מאבקה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שקיבל רוח גבית מוועדת הכספים בכנסת, הניב פרי: משרד האוצר החליט לכלול את ענף הבנייה במתווה הפיצוי למגזר העסקי שנועד לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה. עם זאת, הפיצוי לקבלנים יהיה בשיעור מופחת משאר המשק – 15 אחוז מההוצאות הקבועות שלהם, 7 אחוזים פחות מהפיצוי לשאר ענפי העסקים. החלטתו המקורית של האוצר הייתה שלא לכלול במתווה הפיצויים למשק את ענף הבנייה והתשתיות, בסוף הדיון בוועדת הכספים הבהיר יו"ר הוועדה משה גפני כי לא יאושר מתווה פיצוי למגזר העסקי ללא פיצוי לקבלנים.

במתווה שקבע משרד האוצר לקבלנים, יינתן פיצוי רק על רכיב הביצוע במסגרת פרויקטי הבניה, ורק לקבלנים רשומים כחוק ברשם הקבלנים, המשמשים קבלני ביצוע ראשיים או קבלני משנה אשר בונים את כל סוגי הבנייה, כולל חברות יזמיות שמבצעות בעצמן את הבנייה של הדירות שלהן.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "נוסח הפיצוי הזה לא יאפשר להחזיר את הענף לפעילות, אלא אם יזרמו אליו עשרות אלפי עובדים זרים שיחליפו את הפלשתינים. כדי לעמוד במשימות הקשות שלפניו על ממשלה לקדם מיד שורת החלטות שיאיצו את קצב הבנייה".

בין הדרכים שהציעה ההתאחדות למדינה להאצת הבנייה: הפחתת מיסי רכישה של דירות וקרקע, הארכה מיידית של תמ"א 38 וקידום מהיר של התחדשות עירונית בפריפריה על ידי שיפוי מס  ואספקת קרקע משלימה להבטיח מיגון גם לאוכלוסיות חלשות לא ממוגנות, הפחתת הבירוקרטיה לצורך קבלה מהירה של היתרי בנייה וטופס 4 (לאכלוס מהיר עם השלמת הבנייה), קידום פרויקטים לשכירות ארוכת טווח כולל מסלול השכרה לחמש שנים בחוק עידוד השקעות הון, תמרוץ קבלנים להרחבת התחלות הבנייה על ידי פריסת תשלומם עלות ופיתוח קרקעות המדינה, עסקאות שחלוף (קומבינציה) של המדינה עם קבלנים.

סרוגו הוסיף: "לצד הממשלה, גם על בנק ישראל להירתם למאמץ להאצת הבנייה והקמת התשתיות, על ידי הפחתת הריבית יחד עם איזון עליית שערי המטבעות על ידי מכירת מטבע חוץ".