הפגיעה בבניינים בערים מרכזיות פותח צוהר להתחדשות עירונית מסיבית באיזורים ישנים. עם סיום מבצע "עם כלביא" הגישה ההתאחדות לממשלה תוכנית לשיקום ההרס והפתרון מוכרח להיות מהיר ויעיל. סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף יזמות ובנייה תומר צליח הוביל את הכנת התוכנית שהגישה הממשלה למדינה בעניין זה. התוכנית מציעה פתרון למקרים שבהם יזם כבר החל בקידום פרויקט התחדשות עירונית, שם יוכלו בעלי דירות לבחור בין שתי אפשרויות: פיצוי במזומן או תמורה מוגדלת, המדינה תקבל את הזכויות בדירות שבעליהן יפוצו.
"אדם שדירתו ניזוקה זכאי לפיצוי ממס רכוש ולבעלי הדירות אין מוטיבציה לאשר התחדשות עירונית. התוכנית מציעה 3 פתרונות: הגדלת זכויות כשתשלום מס רכוש בתוספת לפרויקט התחדשות עירונית יאפשר להגדיל את הזכויות, מנגנון הפקעה ממשלתי בו המדינה תפקיע את כל הזכויות הקנייניות מבעלי הדירות כנגד פיצוי תיזום תכנית מהירה תוך מיקסום זכויות ותמכור את הקרקע ליזמים במחיר שיכסה את הפיצוי ואף יותר. בנוסף, יש להציע תמריצי משכנתא לתמרוץ בעלי דירות ברכישת דירה חלופית באמצעות משכנתא בערבות מדינה.” לדבריו, "הרישוי חייב להתקצר כך שתהיה תוכנית-היתר מזורזת בוותמ"ל או ועדה שתיתן פטור מהליכי פרסום לתכניות שיקום תואמות, וביטול תוכניות עיצוב/בינוי. בנוסף, לא יוגבל מספר היחידות ותמיד יפעל בהם מורשה להיתר לאחר ביטול אישור תחילת העבודות”.
אבל, אם במקום בניין ישן של 3 קומות יבנו מגדל בן 20 קומות, נשאלת השאלה כיצד זה ישפיעו על המרחב העירוני, על התפוסה בבתי הספר, בכבישים וההשלכה של זה על הצורך בהתפתחות של התשתיות באיזורים אלו.
אריה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות פירט על ההזדמנויות שטמונות במצב הנוכחי: "מלבד הבניינים שנהרסו באופן מלא וחלקי בערים, בתהליך הבנייה מחדש והתחדשות העירונית חייבים לשים דגש על בניית תשתיות שמתאימות לצורך העתידי של המרחב העירוני. כל צפי לחזרה מהירה לשגרת בנייה נטולת קשר למציאות. הקבלנים לא יוכלו לבצע את המשימות האלה בחודשים הבאים ללא התערבות הממשלה שחייבת, פשוט חייבת למנות 'בעל בית' – פרויקטור אחד שיוביל את מהלך החזרת ענף הבנייה והתשתיות לפעול, לא נראה בנייה אפילו בהיקף קרוב לנדרש של תשתיות, מבני ציבור ודירות בטווח של בין שנה וחצי לשנתיים מהיום. מדינת ישראל חייבת להסתכל ולתכנן קדימה. ללא תכנון מקדים והתאמה לצרכים ייווצר לחץ וביקוש גבוהה שיעלה את מחירי הדיור בצורה אסטרונומית. תכנון קדימה משמעותו גם הבנה כי אין אפשרות להתמקד אך ורֲק בתחומי גוש דן, ולכן מדינת ישראל מוכרחה לתכנן קדימה ולבנות 2 מטרופולינים בגליל ובגנב. המטרופולינים יהיו בלתי תלויים ויציעו איכות חיים עם צפיפות מינימלית תוך הקפדה על כל צרכי האזרחים: חינוך, תעסוקה, תרבות, פנאי ותשתיות. בניית ערים חדשים וחכמות, תוך התקדמות עם התחדשות עירונית ועם רגולציה הגיונית, תוכל לענות על הצרכים שיגיעו אלינו בעתיד הלא רחוק, יצילו את מדינת ישראל ויאפשרו לה להפוך למדינה גדולה ומשגשגת".
חיים פייגלין, משנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ הסביר על הדרך לתכנון נכון של המרחב העירוני: "כל מתחם עירוני איכותי חייב לכלול צפיפות מינימלית של 30 אלף תושבים לקמ״ר. חילוק השטחים הוא נושא חשוב ביותר שעיריות רבות נופלות בו. התמהיל הנכון הוא הקדשה של לפחות 80% מזכויות הבניה לצורך מגורים , 10% לתעסוקה, 3% למסחר ו-5% לשטחים ירוקים. יש צורך שתמהיל מבני ציבור יגוון לפי סוגי האוכלוסיה, סוגי וגילאי אוכלוסייה ועוד". מסביר פייגלין "כמו שאנחנו רואים בערים הגדולות בעולם, התחבורה המרכזית צריכה לפעול מתחת למפלס חיי הרחוב, כאשר לכל תושב יש נגישות בהליכה של 15 דקות לכל השירותים הנצרכים. אנרגיה ירוקה מתחדשת, חינוך, השכלה, תרבות, בריאות, נופש, פנאי ותשתיות חכמות הם עוד פרמטרים חשובים בתכנון ובניית ערים בצורה מיטבית לתושבים ולעירייה כאחד".
יהודה לשמן, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו״ר אגף בנייה חוזית הסביר ״על פי כל הנתונים שיש בידינו, כמעט כל הפרויקטים שמתבצעים בארץ מתאחרים, והתוצאה היא פגיעה בתושבים ובקבלנים. אחת הסיבות לעיכובים בבנייה היא שהקבלנים לא מאמצים טכנולוגיות וחדשנות בבנייה שלהם. כיום, אנחנו צריכים להסתמך על בעלי מקצוע באתר בנייה שלא קיימים כבר כמעט. הבשורה שצריכה לצאת כדי לשנות את המצב היא תכנון מקדים, חומרי גלם ומכונות שמותאמות לתיעוש והטכנולוגיות שצריך להכניס לאתר הבנייה, וכמובן שהכל נסמך על אנשים שיודעים ובקיאים בחומר. המטרה שלנו היא לקצר ב-60 אחוז את ממוצע זמן הבנייה בישראל״.