כשנה לאחר שמשרד הבינוי והשיכון הודיע על קידום תוכנית אסטרטגית לקידום דיור להשכרה, הוא העביר השבוע למשרדי הממשלה טיוטת החלטת ממשלה להסדרת שוק השכירות בישראל. היעד השאפתני: שיווק של 40 אלף יחידות חדשות להשכרה עד שנת 2030. בהודעת המשרד נכתב כי מדובר בתוכנית שמטרתה "להוביל מהפכה בשוק השכירות בישראל", לא פחות, בענף שמשרת כיום כשליש מהציבור בישראל (כ-2 מיליון שוכרים) בהיקף כספי מוערך של כ-46 מיליארד שקל בשנה.

נשיא ההתאחדות, בפודקאסט "החזית העירונית" של מרכז הנדל״ן, מספר על מה שהוא מגדיר כ"ימים הכי קשים שעברו על הענף מאז קום המדינה". לדבריו על המדינה להפחית רגולציה לנוכח ההרס הרב למבנים במבצע "עם כלביא", וכן לאפשר לקבלנים להביא פועלים זרים לנוכח כישלון הממשלה.

להאזנה לפודקאסט המלא

על פי ההצעה, המדינה תפצה את בעלי הדירות במזומן, תפקיע את הזכויות ותמכור את הקרקע ליזמים – ברווח גדול. המתווה כולל תכנון מזורז, פטור ממסים והבטחה לגמישות למפונים.

לפי הצעה שהועברה אל הצוות הבין-משרדי לשיקום אזור מוכה טילים שהקימה הממשלה מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, בעלי דירות שביתם נהרס יקבלו פיצוי מלא באופו מיידי, שיאפשר להם לרכוש דירה אחרת – והמדינה תירש את זכויות הבנייה במתחמים, תתכנן מחדש ותמכור אותם ליזמים במכרזים, ככל הנראה ברווח גדול.

על פי תומר צליח, סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר אגף יזמות ובנייה: "הפתרון שאנו מציעים, בעלי הדירות שפונו ופוצו יוכלו להנות מגמישות מרבית, כלומר לשכור דירות, לרכוש דירות חלופיות, או להמתין לדירות החדשות במתחם ממנו פונו".

לחצו להמשך קריאה

אמש (יום ב') נפגשו בכירים בהתאחדות עם שר הפנים משה ארבל.

נשיא ההתאחדות, רוני בריק, המשנה לנשיא, חיים פייגלין וסגן הנשיא תומר צליח הציגו לשר שורת צרכים מידיים של הענף, בהם השלמת מכסות העובדים הזרים, ונושאים בוערים בתחומי התכנון.

השר ארבל:״ אני שמח על הפגישה החשובה הזו. יש רגעים בהם אנחנו חייבים לעשות הרבה יותר ממה שעשינו, ולהבין את החשיבות בהחזרת הענף לפעילות מלאה מהר ככל הניתן״.

בזמן שחלק לא מבוטל ממדינות אירופה מגנות את ישראל: נחתם בסוף השבוע הסכם שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים הישראלית להתאחדות הקבלנים והתעשיינים של מולדובה – הפתעה חיכתה לנציגות הישראלית, שגריר רוסיה במולדובה שברך על ההסכם

בסוף השבוע, בעיצומה של המלחמה ולצד התקפות של מדינות רבות באירופה על ישראל, חתם גוף ייצוגי של המגזר העסקי במדינה אירופית על הסכם לשיתוף פעולה עם ישראל.

"התאחדות הקבלנים בוני הארץ", הגוף המייצג את ענף הבנייה והתשתיות בישראל, חתמה ביום ה' האחרון על הסכם שיתוף פעולה עם קונגרס היזמים והתעשיינים של מולדובה, בראשותו של ראש הממשלה המולדבי לשעבר, ולדימיר טרלב. יצויין כי טרלב אף מתמודד לתפקיד ראש הממשלה של המדינה המזרח אירופית שוב, לקראת הבחירות שיערכו בה בספטמבר הקרוב. במסגרת שיתוף הפעולה התחייבו הצדדים להקים צוותים משותפים שיעבדו יחד בשלושה נושאים מרכזיים: שיתופי פעולה עסקיים, טכנולוגיות בנייה ובטיחות בעבודה. בכינוס בלטה השתתפותו של שגריר רוסיה במולדובה, אולג אוזרוב, שברך על שיתוף הפעולה עם ישראל. הביקור זכה לסיקור נרחב בתקשורת המולדובית.

במסגרת שיתוף הפעולה התחייבו הצדדים להקים צוותים משותפים שיעבדו יחד בשלושה נושאים מרכזיים: שיתופי פעולה עסקיים, טכנולוגיות בנייה ובטיחות בעבודה.

במסגרת זו יפעלו הצוותים להטמעת תוכנית "כוכבי הבטיחות", להכשרות בטיחות בעבודה באתרי בנייה של "מטה הבטיחות של ענף הבנייה והתשתיות הישראלי" באתרי בנייה במולדובה, הטמעת טכנולוגיות בנייה וידע בתחום זה של ConTech – מערך פיתוח טכנולוגיות בנייה משותף של ההתאחדות הישראלית, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה הישראלי ומשרדי הכלכלה השיכון של ממשלת ישראל, ושיתוף פעולה בין יזמים ישראלים למולדובים בבנייה למגורים ותשתיות.

המשלחת הישראלית חתמה על ההסכם במעמד נשיאות הקונגרס העסקי של המולדבים והחליפה איתם רשמים ראשונים על אפשרויות לשיתופי פעולה בנושאים אלה. את ההתאחדות הישראלית רוני בריק, נשיא ההתאחדות הישראלית, מנכ"ל התאחדות תת אלוף במיל. יגאל סלוביק, סמנכ"ל כלכלה וכוח אדם של ההתאחדות יצחק גורביץ ויועצה המשפטי, עו"ד קובי פלקסר. הביקור זכה לסיקור נרחב בתקשורת המולדובית.

בריק מסר: "ההתאחדות שלנו פועלת כבר עשור גם כשגרירה חשובה של ישראל במגזר העסקי בעולם והפכה לחברה לחברה בארגוני הקבלנים המרכזיים בעולם ובאירופה. הדלת למולדובה שפתחנו עבור קבלנים ויזמים ישראלים בהסכם החדש, היא הזדמנות להכנס לשוק שבו מתוכננים פרויקטים לאומיים של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. אנחנו בטוחים שקבלנים, אנשי פיתוח ויזמים מישראל ישתלבו בתוכנית הזו ויוכלו להרחיב את הפעילות שלהם מאוד".

התאחדות הקבלנים בוני הארץ דורשת מהממשלה פתרון לאיחור מסירת דירות, תשתיות ובניה ציבורית שעלותו לענף מגיעה כבר ל-131 מיליארד שקל ומעריכה שהעיכוב הממוצע במסירת דירות עומד כעת על 6 חודשים

התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת את ענף הבנייה והתשתיות, עתרה הבוקר (ג') לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה למצוא פתרון לפגיעה בענף הבנייה והתשתיות כתוצאה מהמלחמה. לפי ההתאחדות, על בסיס נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ-4.9% מהתמ"ג וכ-45% מתפוקת ענף הבנייה. הוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 מביאה לנזק לענף של כ-131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה. בשוק הדיור, כך מעריכים בהתאחדות הקבלנים, עומד עתה האיחור הממוצע במסירת דירות על חצי שנה. זאת, כאשר בהתאם להוראות חוק המכר דירות שתוקן לאחרונה, חשופים מוכרי הדירות לדרישות ותביעות לתשלום פיצויים לרוכשים, הכוללים רכיב עונשי, בגין כל חודש איחור.

על אף שהאחריות למצב מוטלת לפתחה של המדינה האחראית על תחום העובדים הזרים, כותבים בעתירה באי כוחה של ההתאחדות, עו"ד איה רייך מינא ועו"ד דין כפרי ממשרד פישר (FBC), היא בוחרת, "בין אם במחדל ובין במעשה, להטיל אותה על הקבלנים באופן מלא ומוחלט, על כלל ההשלכות הנובעות מכך".

בעתירה מזכירה ההתאחדות שבעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", החליטה הממשלה על סגר מוחלט בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, האוסר על כניסת פלסטינים לעבודה בישראל. הסגר שהוטל ואשר נמשך גם כיום, לצד השלכות נוספות של המלחמה, כמו: גיוס עובדים וכלי צמ"ה למילואים, סגירת אתרי בנייה, הוראות פיקוד העורף מונעות עבודה של פיקוד העורף ועוד, הביא את ענף הבנייה והתשתיות למצוקה חסרת תקדים בכוח אדם.

לפי נציגי הקבלנים, המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של פרויקטי תשתית ופרויקטי בנייה ציבורית-חוזית. הם מדווחים כי בהתקשרויות עם מזמיני עבודות בנייה ציבוריים, דורשים הגופים המזמינים מהקבלנים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, אשר אי עמידה בהם מאפשרת הטלת קנסות, עיכובים בתשלום וחילוט ערבויות. נוסף על כך, נכתב בעתירה, כי התארכות משך הביצוע מוסיפה לפרויקטים תקורות רבות ובלתי צפויות, כגון: זינוק בעלויות מימון, ביטוח, שמירה, תשלום שכר לדרג הניהולי, החזקת כלי צמ"ה ועוד.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק מסר הבוקר: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר. על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק".

ההתאחדות הדגישה בעתירה, כי רק פתרון רוחבי יבטיח ודאות בשוק, ימנע פניות מרובות לבתי משפט ופסיקות סותרות, יאפשר המשך קיום החוזים, תוך הותרת המחלוקת באשר למועד קיומם מאחור, ויצור הסדר מאוזן לחלוקת אחריות ונזקים.

קרדיט לתמונה – שירי גרופר

הבוקר בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלית נערך פאנל שעסק בעיר ירושלים, אותו הנחה העיתונאי והמגיש עופר חדד מחדשות 12.

הפאנל עסק בין היתר בקידום רובעים חדשים ומתחמי עירוב שימושים, ועסקאות נדל"ן חסרות תקדים בעיר.

אילן גורדו, יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים וגזבר ההתאחדות, השתתף בפאנל ואמר בין היתר:

"אני חייב לומר בכנות – עיריית ירושלים עושה עבודה יוצאת דופן. יש תחושת שיתוף פעולה אמיתית, מקצועית ויעילה מול היזמים והקבלנים. הליכי הרישוי והתכנון נעשו פשוטים יותר, ההתנהלות מול הדרג המקצועי ברורה יותר, והיכולת לקדם פרויקטים בעיר מורכבת כמו ירושלים – השתפרה משמעותית.

אנחנו רואים תנופת פיתוח חסרת תקדים – גם בבנייה, גם בהתחדשות עירונית, וגם בהיבטי תשתיות תחבורה. פרויקט הרכבת הקלה משנה את פניה של העיר – לא רק בהיבט התחבורתי, אלא גם בתכנון המרחב העירוני. אמנם בימים אלו מדובר באתגר לא פשוט, אבל ברור לכולנו שבעוד עשור ירושלים תיראה אחרת לגמרי. התושבים יתרגלו לדפוסי תנועה חדשים, התחבורה הציבורית תהפוך לאופציה העדיפה, והעיר תיהנה מנגישות, זרימה ותחושת מרחב עירוני מודרני.

כשיש הנהגה עירונית שמבינה את האיזון בין שימור לפיתוח, בין בירוקרטיה ליוזמה – זו תשתית שמאפשרת לעיר באמת להתקדם."

הבוקר בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלית נערך פאנל בנושא תקן 21 המעודכן. בין היתר עסק הפאנל בפרמטרים מהותיים, ובשאלות כיצד ניתן לשפר את האיזון הכלכלי? ומהי הרגולציה המתבקשת?

תומר צליח, סגן הנשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתחדשות הקבלנים השתתף בפאנל ואמר כי "יזמים נושאים בעלויות גבוהות למארגנים – בלי הכרה בתקן 21 ובלי הסדרה רגולטורית. זה פוגע בפרויקטים ופוגע במחירי הדירות. אנחנו בהתאחדות דורשים להסדיר את הנושא בחקיקה או לקבוע מנגנון ברור שמכיר בעלות ריאלית לשכר מארגן – מהלך שיכול לצמצם את עלויות הבנייה ולהשפיע גם על מחירי הדירות לציבור."

עוד התייחס תומר לנושא היטל ההשבחה והציג את הצעת ההתאחדות כי ההיטל יהפוך למס בשיעור קבוע ממחיר הדירה וייגבה לאחר מכירה של דירה בדיוק כמו מע"מ או מס רכישה. "באופן הזה יימנעו הוצאות ענק על המאבקים סביב שווי נכסים, תבוטל המתנה של שנתיים בממוצע של רוכשי הדירות, והרשויות המקומיות לא יפסידו, הן רק ירוויחו מכך".

"הקבלנים הם כמו צבא שמאפשר למדינה לעמוד ביעדים שלה. בתוכנית תשתיות לצמיחה יש פרויקטים בחצי טריליון שקל שהם לא מגורים ולא מלונאות. אם לא ישפרו את יכולות התכנון – יהיה פה בלגן!"

בואו להאזין לדבריו המלאים של יהודה לשמן, סגן הנשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ על מחירי הדיור, טכנולוגיות בנייה והשקעה בתשתיות ->

https://youtu.be/i_Oi_4fYW5g