כמידי שנה, גם ביוני 2023 קיימו התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה את הוועידה הלאומית השנתית לבניה ותשתיות בעיר אילת. גם השנה הכנס היה בסימן גשרים לעתיד, אשר תואמת  את תפיסת העולם לפיה פועלת ההתאחדות, לקידום הענף והכנתו לעתיד טוב יותר.

הכנס התקיים בלב אחת התקופות הסוערות והמאתגרות ביותר שידע ענף הבנייה והתשתיות מזה שנים רבות. גם השנה הופיעו בוועידה השרים, הרגולטורים וקובעי המדיניות המרכזיים אשר משפיעים על היומיום המקצועי של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה.

הוועידה זכתה להופעות בכל כלי התקשורת המרכזיים, הפכה לסדר היום הכלכלי של מדינת ישראל בענף הנדל"ן והגיעה לכלל אזרחי המדינה ולקובעי המדיניות.

לחצו פה לצפייה במצגת המייצגת את קטעי התקשורת המרכזיים והבולטים בהם הופיעה הוועידה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ פרסמה בידיעות אחרונות מכרז של רמ"י, באמצעות חברה לניהול פרויקטים, ובו נקבע כי כל האחריות לפגיעה בעסקה או בפרויקט שתיגרם על ידי גורמי פשיעה תהיה באחריותו המלאה של היזם.

ההתאחדות שלחה מכתב דחוף למשרד הבינוי והשיכון ובו נמתחה ביקורת חריפה על המכרז. בין היתר נאמר במכתב: "לא נראה שהמדינה הציבה בראש סדר היום את המאבק בפשיעה הכלכלית. ולא זו בלבד אלא שבמכרזים שמוציאים מזמיני העבודה הציבוריים, וביניהם משרד הבינוי ורמ"י מוטלת כל האחריות בנושא זה על הקבלנים".

לחצו  לקריאת הכתבה מידיעות אחרונות

לחצו  לשמיעת ראיון המשך של סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שירי בכר מסאמי ברדיו Ynet

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (20.6)  נתונים לגבי התחלות הבנייה של דירות חדשות ממחישים גם הם את עומק משבר הדיור.

על פי הנתונים, ברמה השנתית, היקף הנפקת ההיתרים נותר גבוה ועומד על כ-75 אלף דירות שהונפקו במהלך 12 החודשים האחרונים (אפריל 2022-מרץ 2023),נתון המשקף ירידה מינורית של כ-2.6% לעומת 12 החודשים שקדמו להם.

לעומת זאת בקצב השנתי של הבנייה בפועל מורגשת ירידה, כאשר בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים החלה בנייתן של כ-62.5 אלף דירות, נתון המשקף ירידה של 10.4% בקצב הבניה השנתי לעומת 12 החודשים שקדמו לכך. התחלות הבנייה "נטו", היו נמוכות אף יותר, ועמדו על 58,720 דירות, מאחר ו-3,760 דירות קיימות נהרסו במסגרת מיזמי התחדשות עירונית.

לחצו כדי לשמוע את עופר שגיב שהתראיין ודיבר על המצב בענף לכאן 11

גם עמית גוטליב התראיין לרדיו 103FM ודבריו שולבו בפתיח התוכנית, בין היתר אמר גוטליב כי אנו עדים למחסור גדול בהיצע הדירות שעתיד להתעצם ולהעלות תא מחירי הדיור כאשר יחזרו הרוכשים לשוק. עוד התייחס לצעדי הממשלה שנדרשים כעת, לחצו לשמיעה

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח ברדיו חיפה כדי לדבר על ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי. "ראשית, אני חייב לומר שהוועדה המוניטרית קיבלה החלטה נכונה. למרות פערי הריבית שיש לנו בין ישראל לארצות הברית – שם הריבית היא כבר 5.5 אחוזים – וזה משפיע גם על שער הדולר, למרות הריבית הזאת הנגיד רואה את מה שקורה במשק, הוא רואה מה קורה בכלכלה, גם בנדל"ן בבנייה ובתשתיות וגם בענף בכללותו. אנחנו רואים יותר ויותר חברות שנתקלות בקשיים, אנחנו רואים יותר ויותר משפחות שנכנסות לאזור, חלילה, של חדלות פירעון, ולכן נוצרו מחלות חדשות על ידי פתרון המחלה של האינפלציה. והנגיד רואה את זה, ולכן אני חושב שההחלטה שהוא קיבל היא החלטה נכונה", הוא הסביר.

"האינפלציה בישראל עדיין לא גבוהה באופן מיוחד. היא נעה היום בין שלושה לארבעה אחוזים. מדד אוגוסט יתפרסם בשבוע הבא. יהיה דווקא סיכום יותר גבוה, כיוון שהוא מוריד מ-12 החודשים האחרונים את חודש אוגוסט 22' שהיה מדד שלילי ולכן ברגע שאתה מוריד מדד שלילי, אז האינפלציה תקפוץ לפחות לסביבות הארבעה אחוזים. אבל עדיין אנחנו בין שלושה לארבעה אחוזים, זה לא האינפלציה שנגרמת בכל העולם, שהיא חמישה אחוזים וצפונה. ולכן לגבי מטבע החוץ יש לנגיד בינתיים כלי שהוא עדיין לא השתמש בו והוא מסחר במטבע חוץ. בידי בנק ישראל יש למעלה מ-200 מיליארד דולר בקופה. הוא יכול למכור דולרים או מטבע חוץ אחר ועל ידי זה לאזן את הלחצים לעליית שער הדולר, שגורם גם הוא לאינפלציה. ולכן הוא טרם השתמש בכלי הזה. זה כלי מוניטרי נוסף שיש בידי בנק ישראל, ואני מקווה שהוא ישתמש בו", הוסיף.

על ההתעוררות הצפויה בשוק הנדל"ן בעקבות הירידה הצפויה בריבית אמר סרוגו "אני שואל את הממשלה איפה היא. הם לא רואים את זה? באיזשהו שלב, כמו באירועים של אחרי מלחמה או אחרי קיפאון – ראינו שהקורונה גרמה לקיפאון בשוק הנדל"ן, התחילו פחות התחלות בנייה בתקופה הזאת, ואחרי זה את ההתנפלות על השוק והמחירים עלו ב-20 אחוז. כך זה קורה בתקופה של אחרי קיפאון, ואנחנו נמצאים בקיפאון כרגע. יש הרבה פחות מכירה של דירות, נפילה של 50 אחוז במסחר בדירות, 47 אחוז פחות התחלות בנייה. השוק עולה על הגדר: גם הרוכשים וגם הקבלנים והיזמים".

"בוא נשים על השולחן שלושה תרחישים: אחד, ירידה בריבית, שתיים, אני מאוד מקווה שפתרון למשבר החוקתי במדינת ישראל, ושלוש, נניח שלום עם סעודיה. שלושת האירועים האלה הם סוג של בוסטר לכלכלה ולענף הבנייה ולשוק הדיור בפרט, שיוריד מהגדר את כל האנשים האלה ואז אתה רואה תופעה של עליית מחירים נוספת. המדינה חייבת לראות את זה ולייצר היום כלים שיתמרצו ויתגמלו את הקבלנים לבנות יותר. אנחנו השבוע הצענו פתרון של הפחתה במס הרכישה למשקיעים לממדים רגילים, זאת אומרת שלושה וחצי וחמישה אחוזים. זה צעד שהוא ווין ווין ווין סיטואיישן. זה יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים כי כעשרת אלפים משקיעים יחזרו לקנות דירות, ישלמו אמנם מס רכישה מופחת יותר, אבל בסך הכול הכנסות המדינה ממיסים יגדלו במיליארדי שקלים. גם זה יוריד את הלחץ של מחירי השכירות. כל אלה שעלו על הגדר עדיין צריכים דירה, ולכן מה הם עשו? הם שוכרים דירות. מצד שני, מכיוון שהרחיקו את המשקיעים כמות הדירות להשכרה ירדה.

"מחירי השכירות עלו בכל הארץ בצורה מטורפת של עשרות אחוזים וזה משפיע על האינפלציה. ולכן, זה ווין ווין ווין. אנחנו גם מגדילים את היצע הדירות להשכרה, גם מעלים את הכנסות המדינה קצת. הנושא הזה של תקציב המדינה מדיר שינה מעיניהם של אנשי האוצר. גם של שר האוצר. אנחנו ראינו שהשבוע הוא רצה לעדן קצת את התחזיות הפסימיות לגבי ההמשך, לגבי הגירעון, לגבי הכלכלה. מודי'ס אמורים להגיע לפה שבוע הבא. חייבים לייצר מנגנונים של צמיחה ושל עידוד היזמים והקבלנים ואין ספק שאם הקבלנים יראו שהמשקיעים חוזרים לשוק הם פשוט ייבנו יותר. לכן זו דוגמה לצעד פיסקאלי, זה דוגמה לצעד שהממשלה יכולה לנקוט בו, ובתוספת של צעדים נוספים הם אומרים אחרי החגים גם משרד השיכון. זה בתוכנית. מעניין אותי לדעת מה התוכנית שלהם. נחיה ונראה", אמר סרוגו לסיכום.

אחרי שהשיקה פרויקט דגל בקריית גת ולא הצליחה למשוך אליו קבלנים, החליטה המדינה לצמצם את מספר את מספר הדירות בהנחה על חשבון הזוגות הצעירים, במטרה לגרום לקבלנים לבנות. הסיפור הזה מדגיש את הכישלון הגדול בהתמודדות עם משבר הדיור.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, הסביר את חוסר העניין של הקבלנים בפרויקט. "המכרז כפי שפורסם, רוב הקבלנים מצאו שהוא לא מתאים להם ולא כלכלי להם, ולכן כנראה לא הוגשו הצעות. כתוצאה מכך התקבלו כל מיני הודעות מבלבלות שחייבו דחייה".

במקום לשווק, כפי שתוכנן, 80 אחוז ממחיר מטרה – מסלול שבו הדירות נמכרות בהוזלה משמעותית – רק 50 אחוז מהן יוצעו בהנחה, והיתר בשוק החופשי כדי שהקבלנים ירוויחו. גם היחידות שבכל זאת נשארו במחירים מפוקחים ומופחתים, יעלו הרבה יותר: 18,200 ש"ח למ"ר, לעומת כ-12,200 ש"ח במכרז המקורי – זינוק של 43 אחוז, שמעמיד בסימן שאלה את כדאיות העסקה כולה בעבור הקונים.

"כאשר מכרז נכשל, אז אף זוג צעיר לא זוכה באף דירה. אני מציע להתנחם בעובדה שאם המכרזים עכשיו, במתכונת הזאת, יצליחו, אז אכן זוגות צעירים יצליחו לפגוש דירה בהנחה ולא איזה סיפורי בדים", מוסיף פייגלין.

למרות הצהרתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף כי הוא "לא יודע שיש משבר בענף הזה", מנהל הרשות יעקב קוינט שוקל להקל עוד יותר על הקבלנים המתלבטים כדי שהמכרז כולו, 9,000 יחידות דיור שאמורות להשתחרר לשוק, לא יירד לטמיון. המתחם המערבי בשכונה מיועד כולו רק למגזר החרדי, שם המחיר המתוכנן למ"ר יהיה נמוך יותר: 16,400 ש"ח, במקום 18,200 ש"ח כמו בשכונה החילונית.

ענף התשתיות וקבלני הביצוע שפועלים בו נמצאים במצוקה. שורה של כשלים בענף מובילים לגריעת קבלנים מידי שנה ולקושי בהשלמת פרויקטים. במקביל הצורך בבנייה ובשיפור התשתיות בישראל רק גובר עם השנים.

אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ סיפר בכתבה ארוכה למוסף ידיעות אחרונות על כל הקשיים בענף, מה נידרש לתקן, ומהן נקודות האור שבכל זאת מראות שלא הכל אבוד.

לחצו לקריאת הכתבה –

חלק 1 

חלק 2 

בכנס התאחדות הקבלנים והבונים אמר מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן: "כשאנחנו מסתכלים היום אחרי עשור של מחיר למשתכן ותוכניות ההמשך לא בטוח שהייתי מתחיל אותן, הוציאו עשרות מיליארדים על התוכניות והייתי לוקח את אותם מיליארדים כדי לבטל את הפריפריה. אם הייתה תוכנית תחבורה ותשתיות טובות כנראה שהשוק היה נראה אחרת. צריך כרגע לתת לשוק לרוץ אבל תוכנית דירה בהנחה ממשיכה".

נשיא האחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, דיבר גם הוא בכנס ואמר כי "המשבר בענף הבנייה והתשתיות מסכן את המשק בישראל. בשנה האחרונה נרשמה צניחה של 43% בהכנסות הממשלה הישירות מנדל"ן. על בסיס נתוני תחילת 2023 אנו צופים ירידה של כ-33% נוספים השנה – כלומר ירידה של כ-15 מיליארד שקל בהכנסות ממסי הבניה שאליהם התרגלה וצניחה של כמעט 40% בהכנסות הכוללות של המדינה מהענף יחד, כולל מכירת קרקע​. מדובר באבדן סכום עצום של 32 מיליארד שקל".

מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק הציג נתונים נוספים, ואמר כי: "בשנה האחרונה זינקו הוצאות המימון בענף פי 4 ובמקביל נחתך ב-25% מספר היקף התחלות הבנייה ולאור זאת זינק המחסור בדירות למשק ל-228 אלף יחידות דיור. ההשקעה בתשתיות הגיעה לשיא שלילי של עשור, המחסור בעובדים הקפיץ את הזמן הממוצע לבניית דירה עלה ל-31 חודשים, מרכזי קרקע נכשלים בהיקף הולך וגדל ואין תוכנית ממשלתית מסודרת לטיפול בענף".

סגן נשיא ההתאחדות, צביקה דוד, אמר כי: "אנחנו במשבר עולמי של עלויות בחומרי הגלם ובמדדים תשומות שמזנקים בעקבותיו, יחד עם קשיים פיננסים. על המדינה לבטל את החרגת עבודות הנדסה בנאיות בחוק מוסר תשלומים שקובע תשלום תוך 45 יום מתום חודש העבודה. צריך לערוך חוזים בין הקבלן, מזמין בנייה ציבורי, וגוף פיננסי המלווה את הקבלן, והחוזה ישמש כבטוחה למימון התזרימי של הפרויקט. המדינה חייבת לטפל בסכנה חדשה לענף של היעדר יכולת קבלנים לרכוש ביטוח על עבודתם, עקב משבר ביטוחי עולמי ותביעות שיבוב של הביטוח הלאומי, בתאונות עבודה".

סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה של ההתאחדות, חיים פייגלין: "המדינה תגיע ל-20 מיליון תושבים בדור הנוכחי אך מקדמת כל שנה בניית 100-200 אלף יח״ד ובכך מסכנת את כולנו. ניתן היה לצפות לתוכנית מתאר ל-40 שנה קדימה לכל הפחות ו-5 מיליון דירות עם תשתיות, שטחי התעסוקה ומסחר. רק כך ניתן לתקצב, לתכנן ולבצע את התשתיות הנדרשות בזמן. יש לתכנן כעת שתי מטרופולינים חדשים בנגב ובגליל בנוסף לעיבוי ערים קיימות".

נשיא הכבוד של ההתאחדות ויו"ר ארגון הקבלנים בשרון, רוני בריק: "התחדשות עירונית מחזיקה כיום מעל חמישית (20.9%) מהתחלות הבנייה בישראל והפוטנציאל הוא אדיר. ראינו גידול של 40% בהתחדשות העירונית ב-5 השנים האחרונות. הרוב בתמ"א 38 של הריסה ובניה מחדש. זה זינוק של 300% בחמש השנים, 9,200 דירות. למרות זאת, המדינה ממשיכה לתכנן חיסול של התמ"א. עיריות נמצאות לפני בחירות וצריכות להגיע להסכמה פנימית על תוכנית התחדשות לעיר שבלעדיה – תיעצר התמ"א אצלן. זה לא יעבוד".

ממלא מקום נשיא ההתאחדות ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אלי אביסרור: "מדברים בממשלות על קידום הפריפריה וזה נשאר על הנייר. צריכה להיות תוכנית מסודרת שתבטיח הגירה חיובית לפריפריה ותמנע עוד זינוק במחירי הדירות בכל הארץ. היא חייבת לכלול תמריצים בדרום ובצפון. בבאר שבע למשל צריך לתת תמרצים שהדרום מקבל והיא החורגה מהם. התוכנית חייבת לכלול רכבות מהירות של 35 דקות לבאר שבע ולצפון. הרחבה של כביש 6 בנגב. שדה תעופה נוסף בנבטים ובתי חולים חדשים. בבאר שבע כבר אושרה תב"ע כזו, אחרי שנים של בית חולים אחד ל-700 אלף תושבים".

גזבר התאחדות הקבלנים וממלא מקום יו"ר ארגון קבלני ירושלים, אילן גורדו: "לפי נתוני האוצר, מחוז ירושלים הוא היחיד שבו לא פחתו השנה מכירות הדירות. ירושלים צמחה בתוך 20 שנה ב-300 אלף תושבים וצפויה לגדול בחצי מיליון בעשור הקרוב. העיר צומחת לאור מדיניות הפחתת רגולציה, ההפוכה מברוב חלקי המדינה, ולאור השקעה מאסיבית בניקיון ופיתוח סביבתי, יחד עם מהפכה תחבורתית אמיתית, ותפיסה שמוביל ראש העירייה של קידום ציפוף בבנייה לגובה לצורך פגיעה מינימאלית בשטחים פתוחים בעיר. אפשר אחרת".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ מדבר על חלום הדירה שהולך ומתרחק בתוכנית "אנשים" בערוץ 12,
"שוק הדיור נמצא בכישלון כבר כ-15 שנה. במצב הזה, אם הממשלה לא תתעשת אנחנו נראה זוגות צעירים בורחים מהמדינה הזאת. הממשלה צריכה גם להבין שהקבלנים הם לא הבעיה, הם הפתרון. אנחנו בונים את המדינה והגיע הזמן שקבלן בניין ידליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות!"

לחצו לצפייה באייטם המלא

מנכ"ל קונטק, צחי פלאטו, התארח בתוכנית "סודות הנדל"ן" בקשת 12 כדי לדבר על עתיד טכנולוגיות השיקום, "אני רוצה להסתכל על זה כאיזושהי מין הזדמנות מאוד מאוד מעניינת לטכנולוגיות חדשות, להטמעה של טכנולוגיות חדשות, כי בגדול אנחנו באים לאיזשהו "גרינפילד" כזה. זה לא באמת "גרינפילד" במובן של קרקע נקייה, אבל אנחנו נכנסים למקום שהוא יותר נוח בהרבה מובנים להטמעה של טכנולוגיות. עכשיו, יש אזורים עם הרס כתוצאה מלחימה, כתוצאה מרעידות אדמה, ואנחנו בעצם מסתכלים על כמה וכמה שלבים בתוך שיקום של אזור כזה, קודם כול בלנקות את ההרס. עכשיו, יש פה כל מיני סוגיות מאוד מאוד מעניינות של מה עושים עם הערמות, עם אלפי הטונות של בטון, של פלדה, של עץ, של פסולת בנייה. לוקחים את הדברים האלה ואפשר למחזר אותם. יש היום טכנולוגיות מאוד מאוד מעניינות, ובעצם אפשר להסתכל על אתר ההריסה כמקור של חומרים לבנייה החדשה", הסביר.

"אנחנו מסתכלים בעצם איפה יכול להיות יתרון מאוד מאוד משמעותי לטכנולוגיה שכבר קיימת בתוך האקו-סיסטם הישראלי, כי אנחנו מייצגים בעצם את התעשייה הישראלית, את טכנולוגיית הבנייה הישראלית במטרה לעזור למקום כזה שנפגע ובמטרה לעזור לטכנולוגיות הישראליות. אז מחפשים איזושהי קונסטלציה שתהיה מתאימה להטמעה של טכנולוגיה, שהיא כבר בשלה מצד אחד, מצד שני יש פה הזדמנות מעניינת משום שיש פקטור של זמן. יש אנשים בינתיים בלי פתרון דיור, ישנים במחסות או במקומות אחרים ואנחנו חייבים לפעול בזמן מאוד מאוד קצר. ולכן אני מאמין שיכולה להיות יותר טולרנטיות ויותר רצון לאמץ טכנולוגיה חדשה, בגלל הפקטור הזה של הזמן", הוסיף.

"יש פוטנציאל בגלל לחץ הזמנים והדחיפות שבעניין, יש פוטנציאל לטכנולוגיות שאולי נבדקו בצורה יותר ראשונית, להטמיע אותן שם בגלל שיש את הצמא ואת הלחץ הזה. ואני חושב שגם מבחינה בירוקרטית, דברים שפה בישראל אנחנו נתקלים בבירוקרטיה וברגולציה שהיא בחלק מהפעמים מאוד מאוד מעכבת, שם נוכל לעשות את זה ביתר קלות. עוד פרט אחד חשוב, אפשר להסתכל פה בעצם על כל התהליך ובכל אחד מהחלקים, החל מבעצם פירוק של ההריסות הקיימות, מיפוי של המצב הקיים, תכנון, יציאה לביצוע, הביצוע עצמו והמסירה ללקוחות. בכל אחד מהשלבים יכולות להיות טכנולוגיות מאוד מאוד מעניינות, שיאיצו ויאפשרו למכור נכסים. ולא דיברנו על תשתיות, כמובן, לייצר תשתיות חדשות בזמן הרבה יותר סביר".

לחצו צפייה באייטם המלא