נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בתוכנית של רינו צרור בגלי צה"ל כדי לדבר על המחסור בעובדים בענף הבנייה. "נפח הפעילות עומד על כ-35-40 אחוז בלבד, תעשיות הבנייה על סף קריסה. יש לנו כאן בעיה קשה מאוד", הוא אמר. "אנחנו רואים כל הזמן פשיטות רגל. כל שבוע יש פשיטות רגל, כל שבוע נסגרים עסקים בתחום הבנייה. קבלנים מפסיקים לבנות, הם מיואשים. במיוחד בתחום הביצוע והתשתית".

זה לא רק עניין של חוסר הזדמנויות. כבר היה מקרה שעיריית תל אביב אישרה והיזמים לא לקחו. לדברי סרוגו, "זה כבר עניין אחר. הוא נוגע לחוסר בעובדים, אבל יש מצב של חוסר כדאיות כלכלית היום להתחיל פרויקטים כל עוד היזמים לא מכרו את הדירות שכרגע הם בונים, ולכן הם מושכים את הזמן. הם לא ממהרים להתחיל התחלות בנייה חדשות. זה קשור לעניין אחר שהיו צריכים לטפל בו, לגרום להאצת ענף הבנייה ולגידול בהתחלות הבנייה, ויש דרך לעשות את זה. אבל בעיית העובדים היא הבעיה החריפה ביותר. אנחנו זקוקים ללפחות 80 אלף עובדים זרים. כרגע יש 18 אלף".

"יש רצון טוב של הגורמים במשרד השיכון וברשות ההגירה במשרד הפנים להביא את העובדים. אבל מה? יש קושי אובייקטיבי שנובע מזה שלהביא עובדים למדינה שנמצאת במלחמה זה לא דבר פשוט, וגם רקעים פוליטיים. למשל, סין לא מוכנה לשלוח לכאן עובדים זרים כי היא תומכת בציר של איראן-רוסיה. ומעבר לבעיות האובייקטיביות, המדינה לא מבינה וכאן זה נוגע לראש הממשלה. הוא בעצמו צריך לקבל החלטה ולהוביל מהלך. המדינה לא מבינה שברגולציה הקיימת, ולא משנה כרגע אם מסיבות מוצדקות או לא, אי-אפשר להביא במהירות עובדים זרים. ניתן לך פשוט דוגמה: אחרי שאתה ממיין את העובדים בהודו, נניח, הדרישה של מדינת ישראל ברגולציה שלה היא שהשוטר המקומי במשטרת דלהי יבקר בביתו של העובד וייתן לו אישור שהוא תעודת יושר", הסביר סרוגו.

"אנחנו למשל רוצים, מבקשים, דורשים מהממשלה שיאפשרו לקבלנים להביא בעצמם את העובדים. כל קבלן יביא כמה עובדים שהוא צריך. אנחנו, התאחדות הקבלנים, נהיה הרגולטור מצד המדינה על הקבלנים, נגבה מהם ערבויות, נחתים אותם על כל הטפסים שהם צריכים לחתום עליהם ושהקבלנים יביאו ישירות", הוסיף סרוגו.

"ענף הבנייה במצב של קומה. זה המצב שכרגע הוא נמצא בו, וזה מזיק לכלכלת ישראל ולמדינת ישראל, גם בהכנסותיה ממיסים וגם בתוצר שהמדינה מייצרת. הרי סביב ענף הבנייה יש לך ענפים נוספים שתלויים בו. לא סתם הענף מוגדר כקטר שמוביל את המשק. לדוגמה, מה עושים השמאים היום? מה עושים עורכי הדין? מה עושים רואי החשבון שקשורים לענף הבנייה? רב בריח שלח מחצית העובדים שלו לחל"ת. כנ"ל רדימיקס, כנ"ל נשר – תראה מה מצבה של נשר. על הפנים. אז יש כאן בעיה קשה והמדינה מגלגלת עיניים. אלה הרגולציות, אלה הבעיות המשפטיות שיש. זה בלתי אפשרי", אמר סרוגו לסיום.

לחצו לקטע המלא 

ישראל מעוניינת להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם, שהוחמר בפתאומיות על ידי הסכסוך עם חמאס, על ידי גיוס עשרות אלפי הודים בתקופה שבה פלסטינים שמילאו במשך זמן רב תפקיד מכריע בבנייה הישראלית ובמגזרים אחרים מנועים מהמדינה. ישראל ניהלה דיונים עם הודו על גיוס עובדים עוד לפני התקפות חמאס על ישראלים ב-7 באוקטובר ופעולות התגמול של ישראל בעזה. בינתיים, הגבלות חדשות ונוקשות על עובדים פלסטינים פגעו בכלכלה. עובדים זרים רבים, בעיקר מתאילנד, חזרו הביתה בגלל הסכסוך.

הרשויות בישראל אומרות כי הן מקוות לראות בין 10,000 ל-20,000 מהגרי עבודה הודים בחודשים הקרובים. זה יהיה שווה למספר הכולל של העובדים הזרים שנכנסו למדינה באמצעות הסכמים בילטרליים בשנת 2021, על פי המרכז הישראלי להגירה בינלאומית ואינטגרציה (CIMI).

"הודו תהיה אחת הספקיות הגדולות ביותר של פועלי בניין בישראל בשנים הקרובות", אומר שי פאוזנר, סמנכ"ל שיווק התאחדות בוני הארץ, והוסיף כי כ-5,000 עובדים בניו דלהי ובצ'נאי כבר הובטחו.

פאוזנר אמר כי העמותה שלו פנתה להודו "בגלל ההחלטה להפסיק את הגעת העובדים הפלסטינים לישראל מאז תחילת המלחמה". כשליש מהעובדים בענף הבנייה הישראלי היו פלסטינים, אך היתרי עבודה בוטלו לעובדים מעזה ומהגדה המערבית הכבושה לאחר פרוץ הקרבות. "כרגע אנחנו מחפשים כל דרך לסגור את הפער הזה. אנחנו בלחץ גדול", אמר.

בדצמבר אמר ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות, למחוקקים ישראלים כי התפוקה בתעשייה עומדת על 30 אחוז. "מבחינתנו אפשר להביא פועלים מהירח", אמר.

הפנייה של ישראל לעובדים הודים משקפת בחלקה את התחממות היחסים עם הודו בשנים האחרונות. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הביע חיבוק פומבי עם ישראל.

עוד לפני המלחמה בעזה חתמו שתי המדינות במאי על הסכם שבמסגרתו ישלחו לישראל 42 אלף עובדי בניין וסיעוד הודים, כך לפי דבריו של שר החוץ לשעבר אלי כהן בכנסת. פרסומות לגיוס עובדים ברחבי הודו מציגות משכורות שנעות בין 1,400 ל-1,700 דולר בחודש. כ-17,000 עובדים הודים מתגוררים כיום בישראל, רובם מועסקים בסיעוד, על פי התקשורת ההודית המקומית וגורמים ישראלים.

גורמים רשמיים בממשלת ישראל מכחישים כי המהלך נועד במפורש להחליף את העובדים הפלסטינים, אך מודים כי מופעל לחץ חדש. "למצב הנוכחי יש דרישות", אמר גורם בממשלת ישראל, שדיבר בעילום שם בשל רגישות המשא ומתן המתמשך. "כמובן, עכשיו יש תחושה של דחיפות רבה יותר".

לפני המלחמה, "שיא חדש של כל הזמנים" של 193,000 פלסטינים עבדו בישראל ובהתנחלויות בשטחים הכבושים, לאחר זינוק של שליש בשנת 2022, על פי ארגון העבודה הבינלאומי. חמישית מכוח העבודה בגדה המערבית הועסק בישראל.

אבל המספרים האלה צנחו אחרי שפרצה האלימות. "הכנסת עובדים משטח של אוכלוסיית אויב לישראל בזמן מלחמה היא טעות איומה שתעלה בדם", אמר גדעון סער, המכהן בממשלת החירום. שר הכלכלה ניר ברקת אמר לג'רוזלם פוסט כי הפיגוע ב-7 באוקטובר חשף את "הסיכונים" שבהעסקת פלסטינים והצהיר על תוכניתו להחליפם בעובדים זרים.

חזרתם של עובדים פלסטינים לישראל הסתבכה בפוליטיקה המלחמתית של המדינה. בנוסף לחברות הבנייה ובתי החולים, רבים במערכת הביטחון דוחפים להפעלה מחודשת של היתרי תעסוקה במספרים משמעותיים. המחסור בשכר, הם חוששים, יתרום לייאוש ולכעס בגדה המערבית, שבה האלימות כבר גאתה במהלך המלחמה בעזה.

אך דיווחים על כך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מוכן להשיק תוכנית פיילוט שתאפשר לפלסטינים מסוימים לחזור לעבודתם נתקלו בהתנגדות קשה מצד מחוקקים מהימין. יותר מתריסר חברים במפלגתו הליכוד גינו את התוכנית במכתב פומבי ביום רביעי.

בהודו, עמית קומאר, מגייס בעיירה קטנה במדינת אוטר פראדש שעובד עם סוכנות כוח אדם גדולה בניו דלהי בשם Dynamic Staffing Services, אומר לעובדים המעוניינים בכך שמוסלמים אינם יכולים להגיש מועמדות למשרה. "הם לא רוצים עובדים מוסלמים", אמר בראיון. בסרטוני יוטיוב רבים שבהם הוא מסביר את התהליך וקורא להגיש מועמדות, הוא אומר לצופים: "השם שלכם צריך להיות הינדי", ו"רק אחים הינדים יכולים להגיש מועמדות".

פקידי ממשלה המפקחים על סוכנויות גיוס כוח אדם הודיות – כולל במדינות הריאנה ואוטר פראדש ובעיר היידראבאד – אמרו כי אין הגבלה על עובדים מוסלמים. מנהלי כוח אדם דינמיים לא הגיבו לבקשות חוזרות ונשנות לתגובה.

איגודי עובדים ופעילים הודים תקפו בחריפות את מבצע הגיוס, וטענו לתנאים מסוכנים לעובדים. "אנחנו מתנגדים לזה כי זה שולח עובדים לפה של מוות", אמר ראמהר בהיוואני, מזכ"ל איגוד עובדי הבניין בהריאנה. "הם מפתים עובדים עם משכורת מפוארת, אבל אף אחד מהעובדים שלי לא ילך".

כמה איגודים הודיים, בינתיים, פרסמו הודעות לעיתונות לפיהן הצעד יסמן "שותפות" עם "מלחמת רצח העם המתמשכת של ישראל נגד הפלסטינים".

במהלך המתקפה באוקטובר, חמושים של חמאס הרגו 39 מהגרי עבודה תאילנדים ולקחו 32 בני ערובה, כך אמרו גורמים תאילנדים לרויטרס. כ-7,000 עובדים תאילנדים, מתוך 30,000 בסך הכל, עזבו את ישראל לאחר הפיגוע, לפי טיימס אוף ישראל, וראש ממשלת תאילנד, סרתה תאביסין, קראה לעובדים התאילנדים הנותרים לחזור. מאז 2014, עובדים תאילנדים היוו באופן עקבי יותר משני שלישים ממהגרי העבודה שהגיעו באמצעות הסכמים בילטרליים.

עובדים נפאלים עזבו גם הם לאחר הפיגוע, והותירו את בתי האבות הישראליים פועלים עם מחצית מעובדיהם בלבד, כך לפי ועדה של הכנסת לענייני עובדים זרים.

הבכיר הישראלי המעיט בחשיבות הסכנה לעובדים ההודים. "אנחנו לא הולכים לשלוח אנשים לאזורים שאנחנו בעצמנו לא מוכנים לעבוד בהם", אמר.

נראה כי עובדים הודים רבים אינם נרתעים. "אני צריך לעבוד במקום כזה או אחר. מסוכן גם כאן", אמר וינוד דנגי, פועל בניין בהריאנה שנותרו לו רק כמה מסמכים להשלים לפני שיגיע לישראל. "אבל אני לא הולך על ישראל. אני הולך על המשפחה שלי".

הוא צפה בסרטונים רבים באינטרנט על ישראל כדי ללמוד עוד, כולל כמה סרטונים של קומאר, המגייס באוטר פראדש.

"לא משנה מאיפה הם מגיעים, הם רק אומרים דבר אחד", אמר קומאר בסרטון יוטיוב. "אדוני, אני רוצה לנסוע לישראל."

לחצו לכתבה המלאה (אנגלית)

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עמית גוטליב, התארח בערוץ הכנסת כדי לדבר על המצב בענף הבנייה ועל הקושי בהתמודדות עם המחסור בעובדים. "המשבר הוא המשבר הגדול ביותר שהיה בענף הבנייה לדעתי מאז קום המדינה. נכון להבוקר, 70 אחוז מהאתרים נעולים וסגורים ולא פעילים, וה-30 אחוז שפעילים עובדים בתפוקות של חצי – כלומר 50 אחוז מכוח העבודה", אמר.

על קיומו של חשש להתמוטטות חברות אמר גוטליב, "ברור, זה רק עניין של זמן. קודם כל, מי שקורא עיתונים ורואה תקשורת רואה שכל יום עוד חברה ועוד חברה ועוד חברה מודיעה על בעיות תזרימיות וחדלות פירעון. על בקשות לפשיטת רגל. צריך להפריד גם בין ענף היזמות לענף הביצוע שבפגיעה אנושה מהסיבה שהרבה עיריות והרבה מוסדות גם לא משלמות לקבלנים את הכסף, וגם יזמים שעבדו ולא קיבלו כספים לא מעבירים את הכסף הלאה. אנחנו במשבר מאוד מאוד גדול שלא נראה כמותו מאז קום המדינה".

"אין פועלי בניין. לפני ה-7 באוקטובר המדינה באה ואמרה לענף הבנייה 'תראו, יש אינטרס לאומי לקחת עובדים פלסטינים, לתת להם פרנסה, כדי שהם לא יתעסקו בטרור. אני בכלל לא מתעסק כרגע באם נכון או לא נכון להחזיר את הפועלים. אני לא איש ביטחון ואנחנו כהתאחדות לא נותנים עצות ביטחוניות לקבינט המלחמה. אבל המדינה לפני ה-7 באוקטובר אמרה לנו 'קחו את הפועלים האלה, יש לנו אינטרס שהם יעבדו'. וכך עשינו. הוצאנו להם רישיונות, הבאנו אותם, דאגנו להם, פרנסנו אותם. וביום אחד המדינה סגרה את המעברים והשאירה אותנו בלי עבודה. עכשיו שתבין, מנהלי העבודה שלנו, מנהלי הפרויקטים שלנו, המהנדסים שלנו – נמצאים במילואים, כמו כל עם ישראל, נלחמים למען ההצלחה של המדינה הזאת. זה ברור. הפועלים סגורים. במשך שלושה שבועות מתחילת המלחמה האתרים שלנו היו סגורים, כי העיריות רצו שנסגור אותם, משיקולים כביכול ביטחוניים, אבל הם היו סגורים. אנחנו עשינו הכול בשביל לפתוח אותם. בחלק מהאתרים שפתחנו אנחנו עובדים בתפוקות מאוד נמוכות. עכשיו, כשכבר האתרים יכולים לעבוד, אין לנו עם מי לעבוד. עכשיו תבין, אנחנו כבר ב-8 וב-9 באוקטובר, יום-יומיים אחרי המלחמה, הבנו את האירוע, הבנו לאיפה זה הולך, פנינו למדינה ואמרנו 'רבותיי, ייקח זמן עד שהפועלים הפלסטינים יחזרו ואם יחזרו'. אז אנחנו נמצאים היום, למעלה מחודשיים מתחילת המלחמה, הנתון הוא שנכנסו 200 פועלים עד עכשיו, עזבו אלפים, ואנחנו בכלל לא רואים את העתיד. זה פשוט הזוי", הוסיף.

גוטליב הסביר שגם אם יש תוכניות לפתור את הבעיה הזאת, עדיין מוקדם מדי לשמוח. "אתה יודע כמה תוכניות יש ששום דבר לא יוצא לפועל? תראה, כשהמדינה רצתה בזמן הקורונה להביא מטושים, היא ידעה לשלוח את ראש המוסד לקנות מטושים מדרום אפריקה. אבל אין שום פרויקטור שבא ואומר 'רבותיי, אני מחר בבוקר מביא לפה 30 אלף זרים.' אין את הדבר הזה. זה מחולק בכל כך הרבה משרדים שכל אחד יש לו את הדעה איפה אצלו צריך לתת את הנקודה. הסכם בילטרלי, לא הסכם בילטרלי – אנחנו אמרנו לשר הפנים, 'כשיש לך מצב כזה, של חולה סופני שיש תרופה שיכולה להציל אותו, שצריך לתת אותה וזה יכול להיפתר, מתעסקים היום בבוטוקס, להגדיל את השפתיים, לסדר את העפעפיים, כן הסכם בילטרלי, איך הם יגיעו, מה אם לא יגיעו. רבותיי, המדינה רוצה והיא יכולה. תנו לשוק הפרטי להביא אותם ואנחנו נדאג להביא אותם. ברגע שהמדינה באה ואומרת 'אני אביא אותם בכוחות שלי', אז זה לא קורה, כמו כל דבר שהמדינה מנהלת. ואם חושבים אי פעם לבוא ולשקם את הדרום וגם את הצפון אחרי האירועים האלה, אז לא יהיו קבלנים שיעשו את זה, לא יהיו פועלים שיעשו את זה, ונכנסים למשבר עמוק שגם ככה נכנסנו אליו בשנה הכי קשה שלנו, עם ריבית גבוהה בשוק מאוד מאוד צונן. אני מאוד מאוד פסימי. אם המדינה לא תבוא ותגיד 'אני לוקחת את זה על עצמי, אני מביאה פרויקטור לאירוע של ענף הבנייה', אנחנו בצרה צרורה. כשאתה תבוא ותראיין אותי בעוד חצי שנה, שבעה חודשים, תשעה – למה אין דירות? למה המחירים בשמיים? איך הגענו למצב הזה? אני אחזור איתך לראיון של היום ואני אשאל אותך 'בוא נקרא ונפתח, נראה מה אני אמרתי שמה'. ואני אומר לך, כל יום נהיה יותר קשה. באמת עצוב מאוד".

לחצו לקטע המלא

רגע לפני שמלחמת "חרבות ברזל" נכנסת לחודשה הרביעי, ענף הבניה במשבר כוח אדם חמור. בשל איסור הכניסה של 100 אלף פועלים פלסטיניים, שהיו הכוח העיקרי בענף, ולצד עזיבה של כמה אלפי פועלים זרים נוספים – צנח מספר העובדים מכ-17 אלף, לכ-13 אלף היום. כעת פועלים להגדלת מכסת כוח האדם הזר לענף הבניה מ-30 ל-50 אלף פועלים, ובחודש שעבר אישרה הממשלה את הגעתם של 10,000 פועלים ראשונים מהודו. הראשונים מהם – צפויים לנחות בישראל בעוד כשבוע וחצי.

אלה יהיו הפועלים הראשונים שיגיעו לארץ במסגרת מסלול הגיוס הפרטי, שאושר על ידי הממשלה במקביל למסלול הבילטראלי במטרה לאפשר גיוס מהיר של פועלים לענף הבניה. הערכת ההתאחדות היא כי החל מהגעת המשלחת הראשונה ימשיכו הפועלים להגיע לישראל בקצב של 700 עד 1,000 פועלים בשבוע.

ההחלטה הובילה את התאחדות הקבלנים לקיים מגעים מול חברות כוח אדם במספר מדינות. לאורך התקופה נבחנה אפשרות לפעול במדינות נוספות בהן מקסיקו, קניה ומלאווי, אך כרגע ללא התקדמות, ובמקביל המיונים בפועל החלו לפני שלושה שבועות בהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן.

כרגע, מתוך כ-8,000 פועלים שנבחנו, כ-5,500 פועלים נמצאו מתאימים לעבודה בישראל – רובם המכריע הודים. "פועלי הבניין ההודים ברמה מקצועית גבוהה", אמר גורם בהתאחדות. "חלק גדול מהם הועסקו בעבר במדינות המפרץ, כך שמדובר בכוח אדם מיומן. רובם שולט באנגלית, ומי שעבדו במפרץ יודעים גם ערבית, שזה יתרון גדול".

הממשלה ביצעה כמה צעדים להאצת הגעתו של כוח האדם הזר לישראל, כשהעיקרי הוא מתן אפשרות להגעת פועלים באמצעות מסלול פרטי, שלא באמצעות הסכמים בין-מדינתיים (בילטראליים). במסגרת המסלול הפרטי, מתקשרות חברות כוח האדם הישראליות ישירות עם חברות כח האדם הזרות, ללא מעורבות ממשלתית. המיונים במדינות המוצא מפוקחים על-ידי נציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הליך המיונים מנוהלים מטעם ההתאחדות על-ידי המנכ"ל, יגאל סלוביק, והסמנכ"ל, איציק גורביץ'.

בימים אלה פועל משרד השיכון לקדם החלטה נוספת, לפיה תוגדל מכסת הפועלים שאותה ניתן יהיה להביא במסגרת המסלול הפרטי ב-10,000 איש נוספים. זאת, תוך הגדלת מכסת הפועלים הזרים הכוללת שתועסק בענף מ-50 אלף פועלים כיום, ל-60 אלף. המספרים לא כוללים את כוח האדם המועסק במסגרת חברות הבנייה הזרות, אבל נכון לעכשיו טרם הושגו הסכמות סופיות בנושא, ולא ברור מתי תובא ההחלטה לאישור הממשלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בתוכנית של גיא זהר בכאן 11 כדי לדבר על מצב ענף הבנייה בהיעדר עובדים פלסטינים. "מאוד מוטרד קודם כל מהמצב. היום עשרה הרוגים שלנו, זה מטריד כל אזרח במדינת ישראל וכואב מאוד. אני מוטרד מאוד מהענף. הענף שלנו נמצא במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה. 50 אחוז מאתרי הבנייה מושבתים, לא עובדים, אין יוצא ואין בא. אנחנו עובדים בתפוקה של 30 אחוז מהיכולות שלנו. זאת אומרת, גם ה-50 אחוז האחרים עובדים בעבודה חלקית מאוד. התחלות הבנייה צנחו בלמעלה מ-30 אחוז רק מאז תחילת המלחמה. הם צנחו קודם לכן בגלל הריבית הגבוהה. המצב שלנו הוא מאוד מאוד קשה והוא צריך להדיר שינה מעיניי כל אדם שכלכלת ישראל לנגד עיניו", הסביר סרוגו.

סרוגו נשאל לגבי הסיבות הביטחוניות למצב. "הביטחון הוא חשוב מאוד. אני לא נכנס לשיקולים האם זה נכון או לא נכון לא לשחרר את העובדים הפלסטינים. הנקודה היא שאנחנו צריכים עובדים. מצידי שיביאו את העובדים מהירח", השיב.

אז האם יש אפשרות להביא במהירות עובדים לכאן? לדברי סרוגו, "יש אפשרות אם ישחררו רגולציה ובירוקרטיה. התקופה היום היא תקופה של לחימה וכל הרגולציות הרגילות של לבדוק את העובד ואת כמה הוא מקצועי ואיך להביא אותו – הגיע הזמן שנשחרר את זה עכשיו. לא צריך לעשות מיונים מקצועיים, למשל. אפשר להביא ישירות את העובדים על סמך הרזומה שלהם. הרי אם עובד הודי יש עליו דרכון שהוא עבד בדובאי הרבה מאוד זמן, מן הסתם הוא עובד מקצועי, כי הם אלה שבנו את דובאי. לכן אפשר על סמך הרזומה להביא עובדים. אפשר להביא עובדים מאמריקה ומאפריקה ולאו דווקא ממדינות שבהן יש לנו הסכם בילטרלי איתן".

"אני חייב לומר שהגורמים בממשלה היום באמת משתדלים. זאת אומרת גם רשות ההגירה וגם משרד השיכון. אבל זה קשה מאוד. צריך למנות כאן פרויקטור שיתכלל את העבודה מול כל משרדי הממשלה, ויש בעיות פיזיות: למשל, איך להביא אותם? אם אנחנו רוצים להביא לכאן עובדים, איפה נלין אותם? 100 אלף עובדים", הוסיף סרוגו.

ומה חושב סרוגו על הממשלה ושיקוליה? "אני מאמין שצרכי הביטחון הם מעל לכול והם קודמים לצרכי המשק. אבל האמת היא לא תמיד אחד או אפס. יש למשל מתווה היום להכניס עובדים מגיל 35 ומעלה, בעלי משפחות, שיש מתווה מסודר להסעה שלהם מהמעברים לאתרי הבנייה עם אבטחה צמודה. ולכן אי-אפשר לשלול את זה על הסף לאור הבעיות בכלכלה. ולכן צריך למצוא פתרונות שאנשים אמיצים מקבלים אותם, ולא בעקרונות לכאן ולכאן. כי המציאות היא קשה", אמר סרוגו לסיכום.

לחצו לכתבה המלאה

כמידי שנה, גם ביוני 2023 קיימו התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה את הוועידה הלאומית השנתית לבניה ותשתיות בעיר אילת. גם השנה הכנס היה בסימן גשרים לעתיד, אשר תואמת  את תפיסת העולם לפיה פועלת ההתאחדות, לקידום הענף והכנתו לעתיד טוב יותר.

הכנס התקיים בלב אחת התקופות הסוערות והמאתגרות ביותר שידע ענף הבנייה והתשתיות מזה שנים רבות. גם השנה הופיעו בוועידה השרים, הרגולטורים וקובעי המדיניות המרכזיים אשר משפיעים על היומיום המקצועי של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה.

הוועידה זכתה להופעות בכל כלי התקשורת המרכזיים, הפכה לסדר היום הכלכלי של מדינת ישראל בענף הנדל"ן והגיעה לכלל אזרחי המדינה ולקובעי המדיניות.

לחצו פה לצפייה במצגת המייצגת את קטעי התקשורת המרכזיים והבולטים בהם הופיעה הוועידה והתאחדות הקבלנים בוני הארץ.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ פרסמה בידיעות אחרונות מכרז של רמ"י, באמצעות חברה לניהול פרויקטים, ובו נקבע כי כל האחריות לפגיעה בעסקה או בפרויקט שתיגרם על ידי גורמי פשיעה תהיה באחריותו המלאה של היזם.

ההתאחדות שלחה מכתב דחוף למשרד הבינוי והשיכון ובו נמתחה ביקורת חריפה על המכרז. בין היתר נאמר במכתב: "לא נראה שהמדינה הציבה בראש סדר היום את המאבק בפשיעה הכלכלית. ולא זו בלבד אלא שבמכרזים שמוציאים מזמיני העבודה הציבוריים, וביניהם משרד הבינוי ורמ"י מוטלת כל האחריות בנושא זה על הקבלנים".

לחצו  לקריאת הכתבה מידיעות אחרונות

לחצו  לשמיעת ראיון המשך של סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שירי בכר מסאמי ברדיו Ynet

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (20.6)  נתונים לגבי התחלות הבנייה של דירות חדשות ממחישים גם הם את עומק משבר הדיור.

על פי הנתונים, ברמה השנתית, היקף הנפקת ההיתרים נותר גבוה ועומד על כ-75 אלף דירות שהונפקו במהלך 12 החודשים האחרונים (אפריל 2022-מרץ 2023),נתון המשקף ירידה מינורית של כ-2.6% לעומת 12 החודשים שקדמו להם.

לעומת זאת בקצב השנתי של הבנייה בפועל מורגשת ירידה, כאשר בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים החלה בנייתן של כ-62.5 אלף דירות, נתון המשקף ירידה של 10.4% בקצב הבניה השנתי לעומת 12 החודשים שקדמו לכך. התחלות הבנייה "נטו", היו נמוכות אף יותר, ועמדו על 58,720 דירות, מאחר ו-3,760 דירות קיימות נהרסו במסגרת מיזמי התחדשות עירונית.

לחצו כדי לשמוע את עופר שגיב שהתראיין ודיבר על המצב בענף לכאן 11

גם עמית גוטליב התראיין לרדיו 103FM ודבריו שולבו בפתיח התוכנית, בין היתר אמר גוטליב כי אנו עדים למחסור גדול בהיצע הדירות שעתיד להתעצם ולהעלות תא מחירי הדיור כאשר יחזרו הרוכשים לשוק. עוד התייחס לצעדי הממשלה שנדרשים כעת, לחצו לשמיעה

אחרי שהשיקה פרויקט דגל בקריית גת ולא הצליחה למשוך אליו קבלנים, החליטה המדינה לצמצם את מספר את מספר הדירות בהנחה על חשבון הזוגות הצעירים, במטרה לגרום לקבלנים לבנות. הסיפור הזה מדגיש את הכישלון הגדול בהתמודדות עם משבר הדיור.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, הסביר את חוסר העניין של הקבלנים בפרויקט. "המכרז כפי שפורסם, רוב הקבלנים מצאו שהוא לא מתאים להם ולא כלכלי להם, ולכן כנראה לא הוגשו הצעות. כתוצאה מכך התקבלו כל מיני הודעות מבלבלות שחייבו דחייה".

במקום לשווק, כפי שתוכנן, 80 אחוז ממחיר מטרה – מסלול שבו הדירות נמכרות בהוזלה משמעותית – רק 50 אחוז מהן יוצעו בהנחה, והיתר בשוק החופשי כדי שהקבלנים ירוויחו. גם היחידות שבכל זאת נשארו במחירים מפוקחים ומופחתים, יעלו הרבה יותר: 18,200 ש"ח למ"ר, לעומת כ-12,200 ש"ח במכרז המקורי – זינוק של 43 אחוז, שמעמיד בסימן שאלה את כדאיות העסקה כולה בעבור הקונים.

"כאשר מכרז נכשל, אז אף זוג צעיר לא זוכה באף דירה. אני מציע להתנחם בעובדה שאם המכרזים עכשיו, במתכונת הזאת, יצליחו, אז אכן זוגות צעירים יצליחו לפגוש דירה בהנחה ולא איזה סיפורי בדים", מוסיף פייגלין.

למרות הצהרתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף כי הוא "לא יודע שיש משבר בענף הזה", מנהל הרשות יעקב קוינט שוקל להקל עוד יותר על הקבלנים המתלבטים כדי שהמכרז כולו, 9,000 יחידות דיור שאמורות להשתחרר לשוק, לא יירד לטמיון. המתחם המערבי בשכונה מיועד כולו רק למגזר החרדי, שם המחיר המתוכנן למ"ר יהיה נמוך יותר: 16,400 ש"ח, במקום 18,200 ש"ח כמו בשכונה החילונית.