המחסור בעובדי בניין הוביל לירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות ולקיפאון במכירות בעקבות המלחמה. שנת 2023 צפויה הסתיימה בגירעון של כ-40 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מענף הנדל"ן והבנייה. כך עולה מאומדנים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומחקרים פנימיים.

מהנתונים עולה גם כי עם תחילת המלחמה, בשל אי-כניסתם של פועלי בניין פלסטינים לישראל לצד עזיבתם של כ-4,000 עובדי בניין זרים, פחתו תשומות העבודה בעבודות הרטובות בענף הבנייה בכ-70 אחוז, מכ-120 אלף עובדים במקצועות אלה לכ-35 אלף עובדים בלבד. הקבלנים מציינים כי גם חלק מהפועלים הערבים ישראלים, העוסקים בעבודות הרטובות, לא עבדו במהלך אוקטובר. פחות מחצי מאתרי הבנייה היו פעילים בחודש נובמבר, לאחר שרק כ-15 אחוז מהאתרים היו פעילים באוקטובר.

המחסור בעובדי מקצועות הליבה של הענף פוגע באופן משמעותי בפעילות באתרי הבנייה, מה שעלול להוביל להמשך ירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות. מדובר באובדן של כ-9.5 מיליון ימי עבודה, ובהתאחדות הקבלנים מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה לאיחורים מצטברים של עד חצי שנה במסירת דירות לרוכשים, גם בשל הזמן הנוסף שבמהלכו תיערך קליטת העובדים הזרים ממדינות שונות באתרי הבנייה בישראל.

מסתמן גם כי ממוצע הירידה בפדיון ענף הבנייה עמד על כ-67 אחוז באוקטובר ועל כ-50 אחוז בנובמבר, כאשר האטת פעילות הבנייה גרמה הפסד תוצר ענפי של כ-500 מיליון שקל מדי יום בחודש נובמבר, אחרי הפסד תוצר ענפי של כ-660 מיליון שקל ביום בחודש אוקטובר. עוד מצביעים הנתונים על כך שתשומות תעשיית חומרי הבנייה (מחירי החומרים, מחירי מוצרי הבנייה כמו צינורות, דלתות, חלונות ועוד) זינקו בכ-50 אחוז ברבעון האחרון של השנה, לעומת המצב טרם המלחמה.

"מדובר בסכנה גדולה למשק כולו, בשל השבתה בהיקף כה נרחב של ענף המהווה 13.5% מהתוצר, שהם כ-234 מיליארד שקל, וכן כ-680 מיליארד שקל באשראי, מהם כ-500 מיליארד שקל בבנקים, המהווים כרבע מתיק האשראי שלהם", אומר ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות. "הבעיה הקריטית ביותר היא המחסור בעובדים, וצריך לטפל מיידית בהבאת עובדים זרים כמה שיותר מהר".

לדבריו, "שר האוצר יודע שלמרות שהוא הביע עמדה לפיה הוא אינו מעוניין בכך, אין לו ברירה אחרת – והמדינה תצטרך לאשר כניסה של עובדים פלסטינים לענף. אחרת הוא יקלע למשבר גדול יותר שיפגע בפעילות ובתקציב המדינה". נזכיר כי אתמול התחוללה מהומה בקבינט החברתי-כלכלי, שבסופו של דבר המליץ שלא להכניס פועלים מיהודה ושומרון לישראל.

בשבוע שעבר התייחסו נציגי האוצר בוועדת הפנים של הכנסת למלאי הדירות הלא מכורות של הקבלנים וקראו לכם להוריד מחירים.

סרוגו: "מה שנאמר בוועדה הזוי ומנותק. כ-60 אלף דירות לא מכורות מתוך כ-170 אלף דירות שמצויות בבנייה, חלקן בבניינים בשלב היסודות או לפני היתר בנייה, חלק בשלבי גמר, מהוות רק כשליש שלא נמכר. אבל זה לא שיש 60 אלף דירות קונקרטית על המדף. קבלן שנמצא בתהליכי בנייה כבר מכר דירות במכירה מוקדמת לצורך הפעלת ליווי בנקאי, והבנק לא מאפשר להוריד מחירים. נציגי האוצר אמרו בוועדה – אם לא תורידו מחירים, לא נעזור לכם. התשובה שלי אליהם היא שהיזמים לא צריכים תמיכה כספית, המדינה צריכה לייצר כלים כדי לסייע לענף להאיץ את התחלות הבנייה. יש כאן כשל שוק, לכן מחירי הדירות עלו כל השנים, ועל הממשלה מוטלת החובה לטפל בכך".

"הסיבה לכך שמחירי הדירות לא ירדו בצורה מהותית אלא רק בשיעור מתון של כ-2% נעוצה בהיצע הדירות הקטן. הממשלה חשבה שאם הריבית תעלה, המהלך הזה יספיק כדי להוריד את מחירי הדירות. אבל בעקבות העלאות הריבית, הקבלנים בנו פחות וכל השוק הצטמק. לכן התוצאה הסופית היא שמחירי הדירות לא יורדים משמעותית. צריך לבצע הגדלה משמעותית של היצע הדירות. היעד הממשלתי הוא כ-80 אלף התחלות בנייה של דירות חדשות, אבל אני מעריך שהשנה היצע הדירות לא יעבור את רף 50 אלף יחידות דיור.

"השנה שעברה הסתיימה עם כ-90 אלף משקי בית חדשים, בין היתר בעקבות עלייה מאוקראינה ורוסיה וכן מביקוש טבעי (גידול דמוגרפי, גירושים ועוד). 2023 תסתיים במקרה הטוב עם כ-70 אלף משקי בית חדשים. לעומת כ-50 אלף דירות חדשות בלבד שהחלה בנייתן, שלא נדבר על מצוקת הדירות של מפוני המלחמה, צפויים ביקושים אדירים לדירות למכירה ואף להשכרה. אני לא יכול לומר שמחירי הדירות יעלו אחרי המלחמה, אבל ככל שהממשלה לא תפעל להגדלת התחלות הבנייה במהלך המלחמה ולאחריה, וככל שהריבית תרד, גם אם בקצב איטי, אך עדיין תסמן לרוכשים ליטול משכנתאות, נראה לחצים לעליית מחירים".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה