נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק במתקפה חריפה: "הממשלה הכריזה מלחמה על הענף, חסרים 50,000 עובדים" מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן מתריע: "ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה, התוכניות מוכנות אך התקציב טרם הגיע. יעד המשרד הוא להוריד את משך הבנייה מ-37 חודשים כיום ל-30 חודשים בתוך 5 שנים"

הכנס השנתי של התאחדות הקבלנים בוני הארץ שנערך באילת, הציפו אל פני השטח את האתגרים הקריטיים והחריפים ביותר עימם מתמודד ענף הבנייה והתשתיות בישראל בזמן מלחמה, לצד תמונת מצב מדאיגה של אטימות בירוקרטית ומחסור חסר תקדים בידיים עובדות.

הנהגת הענף במתקפה חריפה על הממשלה: "אטימות מוחלטת שמייצרת עליית מחירים"

"הממשלה הכריזה מלחמה על הענף. הממשלה אטומה. בקדנציה הזו אין קבינט דיור ואין קבינט תשתיות , פשוט אין מישהו בממשלה שהענף מעניין אותו". בריק הרחיב על המשבר המבני", כך אמר רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בכנס התאחדות הקבלנים באילת בו הטיח בריק האשמות קשות במדיניות הממשלה הנוכחית.

לדבריו, "עדיין חסרים לנו 50,000 עובדים לבנייה ולתשתיות. אושרו עובדים זרים לענף התשתיות, אך בפועל אף עובד אחד לא נכנס כי בירושלים יושבים אנשים שמכשילים זה את זה בגלל אינטרסים צרים. תנו לנו את האפשרות להביא לכאן עובדים באופן פרטי ותוך שלושה חודשים נוריד את עלויות העבודה והבנייה. בנוסף, נתוני הלמ"ס על 85,000 דירות לא מכורות הם שקר גדול – ישנן לכל היותר 20,000 דירות פנויות.  אנו מציעים שמחר בבוקר המדינה תאפשר לנו לשווק את הדירות הללו להשכרה לטווח של 5 שנים כדי לתת פתרון לזוגות הצעירים שאינם רוצים להתחייב למשכנתאות בעת הזו".

אברהם נובוגריצקי, נשיא התאחדות התעשיינים דיווח כי שתי ההתאחדויות של התעשיינים והקבלני ממשיכים בשותפות אסטרטגית למען המשק: "בלי קבלנים אין דירות, ובלי תעשייה אין בנייה. על המדינה לעודד תעשייה כחול-לבן ולחזק את הייצור המקומי, במיוחד בעת מלחמה".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי אמר בכנס, "המדינה חייבת לשנות תפיסה ולאמץ כלים לקידום בנייה. העבודה המשותפת של המגזר העסקי מביאה לתוצאת כמו החלת סבבי פיצויים לגופים שהכי נפגעו כלכלית במלחמה. אנחנו נמשיך לפעול יחד עם ההתאחדות לתמוך בענף שלכם".

חלק גדול מהכנס עסק בחסמים שמונעים כיום את היציאה לבנייה של יזמים וקבלנים.  חיים פייגלין, משנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס בכנס לחסמים טכנולוגיים: "ישראל סובלת מרגולטור אטום שחוסם טכנולוגיות וחדשנות, מה שמאלץ חברות סטארט-אפ ישראליות להשקיע מעבר לים במקום בארץ. יחד עם זאת, אגף היזמות בהובלתנו רשם הישג אדיר בהובלת הרישוי העצמי שמקצר את קבלת ההיתר ל-8 חודשים בלבד, וכן בהחרגת הענף לעבודה מלאה בזמן חירום".

התוכניות לחיזוק מבנים מוכנות אך התקציב טרם הגיע

הכנס התקיים גם בצל רעידת האדמה הקשה בונצואלה. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הציג עמדה נחרצת בנוגע למוכנות העורף וליעדי המשרד: "ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה.  את התוכניות המקצועיות לחיזוק מבנים סיימנו לפני יותר משנתיים, אך התקציב לכך עדיין לא הגיע. הפתרון קיים ואפשר לבצע אותו כבר היום. מדובר אך ורק בסדרי עדיפויות".

מורגנשטרן הוסיף כי המשרד מזהה עלייה בהתחלות הבנייה ובגמרי הבנייה לצד ירידה במחירי הקרקעות, וציין כי יעד המשרד הוא להוריד את משך הבנייה מ-37 חודשים כיום ל-30 חודשים בתוך 5 שנים. "יש לי תמימות דעים מלאה עם התאחדות הקבלנים כי יש להפוך את משרד הבינוי והשיכון למשרד לדיור לאומי, שיהווה כתובת אחת מרכזית לכל התחום בישראל", סיכם.

בכנס עסקו הדיונים על התהליכים הבולטים בשוק הדיור, בהם גם הזינוק במחירי השכירות לאחר שנים של פגיעת הממשלה במשקיעים בדירות שחתכה את מספר הדירות השכרה במשק והביאה לעלייה ממושכת ובולטת במחירי השכירות. עמית גוטליב, סגן נשיא ויו"ר אגף כלכלה וכוח אדם בהתאחדות הקבלנים ציין, כי מחירי השכירות זינקו ב-21% מאז אוקטובר 2023, דבר שהאיץ את האינפלציה והריבית, והציע הוראת שעה מיידית שתאפשר לקבלנים להשכיר דירות למשך 5 שנים כדי לבלום את המגמה. פנינה אלה, מנהלת סקטור נדל"ן בבנק מזרחי טפחות, שיתפה כי נרשמת התארכות בזמני הבנייה של פרויקטים ועלייה ברכיב המימון המשפיעים על שוק השכירות: "המודלים של השנים 21-22 בתחום השכירות כבר לא עובדים. דרישת ההון העצמי של 40% מהיזם היא קשה מאוד ולא כלכלית".

מיכל ארן, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, אישרה כי המשרד מוביל שותפות אסטרטגית עם התאחדות הקבלנים ליצירת מודל אלטרנטיבי לשכירות ארוכת טווח שתהיה כלכלית ומשתלמת, לצד שילוב טכנולוגיות לקיצור משך הבנייה.

משבר התשתיות: 0 עובדים נכנסו וקבלנים מתמוטטים

בפאנל סוער שעסק בתשתיות המדינה, עלו נתונים קשים המשקפים פער תהומי בין הצהרות הממשלה למציאות בשטח. אריה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף תשתיות, ציין כי מאז פרוץ המלחמה והוצאת העובדים הפלסטינים, הגיעו ארצה 72,000 עובדים זרים לבנייה, אך מתוכם אפס עובדים הופנו לענף התשתיות. "זאת, למרות החלטת ממשלה מפורשת ממרץ 2024 להבאת 5,000 עובדים ייעודיים לתשתיות. הקבלנים מתמוטטים", אמר.

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, טען כי לפי נתוני מנכ"לי נתיבי ישראל ונתיבי איילון שום פרויקט לא נעצר בשל מחסור בעובדים ושביחס למציאות המצב טוב. הא לא התייחס לירידה החדה ביכולת הענף לבצע פרויקטים ציבוריים בתחבורה בתוך הערים למשל.

יהודה לשמן, סגן נשיא ההתאחדות התייחס באמירה חריפה: "בניגוד לדברי בן זקן, המצב רע מאוד. הקבלנים המבצעים במדינה זוכים ליחס מבזה מהרגולטור, החוזים דרקוניים ותנאי התשלום בלתי אפשריים. אם לא יהיה שינוי מהיר, נהפוך למדינת עולם שלישי שתעמוד בפקקים חמורים בהרבה".

יגאל סלוביק, מנכ"ל ההתאחדות, הציע פתרון מעשי מיידי: "הדרך הטובה ביותר היא לתת לקבלנים להביא את העובדים באופן פרטי או בנתיב הרגולטורי המהיר", אמר.

זוהר זולר, סמנכ"ל נת"ע, הציג סקירה על פרויקט המטרו בגוש דן, שצפוי לשרת כ-2 מיליון נוסעים ביום ומהווה את אחד מחמשת הפרויקטים הגדולים בעולם.  זולר חשף כי התוכניות גובשו בשיתוף פעולה הדוק עם התאחדות הקבלנים וכי הפרויקט יכלול 11 מכרזים בהיקף של 4-5 מיליארד שקל כל אחד, לצד הבאת 16,000 עובדים זרים ייעודיים למטרו.

תובנות בתחום המימון ופתרונות חדשים

במפגש של נציגי ההתאחדות עם נציגי המערכת הממשלתית המנהלת את הדיור קרא תומר צליח, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים למדינה להתערב בהורדת נטל המס המרכיב מחצית ממחיר הדירה, באמצעות הלוואות בערבות מדינה ופטור ממע"מ, ודרש לאמץ טכנולוגיות פשוטות שכבר עובדות בעולם כמו הפעלת מנוף מהקרקע.

סמנכ"ל בנק מזרחי טפחות אופיר מורד התריע על ההתייקרויות המתמשכות בעלויות הבנייה שסופג הענף: "עליית מחירי הבנייה לאורך שנות המלחמה, מהווה סיכון ממשי לרווחיות הקבלנים. מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במאי 2026 בשיעור של 3.5%, קצב הגבוה מזה של מדד מחירי הצרכן הכללי. כשצוללים לנתונים, ברור לחלוטין שעיקר עליית המדד מוסבר על ידי התייקרות דרמטית בשכר העבודה בענף, שרשם עלייה של 5.3% בשנה האחרונה עקב הגבלות הכנסת עובדים פלסטינאים והפיכת כוח האדם לצוואר בקבוק".

עו"ד מאיר מזרחי התריע מפני הכאוס בתחום המיסוי: "יש חוסר סדר מוחלט ובלאגן בכל הנוגע לתשלום מס הרכישה, כולל סתירות מהותיות בפסקי דין. חובה לעשות סדר מיידי בנושא". נציגי הענף דרשו בהסכמה מקיר לקיר מהממשלה לבצע חיתוך עמוק במיסוי על בנייה ותשתיות.

בטיחות, תעשייה מקומית ומהפכת ה-AI באתרים

הכנס עסק באופן נרחב גם בשינויים הרגולטוריים התלויים ועומדים לפתחו של הענף. עו"ד משה בא גד, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות (המוס"ל), קרא לקבלנים להסתייע במוסד לקראת שינויי החקיקה הצפויים בבטיחות בעבודה כדי למנוע עיצומים וקנסות.

עו"ד אלדן דנינו פירט על תקנות הבנייה החדשות שייכנסו לתוקף ב-16/10/2026, ומטילות אחריות פלילית וישירה על כל בעל תפקיד בחברות היזמיות והקבלניות, כולל חובת מינוי בקר בטיחות ומנהלי אתרים ייעודיים.

בנושאי חדשנות וטכנולוגיה מסר אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר ומי שעד שנים בראש סקטור תעשיות הבנייה בהתאחדות התעשיינים כי להערכת אימוץ טכנולוגיות יחסוך 10%-20% מעלויות הבנייה בשנים הבאות, אך התריע מפני שיתוק של התחום בשל מחסור חמור במחצבות וחומרי גלם. בדיון על הצורך בקידום טכנולוגיות העריכו שירלי ברייטנר, מנכ"לית קונטק ועו"ד חופית פרץ אמסלם נציגת קהילת דור העתיד של ההתאחדות, כי קבלנים שיסרבו לאמץ פתרונות טכנולוגיים כמו מערכות מבוססות מצלמות,  עגורנים חכמים ותכנון וניהול בנייה נתמכי בינה מלאכותית, כפי שהציג העיתונאי ויזם ההייטק עמרי ברק –  פשוט יישארו מאחור.