בימים אלה, מועקתן העיקרית של חברות הנדל"ן הגדולות הוא הזינוק בעלויות העובדים. אולם רוב השוק הישראלי (כ-80 אחוז) מורכב מחברות קטנות פרטיות שקורסות תחת השפעות המלחמה. בניגוד לחברות הקטנות, שעד לפני המלחמה נשענו בעיקר על עובדים פלסטינים, החברות הגדולות נשענות על סינים ועובדים זרים אחרים. לצד הזינוק בעלויות העובדים ישנה גם עלייה בעלויות חומרי הגלם עקב הסכסוך עם טורקיה. את השפעות המלחמה אפשר לראות בחברות הבנייה ובדו"חות חברות הבנייה וחברות שתומכות בשוק הבנייה.

חברת שפיר הנדסה, המייצרת ומספקת חומרי גלם לבנייה, כותבת בדו"חותיה כי "כפועל יוצא מההאטה הכללית של ענף הבנייה והתשתיות, מורגשת ירידה בביקוש לחומרי תעשייה, ובנוסף חלק מלקוחות החברה מתקשים לעמוד בתנאי התשלום המוסכמים – ופונים לחברה בבקשה לביצוע פריסת חוב בהיפים לא מהותיים". קליל – יצרנית החלונות, דלתות ותריסים מאלומיניום, וחמת, העוסקת בתחום הכלים הסניטריים, מעידות בדו"חותיהן על בעיות דומות עקב המלחמה והפסקת הסחר עם טורקיה.

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "הנתונים הללו (דו"חות הרבעון השני של החברות הגדולות בתחום הנדל"ן למגורים; מ"ר, י"ח) אינם מצביעים על מצבו האמיתי של שוק הבנייה והתשתיות בישראל. התהליכים שהביאו למשבר החמור בענף הבנייה והתשתיות, עדיין כאן איתנו. המחסור בעובדים פלסטינים, סגירת השוק הטורקי לייבוא והמשך עלויות המימון הגבוהות גרמו לזינוק בעלויות הבנייה וממשיכים להשפיע על כל תהליכי הבנייה והתכנון בישראל.

"קבוצת החברות בתחום הבנייה והתשתיות הנסחרות בבורסה של תל אביב מהווה פחות מעשרה אחוזים מהענף. אלה חברות שעד לפני 7 באוקטובר העסיקו ברוב הפרויקטים שלהן עובדי עבודות רטובות זרים – בניגוד לחברות קטנות ובינוניות, שמהוות את רוב הענף ושרוב העבודה שלהם בתחום עבודות הליבה הרטובות התבססו על עובדים פלסטינים.

"בעוד המדינה ממשיכה לדבוק בהחלטה שלא להחזיר את העובדים מהרשות הפלסטינית לישראל, ולאור אי-הצלחתה של הממשלה להביא את רוב מכסת העובדים הזרים שאמורים להחליף אותם – הקבלנים הבינוניים והקטנים מתקשים להתחיל או להשלים בזמן פרויקטים שלהם התחייבו, ומצבם הפיננסי מידרדר והולך. מכאן מגיע עיוות התמונה שיוצרת בחינה של החברות הציבוריות בלבד בענף הבנייה והתשתיות כיום".

הכתבה המלאה – עיתון דה מרקר