול במליאה ובוועדות השונות, לקדם את הטיפול במשבר בענף וליצר בו קרקע, תרתי משמע, לחזרה לפסי צמיחה, כך שהציבור הרחב ייהנה ממנה. חשוב שהשדולה תביט קדימה כדי להכין את הענף לשנים הבאות ולא תתמקד רק בהנחת פלסטרים על הכשלים הנוכחיים. עליה להביא להחלטות שיאפשרו שיקום מלא של הצפון והדרום, הקמת תשתיות רחבות בכל הארץ, כמו הקמת סדרה של כעשרה בתי חולים ותוספת למוסדות בריאות קיימים, תכנון חכם ובניה מהירה של מוסדות חינוך, קידום פרויקטים חדשים בתחום התחבורה בפתרונות ישימים, כמו המטרו למשל וטיפול בר קיימה במחירי הדירות על ידי תוכנית האצת בנייה למגורים, שלא נשארת רק על הנייר. האצת ענף הבניה והתשתית היא היסוד לקידום כלכלת ישראל. אנחנו נגיש תביעה למדינה ישראל על המחסור בעובדים שנגרם לנו – האיחורים בשכר הדירה, הפיצויים שלא שולמו והעובדים שלא הגיעו. יש גבול כמה הקבלנים יכולים לקחת על גבם. אם המדינה לא תסכים לשבת איתנו  – נלך בכל הכוח דרך בתי משפט".

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "אין לי שפנים בכובע. יש לנו בעיה חמורה עם עובדים – ניסינו להביא עובדים זרים, את חלק מאלו שהבאנו לא רציתם. לא פתרנו את הבעיה, וכולם יודעים שהיא קיימת ושיש בעיית עובדים, מלחמה ומחירים שעולים. זה מטריד את כולנו ואנחנו מנסים למצוא פתרונות בכמה מישורים. בסוגיית העובדים הזרים אנחנו כרגע לא מצליחים לפתור את הבעיה לצערנו. באתי לכאן היום בעיקר כדי להקשיב, להיות פה ולהגיד לכם שאנחנו מנסים לעשות עבודה משמעותית, למשל בהבאה ישירה של עובדים, או בקיצור זמן מתן ההיתר שיכול להקל מאוד על קבלנים דרך מתן תמריצים לראשויות מקומיות".

בנושא האיחורים במסירות אמר הייזלר: "לפני כשבועיים ישבנו עם משרד המשפטים ואיתכם וחשבנו על כמה פתרונות, אבל אין כרגע היתכנות שאנחנו רואים למתן פיצויים, זה נושא מורכב שייגזר מפרשנות חוק המכר, סעיף הסיכול ועוד".

מ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ רוני בריק: "יש לכם אחריות מאוד גדולה. דיון החירום צריך להיות בממשלה, ולצאת מכאן לממשלה. זה מה שאנחנו מצפים שיקרה. אתם יודעים הרי מה הענף עובר – שר הבינוי והשיכון לא קיים. גם שר האוצר. אנחנו נמצאים במצב בו אנחנו מדברים עם עצמנו בלבד. אני כמנכ"ל חברה מרכזית לא ישן בלילה ואתם צריכים לתת את הדעת על זה. שר האוצר זרק את זה מהשולחן לצערי".

גזבר ההתאחדות אמר למנכ"ל משרד האוצר: "אדוני, השר שלכם מנותק. לא יתכן שאין לכם שום עשייה שיכולה להוציא את הענף הזה ממצבו. אתם מאשימים אותנו, אתם מטילים עלינו את האחריות. לא יתכן שכך אתם משאירים אותנו מול הלקוחות שלנו. אתם מייצגים את כולנו".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "אולי לא יסכימו איתי פה בשדולה אבל חלק גדול מהבעיות זה רמי. הם לא הפתרון הם הבעיה. לא ייתכן שאצלם יהיה כל הקרקעות וכל הדיור. דבר נוסף שיכול להגביר את נושא הדיור זה למשל לשחרר ממס שבח לכמה שנים, ומה שיוציא דירות לשוק."

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר מסר בכנס הקמת השדולה: "מזה למעלה מ- 8 חודשים שהממשלה לא בתמונה בתחום הבניה, והמשק הישראלי סובל מנזק כלכלי עצום שמגיע כבר לכדי 25 מיליארד שקל. חוסר הטיפול הממשלתי הוביל להעמקת משבר הדיור ועליית יוקר המחייה, לתדלוק האינפלציה, סביבת הריבית הגבוהה ולפגיעה עמוקה בהכנסות המדינה ממסים, מה שבתורו מביא להעמקת הגרעון.  הממשלה חייבת להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי וכולנו נשלם על כך. חייבים להחזיר את ענף הבנייה לפעילות מלאה באופן מיידי ובלי תירוצים. לצד זאת על הממשלה לצאת במסלולי תמיכה אשר מותאמים לעסקים בענף, שפעילותם כמעט בהקפאה מאז פרוץ המלחמה. כמו כן על הממשלה לפעול לתעדוף ברור ומיידי של תוצרת הארץ בכל הליכי השיקום והבינוי- לרבות בתעדוף של תעשיות חברות בנייה הישראליות".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי ותושב מטולה, דובי אמיתי אמר: "ההתאוששות של מדינת ישראל אחרי הקורונה היתה בזכות העובדה שהקבלנים הצליחו להגיע ל90 אלף התחלות בנייה. אנחנו שוכחים את זה כל הזמן. התשתית והבסיס זה קודם כל הקבלנים, התעשיות, הדירות. אנחנו לקראת תקציב 2025, והגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל להקשיב למי שבעשר אצבעות בונה את המדינה הזאת. נשיא התאחדות הקבלנים ונשיא התעשיינים. תתחילו לחשוב מה נכון למדינה, אנחנו רוצים שותפות מלאה עם הממשלה לטובת הצלחת מדינת ישראל. משהו חייב להשתנות, תקשיבו לאנשים של המשק. המדינה הזאת חשובה לנו, אנחנו לא נאבד את הגליל, על תעשייה כחול לבן, לחזק את עצמנו בתוך הארץ כל אחד בתחומו. אני רוצה להודות לכל מי שעושה וקורא לחברי הכנסת לעזור לנו".

ח"כ יאסר חוג׳יראת (רע"ם): "לצד העבודה החשובה שצריך לעשות לטיפול במשבר הזה, חובתנו היא לחשוב על העובדים בענף. הם נפגעים ישירות ממצבו. אנחנו כאן כדי לטפל בכל היבטי המשבר הזה".

ח"כ פנינה תמנו-שתה (חוסן לישראל): "הנושא הזה מאוד משמעותי בימים האלו כשאנחנו עדיין בתוך מלחמה. אנחנו שותפים לכמה מהלכים ביחד איתכם. יש פה בעיות עומק בחברה הישראלית, בין אם בחברה ובין אם בכלכלה שלא הולכות לשום מקום. הכנסת הולכת ותופסת מקום יותר ויותר משמעותי בהובלת תהליכים, אם הקבינט מתכנס ולא מחליט כלום הוא לא שווה. אם המנכ"לים לא באים לפה – אנחנו פה, קואליציה ואופוזיציה, נפעל ביחד ונעשה את העבודה. אם תקבלו מאיתנו גיבוי למימוש החזון שלכם לפיתוח המדינה".

יו"ר איגוד המהנדסים, יגאל גוברין: "הענף פרוץ לחלוטין. חסרים שבעת אלפים מהנדסים, מתוך חמש עשרה אלף – זו דרמה. אם לא נשכיל לטפל בכל מה שקשור לשימוש בתת-קרקע או איים מלאכותיים אנחנו נמצא את עצמנו נשארים מאחור".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל איציק מויאל: אם לא יקרה משהו משמעותי, התעשייה הזו שהקימה את המדינה הולכת להתרסק לחלוטין. אני לא מצליח להבין איך לא מצליחים להטיס עובדים ולהביא לפה מאה אלף עובדים להציל את הבנייה שבקריסה והתעשייה של העובדים. אפשר וצריך לעודד הבאת ישראלים לענף, אבל גם בשביל זה צריך תקציבים. צריך להקים פורום להצלת המדינה, הענף הזה במשבר קיומי."

 

תגובת ההתאחדות להתחלות הבנייה: המצב בשטח גרוע בהרבה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום חמישי שעבר את נתוני התחלות הבנייה של דירות חדשות.

על פי הנתונים שפורסמו,  בחודשים אפריל 2023-מרץ 2024 ניתנו 72,260 היתרי בנייה לקבלנים – ירידה של 4.3% לעומת 12 החודשים הקודמים (אפריל 2022-מרץ 2023).

בתקופה זו החלה בנייתן של 62,790 יחידות דיור חדשות – ירידה של 1.5% לעומת 12 החודשים הקודמים.

ההתאחדות מסרה את תגובתה בנוגע לנתונים ואמרה:

"למרות העלייה הקלה בהתחלות הבנייה, שעליה אנו מברכים, יש לשים לב כי מחצית מכמות ההתחלות של דירות למכירה הן במסלול מחיר מטרה, על כן הנתון החיובי אינו בהכרח מסמן את הבאות.

ניתן לראות בנתונים את הבעיה הגדולה של ענף הבנייה והתשתיות, שעליה אנו מתריעים כבר שמונה חודשים, והיא כמות סיומי הבנייה, שירדה לפחות מ-12 אלף דירות ומצביעה על המחסור החמור בכוח האדם.

מאז פרוץ המלחמה אנחנו מזהירים כי ההתעלמות הממשלתית מבעיות הענף לא תאפשר לציבור למצוא פתרונות דיור ותעצור את בניית התשתיות. הממשלה חייבת לפתור בעיה זו בהקדם האפשרי, להחזיר עשרות אלפי עובדים לאתרי הבנייה, לפתור את המחסור בחומרי גלם זמינים וליישם תכנית להאצת הענף".

דה מרקר 

רדיו 103

גלובס

תגובת ההתאחדות הובאה גם באתר Ynet, שם צוטט חיים פייגלין שאמר:

"בשוק הנדל"ן החלה מגמה שלילית כבר מאמצע שנת 2022 שהתגברה משמעותית ב-2023 – עליית הריבית החדה, הרפורמה המשפטית שקידמה הממשלה, חוסר הוודאות בשוק, ולבסוף הצטרפה מלחמת חרבות ברזל בסוף 2023".

לחצו לקריאת דבריו של חיים פייגלין