ראול סרוגו: "ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב"
"ענף הנדל"ן בישראל מצוי במשבר – זאת לאחר פריחה של שנים. זה התחיל בקורונה, שמנעה בנייה ברחבי הארץ במשך חודשים, ולאחר התאוששות קצרה – מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והאירועים שבעקבותיה החזירו אותנו לימי המשבר. הסיבות למשבר הן, בין היתר, היעדרם של כ-100 אלף עובדי בניין מנוסים מיהודה ושומרון, החרם הטורקי על ייצוא חומרי גלם ומוצרים לדירות לישראל, הקושי לייבא עובדים מנוסים חדשים לענף במדינה הנתונה במלחמה, משבר קשה בתקציב המדינה עם גירעונות הולכים וגדלים והורדת דירוש משמעותית, לצד גיוס של מאות אלפי חיילי מילואים שחלקם קשורים לענף הבנייה, כמו מהנדסים, אדריכלים, בנאים ועוד.
"ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב. אין מספיק כוח אדם ואין התחלות פרויקטים חדשים", כך אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "במקום כ־100 אלף פלסטינים, שלא נכנסים יותר לישראל, הגיעו עד כה רק כ־15 אלף עובדים זרים מתוך כ־50 אלף שהממשלה אישרה, וההשפעה המיידית לכך היא בהתמשכות הפרויקטים. לבנות היום לוקח הרבה יותר זמן, והמשמעות היא איחורים במסירה. זה כבר קורה. כנראה גם נראה בקרוב עתירות לבית המשפט. אנחנו נדרוש פסק דין הצהרתי של בית המשפט, שיתייחס לסוגיה, כי המדינה נכון לעכשיו לא מתייחסת".
כאמור, סרוגו מודאג מהיעדר התחלות של פרויקטים חדשים: "יש מעט התחלות בנייה ואין התחלות של מבני ציבור, דוגמת בתי ספר וגנים, וזה משהו שכבר עכשיו מתחיל להדאיג את מרכז השלטון המקומי, שם מבינים ומדברים איתנו כל הזמן. זה לא רק מה שהיה אמור להיפתח ב־1 בספטמבר 2024; כבר היום מבינים שתהיה בעיה גם ב־2025 וזה מאוד מדאיג אותם ואותנו. פועל יוצא של המצב הזה הוא שמתחילים לדבר על חזרה של הפועלים הפלסטינים, ולייצר מסגרת שתאפשר זאת. גם בתחום התשתיות חסרים המון דברים. נושאי התחבורה והפקקים, בריאות, ביוב ועוד – לא מגיעים לטיפול, ובלי פועלים לא נצליח להתקדם וגם לא נגיע לשיקום הצפון והדרום. לכן הבאת עובדים היא עניין אסטרטגי. משרד הבינוי והשיכון אולי מנסה, אך האוצר מנותק מהאירוע, שר האוצר לא מתערב וגם לא שר הפנים".
"נדרש תקציב שמיישם מדיניות מרחיבה. שיהיו הוצאות ממשלה שיגרמו לגידול בצמיחה ובתוצר; למשל השקעה בכוח אדם ובטכנולוגיה. התחלנו בהכשרות ישראלים ויש להמשיך בכך ולתקצב. במקביל יש להסיר בירוקרטיה שמעכבת פתרונות טכנולוגיים לענף. המדיניות הממשלתית צריכה לעודד קבלנים לבנות יותר, ובמקביל להפחית את מס הרכישה למשקיעים. צעד נוסף שאנו מציעים, קשור בהתחדשות עירונית; יש לקבוע זיכוי במס לחברות שיעשו פרויקטים בפריפריה, זה ייצור תמריץ כלכלי אמיתי. ועוד תוכנית שיכולה להוריד את הגירעון מהר מאוד ולחולל שינוי גדול, קשורה לרשות מקרקעי ישראל – יש להפריט את רמ"י לשש חברות, שיפעלו באזורים שונים. כל חברה תתנהל כחברה עסקית פרטית, עם שליטה של המדינה. זה יזרים כספים אדירים, ותב"עות יקודמו מהר יותר, בכפוף לבקרה ממשלתית. גם המוסדיים צריכים להיות חלק מהפתרון זה".
על התקצב אומר סרוגו: "בראש ובראשונה תקציב 2025 חייב לכלול קיצוץ של לפחות 30 מיליארד שקל, בעיקר בהוצאות שאינן מייצרות צמיחה ואינן תורמות לתוצר הלאומי. התקציב חייב לכלול שינויים שמעודדים את התחלות הבנייה, כמו הפחתת מס רכישה למשקיעים, עידוד השקעות בדיור להשכרה ארוכת טווח, וכמובן עידוד הבנייה וההתחדשות העירונית בפריפריה. זאת על ידי תמריצים כספיים ליזמים, לצד קביעת מנגנון של Tax Credit, שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון".
לדבריו, בחוק ההסדרים שטיוטתו פורסמה לצד תקציב 2025, חייבת הכנסת לאשר שינויים מבניים, שעיקרם קיצור הליכי בירוקרטיה וביטול הליכי רגולציה מיותרים, כמו העצמת הרישוי העצמי בכל סוגי הפרויקטים (שמוגבל כיום ל-9 קומות); וקביעת תקנות תומכות ומזרזות הליכי רישוי בנייה, ביטול צו התחלת עבודה כהליך נפרד והכללתו במסגרת היתר הבנייה, ביטול הצורך בתוכנית לעיצוב אדריכלי והכללתה במסגרת התוכנית המפורטת או ההיתר ועוד.
"דווקא בשל המצוקה התקציבית, תוכנית העבודה של הממשלה ל-2025 ולשנים הקרובות חייבת לכלול ריבוי פרויקטי תשתית בשיטת PPP להקמת תשתיות תחבורה (כמו המטרו), בתי חולים, מכוני ביוב, בתי ספר ועוד", הוא אומר. "המדינה חייב להקל על קבלני הביצוע והתשתית בשיפור הוודאות העסקית על ידי חלוקת סיכונים נכונה וחתימה על חוזה אחיד והוגן". נזכיר כי שיטת PPP כוללת הסכמים ארוכי טווח, שבמסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השירות, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש".
לכתבות המלאות:
