בכתבה מקיפה שפורסמה בעיתון ובאתר TheMarker סקר הכתב סמי פרץ, סגן עורך המדור הכלכלי של הארץ, את השפעות הכלכליות הבלתי צפויות של המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. על פי הכתבה, בניגוד לציפיות, המלחמה לא הובילה לעלייה באבטלה או להאטה כלכלית משמעותית.
בין השאר עסקה הכתבה באחת התופעות הבולטות של המלחמה והיא כניסתם של עובדים חרדים לענף הבנייה, מה שסייע לשמור על רמת תעסוקה גבוהה.
התאחדות הקבלנים בוני הארץ השתתפה במתן נתונים לכתבה, בה בין היתר נכתב כך:
שיעור האבטלה הנמוך קשור גם להיבטים אחרים של המלחמה. שלושה גורמים משפיעים במיוחד על שוק העבודה במלחמה: הפסקת העסקתם של פלסטינים, המביאה למחסור בעובדים; המספר הגדול של עובדים שמגויסים למילואים; ולפחות בחלק הראשון של המלחמה — גם העזיבה של עובדים זרים עקב 7 באוקטובר. המחסור בעובדים זרים ופלסטינים פגע במיוחד בענף הבנייה, שלמעשה תלוי בהם בחלק מהעבודות באתרי הבנייה (עבודות רטובות), אך הוא הביא לתפנית מעניינת — גידול בהעסקת עובדים ישראלים.
גם אם ענף הבנייה מזוהה עם עובדים זרים ופלסטינים, מרבית העובדים בו הם ישראלים (רבים מהם ערבים). לפי נתוני התאחדות הקבלנים, מאז תחילת המלחמה גדל מספר העובדים הישראלים בענף הבנייה ב–20 אלף. מנגד, ערב המלחמה הועסקו בענף 72 אלף פלסטינים, וכעת מספרם אפסי. מספר העובדים הזרים בענף הבנייה היה ערב המלחמה כ–28 אלף, והוא ירד בכ–3,100 עם פרוץ המלחמה, אך במשך המלחמה התחילו לבוא עובדים זרים, ובסוף 2024 מספרם מגיע ל–50 אלף איש.
חדשות טובות במיוחד מענף הבנייה הן שכניסת העובדים הישראלים החדשים לענף אינה פוסחת על החברה החרדית. התאחדות הקבלנים הכשירה כ–2,000 עובדים חרדים לעבודה בענף הבנייה, וקיבלה לשם כך סיוע ממשלתי. מהם נקלטו עד כה כ–1,000 עובדים. נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר כי העובדים האלה לא הגיעו משוק העבודה, אלא מעולם הישיבות. לדבריו, עבודה בענף הבנייה מתאימה מאוד לגברים חרדים, משום שמדובר באתרים סגורים שבהם עובדים רק גברים, השכר גבוה (כ–12 אלף שקל לעובד ללא השכלה רלוונטית), ושעות הפעילות מתאימות לאורח חייהם.
