מלחמת חרבות ברזל הייתה נקודת מפנה שחשפה את שבריריות התלות של ענף הבנייה בעובדים פלסטינים. המעבר ההדרגתי לעובדים זרים שהתאפשר בזכות עמידת ההתאחדות לצד המדינה, פתר בעיה חלקית מיידית, אך לא את השאלה האמיתית: כיצד בונים ענף בנייה ישראלי חזק, עצמאי ועמיד?
ההתאחדות מאמינה שהתשובה מתחילה בתכנון קדימה. הגדלת שיעור העובדים הישראלים בענף היא לא רק שאלה כלכלית, היא שאלה של ביטחון לאומי ועצמאות תעשייתית. אנחנו עובדים ללא הפסק בשבילכם חברות וחברי ההתאחדות לשם השלמת כל החוסרים בעובדים בבנייה ותשתיות ובטוחים שנצליח במשימה ואת התוצאה תראו עד השנה הבאה.
אבל אי אפשר יותר להתעלם מכך שאנחנו כעת בעיצומו של תהליך שהואץ בגלל המלחמה. המעבר לבנייה הרבה יותר מתועשת, מהירה, מדויקת וטכנולוגית יותר החל.
בעשור הקרוב יחווה ענף הבנייה והתשתיות זינוק חסר תקדים בהיקף התיעוש. טכנולוגיות כגון הדפסה תלת-ממדית של מבנים, רובוטיקה בשטח, ניהול אתרים בעזרת בינה מלאכותית ומערכות BIM מתקדמות הופכות מחזון למציאות. עולם שבו פועל הכפיים מוחלף בהדרגה על ידי מפעיל מערכות, טכנאי חכם ומנהל פרויקט דיגיטלי.
על כן, ההתאחדות מסמנת את הכשרת כוח האדם העתידי כיעד מרכזי מול המדינה וכלל הענף. אנו פועלים לקידום תוכניות הכשרה ממוקדות, לפתיחת מסלולים ייעודיים במוסדות אקדמיים ובתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים, ולגיוס מימון ותמיכה ממשלתית ישירה. המטרה: למשוך צעירים ישראלים בעלי יכולות גבוהות לענף, ולהציע להם מסלול מקצועי ראוי – לא מסלול של ברירת מחדל, אלא מסלול של בחירה.
הענף שיכין את עצמו היום – יבנה את ישראל של מחר.
מאת: עמית גוטליב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ