תשתיות Archives - בוני הארץ : בוני הארץ
ראול סרוגו: "איך יכול להיות שבמשך שמונה חודשים הצליחו להביא רק 5,000 עובדים זרים בלבד?"

בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כי "הצורך בעובדים הפלסטינאים הוא גדול מאוד, אם לא מצליחים להביא עובדים זרים, בוא נכניס את הפלסטינאים, בענף הבניה והתשתיות יש דו-קיום, היום יש קבלנים שממשיכים להעביר משכורות לעובדים שלהם מזה עשרות שנים, למרות שהם לא יכולים להגיע לעבוד, כדי שיהיה להם ממה לחיות. אני לא זוכר עובדים עם רישיון בענף הבנייה שביצעו פיגועים".

סרוגו נגע בדבריו במאמצי הממשלה לפתור את המשבר, באומרו "איך יכול להיות שבמשך שמונה חודשים הצליחו להביא רק 5,000 עובדים זרים בלבד?" סרוגו אמר כי "ממשלת ישראל הייתה יכולה להגדיר יעד ותוך 60 יום להביא אותם". כדאי להזכיר, כי בבנק ישראל התריעו כבר בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה, כי תהליך הבאת עובדים זרים הוא ארוך ואיטי, ולכן יש לבחון את הכנסת העובדים הפלסטינים, אך גם בבנק לא חזו כי קצב הגעתם יהיה כה איטי.

סרוגו גם תקף את ההתנהלות הממשלתית ואמר "משרד האוצר בכלל לא מעורב במה שקורה, אין מנהיגות כלכלית בישראל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נכשל בתפקידו. השרים בממשלה רבים אחד עם השני, משרד השיכון רב עם משרד הפנים, כי אם המשרד השני נכשל, זה כשלון של המשרד השני". יש להזכיר, כי אכן הפקידות המקצועית בממשלה חשה כי השפעתה בסוגיית הכנסת העובדים הפלסטינית נמוכה מאוד, ואף הפסיקה ללחוץ בנושאים אלו.

 

ההתאחדות ממשיכה להיאבק על טיפול במשבר בענף

הבוקר פתחה ועדת הכספים בכנסת את מושב הקיץ בדיון במשבר החמור בעניין הבנייה והתשתיות, לבקשת התאחדות הקבלנים בוני הארץ.
סרוגו השתתף בוועדה הראשונה של פתיחת כנס הקיץ, וועדת הכספים בראשותו של שר הכלכלה משה גפני (יהדות התורה). נושא הוועדה, שכונסה לבקשת התאחדות הקבלנים כדי לעסוק בהתמודדות עם המשבר בענף הבנייה והתשתיות התקיימה הבוקר (ב) בכנסת והשתתפו בה בין היתר שר הכלכלה משה גפני ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, חבר הכנסת אליהו רביבו המשמש כיו"ר הוועדה להבאת עובדים זרים, חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד, לצד חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה והקואליציה.
לאחר פתיחת הוועדה על ידי שר הבינוי והשיכון דיבר סרוגו על המשברים הגדולים איתם מתמודד ענף הבנייה והתשתיות.
סרוגו פתח ודיבר על הקושי בענף והמצב החמור: "ענף הבנייה מתמודד עם מחסור חמור. במשך שמונה חודשים המדינה הביאה רק עשרה אחוזים מהעובדים שהיא הכריזה שתביא. יש לנו מחסור בחומרי בנייה בין היתר בגלל טורקיה, ועלות חומרי הגלם הולכת ועולה.
יש הרבה חברות בנייה בקשיים, חברות נסגרות, אתרי הבנייה נסגרים – כ-40% מאתרי הבנייה שוממים. קבלני ביצוע של תשתיות ובנייה ציבורית נטשו את אתרי הבנייה – במה הם אשמים הקבלנים האלה? משרד האוצר מסרב לקיים דיון על פיצוי".
בהמשך דבריו הראה ראול שלט ובו הנתון החמור ביותר למדינה – הפסד הכנסות צפוי של 40 מיליארד שקל: "הגענו לקו האדום. אנחנו בפני הפסד שנתי של 40 מיליארד שקל, רק מענף הבנייה והתשתיות".
בהמשך קרא ראול להחזיר את העובדים הפלסטינים, כל עוד לא דואגת המדינה להביא מספיק עובדים זרים לענף: "אם אתם לא מסוגלים להביא אותם – אל תהרסו את הכלכלה!".

ראול סרוגו על הגדלת מכסת העובדים: "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אך ההצלחה תיבחן במבחן התוצאה"

אושרה הצעת ההחלטה המתוקנת של משרד רה"מ לגבי הבאת עובדים זרים למשק בעקבות המחסור בפועלים, לאחר שטיוטת ההצעה ספגה ביקורת ממשרדי השיכון והפנים. נקבע כי תוגדל מכסת העובדים ל-330 אלף איש ויוגבר הפיקוח על תנאי העסקתם מחשש לסחר בבני אדם. חרף ההתנגדות, התוכנית קובעת שאם התחרות בין תאגידי כ"א זר בבנייה לא תגדל, תתאפשר הבאה ישירה של עובדים ע"י קבלנים

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, ציין כי "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אך ההצלחה תיבחן במבחן התוצאה. אחד החסמים המרכזיים להבאת העובדים שאינו מקבל מענה הוא הבירוקרטיה הכבדה, המעכבת כבר חודשים הגעת עובדים שההתאחדות בחנה ואישרה בחו"ל והזמן הארוך לאישור הוויזות שלהם. חייבים לפעול לצמצם אותו. בנוסף, יש חשיבות אדירה לאישור תאגידי כוח אדם זר חדשים, ולתת להם אפשרות בפועל להביא עובדים. אנו מקווים מאוד שהפעם יבוא שינוי אמיתי, מכיוון שענף הבנייה והתשתית מצוי במצב קשה המשפיע לרעה באופן דרמטי על חברות הבנייה ורבע מיליון העובדים הישראלים שלהן, על רוכשי דירות והציבור כולו שממתין לתשתיות ומבני ציבור ועל הכלכלה בישראל שסובלת כבר עתה מקיטון בהכנסות המדינה וגידול בגירעון".

לחצו לכתבה המלאה בYNAT

התאחדות הקבלנים מגיבה בתקשורת על החרם הטורקי והמחסור הצפוי בחומרי הבנייה

ענף הבנייה והתשתיות מוכה ופגוע מתחילת המלחמה: מאז אוקטובר אנחנו חווים מחסור חמור ועליית מחירים בחומרי הבנייה, כאשר בימים האחרונים הגיעה אלינו מכה נוספת, והיא החרם מטורקיה. ענף הבנייה והתשתיות מושפע מאוד מקשרי הסחר עם טורקיה שכן ברזל, מלט ואלומיניום מגיעים בעיקר משם.

לפי הניתוח שנעשה אתמול בהתאחדות, על ידי אגף כלכלה וכוח אדם, כשליש מסך היבוא מטורקיה בשנה שעברה היה של חומרי ומוצרי בנייה. ערב המלחמה היקף היבוא הכולל של מוצרים וחומרים מטורקיה עמד על 4.6 מיליארד דולר, מתוכם 1.5 מיליארד של חומרי ומוצרי בנייה, כ-10% מכלל צריכת החומרים ומוצרי הבנייה בישראל. רבע מהמלט הנצרך בישראל מיובא על ידי טורקיה, וכחמישים אחוז מהברזל.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ התראיינה בגופי התקשורת השונים והציגה את עמדת ענף הבנייה. ראול סרוגו, אמר לידיעות אחרונות ואתר Ynet:

"אם המדינה לא תעודד יבוא ממדינות נוספות ותקל על יבואני מוצרי הבניין, מחירי הדירות צפויים לטפס בהמשך שנת 2024. זו לא הפעם הראשונה שארדואן נוהג בצורה נקמנית נגד מדינת ישראל. הגיע הזמן שאנחנו נבין שטורקיה איננה מדינה שעליה צריך לקיים תלות בנושא ציוד וחומרי בניין. יבואנים ישראליים מייבאים ממנה כיום מלט, שיש, ברזל, כלים סניטריים ועוד כי הם במחירים תחרותיים", הסביר סרוגו.

 

גם בעיתון ממון צוטט אתמול ראול ואמר כי "הגיע הזמן שאנחנו נבין שטורקיה איננה מדינה שעליה צריך לקיים תלות בנושא ציוד וחומרי בניין. אסור להסתמך על יבוא ממדינה אחת או שתיים. לכן המדינה צריכה לעודד תוצרת כחול לבן ולתמוך בהתרחבות היבוא למדינות חדשות".

חיים פייגלין ועמית גוטליב התראיינו אתמול לעיתון TheMarker. חיים פייגלין, שצוטט בתחילת הכתבה אמר בין היתר כי "יידרש תיקון, ויכול להיות שבחלק מהדברים יהיו עליות מחירים. תהיה תקופת הסתגלות ואולי פה ושם עיכובים בביצוע".

היום צוטט ראול בעיתון TheMarker ואמר: "אם המדינה לא תעודד יבוא ממדינות נוספות ולא תקל על יבואני מוצרי הבניין, מחירי הדירות צפויים לטפס השנה".

לקריאת כלל הכתבות בתקשורת –

YNET

N12

העיתון החרדי יתד נאמן 

גלי צה"ל

אתר ביזנס 

נדל"ן ניוז

ICE

 

ראול סרוגו בהמדורה המרכזית של חדשות 13: לרוב גידול בעלויות הבנייה מוביל לעלייה במחירי הדיור

אתמול בערב התראיין נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו למהדורה המרכזית של חדשות 13 בנושא החרם הטורקי.

לאחר הכרזה בשבוע שעבר מטעם טורקיה, כי תפסיק את יחסיה הכלכליים והיצוא לישראל, נמצא ענף הבנייה והתשתיות בבעיה קשה.

על פי מחקר שעשתה התאחדות הקבלנים, ערב החרם עמד היקף היבוא הכולל של מוצרים וחומרים מטורקיה על 4.5 מיליארד דולר. מתוכם 1.5 מיליארד דולר ייבוא של חומרי ומוצרי בנייה – כ-10% מכלל צריכת החומרים ומוצרי הבנייה בישראל.

סרוגו התראיין בכתבה ואמר בין היתר כי אם המדינה לא תעודד יבוא ותקל על יבואני מוצרי הבנייה, זה עלול לגרום לעלייה במחירי הדיור".

עוד התראיין בכתבה יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, אשר מייבא שיש ומוצרים מטורקיה.

צביקה דוד במוסף ידיעות הנדלן: "קבלני הביצוע מכל הסוגים נמצאים בנקודת שפל עמוקה"

לאיש לא ברור עדיין מה יתרחש בדרומה ובצפונה של ישראל "ביום שאחרי" המלחמה. לצד מי שמכיר את המספרים, שמדברים על נזקים עקיפים וישירים בגובה עשרות מיליארדי שקלים, יש מי שבטוח שהמדינה תאמץ אסטרטגיה לתעדוף אזורים אלה כמוקדי משיכה ללוחמים משוחררים, לעולים חדשים ואף לתושבי המרכז.

במוסף החג של ידיעות אחרונות יצאו לבדוק את מה שהשתנה בדרום הארץ ובצפונה. מעבר לשיקום, ביקשו בעיתון גם לברר את מצב הביקוש וההיצע, וכן את הבנייה המחודשת של התשתיות במדינה.

צביקה דוד, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ התראיין למוסף ואמר:

בזמן שהשיקום יצריך כוח אדם ואת חברות הבנייה והתשתיות, נציגי החברות הללו מזהירים כעת, כי בשל המצב הקשה בכל הקשור למחסור בפועלים, לא בטוח שיהיה מי שיבנה או ישקם את נזקי המלחמה. "פעילות שיקום עוטף עזה והגליל, שצריכה להתבצע לאחר המלחמה, תהיה משימה שכעת לפחות נראית בלתי אפשרית", כך מזהיר צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים. "המדינה יצרה מצב שבו התלות – של הענף בכלל ושל הקבלנים הבונים בנייה ציבורית ותשתיות בפרט – בעובדים פלסטינים משתקת כעת מעל חצי מהפעילות בענף. קבלני הביצוע מכל הסוגים נמצאים בנקודת שפל עמוקה. חברות רבות נמצאות בקשיים כלכליים המאיימים על שרידותן ועל יכולת הענף לעמוד במשימות הבנייה האדירות שעומדות בפני המדינה, וזה צריך להדאיג כל ישראלי. הממשלה משחררת בכל שבוע הצהרות על מציאת פתרון למשבר. אבל המחסור בעובדים רחוק מלהיפתר, התלות במימון יקר עם ריביות בשמיים רחוקה מלהיפתר, והליכי חיתוך עמוק בתקצוב הבנייה הציבורית והתשתיות מתרחבים. זיהינו את הידרדרות המצב כבר בחודש אוקטובר והתרענו מאז בלי הפסק, עד שהגענו למצב שבו איבדה המדינה את היכולת לבצע את המשימות הבסיסיות ביותר בתחום שלנו. כל צפי לחזרה מהירה לשגרת בנייה נטולת קשר למציאות. הקבלנים לא יוכלו לבצע את המשימות האלה בחודשים הבאים ללא התערבות הממשלה, שחייבת למנות פרויקטור אחד שיוביל את ענף הבנייה והתשתיות חזרה לפעילות".

הכתבה עלתה גם לאתר Ynet, לחצו לקריאת הכתבה המלאה

ראול סרוגו בYnet: "ראש הממשלה צריך להתערב אישית בנושא העובדים"

בכירי ענף הבנייה והתשתיות התראיינו למוסף החג של ידיעות אחרונות שעסק בין היתר בתוכניות הממשלתיות.

לפני מספר חודשים הציגו שרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון תוכנית רחבה לענף הנדל"ן. התוכנית כללה שורה ארוכה של סעיפים עם משמעות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. בידיעות אחרונות ביקשו מבכירי ענף הנדל"ן להביע את דעתם ועמדתם.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים צוטט בראשית המוסף ואמר:

"לצערי הרב הממשלה נכשלה כישלון חרוץ בנושא הבאת העובדים הזרים לענף. הממשלה הזו פוגעת בעצמה ולא עובדת בצורה מסונכרנת. משרד אחד עוצר את השני, ומי שסובל מזה אלו אזרחי ישראל, שיחכו חודשים רבים לדירה. עדיין אין שינוי דרמטי – נותרנו בלי העובדים הפלסטינים וגם בלי העובדים הזרים. ראש הממשלה או שר האוצר צריכים להתערב אישית בנושא העובדים, שכרגע מטופל רק על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות ההגירה ומשרד הפנים. הבעיה היא שיש רגולציה והמון סחבת שמונעות הבאה שלהם לענף. אפשר לתת לקבלנים עצמם להביא את העובדים, וזה יהיה הרבה יותר מהיר מכל רשות ממשלתית. הבעיה העיקרית היא שאין יד מכוונת. אין גורם אחד ממשלתי מוסמך שמנהל ומתכלל את האירוע וקובע סדרי עדיפויות, וככה לא בונים מדינה. יש דברים נוספים שצריך לעשות, כמו צמצום בירוקרטיה והורדת המס למשקיעים. אלו דברים חשובים ונכונים שיורידו את מחירי הדיור ויגדילו את היצע הדירות. ממשלת ישראל לא יכולה להמשיך לעצום עיניים נוכח המשבר שהיא הכניסה אותנו אליו".

הכתבה עלתה גם לאתר Ynet, לחצו לקריאת הכתבה המלאה 

כנס תאגידי כוח אדם בענף הבניה והתשתיות
קיימנו היום כנס עבור תאגידי כח אדם לעובדים זרים בענף הבניה והתשתיות. בכנס השתתפו עשרות תאגידים.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק מנכ״ל התאחדות הקבלנים, דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן ואיציק מויאל, יו"ר עובדי הבניין והתעשיות הנלוות בהסתדרות העובדים הכללית הציגו את הרקע אודות ההתאחדות, ההסתדרות והקרן .
השילוב של גופים אלו, העובדים ביחד, מכח הסכם קיבוצי הפועל משנת 1990, יוצר בית מקצועי וחזק המלווה את התאגידים מול הממשל, הרשויות, ומול הענף כולו, כדי לספק לתאגידים את הכלים הנכונים להצלחה בענף.
יגאל סלוביק, מנכל ההתאחדות, נתן סקירה רחבה אודות הליך הבאת העובדים הזרים על ידי הממשלה לארץ, על המיונים הרבים הנערכים בחו״ל בחודשים האחרונים לעובדים ממדינות שונות, פירט על תכנית העבודה הסדורה שהוכנה בהתאחדות עם לוחות זמנים מפורטים, הדגיש את הקשר החזק והשוטף שיש להתאחדות עם גופי הממשל והציג לתאגידים את הנהלת ההתאחדות תוך פירוט תפקידי הבכירים שילוו אותם בהליך.
"לקבלני הבנייה והתשתיות ולחברות כוח האדם יש אינטרס משותף – הבאתם של העובדים הזרים לישראל לאתרי הבנייה כבר היום, אמר סלוביק, שניהם מושקעים בכסף רב אשר מידי יום מאבד מערכו. אם לא יגיעו העובדים בהקדם, גם חברות כוח האדם וגם החברות הקבלניות יספגו הפסדים כבדים אשר ישפיעו על המשך פעילותם ועל הפרויקטים אותם הם מובילים, כגון: בתי ספר, תשתיות תחבורה, כבישים וכמובן מלאי הדירות.
לכן אנחנו פותחים היום את אגף תאגידי כוח אדם בהתאחדות הקבלנים, על מנת לשמור על האינטרס המשותף של שני הגורמים, לסייע זה לזה בהבאת עובדים זרים לענף, ובהוצאת ענף הבנייה והתשתיות מהמשבר אליו הוא נכנס.
אנחנו קוראים לכם, חברות כוח האדם, לבוא ולהצטרף להתאחדות הקבלנים בוני הארץ – הגוף החזק ביותר בענף הבנייה והתשתיות הישראלי. בואו להיות חלק מהקהילה המקצועית המובילה בענף הבנייה, לקבל ליווי מול הרשויות, הממשלה וחברות הבנייה ולהיות מעודכנים בחקיקה ובנהלים החדשים. אצלנו תוכלו לקבל פתרונות וכלים חדשניים לגיוס, ניהול והשמת עובדים זרים ולהתחבר לגורמים מובילים בענף כדי למצוא שותפויות עסקיות כדאיות."
דוד יהלומי, הרחיב בנושא ההכשרות המקצועיות שהקרן מספקת לעובדי הענף. הכשרות המתקיימות בכל רחבי הארץ, ואשר ניתן לקיים באופן מיידי בכל אזור בארץ. יהלומי ציין שכל תאגיד יקבל סל הטבות נרחב כולל סבסוד ביטוחים, עמלות והוצאות שונות. ״המטרה של כולנו היא שאתם תצליחו. הקרן, ההתאחדות וההסתדרות, הינם גופים ללא מטרות רווח, מטרתנו היא קידום ופיתוח הענף, אנחנו כאן יכולים לתמוך בכם בכל מה שתזדקקו לו, ייעוצים, ליווי, הכשרות, רווחה, שירותים שונים והטבות. אנחנו כאן עבורכם. הצלחתכם היא הצלחתנו.״
בכנס השתתף גם משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים במינהל האוכלוסין, כדי להציג לתאגידים את התהליכים הצפויים, מידע לגבי הטיסות הצפויות להגיע עם עובדים זרים, לוחות זמנים, אתגרים ופתרונות, עדכן על וובינר שיתקיים בקרוב ויתן מידע נוסף והשיב על שאלות התאגידים.
יצחק מויאל, ממלא מקום נשיא הקרן, הרחיב בנושא שירותי הרווחה והייעוץ הניתנים על ידי ההסתדרות, פעילויות שוטפות, כנסים, ייעוצים במגוון תחומים, כגון ייעוץ פנסיוני, משפטי, הוועדה הפריטטית ודיני עבודה.
בקצב הנוכחי של הגעת עובדים זרים, נגיע ליעד רק בעוד שלוש שנים

אמירות מרכזיות ממפגש שערכה הבוקר התאחדות הקבלנים בוני הארץ עם נציגות של תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה והתשתיות שקמו בחודשים האחרונים.

יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "יזמנו את השיחה הזו כדי שתוכלו לשמוע על המצוקות והבעיות שבעלי תאגידי כוח האדם מתמודדים. בוא נגיד והמדינה תביא 1000 עובדים בשבוע. אם אני צריך 50 אלף עובדים זה 50 שבועות בלי חגים. וזה הכי אופטימית. בינתיים הם מדברים על הרבה פחות מזה.

"אנחנו מהתאחדות הקבלנים יצאנו למיונים כבר מדצמבר בעקבות החלטת הממשלה להבאת 50 אלף עובדים לענף הבנייה וסיימנו בתחילת ינואר. עשינו מיונים במסגרות B2B וגם G2G. בינואר כבר עמדנו בחמשת אלפים עובדים מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטאן והיו מוכנים להגיע לארץ. מאז ינואר ועד היום ההתאחדות מיינה כשלושים אלף עובדים, כאשר היום אנחנו עומדים על 18 אלף עובדים שעברו מיונים בסרי לנקה, והודו, כמה מאות במולדובה ובודדים באוזבקיסטאן. אותם 18 אלף עובדים אמורים להגיע לישראל טיפין טיפין לפי הממשלה.

אנחנו בתחושה שכולם רוצים. אבל במבחן התוצאה אין פה אפילו 2000 עובדים זרים, ואני לא מדבר על ה-6,000 שהיו וחזרו. אני סופר את החלטת הממשלה. נדרשים 50 אלף, מתוכם יש בישראל פחות מ-2000. קצב הגעת הטיסות הוא 50-70 ביום, זה 500 בשבוע, שנה וחצי עד שנתיים עד שהפער ייסגר. לפי הנתונים – איבדנו מעל 18 מיליון ימי עבודה – זה סדר גודל של איבוד תוצר בהיקף 17 מיליארד שקל".

"לענף הבנייה והתשתיות דרושים כרגע כל 50 אלף העובדים ומיד. גם אם התוכנית שהתגבשה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי תתממש, והממשלה תצליח להביא כל חודש 6000 עובדים, משמעות הדבר היא שתידרש בין שנה לשנה וחצי עד ההגעה שלהם.

עובדתית יש עובדים, בהודו, בסרי לנקה ובעוד מדינות שלא מגיעים. אזרחי ישראל הזקוקים מיידית לדירות, כיתות, שבילים, כבישים, ביוב ותשתיות – ואין להם זמן לחכות שנה. גם תאגידי כוח אדם שיקבלו החודש עובדים ראשונים יסגרו את השנה בהפסדים ענקיים. לקבלנים אין יכולת לחכות לעובדים והם צריכים לעשות את החשבון שלהם לאור ההערכות החדשות ולוודא שהם לא מפסידים כסף.

"הדבר השלישי, והוא האבסורד, שלמרות שמדינת ישראל החליטה שלא להכניס עובדים פלסטינים ולא להביא עובדים זרים, היא קונסת קבלנים על אי עמידה ביעדים בפרויקטים ממשלתיים ומקומיים. זה אבסורד על אבסורד. קבלנים לא יוכלו לעמוד בגזירות האלה.

"כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו עוד באי ודאות לגבי הזירה הצפונית, ואין ספק שאם תתפרץ שם לחימה – יהיו לזה השלכות של אי הבאת עובדים לישראל וגם יציאה של עובדים החוצה. יש לזה משמעויות קשות על הממשלה והמשק. תשאלו למשל את מנכ"ל משרד החינוך כמה כיתות היו אמורות להיות לו, ומתוכן כמה ייבנו בפועל, וכמה ייבנו אבל במבנים יבילים, וכמה צפיפות תהיה בתוך בתי הספר. תשאלו את שר הבריאות כמה חדרים חדשים לא יפתחו, כמה מיטות חדשות לא יהיו לו, כמה כבישים לא יחנכו, וכמה פרויקטי בנייה לא יסתיימו השנה. אנחנו נמצאים בברוך אחד גדול שאיתו לצערנו נכנס ל-2025. הדרך היחידה לצמצם את זה היא להביא לפה מסות קריטיות של עובדים, ומהר.

"אם כולם רוצים, משרד הבינוי, רשות האוכלוסין וההגירה – למה הדברים תקועים? כי אין אופרטור אחד. אין נייר אחד שאומר מה התוכנית. מה היעד, וממנו מה גוזרים אחורה כדי שזה יקרה. מה צריך לקרות בבירוקרטיה, בהסרת חסמים רגולטוריים, מה התקציב ואיך יודעים מה השלב של כל עובד ואיפה הוא בתהליך. אין אפילו דשבורד (מערכת מידע אחודה) כזה שמציג את מספר העובדים והסטטוס שלהם. המדינה דורשת מהתאגידים לשלוח מעל 60 עמודים של טקסט על כל עובד שביקשו. זהמ צריך לפחות 1,000 בודקים – או שיגייסו אותם או שיפחיתו להיקף סביר את כמות החומר שנדרש על כל עובד. די באישור מבחנים, אישור שאין לו עבר פלילי ואישור רפואי. הרי אם הוא העובד היה אמור להגיע עכשיו למדינות המפרץ – זה היה לוקח שבוע.

"נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו אמר בכנס באילת שממשלת ישראל נכשלה בלהביא את העובדים הזרים. כשמשרד הפנים אומר להכניס את העובדים הפלסטינים כי אחרת נשלם בריבית דה ריבית – זה הודאה בכישלון.

"אם נכשלתם, תרתמו את כל המערכות ותגידו לי איך מביאים אותם ולא מגיעים למצב שראשי ערים שוב סוגרים אתרי בנייה בפנינו. אנחנו מנסים לתרום ולראות מה אפשר לעשות, אבל האחראית לזה שהמשק יחזור לעבוד היא מדינת ישראל".

אייל בזיני – מנכל נ.ר. כוח אדם: "אני אתן תמונת מצב שלנו בתאגיד: לאחר פרסום הקול קורא להקמת תאגידים הגשנו את הבקשות, באזור נובמבר–דצמבר, ורק איפשהו באזור פברואר קיבלנו רישיון. אני מכיר עוד תאגידים שעדיין לא קיבלו רישיון. משדרים לנו מהממשלה שמאוד מאוד רוצים להביא עובדים אבל מצד שני משתמשים באותם כלים ישנים כשהמצב חדש. יש מאות בקשות של תאגידים חדשים והם משתמשים באותם כלים, ואותו כוח אדם, בלי לחשוב איך מתמודדים עם המצב החדש. אם אני צריך לשים את האצבע על הפער – זה העומס על המערכת שלא הסתגלה למצב החדש. יש המון תאגידים ואלפי בקשות לעובדים, ואני מדבר עם עובדים ברשויות שאומרים לי תחכה בסבלנות לי אישרו מעל 100 עובדים ואני נחשב במצב טוב. זה לעג לרש, מה עושים עם זה. בשבוע הבא יש לי רק שני עובדים, מה אני יכול לעשות עם זה?"

"כוח האדם של רשות ההגירה לא עומד בעומס, הצענו להביא חברה חיצונית שיכולה לעבוד 24/7 לאשר את הבקשות. שלושה שבועות הלכו לי סתם בזמן שיכולתי להביא עובדים, כי לא היה מי שיתעסק בניירת שהגשנו. תוסיפו לזה שיש תאגידים שלא נפתחו כי אין אישור , וחוץ מזה יש בעיות אובייקטיביות – אין טיסות, אין כרטיסי טיסה, זמני הגעה – וזה מתחבר יחד. הדרישה של הרשות היא למלא 60 עמודים על כל עובד. יש לנו 85 עובדים שעליהם הגשנו. אחרי שבוע וחצי אמרו לנו קיבלנו אבל זה לא לפי הסדר הנכון – דרכון למעלה, המסמך ההוא למטה, ועוד דרישות. שאלנו אותם – למה לא אמרתם לנו את הדרישות מראש, ולמה לא עניתם שבוע? אתם מבינים, שבועיים שלמים איבדנו סתם. רק אח"כ הוציאו נוהל איך להגיש בקשה. זה פארסה.

"מיותר לציין שאנחנו משקיעים בהמון כסף, ולא יכולים להביא עובדים. רשות ההגירה ומשרד השיכון נתנו אפשרות להביא 30% לכל תאגיד ללא מבחן מעשי, אז אני התקשרתי עם חברות כוח אדם בחו"ל ויש לנו אפשרות להביא אותם, אבל הגבילו אותנו כך שרק תאגיד שיש לו מאתיים עובדים בפועל יכול להביא אותם – אין כזה תאגיד חדש שיש לו כזו כמות. רוצים לתת אבל לא נותנים לנו את כל הכלים לממש את זה.

יש לנו יכולת להביא עובדים בצורה פרטית. יש 100 עובדים שאושרו על פניו ואני יכול מרגע האישור להביא אותם תוך עשרה ימים. שילמנו על 26 מתוכם לפני שבוע וחצי ועוד לא קיבלנו אישור עלייה למטוס! זה נובע מהעומס כמו שאמרתי".

מארי נופי – תאגיד כוח אדם חדש בקבוצת נופי: " גם החברה שלנו במצב דומה. לצערנו רשות האוכלוסין יוצרת מצב שהיא כאילו היא מאפשרת לעבוד – אבל אין באמת תנאים. הם מפלים אותנו מול תאגידים וותיקים, ברמה כזו שאני לא מכירה תאגידים חדשים שקיבלו עובדים. מיותר לציין שהשקענו מיליונים של שקלים, ואף אחד לא סיפר לנו שנמתין חצי שנה ולא נראה שום הכנסה לעסק שלנו. האגרות הממשלתיות ממש גבוהות: אני הכנתי מערך מגורים לעובדים שהזמנו באילת – מדובר ב-300 עובדים, המצעים מוכנים בחדרים, המטבחים מוכנים, הכל מוכן כדי שלעובדים יהיה טוב – ובינתיים אין תמורה.

"רשות ההגירה טובה בבקרה אבל אין להם את היכולת והאנשים לנהל את הדבר הזה. זה האינטרס שלנו להביא עובדים – תנו לנו להביא אותם ותעשו אתם בקרה. נציג אישורים, נממן רופאים ואגרות ממשלתיות, טיסות והכל – אתם תהיו רק בבקרה. אל תתערבו לתאגיד. יש לי מעל 300 עובדים שאושרו על ידי משרד השיכון, הם ממתינים לוויזות מרשות ההגירה ואין לי מענה אחד מהרשות. אני רוצה גם לציין שכל התאגידים חתומים עם קבלנים על חוזים וכולם חשופים לתביעות".

אייל, אלער תאגיד כוח אדם: "אני רק לפני שבועיים קיבלתי רישיון. עדיין לא שילמנו את הערבות ולא שמנו היטלים בשל העובדה שאנחנו לא יודעים כלום. אני לא ידוע מתי יגיעו עובדים ואני לא מבין מתי זה יקרה. אני בינתיים נדרש לשלם את האגרות ואם לא יגיעו עובדים בקרוב – אנחנו נתרסק, זה יהיה לא כלכלי. אני מצפה שיציגו לנו תוכנית עבודה".

כאמל שאחה, קבלן ובעל תאגיד לכוח אדם: "אני רוצה לציין שלקח לי הרבה זמן להקים את התאגיד. הגשתי לפני המלחמה את הניירת ושילמנו את האגרה האחרונה לפני שבוע. זה לקח הרבה זמן, והבעיה היא איך באמת להתחיל לעבוד או לקבל עובדים, משום שאני קבלן מבצע שחייב עובדים. אנחנו נמצאים באי ודאות אחרי שהבטיחו לנו דברים שלא קיבלנו. כשהקמתי תאגיד חשבתי שתוך חודש חודשיים זה ייפתר, כולם הרי רוצים להושיט יד ולעזור והנה אנחנו פה.

המצב בשוק הוא כזה שמי שהצליח להשיג עובדים – הגיע לתפוקה ממוצעת של 30%. זה אומר שאם אני בונה תקרה בחודש, פה זה יקח שלושה חודשים – בינתיים אני מהחזיק מנהל עבודה, מנוף, משאית, עוזר, כל זה – וההוצאה זינקה פי שלוש. שישה חודשים שאני מחכה על חשבוני. איפה הפתרון? הרשות צריכה להיות כנה איתנו, כי אי הוודאות יכולה לגרום לחברות גדולות אפילו לפשיטת רגל. אתה רוצה לרוץ ואין לך כלום ואתה לא יודע מתי יהיה".

 

אמיר סילס בעל חברה לתשתיות ובנייה: "אני רוצה לדבר על נושא התשתיות. זכיתי בעבודות לפני השביעי לאוקטובר, ומאז אני מביא כסף מהבית לממן את העבודה. כל מה שאני מוציא – על ריצוף, חפירה, חשמל – הכל מהבית שלי. המחירים הם כפול שלוש. לוח הזמנים של שלושה חודשים הפך לשנה ואני כנראה אפשוט רגל עד שהיא תסתיים.

"הממשלה קרסה, היא לא מודעת למציאות ואין לנו שום הסבר. כל בוקר אני בא ושם כסף מהבית, אני מקבל קנסות מהעירייה שמזמינה עבודות, כך שאני הגעתי למצב שאני אומר להם קחו את הערבות ואני פורש מהפרויקט. לאן נגיע? אני אומר את זה כל הזמן ואני מבין שלא התעסקו בכלל בעובדי התשתיות, רק על בנייה ביקשו עובדים. אני לא יכול לעמוד במחירים שעובדים שבקושי יש  ביקשו ממני. אמרתי לבן שלי, אני מעדיף לסגור היום ולא לקרוס עוד שנה עם מיליונים.

"איפה הממשלה? אין תשובות. אני ישן שלוש שעות בלילה עם כדור שינה וכל בוקר מתחיל להפסיד כסף. כל ספק חומרים לא מאמין לך ורוצה כסף מראש – הם אומרים: אתם בסיכון הכי גבוה היום, והם צודקים".

רשימת ההוצאות שנדרשות מתאגיד כוח אדם חדש לדוגמא שביקש לקלוט 250 עובדים מהמדינה (נזכיר שכל תאגיד יכול להביא 1000 עובדי בנייה): .

  1. 350 אלף ש"ח אגרה כדי להתחיל לעבוד
  2. 90 אלף שקל בשנה העמדת ערבות
  3. 200 אלף ₪ – משרד עם ארבעה עובדים
  4. 350 אלף בתשלום לאגרות מראש לשנה קדימה.
  5. אגרות שולמו עוד לפני שעובד מגיע לארץ.
קרדיט לתמונה – עיתון גלובס