1. "מחכים” – ידיעות נדל”ן ynet, 29.9

שוק הדיור נכנס למצב המתנה

רוכשים מחכים לירידות מחירים ולהנחות נוספות, והמוכרים והיזמים נאלצים להגביר את מאמצי השיווק כדי להניע עסקאות

הכתבה מתארת שוק דיור שנמצא במצב של המתנה הדדית. רוכשים פוטנציאליים אינם ממהרים לקנות משום שהם מצפים להמשך ירידת מחירים או להנחות גדולות יותר, ואילו מוכרים ויזמים מקווים לשינוי באווירה שיחזיר את העסקאות. התוצאה היא שמי שמוכן בפועל להוריד מחיר מצליח יותר למכור. חברות הנדל”ן מגיבות בהגברת מאמצי השיווק, לרבות שימוש במשפיענים ובשיטות פרסום פחות מסורתיות. המסר המרכזי הוא שהביקוש לדירות לא נעלם, אבל חלק גדול ממנו אינו מתורגם כרגע לעסקאות.

מקור: ynet https://share.google/GYi0DAT3vgL0eoZG3

2. "72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?” – גלובס, 27.9

72 דירות בשלושה ימים: מועדוני הצרכנות שוברים את הקיפאון

הנחות דו-ספרתיות ותנאי תשלום משופרים מצליחים לייצר מכירות מהירות גם בתקופה שבה מבצעי קבלנים רגילים מתקשים למשוך רוכשים

הכתבה בוחנת תופעה מעניינת בשוק החלש: מכירות מרוכזות באמצעות מועדוני צרכנות. בעוד שמבצעי קבלנים רגילים כבר מתקשים לייצר עניין, הצעות לחברי “חבר”, הייטקזון ומועדון “מאמי” מצליחות לייצר עסקאות במהירות. במקרה אחד נמכרו 72 דירות בתוך שלושה ימים. ההצעות כוללות הנחות דו-ספרתיות ולעיתים גם תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדה ואבזור. מבחינת היזמים, הוויתור על חלק מהמחיר מאפשר להמיר במהירות מלאי בדירות מכורות ולשפר תזרים. מבחינת הקונים, כוח הקנייה המרוכז של המועדון מאפשר לקבל הנחה שקונה בודד יתקשה להשיג.

מקור: https://share.google/DusoBlpzPmGzLZxq6

3. "תל אביב בראש, הפריפריה מאחור” – כלכליסט, 29.9

ההתחדשות העירונית פורחת במרכז, הפריפריה נשארת מאחור

כ-77% מהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית במחצית הראשונה של 2026 התרכזו בעשר ערים, בעוד שבכמה מערי הפריפריה לא נרשמו התחלות כלל

ניתוח נתוני הלמ”ס מראה שבמחצית הראשונה של 2026 החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת התחדשות עירונית, אבל כ-77% מהן מרוכזות בעשר ערים. תל אביב מובילה עם 1,987 דירות, ואחריה פתח תקווה ובת ים. בפתח תקווה כמעט 80% מכל התחלות הבנייה כבר קשורות להתחדשות עירונית. מנגד, בערים כמו אופקים, נתיבות וטבריה מתקיימת בנייה חדשה בהיקפים לא מבוטלים, אבל לא נרשמו כלל התחלות בנייה בהתחדשות עירונית. המשמעות היא שפינוי-בינוי ותמ”א הפכו למנוע בנייה משמעותי באזורי הביקוש, אך המודל עדיין מתקשה מאוד להגיע לפריפריה, בעיקר בגלל חוסר כדאיות כלכלית.

מקור: calcalist https://share.google/Y97nOffg5QLGypocR

4. "מכרתם זכויות ליזם? הפסיקה החדשה שתאפשר לרשויות לגבות היטל השבחה גם על הממ”ד” – כלכליסט, 1.10

פסיקה חדשה עלולה לייקר פרויקטים של תמ”א 38

בית המשפט קבע כי הפטור מהיטל השבחה בגין ממ”ד אינו חל בהכרח על זכויות שנמכרו ליזם בעסקת קומבינציה, החלטה שעשויה להשפיע על כדאיות פרויקטים

זו אחת הכתבות המשפטיות החשובות יותר של השבוע לענף. בית המשפט המחוזי מרכז הפך החלטה של ועדת הערר וקבע שבעסקת קומבינציה במסגרת תמ”א 38/2, הפטור מהיטל השבחה בגין ממ”ד אינו חל בהכרח על הזכויות שבעלי הדירות מכרו ליזם. המקרה עסק בפרויקט בראשון לציון. המשמעות הרחבה היא שרשויות מקומיות עשויות לגבות היטלים גבוהים יותר בפרויקטים דומים. מבחינת בעלי דירות ויזמים זו עלולה להיות עלות נוספת שיש להביא בחשבון במודל הכלכלי של העסקה. בעלי הדירות עדיין עשויים לערער לבית המשפט העליון, ולכן ייתכן שהסוגיה טרם הוכרעה סופית.

מקור: calcalist https://share.google/A4lPjSXEmgxO2wIMB

5. "מספר המכרזים נחתך בחצי. בעבר זה נגמר בעלייה חדה במחירי הדירות” – גלובס, 28.9

שיווק הקרקעות נחתך, והחשש ממחסור עתידי גובר

היקף הקרקעות שמשווקת רמ”י ירד בחדות ב-2026, והחשש הוא שהירידה בהיצע היום תוביל למחסור בדירות וללחצי מחירים בעוד כמה שנים

הכתבה מצביעה על בעיה בצד ההיצע העתידי. מתחילת 2026 שיווקה רמ”י במכרזים קרקעות לקצת יותר מ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף יחידות בכל 2025 ויותר מ-100 אלף בחלק מהשנים הקודמות. עד מועד הכתבה נסגרו 185 מכרזים, ובהם קרקע לכמעט 23 אלף דירות. בין הסיבות: המלחמה, מצב החירום, חולשת שוק הדיור והיעדר מנכ”ל קבוע לרמ”י. החשש הוא שהבעיה אינה בהכרח מיידית. צמצום שיווק הקרקע היום פירושו פחות פרויקטים שיגיעו לשוק בעוד כמה שנים. הכתבה מזכירה את 2020, שבה שיווקי הקרקע נפגעו ולאחר מכן נרשמה עלייה חדה במחירי הדירות.

מקור: https://share.google/ANgyAO1VLLHinjFoB

6. "במקום ברזל, סיבי זכוכית: ישראל בדרך לאמץ תקינה אירופית בענף הבנייה” – כלכליסט, 29.9

הבנייה בישראל נפתחת לתקינה האירופית

שינוי שמקדם מינהל התכנון עשוי לאפשר שימוש רחב יותר בשיטות ובחומרי בנייה אירופיים, לרבות פתרונות המבוססים על סיבי זכוכית במקום ברזל ביישומים מסוימים

מינהל התכנון מקדם שינוי בתקנות הבנייה שיאפשר שימוש בתקינה אירופית בשלב השלד וביסוס המבנים. אחת הדוגמאות הבולטות היא האפשרות להשתמש בחומרים קלים יותר, ובהם חומרים המבוססים על סיבי זכוכית, במקום פתרונות הברזל המקובלים בחלק מהיישומים. המהלך אמור לפתוח את השוק הישראלי לטכנולוגיות ושיטות בנייה המקובלות באירופה, ובכך עשוי להרחיב את מגוון חומרי הבנייה והשיטות שבהן יכולים מתכננים וקבלנים להשתמש. המועצה הארצית אמורה לדון בעדכון התקנות.

מקור: calcalist https://share.google/mVwOeyRSFn7cVFa89

7. "רמת גן מציגה: עוד עשרה מגדלים של עד 100 קומות באחד המתחמים הוותיקים” – גלובס, 30.9

רמת גן מתכננת לגובה: עוד עשרה מגדלים של עד 100 קומות

מתחם הבורסה נערך לתוספת של מיליוני מ”ר, בעיקר לתעסוקה, דווקא בתקופה שבה שוק המשרדים מתמודד עם עודפי היצע

הכתבה ממפה את תנופת המגדלים המתוכננים במתחם הבורסה ברמת גן. תוכנית המתאר מאפשרת תוספת עצומה של כ-3.7 מיליון מ”ר, מהם עד כ-3 מיליון מ”ר לתעסוקה, לצד מגורים, מסחר, מלונאות ומבני ציבור. בין הפרויקטים המתוכננים יש מגדלים בני 50 קומות ואף מגדלים שמתקרבים ל-100 קומות. אבל הכתבה מעלה גם את השאלה הכלכלית המתבקשת: בשעה שגם תל אביב מוסיפה מאות אלפי מ”ר של משרדים והשוק כבר מתמודד עם עודפי היצע באזורים מסוימים, האם יהיה ביקוש שיצדיק את כל המגדלים המתוכננים?

מקור: https://share.google/daZIs3Ep06e2fsROj

8. "עוד מגדל בדרך לרחוב סוקולוב" ynet, 1.10

13 דירות ייהרסו, 140 ייבנו: מגדל חדש במרכז הרצליה

תוכנית פינוי-בינוי ברחוב סוקולוב כוללת מגדל בן 20 קומות, מסחר ותעסוקה, כחלק ממגמת הציפוף סביב תחנות המטרו העתידיות

הוועדה המחוזית אישרה סופית תוכנית פינוי-בינוי בסוקולוב 25-27 במרכז הרצליה. 13 הדירות הקיימות יוחלפו במגדל מעורב שימושים בן 20 קומות ובו 140 דירות. התוכנית כוללת גם כ-1,300 מ”ר מסחר, 700 מ”ר תעסוקה ו-500 מ”ר לצורכי ציבור. “בית טנקוס”, מבנה היסטורי מראשית הרצליה, יישמר וישמש למסחר ותעסוקה. יש כאן גם קשר ישיר למטרו: המתחם נמצא בטבעת הראשונה של תחנת “הרצליה מרכז” העתידית, ולכן הפרויקט הוא דוגמה למדיניות של ציפוף משמעותי סביב תחנות המטרו העתידיות.

מקור: ynet https://share.google/T32dkskRfwLE1PIPY

9. "עם 78 קומות: המגדל הגבוה בישראל מתחיל להתאכלס” – גלובס, 29.9

המגדל הגבוה בישראל מתחיל להתאכלס, אבל המשרדים עדיין מחפשים שוכרים

מגדל BEYOND בן 78 הקומות בגבעתיים נפתח לאכלוס כשעשרות אלפי מ”ר עדיין פנויים, מבחן נוסף לשוק המשרדים הרווי בגוש דן

מגדל BEYOND בגבעתיים מתחיל להתאכלס, אבל עשרות אלפי מ”ר של משרדים עדיין אינם מאוכלסים. זה הופך אותו למעין מבחן לשוק המשרדים החדש בגוש דן: מצד אחד מדובר בפרויקט גדול ובולט במיקום מרכזי, ומצד שני הוא נכנס לשוק בתקופה שבה ההיצע גדול והתחרות קשה. גלובס מציין שהמגדל צפוי להכניס לעיריית גבעתיים כ-40 מיליון שקל בשנה מארנונה עסקית, תוספת עצומה של כ-14.5% ביחס לכלל הכנסות הארנונה השנתיות של העירייה ב-2025. לכן הצלחת האכלוס חשובה לא רק ליזמים אלא גם לעירייה.

מקור: https://share.google/x0RQ4b5WR74vetyf1

10. "פחות משרדים, יותר לוגיסטיקה: האתגר של איירפורט סיטי” – גלובס, 28.9

איירפורט סיטי מאבדת שוכרים, הלוגיסטיקה דווקא פורחת

עזיבת דיפלומט מדגישה את חולשת שוק המשרדים במתחם, בעוד ששטחי המסחר, התעשייה והאחסנה נהנים משיעורי תפוסה גבוהים במיוחד

דיפלומט, שהייתה שוכרת ותיקה באיירפורט סיטי במשך יותר מ-20 שנה, מעבירה את המטה שלה לפארק נעימי ואת המרכז הלוגיסטי לקיסריה. היא מצטרפת לאודיוקודס, שעזבה קודם לכן, והשטח שפינתה עדיין לא הושכר. הנתון הבולט הוא הפער בין סוגי הנכסים במתחם: בסוף 2025 התפוסה במשרדים עמדה על 73.4% בלבד, לעומת יותר מ-97% במסחר ובתעשייה ואחסנה. הכתבה מציגה זאת כחלק מתופעה רחבה יותר: משרדים מחוץ לטבעת המרכזית של תל אביב מתמודדים עם עודף היצע ולחץ על שכר הדירה, בעוד שביקוש ללוגיסטיקה ולשטחי אחסנה נותר חזק בהרבה.

מקור: https://share.google/UnzxGZGCfMTOon8CX

11. "קרסו נשארה בלי הקבלן המבצע בפרויקט הירושלמי” – גלובס, 28.9

הקבלן נטש באמצע: קרסו מחפשת מחליף בירושלים

הקבלן המבצע בפרויקט “יובל הצעירה” הפסיק את עבודתו כשהפרויקט כבר הושלם בכ-80%, וקרסו פועלת כעת להכניס קבלן חדש

הקבלן נטע ליפשיץ הפסיק את העבודה בפרויקט “יובל הצעירה” בקריית היובל והודיע שאינו מסוגל להמשיך. מדובר בפינוי-בינוי שבו נהרסו 67 דירות ובמקומן נבנות 226 דירות. הפרויקט כבר הגיע לכ-80% השלמה וכ-92% מהדירות המיועדות למכירה נמכרו. לפי גורמים בענף, אחד הגורמים המרכזיים לקושי היה המחסור בעובדים לאחר 7 באוקטובר, משום שהקבלן הסתמך במידה רבה על עובדים פלסטינים. קרסו אף הגדילה קודם לכן את התמורה לקבלן, דבר שהוריד את הרווחיות הצפויה בפרויקט לכ-12%, אך גם זה לא הספיק. כעת היא מחפשת קבלן חלופי, וכמה קבלנים כבר הביעו נכונות עקרונית להיכנס לפרויקט. עדיין לא ברור כיצד ההחלפה תשפיע על מועד המסירה ועל העלויות.

מקור: https://share.google/C4x29ud2O2VTNtJfh

12. "רשות המסים מציגה: כך יעשה לאיש שמנסה להנגיש נתונים לציבור” – גלובס, 30.9

רשות המסים מגבילה את הגישה האוטומטית לנתוני עסקאות הנדל”ן

שינוי במאגר הממשלתי מקשה על אתרים חיצוניים לשאוב ולהנגיש נתוני עסקאות, ומעורר ויכוח על שקיפות ונגישות של מידע ציבורי

עו”ד גיא זומר הקים את “גרסאות לעם”, אתר שנועד לרכז ולהנגיש מאגרי מידע ממשלתיים, ובמיוחד נתוני עסקאות נדל”ן. אחד המקורות המרכזיים שלו היה מאגר “מידע נדל”ן” של רשות המסים, המכיל את העסקאות המדווחות לרשות. אלא שרשות המסים הוסיפה דרישת הזדהות שחוסמת למעשה שאיבה אוטומטית של הנתונים. הרשות מסבירה שהמהלך נועד למנוע מכלי AI וסקרייפינג להכביד על פעילות האתר. הביקורת בכתבה היא שהתוצאה פוגעת דווקא ביכולת לקחת מידע ציבורי שכבר קיים ולהנגיש אותו לציבור בצורה נוחה ושימושית. המאגר עצמו לא נסגר לציבור, אבל השימוש האוטומטי בו הוגבל.

מקור: https://share.google/6M7w3ouHK1caZ28WV