ראול סרוגו במסיבת העיתונאים של וועידת הנדל"ן: "המשבר בענף הבנייה והתשתיות מסכן את המשק בישראל"
בכנס התאחדות הקבלנים והבונים אמר מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן: "כשאנחנו מסתכלים היום אחרי עשור של מחיר למשתכן ותוכניות ההמשך לא בטוח שהייתי מתחיל אותן, הוציאו עשרות מיליארדים על התוכניות והייתי לוקח את אותם מיליארדים כדי לבטל את הפריפריה. אם הייתה תוכנית תחבורה ותשתיות טובות כנראה שהשוק היה נראה אחרת. צריך כרגע לתת לשוק לרוץ אבל תוכנית דירה בהנחה ממשיכה".
נשיא האחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, דיבר גם הוא בכנס ואמר כי "המשבר בענף הבנייה והתשתיות מסכן את המשק בישראל. בשנה האחרונה נרשמה צניחה של 43% בהכנסות הממשלה הישירות מנדל"ן. על בסיס נתוני תחילת 2023 אנו צופים ירידה של כ-33% נוספים השנה – כלומר ירידה של כ-15 מיליארד שקל בהכנסות ממסי הבניה שאליהם התרגלה וצניחה של כמעט 40% בהכנסות הכוללות של המדינה מהענף יחד, כולל מכירת קרקע. מדובר באבדן סכום עצום של 32 מיליארד שקל".
מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק הציג נתונים נוספים, ואמר כי: "בשנה האחרונה זינקו הוצאות המימון בענף פי 4 ובמקביל נחתך ב-25% מספר היקף התחלות הבנייה ולאור זאת זינק המחסור בדירות למשק ל-228 אלף יחידות דיור. ההשקעה בתשתיות הגיעה לשיא שלילי של עשור, המחסור בעובדים הקפיץ את הזמן הממוצע לבניית דירה עלה ל-31 חודשים, מרכזי קרקע נכשלים בהיקף הולך וגדל ואין תוכנית ממשלתית מסודרת לטיפול בענף".
סגן נשיא ההתאחדות, צביקה דוד, אמר כי: "אנחנו במשבר עולמי של עלויות בחומרי הגלם ובמדדים תשומות שמזנקים בעקבותיו, יחד עם קשיים פיננסים. על המדינה לבטל את החרגת עבודות הנדסה בנאיות בחוק מוסר תשלומים שקובע תשלום תוך 45 יום מתום חודש העבודה. צריך לערוך חוזים בין הקבלן, מזמין בנייה ציבורי, וגוף פיננסי המלווה את הקבלן, והחוזה ישמש כבטוחה למימון התזרימי של הפרויקט. המדינה חייבת לטפל בסכנה חדשה לענף של היעדר יכולת קבלנים לרכוש ביטוח על עבודתם, עקב משבר ביטוחי עולמי ותביעות שיבוב של הביטוח הלאומי, בתאונות עבודה".
סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה של ההתאחדות, חיים פייגלין: "המדינה תגיע ל-20 מיליון תושבים בדור הנוכחי אך מקדמת כל שנה בניית 100-200 אלף יח״ד ובכך מסכנת את כולנו. ניתן היה לצפות לתוכנית מתאר ל-40 שנה קדימה לכל הפחות ו-5 מיליון דירות עם תשתיות, שטחי התעסוקה ומסחר. רק כך ניתן לתקצב, לתכנן ולבצע את התשתיות הנדרשות בזמן. יש לתכנן כעת שתי מטרופולינים חדשים בנגב ובגליל בנוסף לעיבוי ערים קיימות".
נשיא הכבוד של ההתאחדות ויו"ר ארגון הקבלנים בשרון, רוני בריק: "התחדשות עירונית מחזיקה כיום מעל חמישית (20.9%) מהתחלות הבנייה בישראל והפוטנציאל הוא אדיר. ראינו גידול של 40% בהתחדשות העירונית ב-5 השנים האחרונות. הרוב בתמ"א 38 של הריסה ובניה מחדש. זה זינוק של 300% בחמש השנים, 9,200 דירות. למרות זאת, המדינה ממשיכה לתכנן חיסול של התמ"א. עיריות נמצאות לפני בחירות וצריכות להגיע להסכמה פנימית על תוכנית התחדשות לעיר שבלעדיה – תיעצר התמ"א אצלן. זה לא יעבוד".
ממלא מקום נשיא ההתאחדות ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אלי אביסרור: "מדברים בממשלות על קידום הפריפריה וזה נשאר על הנייר. צריכה להיות תוכנית מסודרת שתבטיח הגירה חיובית לפריפריה ותמנע עוד זינוק במחירי הדירות בכל הארץ. היא חייבת לכלול תמריצים בדרום ובצפון. בבאר שבע למשל צריך לתת תמרצים שהדרום מקבל והיא החורגה מהם. התוכנית חייבת לכלול רכבות מהירות של 35 דקות לבאר שבע ולצפון. הרחבה של כביש 6 בנגב. שדה תעופה נוסף בנבטים ובתי חולים חדשים. בבאר שבע כבר אושרה תב"ע כזו, אחרי שנים של בית חולים אחד ל-700 אלף תושבים".
גזבר התאחדות הקבלנים וממלא מקום יו"ר ארגון קבלני ירושלים, אילן גורדו: "לפי נתוני האוצר, מחוז ירושלים הוא היחיד שבו לא פחתו השנה מכירות הדירות. ירושלים צמחה בתוך 20 שנה ב-300 אלף תושבים וצפויה לגדול בחצי מיליון בעשור הקרוב. העיר צומחת לאור מדיניות הפחתת רגולציה, ההפוכה מברוב חלקי המדינה, ולאור השקעה מאסיבית בניקיון ופיתוח סביבתי, יחד עם מהפכה תחבורתית אמיתית, ותפיסה שמוביל ראש העירייה של קידום ציפוף בבנייה לגובה לצורך פגיעה מינימאלית בשטחים פתוחים בעיר. אפשר אחרת".