בהיררכיית הרגולציה, נמצאים החוקים, התקנות והתקנים. חובה לעמוד בדרישות המפורטות בחוקים ובתקנות בהם, שכן אי קיומם הינו עבירה פלילית. אבל מה מקומם של התקנים?

תקן (Standard) בהגדרתו, הינו מסמך רשמי שמפרט דרישות טכניות, כללים או שיטות בדיקה למוצר, שירות או תהליך כדי שיתאים לייעודו ולמטרות שמירה על הבריאות, הבטיחות, ואיכות הסביבה.

תקן הוא מסמך שמוגן בזכויות יוצרים ולכן אין לפרסמו או להעבירו לאחר, ללא אישור מכון התקנים בישראלי

בישראל הגוף האמון על כתיבת תקנים הינו מכון התקני הישראלי, שעבודתו מעוגנת בחוק. ועיקר מימון הליך התקינה מגיע ממשרד הכלכלה. בשונה מרוב מדינות העולם המערבי בהם כותבים את התקנים גופים מקצועיים שמעליהם יש גוף, לרוב ממשלתי, בלתי תלוי שמאשר את התקן והיותו בלתי מוטה.

חובתו של הקבלן לעמידה בתקנים.

ישנם שלושה סוגים של תקנים:

• תקן רשמי: תקן ששר הכלכלה הכריז עליו, במלואו או בחלקו, כ "רשמי" והודעה על כך פורסמה ברשומות. לתקן רשמי יש מעמד של חוק. וחובה לעמוד בהוראותיו.
• תקן מחייב: תקן שמוגדר בתקנות שחובה לעמוד בהוראותיו (במלואם או בחלקם). התקן מצויין באופן חד-חד ערכי בתקנות בשמו ובמספרו.
• תקן וולנטרי: כל תקן אחר שאינו רשמי או מחייב.

אז מה מקומו של תקן וולנטרי?

תקן וולנטרי מפרט את התנאים שהם בבחינת Good Practice, כלומר התכנון/ הביצוע הטוב. ולכן נכון למלא אחר הוראות התקינה הדבר גם מגן על הקבלנים במקרה של תביעות בגין ליקויים.

ניתן לצפות בחינם בתקנים רשמיים ומחייבים באתר הצפייה של מכון התקנים הישראלי https://ibr.sii.org.il/ibr/#/about . את שאר התקנים יש לרכוש.

תקנים בעולם הבנייה. בענף הבנייה יש מעל 800 תקנים. לרוב התקנים חלים בעיקר על היצרנים והמתכננים. חובת הקבלן לוודא שהוא מקבל מהספק תעודה ממעבדה מוסמכת שהמוצר בו הוא משתמש עומד בדרישות התקינה.

ניתן לחלק את התקנים לשלושה סוגים:

• תקן העוסק בהוראות תכן. לדוגמא ת"י 466 – חוקת הבטון, שמפרט את דרישות התכן מבטון מזויין.
• תקן של מוצר . לדוגמא ת"י 5 – בלוקים קיר. המתייחס ליצור בלוקים והדרישות התפקודיות שלהם.
• תקן של מלאכה – לדוגמא ת"י 1523 – קירות בני. מפרט את דרישות הקיר.

תקנים לדוגמא שעל הקבלן להכיר :

*הנ"ל רשימה חלקית ביותר.

*יש לוודא עבודה עם מהדורת התקן המעודכנת