בלב כהונתו השנייה כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. חושף רוני בריק בראיון למגזין "הבונים", תמונת מצב מורכבת בענף, מנתח את הרפורמות הדרושות כדי להחזיר אותו לפעילות מלאה ומזכיר: "אם לא היתה פה התאחדות, מצב הענף היה גרוע בהרבה"

חזרת לתפקיד שכבר מילאת בעבר. איך נראה הענף היום בהשוואה לתקופה הקודמת?

"המצב היום הרבה יותר קשה ממה שהיה בעבר. אנחנו מדברים על ענף שחווה טלטלות והפסדים אסטרונומים מתחילת המלחמה. בין אם זה בגלל השפעה ישירה של המלחמה, משבר כוח האדם או הבירוקרטיה הכבדה, הענף לא יכול לחזור לתפקוד מלא. את המחיר הזה לא משלם רק הענף, אלא המשק כולו"

נמצא פתרון למשבר כוח האדם?

"נתחיל ונאמר שאם לא היתה פה התאחדות, מצב הענף היה גרוע בהרבה. ללא התערבותנו לא היו פה כבר 60 אלף עובדים זרים, שזה פי שלוש ממה שהיה פה ב-6 באוקטובר 2023. היו הרבה חריקות בהתחלה, וזה טבעי, אבל ההישג הענק של שינוי התפיסה בממשלה והשפעתו ההדרגתית על הענף ניכר בכל הארץ ויגיע עם הזמן לכל אתר בנייה. עם זאת, המדינה פועלת לאט מידי. אנחנו כבר בשלב שאי אפשר להתעלם מהצורך המיידי להביא לפה לפחות עוד 40 אלף זרים תוך כמה חודשים ספורים. בתחום הזה חובתי לומר שהכישלון הכי גדול של המדינה הוא בתחום העובדים לתשתיות, שרק זרזיף דק ראשון שלהם התחיל להגיע לפה הקיץ. אנחנו דורשים מהממשלה כבר בתחילת השנה שיתנו לענף לקחת אחריות על נושא העובדים. שתזוז הצידה ותיתן לחברות כוח האדם להביא לפה את הזרים בהבאה ישירה. כל טריק אחר יגרור אותנו למשבר הרבה יותר חמור". 

נושא מרכזי שישפיע על הענף בהמשך הוא האיחור במסירה. מה יקרה עם זה?

בענף כולו נרשם כבר איחור ממוצע של 8 חודשים וזה לא הסוף. לאחר אין סוף שיחות שלנו עם כל מי שרק אפשר בממשלה, הגענו להבנה שאין להם רצון לסייע. מצידם, שרוכשי מעל 100 אלף דירות שיאחרו ואין סוף מזמיני עבודה יכנסו למאבק משפטי של שנים מול הענף. לכן, הלכנו לבג"ץ. קבלנו החלטה שקובעת שהענף אכן נפגע מאוד מהלחימה. זו אמירה סופר חשובה וכל החלטה של בית המשפט בכל תביעה מעתה, חייבת להתחשב בזה".

באילו עוד נושאים ההתאחדות הצליחה להשפיע למען החברים לאורך המלחמה?

"מעבר לעבודה הבלתי פוסקת שלנו מול המדינה להשלמת העובדים החסרים ומציאת פתרון לאיחורים במסירה, ההתאחדות השיגה שורה קריטית של הישגים לחברים שלה בשנתיים האלה. בולטים בהם, מינוי היסטורי של נציג שלנו במועצה הארצית לתכנון והבנייה, הוראת סגן חשכ"ל לחברות ומשרדי ממשלה לפתוח חוזי ביצוע מלפני המלחמה, אם המלחמה לא מאפשרת להם לצאת לפועל, קיצור קבלת תעודת גמר, הארכת תוקף היתרי בנייה והקדמת תכנון וביצוע חשמל בתקופת המלחמה".

המלחמה פגעה במבנים רבים, זה ישפיע על קצב ההתחדשות העירונית?

בהחלט זו הזדמנות. העומס הרגולטורי על מי שיוזם התחדשות הוא ליבת משבר הדיור בישראל. אם בממשלה לא 'יחשבו מסלול מחדש', לא יקרה שום דבר. פרויקטי התחדשות עירונית תקועים שנים בוועדות. זה לא יכול להמשיך ככה. צריך לקצר דרמטית את תהליכי האישורים. פרויקט של פינוי בינוי צריך להמשך פחות מפרויקט ייזום רגיל."

לפני המלחמה דובר בענף על מחסור בקרקע לבניה. האם כיום המצב שונה?

לצערי המצב גרוע יותר עכשיו. המדינה יושבת על מאות אלפי דונמים של קרקע שיכולים לפתור את משבר הדיור, אבל לא משחררים אותם לפיתוח. זה לא הגיוני. בזמן שיש מחסור דירות ומחירי הדיור עולים, המדינה מחזיקה קרקעות תחת מנעול. גם רמ"י וגם כל מחוללי הכשלים הבירוקרטיים האחרים חייבים לקבל דד ליין שיכלול סנקציות לכל פעולה, סנקציות נגד מי שימנעו מכירת קרקע ותכנונה".

עומס המימון מורגש מאוד בענף. מה ההשלכות שלו?

"הבנקים רוצים לקדם את הבניה. זה האינטרס שלהם, אבל בנק ישראל שוב ושוב פוגע במשק כולו כשהוא מקשה על מימון בנייה ותשתיות. במקביל המדינה רק מעלה את ההוצאה לתכנון והבנייה. עובדים עולים פי 3 מכמה שעלו בשנה שעברה, חומרים התייקרו בעשרות אחוזים, מחיר הקרקע לא עוצר. הציבור נאנק תחת העומס הזה ובכל יום יורדים ממצבת הרוכשים הפוטנציאליים עוד ועוד אנשים. ענף הבנייה והתשתיות חייב להפוך ל'כיפת הברזל' של המשק. המדינה מובילה אותנו למקום בו אדם עם שכר ממוצע, מקצוע ועתיד פתוח לא יוכל למצוא מקום לגור בישראל. עתיד הארץ והעם מונח פה על הכף. מוטב שכל מקבלי ההחלטות יתעוררו מיד".

איך אתה רואה את השנה הקרובה?

השנה הקרובה תהיה שנה מכרעת לישראל, למשק ולענף שלנו. או שנצליח להזיז את הדברים ולהתחיל לראות שינוי אמיתי, או שנמצא את עצמנו בעוד שנה במצב הרבה יותר גרוע. אני אופטימי, יש לי אמון ביכולת שלנו להילחם ולשנות, אבל זה דורש עבודה קשה והרבה לחץ על מקבלי ההחלטות."