דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא הפרוטקשן והפשיעה בענף הבנייה לא חידש לנו דבר. בעיה שפעם נתפסה כ"שייכת לקבלני הנגב והגליל" הפכה למציאות מושרשת שעמה מתמודדים כיום קבלנים בכל רחבי הארץ. זו המציאות היומיומית כבר שנים: איומים, גניבות, הצתות, סחיטה באיומים והפקרות מוחלטת.
כאשר נציגי מבקר המדינה הגיעו למשרדי ארגון הקבלנים בנגב במסגרת הכנת הדו"ח, שמחנו לפתוח בפניהם את הדלת ולהציג את המציאות כפי שהיא באמת. לא דרך כותרות, אלא דרך העיניים של הקבלנים שחיים את זה בכל יום מחדש. אמרנו להם בצורה ברורה: השטח סובל, אבל השטח כבר התרגל לחיות בפחד.
שיקפנו מציאות שבה קבלנים נאלצים להתמודד עם דרישות תשלום עבור "שמירה", עם ציוד שנגנב שוב ושוב, פגיעה בכלים ובאתרים ופחד אמיתי להתלונן. לצערנו, רבים כבר איבדו אמון ביכולת של המדינה להגן עליהם. כשבעלי עסקים מרגישים שאין להם גב, זו כבר לא רק בעיה פלילית זו קריסת משילות.
אבל חשוב לומר ביושר: הפרוטקשן כבר מזמן אינו רק "בעיה של הנגב". מי שחושב שמדובר בתופעה מקומית טועה טעות חמורה. הפשיעה הזו זלגה לכל רחבי הארץ ולענפים רבים נוספים חקלאות, תעשייה, מסחר, לוגיסטיקה ועסקים קטנים. מה שהתחיל בפריפריה הפך לאיום כלכלי לאומי.
ענף הבנייה נמצא בחזית המאבק הזה. אתרי בנייה הם יעד קל יחסית לעבריינים והנזק לענף עצום. מעבר לפגיעה הכלכלית הישירה בקבלנים, הפרוטקשן מייצר עיכובים בפרויקטים, מייקר עלויות ביצוע ופוגע ביכולת של הענף לספק דירות ותשתיות בזמן ובמחיר סביר. בסופו של דבר, מי שמשלם את המחיר הוא הציבור כולו.
בארגון הקבלנים בנגב לא הסתפקנו רק בזעקה. לאורך השנים פעלנו מול משרדי הממשלה, גורמי האכיפה והרגולטורים כדי להציף את חומרת המצב ולדרוש טיפול שורש אמיתי. בין היתר יזמנו הקמת "שולחן עגול" חסר תקדים, מתוך הבנה שלא ניתן להתמודד עם התופעה כשכל גוף רואה רק חלק מהתמונה.
סביב השולחן התכנסו רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון וצוות חוקריו, נציגי רשות המיסים, עיריית באר שבע, אגף ההנדסה, גורמי פיקוח ואכיפה ונציגי הארגון. המטרה הייתה ברורה: לייצר שיתוף פעולה אמיתי שיפגע בתופעה הזו ויצמצם את הכלכלה השחורה ויתמודד עם שרשרת העבריינות שמזינה את תופעת הפרוטקשן.
בהמשך אף נפגשתי עם מפקד מחוז דרום במשטרה, שהציג נתונים המעידים לכאורה על ירידה בהיקפי הפשיעה. אני מכבד את עבודת המשטרה ומעריך את המאמצים הרבים שנעשים, אך לצערי בשטח המציאות עדיין אחרת. הקבלנים עדיין חוששים, עדיין משלמים, ועדיין מרגישים לבד. הנתונים אולי השתפרו על הנייר, אבל באתרי הבנייה תחושת הביטחון טרם חזרה.
אני מבקש לומר גם מילה טובה למשטרת ישראל על פעולות האכיפה האחרונות ועל גל המעצרים שבוצע בתקופה האחרונה. המשטרה משקיעה מאמצים אדירים ואנחנו בהחלט רואים את הפעילות בשטח. לצד זאת, צריך לומר ביושר: זה עדיין לא מספיק. כל עוד עבריינים מרגישים שהם יכולים להפעיל טרור כלכלי ללא הרתעה אמיתית, התופעה תמשיך להתפשט.
המדינה חייבת להחמיר משמעותית את הענישה בעבירות פרוטקשן, לייצר מסלול מהיר לטיפול בתיקים הללו ולהפסיק את המציאות שבה תלונות רבות נסגרות ללא מענה אמיתי. בנוסף, יש להילחם
גם בתופעת חברות הקש והקבלנות הלא חוקית, שהפכו בחלק מהמקרים לצינור שמאפשר לארגוני פשיעה לחדור לענף.
המאבק בפרוטקשן הוא לא מאבק של הקבלנים בלבד. זהו מאבק על המשילות, על הכלכלה ועל הביטחון האזרחי במדינת ישראל. הכתובת כבר מזמן לא על הקיר, היא נמצאת באתרי הבנייה, בכבישים, בשדות החקלאיים ובבתי העסק ברחבי הארץ.
אם המדינה לא תתעורר עכשיו ותפעל ביד קשה, הפרוטקשן לא ייעלם – הוא רק ימשיך להתפשט.
מאת: אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ