פחות ידיים עובדות, יותר טכנולוגיה: כך תיראה המהפכה הבאה בענף הבנייה - בוני הארץ : בוני הארץ

פחות ידיים עובדות, יותר טכנולוגיה: כך תיראה המהפכה הבאה בענף הבנייה

ההתאחדות פועלת מול המדינה כדי להקל על מעבר לבנייה מתועשת של כלל הקבלנים בישראל

מחסור חריף בידיים עובדות, פועלים זרים יקרים וצורך קיומי בייעול: ענף הבנייה הישראלי עובר טלטלה חסרת תקדים מאז ה-7 באוקטובר. בעוד שהחברות הגדולות כבר אימצו את המהפכה התעשייתית, הקבלנים הקטנים נותרו מאחור. מומחים מזהירים: העתיד כבר כאן, ומי שלא יתקדם – יישאר מחוץ למשחק .

ענף הבנייה הישראלי, שסבל לאורך שנים ממחסור בכוח אדם מקצועי, ניצב כיום בפני משבר עמוק שכבר ניכר ברוב חלקיו וביתר שאת אצל הקבלנים המבצעים. הפסקת עבודתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים מה-7 באוקטובר, הליך קליטה של עובדים זרים רבים חדשים, זינוק עלות העבודה והתארכות זמן הבניה הממוצע לדירה, שהגיע לשיא של 39 חודשים, יחד עם עיכובים נרחבים בביצוע פרוייקטי תשתית ובניה ציבורית, השאירו רבים מהם ללא יכולת להמשיך לפעול ומעל 800 קבלני ביצוע קרסו בשנת 2025. בנוסף, מתחילת השנה הנוכחית נסגרו כבר יותר מ-240 חברות ביצוע.

שנים רבות מדברים בענף הבנייה והתשתיות על הצורך בהרחבת תיעוש הבניה והכנסת כלים, טכנולוגיות ושיטות עבודה שישפרו את יכולות הקבלנים. המצב שנוצר מתחילת המלחמה יצר ואקום תפעולי שאילץ את הענף לחשב מסלול מחדש והבניה המתועשת, שנחשבה למותרות עד סתיו 2023, נראית כבר בעיני רוב הקבלנים כתחום שהם חייבים להיכנס אליו אם טרם עשו זאת.

בין "קראפט" למדע הנדסי 

עד לפני שנים ספורות, בניית שלד התבססה על המומחים ל"מלאכה"  (Craft) של פועלי בניין. שימוש בטפסנות עץ מסורתית, אלתורים בשטח והישענות על פועלים מיומנים במיוחד היתה הדרך הכמעט בלעדית לבנות. כיום, המציאות מחייבת מעבר ל"שיטה" הנדסית סדורה.

לפי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי ארגון "ציונות 2000", במסגרת שיתוף פעולה שלו עם "התאחדות הקבלנים בוני הארץ" ו"הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה", ענף הבניה והתשתיות הישראלי מחולק לשלוש רמות בשלות תעשייתית: חברות גדולות (21% מהשוק), המובילות את המהפכה עם מחלקות חדשנות ייעודיות ושימוש שוטף במערכות תבניות מתקדמות שמחליפות אחוז ניכר מהידיים העובדות באתרי בניה. החברות הבינוניות (9% מהשוק) שמאמצות טכנולוגיה באופן חלקי בלבד ותלויות במוטיבציה של גורמים ספציפיים בארגון והחברות הקטנות (70% מהשוק) שנשענות על שיטות מסורתיות ומפגינות חסם מודעות עמוק וחשש מהשקעה בתיעוש.

בעידן שבו ענף הבנייה הישראלי ניצב בפני טלטלות מבניות ושינויים דרמטיים, החל מהפסקת העסקת פועלים פלסטינים ועד לצורך הדחוף בקיצור לוחות זמנים והעלאת רמת הבטיחות,  הופכת הבנייה המתועשת ובפרט השימוש בתבניות מתקדמות, מיתרון תפעולי לצורך אסטרטגי.  מנקודת מבט אקדמית ומקצועית, המעבר לתבניות מתועשות מסמן את תחילתו של שינוי פרדיגמה: החלפת "מלאכה" מסורתית ב"שיטה" הנדסית מדויקת שצפויה עם השנים להתפתח ולהפוך את מלאכת הבנייה לטובה יותר. בעוד שבמדינות כגרמניה, אוסטריה ושוויץ, התבניות הן חלק אינטגרלי מלימודי הליבה של הנדסה אזרחית, המאפשרות תכנון "סגור" מראש ומצמצמות למינימום אלתורים באתר, הרי שבישראל נשען התחום עדיין במידה רבה על הדרכות ספקים בשטח ועל "למידה תוך כדי תנועה". על אף הפערים בהכשרה הפורמלית, היתרונות הטמונים בשיטה ברורים: תבניות מתועשות מייצרות שלד מדויק יותר, מאפשרות שילוב חלק של מערכות מורכבות ומעל לכל, מעניקות מענה בטיחותי ואיכותי משופר בהשוואה לשיטות הרטובות המסורתיות, תוך חיסכון בעבודות גמר וייעול ניכר של כוח האדם. כיום, האתגר המרכזי של הענף טמון בגישור על פערי המודעות בקרב קבלנים קטנים ובינוניים, שם עדיין שולטת תפיסה של חשש מהעלות ומשינויים, ובהטמעת סטנדרטים מקצועיים מובנים שיהפכו את הבנייה המתקדמת ל-DNA של ענף הבנייה המקומי.

 

הפרדוקס הישראלי: "קביים" של ספקים 

אחד הממצאים המטרידים במחקר של "ציונות 2000" הוא התלות המוחלטת במספר קטן של ספקי התבניות. בעוד שבגרמניה או באוסטריה תחום התבניות המתועשות מוסדר באמצעות הכשרות ממשלתיות רשמיות לעובדים, בישראל נוצר ואקום מוסדי שאליו נכנס השוק הפרטי ללא פיקוח והכוונה.

משרד הבינוי והשיכון קיים פיילוט משמעותי בשנים 2018-2020 במטרה להרחיב את השימוש בשיטות מתועשות ומתקדמות. במסגרת זו המשרד ביצע תוכנית מענקים לאומית לתיעוש משק הבנייה, אשר הותנעה בשנת 2019. התוכנית נולדה כחלק מיישום החלטת ממשלה 204 (משנת 2016) במטרה להגדיל את פריון העבודה בענף, לקצר את משך הבנייה הממוצע בישראל (שעמד אז על 26 חודשים בממוצע ועומד כיום על 39 חודשים) ולפתור את המחסור בידיים עובדות.

במסגרת התוכנית, העניק משרד הבינוי והשיכון (בשיתוף הרשות להשקעות במשרד הכלכלה) מענקים כספיים לקבלנים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בשנת 2019 לבדה אושרו מענקים בסך כולל של 29 מיליון שקל שנחשבים לטיפה בים מול הפוטנציאל בשוק.

המענקים ניתנו בשני מסלולים: בראשון קיבלו קבלנים שבנו בנייני מגורים (בבנייה רוויה של 3 עד 9 קומות), מענק כספי ישיר של 10,000-20,000 שקל עבור כל דירה, עד לתקרה של 3 מיליון שקלים לקבלן. המסלול השני נועד לקדם רכש ציוד בנייה מתקדם. המדינה העניקה סבסוד של עד 50% מעלות הרכישה של ציוד שכזה, בדגש על תבניות מתועשות, פיגומים בטיחותיים ועוד.

במסגרת המסקנות שעלו מהפיילוט, בלטו כמה הבנות שאיתן ניתן להתקדם מכאן והלאה. החברות שקיבלו את המענקים הוכיחו כי שילוב רכיבים כמו קירות טרומיים ומערכות BIM משפר באופן דרמטי את דיוק המבנים ומצמצם משמעותית את ליקויי הבנייה.

בנוסף, הוכח בפיילוט שיפור בניצול התקציב. הביקוש מצד הקבלנים הגדולים היה גבוה, והתקציבים הראשוניים שהוקצו ל"קולות הקוראים" חולקו ומומשו במלואם.

סימן מובהק לחשיבות שיש לתת לחזרה למעורבות המדינה בתחום זה, הוא תוצאות מחקרים שליוו את התוכנית ומצאו כי ברגע שהמענק הממשלתי נפסק, התחום הפסיק להתפשט למרות ניצנים ברורים של הבנה אצל מי שכן התנסו בו, שמדובר בקפיצת דרך דרמטית ביכולות הביצוע וכדאיות אמיתית. לקבלנים כבר לא היה משתלם כלכלית להמשיך להשתמש בשיטות המתועשות. עלויות השינוע, רכש הציוד הכבד והתלות במפעלים היו גבוהות מדי.

בסיכום הפיילוט היה ברור שמדובר במהלך קטן ולכל הדעות, לא כזה שמשנה מציאות. למרות נתונים חיוביים מסוימים, מדד משך הבנייה המשיך לעלות. הפחתתו היתה מטרת העל של משרד הבינוי והשיכון אך בפועל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי גם במהלך שנות הפיילוט ולאחריהן, משך זמן בניית מבנה מגורים ממוצע בישראל הלך והתארך (ולא התקצר) בשל חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים.

הקטנים לא מודעים להזדמנות 

היבט חשוב לא פחות הינו חוסר מוכנות של שרשרת האספקה. מפעלי הבטון והאלמנטים הטרומיים בישראל לא היו ערוכים לספק את הרכיבים המתועשים בקצב ובנפח שנדרשו בשטח בתקופת הפיילוט. מה שיצר צווארי בקבוק ועיכובים באספקה. מאז הפיילוט, החברות הגדולות נכנסו כמעט כולן לעבודה במסגרות תיעוש שונות וכולן, ללא יוצא מהכלל, עובדות עם תבניות ברוב הפרויקטים שלהן. הייצור צמח, הייבוא בתחום התרחב, נכנסו בישראל לפעילות עוד שחקנים ולמרות כל אלה, השיטה המתועשת לא הפכה לסטנדרט הרווח ברוב ענף הבניה.

עם תחילת הקדנציה השנייה שלו כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, קיבל רוני בריק בשנת 2025 החלטה להשקיע בקידום החדרת התיעוש לענף ולהתחיל בלהכיר לקבלנים שטרם התנסו בו את תוצאות המעבר לעבודה מתועשת וטכנולוגית יותר.

אשר גרין, סגן נשיא ההתאחדות לשעבר, קיבל על עצמו להקים פורום למימוש החזון ומספר: "לפני השביעי באוקטובר, רוב הקבלנים הקטנים עבדו בשיטות המסורתיות. העובדים המיומנים לפעילות הזו הגיעו מיהודה ושומרון. לאחר השביעי באוקטובר, כשממשלת ישראל אסרה על כניסת העובדים הפלשתינאים לשטחי הקו הירוק, נותרו הקבלנים שעבדו בשיטות המסורתיות בפני שוקת שבורה. למען הקמת הפורום המוביל, התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניה חברו לארגון 'ציונות 2000' שהינו שותף מרכזי לקידום  החברה בישראל".

 

ROI שנמצא מתחת לאף 

המהנדס צחי לביא, בעלי ומנכ"ל חברת "עומר ל. הנדסה", בונה באמצעות תבניות כבר קרוב  לעשור."זה חוסך בזה שאני לא קונה עץ ובסיום העבודות באתר, אני לא נשאר עם ערימות של  פסולת", הוא מספר.  לדבריו, "היתרון המרכזי עבור הקבלן הוא הגמישות בכוח האדם. הכי חשוב לי שאני יכול היום לקחת כוח אדם פחות מיומן ואיתו לייצר תוצרת. עובד זר שלא עבד עם תבניות מתועשות לעומת עבודה בעץ, אלו שני דברים שונים לגמרי".

גרין מסביר כי חלק ניכר מהקבלנים חוששים לבצע את המעבר לבנייה בתבניות מתועשות: "ראשית, טפסנות עץ היא הדרך המוכרת היחידה אצלם. כך עובדו מימים ימימה. אחרים חושבים שתבניות זה יקר, מה שלא מדויק, חלקם חוששים מחדשנות וקידמה באופן כללי. כאן תפקידינו כהתאחדות הקבלנים ללמד, להסביר ולהנגיש את התחום".

חברת אלומלייט היא חברה משפחתית שהוקמה לפני כ 40 שנה על ידי המהנדס יורם רז. כיום, הניהול היומיומי הופקד בידי ילדיו, איתי המנכ"ל ואפרת רז המשנה למנכ"ל. החברה היא שחקנית בולטת בתחום התבניות המתועשות בישראל בשוקי הבנייה למגורים, מסחר, תשתיות ועוד. האתגר המרכזי עליו מצביעים מנהלי החברה הוא למצוא את הדרך להוכיח לקבלנים הקטנים את הכדאיות בלעבוד בשיטה הזו. לדבריהם, הוכח לחלוטין כי ניתן להגיע עם תבניות לחיסכון כלכלי בטווח הארוך וליעילות תפעולית בקיצור לוחות זמנים בשיעור של פי 5 בהשוואה לטפסנות עץ בבניית קירות. זאת לצד איכות, בטיחות ותוצר סופי מדויק הנדסית, בשילוב של הפחתת הצורך בעבודות גמר יקרות ועמידה מחמירה בדרישות הבטיחות.

מהנדס התאחדות הקבלנים, דני גוטמן מציין: "ענף הבנייה צועד קדימה, ומי שלא יתקדם יישאר מאחור.עם זאת, נכון להיום, האחריות הטכנית מפוזרת בין מנהלי עבודה לספקים חיצוניים המגיעים לאתרים בתדירות גבוהה כדי "להחזיק את המערכת".

מפת הדרכים שמסמנת ההתאחדות מצריכה שיתוף פעולה אמיתי מלא של השוק הפרטי והמדינה. במסגרת זו תתחיל ההתאחדות לקדם הכשרה מקצועית בשילוב מודולי "תבניות ובנייה מתקדמת" כחלק מלימודי הנדסה והנדסאות. היא אף תקדם יצירת פונקציית "מומחה תבניות", תפקיד הנדסי פנים-ארגוני שיצמצם את התלות בספקים חיצוניים לתכנון עבודות. ההתאחדות תדרוש לשוב לפיילוט במימון ממשלתי להוכחת הכדאיות הכלכלית (ROI) לקבלנים הקטנים באמצעות מדדים כמותיים, בדומה למודלים שבוצעו בעבר.

גרין מעדכן כי בקרוב תפרסם ההתאחדות קול קורא להקמת פורום לקידום תיעוש הבנייה שבו ייקחו חלק קבלנים, יצרנים ויבואני מערכות מתועשות, חברות טכנולוגיות וחברות מייבאות ומפעילות מנופים. "בשלב ראשון נשב יחד ונגבש את הפתרון להעברת הענף כולו לשימוש בתבניות מתועשות ובין השאר גם נפעל לקדם את האימוץ בו בקרב קבלני הבניה החוזית-הציבורית". לדבריו, "הענף ניצב בפני ברירה היסטורית. המשך הישענות על שיטות העבר ינציח את המשבר, בעוד שאימוץ אסטרטגי של התיעוש הוא המפתח להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיבנות, בצורה טובה, בטוחה ויעילה יותר".