כתבה זו נכתבה ביוזמת התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

קבלני הביצוע במשבר עקב המחסור ב-100 אלף עובדים בענף הבנייה מפרוץ המלחמה. "אני חשמלאי בתחום הבניין, בפרויקטים כמו תמ"א 38 וילות ועוד כל מיני עבודות, פועל בכתשעה פרויקטים של תמ"א 38 ובכל אחד עשרות דירות. אנחנו מנסים לעבוד בעסק בלי הפועלים, אבל לא מצליחים ובמצב הזה מפסידים כספים", מספר אבי ועקנין, בעלים של "חשמל איילה", בשיחה עם גלובס.

לדברי ועקנין, בתחום החשמל יש קושי לתקשר עם עובדים זרים מסין או מהודו, וגם העלויות שלהם גבוהות בהרבה. ניסיונותיו להעסיק עובדים ישראלים במקום זאת לא צלחו, שכן עובדים ישראלים לרוב אינם יודעים את העבודה כמו עובדים פלסטינים. לפני המלחמה, היו לוועקנין בדרך כלל כ־15 פועלים, והוא היה קם בבוקר מפזר חומר באתרים, מביא הצעות מחיר ועבודות נוספות. הוא היה מגיע בסוף היום לאתרים ורואה שהדברים זזו ויכול להגיש חשבונות לתשלום. אבל במצב הנוכחי, אין לו מה להגיש חשבון".

לדבריו, אם המצב יימשך כך העסק ייסגר. "אני שוקל להיכנס שותף בחנות צעצועים עם חבר שיש לו כמה חנויות. מרגיש שאין לי מה להמשיך עם העסק של החשמל. אני לא רוצה לסגור, אבל נראה שאין לי ברירה", אמר ועקנין.

ג', שביקשה להישאר בעילום שם, מנהלת עם בן זוגה חברה קבלנית ותיקה לעבודות איטום. "אנחנו עושים פרויקטים של איטום מרתפים, מרפסות, מקלחות ושירותים, חדרים רטובים, גגות וחצרות.

"זו עבודה קשה ומורכבת. אנחנו עובדים במשך שנים רבות, עם הרבה פרויקטים וקבלנים הכי גדולים. אבל היום לא מסוגלים לעמוד בזה העסק הולך וקורס".

ג' ובן זוגה היו עוסק מורשה למעלה מ־24 שנה והפכו לחברה בע"מ. היו להם שני עובדים פלסטינים שהיו מרוויחים משכורת יומית של 400 שקל. לדבריה, העסקת עובדים זרים היא יקרה מאוד ולא משתלמת: "כמה תאגידים נתנו לי הצעות, למשל עובדים זרים מסרי לנקה, אבל הנטו החודשי הוא 18 אלף שקל לעובד ובמקביל אני אמורה לדאוג לו ללינה. אלו סכומים לא אפשריים. אנחנו לא מרוויחים כך.

"נוצר מצב לא אפשרי, אז אנחנו לא עונים לטלפונים ומתביישים כי אין לנו איך לתת מענה. אנחנו באמצע פרויקטים שאין מי שיסיים ובינתיים לוקחים קבלנים אחרים לסיום העבודות ומשלמים להם".

ג' מסבירה גם שדרישות השכר של עובדים ישראלים גבוהות מדי. מאז תחילת המלחמה והמחסור בעובדים הישראלים חותמים בלשכה ומבקשים תשלום בשחור. הם לא מוכנים לשכר של 600 שקל ליום אלא רוצים 900 שקל לפחות ליום. אם יש עובד שהוא רתך מקצועי ובעל ניסיון הוא כבר ידרוש כ-1,200 שקל ליום. דרישות אלה גבוהות מדי עבור ג' ובן זוגה. כעת היא חוששת שלא תהיה ברירה אלא לסגור את העסק.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים, צביקה דוד, מספר כי בכל יום מגיעות אליהם פניות לסיוע: "מרגע שנעצרה כניסת העובדים הפלסטינים לאחר ה־7 באוקטובר, מצב הקבלנים הולך ומידרדר.

"לאחרונה קיבלנו אינדיקציה מנתונים שפרסמה חברת Coface BDI שלפיהם מאות קבלנים כבר נמצאים בסיכון להמשך קיום החברות שלהם.

"ההתאחדות מקבלת פניות עם בקשות לסיוע מכל תחומי הבנייה והתשתיות ואנו יכולים להעיד שקבלני ביצוע שעובדים עבור רשויות מקומיות, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה הם אלה שנמצאים במצב הקשה ביותר, לאור התעלמות המדינה מאי יכולתם לעמוד בתנאי המכרזים בהם זכו.

"המדינה חייבת להתערב מיד ולייצר הליך הבראה לענף, להשלים את הבאת העובדים הזרים, לקבוע הסדרים לטיפול לאיחור במסירת עבודות, לטפל במוסר התשלומים הירוד של מזמיני עבודות בנייה ציבוריים ובעיקר לדאוג לכך שניתן יהיה לשוב לעבודה סדירה בענף, תוך הבטחה של יכולת הקבלנים לקבל מימון בזמן אמת לפעילות שלהם".

לחצו לצפייה בכתבה המלאה