חברות וחברים יקרים,

העת הזו היא צומת דרכים בענף שלנו. לפנינו אתגרים רבים, אך אם נרים מבט ונסתכל כמה שנים קדימה, נוכל לראות גם הזדמנות אדירה. הזדמנות לפריחה חסרת תקדים ולתרומה עצומה לזינוק כלכלי וחברתי של מדינת ישראל. היום שאחרי המלחמה הוא הזדמנות היסטורית לתכנן את עתיד המדינה, והממשלה צריכה לתמוך במי שישקיע בבנייה ותשתיות פה, ולא רק באיזה קניון בבודפשט או בניין להשכרה במיאמי.

אבל בתקופה האחרונה, למרות חסמי ענק שהממשלה עצמה השיטה עלינו בשנים האחרונות, היא עברה למתקפה על הענף. תתעוררו שם בירושלים! יש פה תעשיית ענק מנצחת. אנחנו מקצוענים, יצירתיים, ואנחנו העתיד של כלכלת ישראל. ההתאחדות כאן להזכיר את זה לכל מקבל החלטות בענף ולהיאבק על כך שההזדמנות ההיסטורית לא תפוספס.

בימים אלה אנו נאבקים בשורת החלטות שמנסה הממשלה לאשר בחוק ההסדרים, כמו מס רכוש למשל, שלא יפחית מיסים ויפגע בענף, בשוכרי וברוכשי דירות. זאת לצד ארבע משימות מרכזיות שאני רוצה לפרט:

משימה ראשונה: החזרת הענף לפעילות מלאה. אנחנו אומרים לשרים ולפקידים – תפסיקו לשחק משחקים של כבוד, זוזו ותנו לענף שלנו להשלים את מחסור בעובדים בלי מכשולים. אני, כמוכם, בונה ופוגש ללא הפסקה חברי התאחדות – ואני יכול להעיד שיש תחילת שינוי אווירה בשוק הדיור. השינוי כבר מביא חזרה הדרגתית של קוני דירות שהמתינו. אנחנו צפויים בשנה-שנתיים הקרובות לראות זינוק בביקוש לבנייה ותשתיות. אבל אם נושא העבודה לא ייפתר – לביקוש לדירות לא יהיה מענה.

משימה שנייה: שיקום ההרס שהותירה המלחמה. זו הזדמנות חריגה בהיקפה לשנות לטובה את תכנון עתיד ישראל. חובתנו לעשות את זה בתבונה – לא רק לשקם, אלא לאפשר זינוק בהיקפי הבנייה והתשתיות. קריית שמונה, בת ים, חולון – ההחלטה על כמה דירות וכמה בניה ציבורית ותשתית חדשה יהיו שם אחרי השיקום היא החלטה אסטרטגית לעשרות שנים קדימה. חובה על כל האקו-סיסטם שלנו לפעול למען התחדשות עירונית בהיקפים דרמטיים.

משימה שלישית: טיפול במחסור בדיור להשכרה.  בישראל צריך לקום שוק דיור להשכרה מסודר. המדינה חייבת להפסיק לדבר ולהתחיל לתמרץ את היזמים להקים מתחמי דיור להשכרה, ובעיקר לתמרץ את המגזר הפיננסי להשקיע פה בהשכרה ולא מעבר לים.

משימה רביעית: פתיחת הבנייה הציבורית והתשתיות ליזמות פרטית. שנים בכנסת ובממשלה מגלגלים עיניים כשאנחנו משתמשים במושגי ייסוד מהעולם כמו PPP או BOT. אז אלו שם בירושלים צריכים להתעורר. אנחנו מפספסים כשהמדינה מסרבת לזוז הצידה ולתת למגזר העסקי לממן ולנהל את הבנייה והתשתיות. אין שום סיבה שיוזמה פרטית לא תתכנן, תקים ותפעיל את תשתיות החיים המרכזיות: מים וביוב, חשמל וכבישים, מוסדות חינוך ובריאות, מוסדות תרבות ועוד.

המשבר המימוני

הגענו לנקודה שבה אי אפשר יותר לחכות לנס. בנק ישראל חייב להגיב למה שקורה בענף הבנייה והתשתיות ובשוק הדיור. כבר באמירות על שתי הפחתות ריבית בלבד בשנה הקרובה, יש פגיעה עמוקה בענף ובכלכלה כולה. עשרות אלפי דירות ואין סוף פרויקטים של בניה חוזית ותשתיות נמצאים בהקפאה עמוקה, קבלנים קורסים, יזמים נוטשים תוכניות, ומאות אלפי רוכשים פוטנציאליים נזרקו מהשוק.

השנה יהיו בחירות – והבחירות האלה צריכות להיות על מה שיקדם את הכלכלה, ולפני כל דבר אחר – את הבנייה והתשתיות בישראל. אני קורא לכולנו לבחור במי שיציג תוכנית מעשית לזינוק בבנייה והתשתיות, תוכנית שחייבת להתחיל מהר, בשיתוף ההתאחדות המייצגת את הענף כולו.

חברים קבלנים ויזמים, אנחנו כאן בשבילכם, מנהלים את המאבק לחיזוק הענף.

ואנחנו לא נוותר!

תשמרו על עצמכם ועל החברות והעסקים שלכם. נאחל שבשנה הקרובה נצא מהמשבר, הענף יחזור לפעילות מלאה, ונחזור לשפיות, יציבות, ביטחון וודאות.

שלכם,

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ.