כשהעיר ת"א חוזרת בה מההודעה שפרסמה על כך שתאפשר בניה בעיר בכפוף לכך שהחברות יעמידו מאבטח חמוש בכניסה לכל אתר בנייה, וכעת, מודיעה העירייה כי לא תאפשר כל בנייה בעיר. נכון לעכשיו אין הנחיות כלשהן מצד משרד השיכון שעדיין מנסה להבין את המצב, אך ישנן הנחיות פיקוד העורף שאינן מאפשרות בניה באתרים בערים הדרומיות, ולכן כל רשות בארץ מחליטה בעצמה אם  תתקיים בניה בשטחה או לא. ת"א נחשבת לעיר מובילה שערים אחרות הולכות בעקבותיה, ולכן להחלטה יש משמעות גם מחוץ לת"א. ענף הבנייה נפגע קשות מעזיבתם של הפועלים הפלסטינים, שמספרם עומד על כ-80 אלף והם מהווים כ-80 אחוז מפועלי הבניין בענף. אלה שנותרו הם בעיקר פועלים סינים ומעט מולדבים ואוקראנים, וכן פועלים ישראלים ממוצא ערבי. בחלק מהערים כאמור, גם באתרים שכל כוח העבודה בהם הוא סיני האתר מושבת לגמרי בהנחית הרשות המקומית. הסיבה להוראה הגורפת במרבית הרשויות נובעת מהחשש לחיכוך בין פועלים ערבים כולל ישראלים לבין האוכלוסיה המקומית, וכן החשש מתלונות של תושבים על תחושת חוסר ביטחון בשל נוכחות הפועלים בעיר.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "המצב קשה גם אצלנו, לצערי יש קבלן אחד שנרצח, קבלנים שילדיהם נעדרים, וקבלנים מגויסים. גם בהיבט המקצועי אנחנו מודאגים, יש הרבה מאד ראשי ערים שסגרו את הבניה, הם מפחדים מפלסטינים ושב"חים וגם מחיכוך בין אוכלוסיה יהודית לערבים ישראלים, אבל הערבים הפלסטינים והשב"חים כבר לא כאן, כולם חזרו. הערבים הישראלים זה נושא רגיש ולכן אנחנו מציעים שהם יעבדו בשליטת הקבלן שיהיה מחויב לשמור עליהם ולמנוע חיכוכים עם האוכלוסייה סביב אתר הבנייה. יש עבודות שכן אפשר לעשות, למשל חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר", הוא אומר.

סרוגו נשמע מודאג מאוד גם ממצבם הפיננסי של הקבלנים וחושש מקריסה של חברות. יש לומר, כי עוד בטרם המלחמה מצבם של הקבלנים לא היה פשוט, עם ריביות גבוהות במשק וחוסר ודאות כלכלית שהרחיקה את הרוכשים מהשוק. "הריביות הורגות את חברות הבניה. זה יכול להרוג חברות שמינפו את הפרויקטים בצורה משמעותית בהרבה מאוד כסף. החשש הוא שאם המצב יימשך כך שמצד אחד לא יעבדו בענף ומצד שני הריביות ימשיכו לנגוס בנו, אנחנו נראה כאן קריסה של חברות בניה. זו סכנה גם לבנקים כי הענף משרת חוב של כטריליון שקל כולל המשכנתאות".

סרוגו טוען כי על הבנקים לשאת בנטל, "אני מבקש מבנק ישראל ומהבנקים לדחות תשלומי קרן וריבית, ושהבנקים יורידו את מרווחי הריבית. לא יכול להיות שאנחנו נקרוס והבנקים ימשיכו עם עסקים כרגיל, זה יכול לחזור אליהם כבומרנג עם חובות אבודים. חייבים להשאיר את ענף הבניה עם הראש מעל המים, אנחנו לא רוצים סיוע מאף אחד, רק שיתנו לנו לעבוד ויקלו עם הריביות".

נקודה נוספת שהעלה סרוגו היא נושא קביעת המדיניות בנוגע לפיצוי בגין איחור במסירת הדירות. הנזק הישיר מכך שהאתרים מושבתים מתבטא בקושי של הקבלנים לעמוד בהתחייבויות למסירות הדירות, ובשל כך הם נדרשים בהמשך לפצות את הרוכשים על פי חוק, "אנחנו פונים גם למשרד השיכון כדי שיודיעו על איחור במסירת הדירות, חייבת להיות החלטה ברורה וזה לא מוקדם מידי כעת, אחרת נתבוסס בהמשך בתביעות משפטיות מול רוכשי דירות. צריך לקבוע שכל עוד יש לחימה אלה ימים של איחור במסירה. וחשוב שהאתרים יעבדו כמה שאפשר", אמר סרוגו.