מיומה הראשון של המלחמה, ב-7 באוקטובר, למרות הקושי ממנו סובל הענף, נמצאים רבים מאוד מקבלני ישראל ועובדי חברות הבנייה והתשתיות של הענף שלנו בחזית הלחימה. דוגמא בולטת לכך הוא סגן אלוף אביה בן חנן, סגן מפקד חטיבת המילאומים אלכסנדרוני שלחם בעזה וכעת מוביל את כוחות בדרום לבנון.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תא"ל במיל. יגאל סלוביק, התארח באולפן חדשות 12, שם הגיב לדבריו של אביה בן אלחנן, סמח"ט אלכסנדרוני שהוא גם בעליה של חברת הבנייה גזית.
"בחודשים האחרונים, מאז שירדנו לעזה וגם עכשיו שאנחנו פה בלבנון אנחנו מתעסקים בצורה מאוד משמעותית עם הבית, עם הילדים, עם המשפחה, עם העסקים. הפרויקט שלנו עוטף את החייל בכל היבט שאפשר לחשוב עליו. מהנפש, דרך הגוף, לסיוע כלכלי, סיוע משפטי. משפחות שנקלעו למצב כלכלי מאוד גרוע. אנחנו גייסנו דרך אנשים, דרך המון מתנדבים – הפרויקט הזה מעסיק מאה מתנדבים שמתעסקים עם הרשויות ועם בעיות נקודתיות כמו מעבר דירה וחוזה שצריך לעשות ומקרר שריק. עם הדברים האלה אנחנו מתעסקים. זה פרויקט של חטיבת אלכסנדרוני", סיפר סגן מפקד החטיבה בשידור מדרום לבנון.
"אני חייב להגיד שאנחנו מתעסקים עם המון חיילים בצבא הגדול, כי אין פרויקט כזה בצבא הגדול. אנחנו כרגע גם יוצאים לגיוס דרך אתר JGive. אנחנו רוצים לעזור לכל חיילי המילואים שניתן, אבל הדבר הזה שהוא פרויקט של עשרות מיליונים, אנחנו רוצים להפוך אותו למשהו הרבה יותר גדול, כדי שבאמת נוכל לסייע לאנשי המילואים האלה שהם מאות ימים במילואים ונקלעים למצוקות גם כלכליות וגם רגשיות, ולכן אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא מאוד מאוד משמעותי", אמר בן אלחנן.
בתגובה אמר סלוביק, "תראו בעלים של חברת בנייה, בענף שנמצא במשבר נוראי בשנה האחרונה שלו. אין עובדים, תנאי ריבית מטורפים, התחלות בנייה למטה, אתרי בנייה שהיו סגורים בהתחלה, התחלות בנייה נמוכות, ובכל זאת – סגן האלוף במילואים הזה, עם ארבעה ילדים ואישה עוזב את חברת הבנייה והיזמות שלו, הולך ועושה את המילואים שלו בתור סמח"ט בחטיבת אלכסנדרוני ועוד מקים פרויקט ביחד עם החברים והשותפים שלו. איך עוזרים לחיילים שלו למטה? צריך להבין את מידת ההקרבה של האנשים האלה, וכמה הערכה וכבוד מגיע להם, יום יום, 24 שעות ביממה, במשך כל השנה".

לחצו לקטע המלא

אתמול, (יום א') נציגות אגף תשתיות ובנייה חוזית של ההתאחדות סיירה בפרויקט התחבורה "541 – הנתיבים המהירים״, כדי ללמוד על האתגרים הייחודיים בהקמת פרויקטים רחבים מסוג זה לשם המשך פעולת ההתאחדות מול המדינה המטרה להקל ולהאיץ את העבודות.
הפרויקט המבוצע על ידי חברת דניה סיבוס, הוא פרויקט תחבורה שישלב חניון חנה וסע לכ-7000 כלי רכב, תחנת רכבת ותחנות אוטובוס. ההתאחדות ממשיכה ללמוד בשטח על דרכים לקידום הבנייה והתשתיות.

מנכ"ל ההתאחדות, תא"ל (מיל') יגאל סלוביק והצוותו קיימו בתחילת השבוע סיור באתרי בנייה בצפון. בעפולה ביקרנו באתר בנייה של חברת רחמיאן, בו למדנו על אופן הפעלת העובדים הזרים והישראלים מן האיזור, על חלוקת העבודה בעניין זה מול קבלני המשנה ועל קשיים שהם תולדה של הבדלי תרבות והדרכים להתמודד איתם, לצד עלויות בפועל של כל עובד.

בעפולה גם בקרנו בהנהלת תאגיד כוח אדם הזר לענף הבנייה בנפיט ושמענו ממנו על הכשלים איתם מתמודד התאגיד מול המדינה המקשים על בהליכי הבאת עובדים זרים חדשים ועל הצרכים הייחודיים שלו בניהול הפעילות.
כמו כן, סיירנו באתר בנייה ציבורית של חברת אלום המישור, שבונה כעת עבור עיריית זיכרון יעקב, שם פגשנו את הקבלן ועובדים של תאגיד כוח האדם "ל.מ.ד גלובל האייר". קיימנו במקום מפגש עם ראש הצוות של העובדים ההודים וצוותו שנקלטו בחודשים האחרונים לעבודה בישראל, ושמענו ממנו על שביאות הרצון של העובדים והשתלבותם במערך העבודה, החששות לאור המצב הביטחוני ומהדברים עלה כי באופן כללי העובדים שמחים על ההחלטה להגיע ישראל.

פעילות הסיורים נועדה לאפשר לנו להביא להקלה, האצה ושיפור העבודה של כלל החברות והחברים בהתאחדות. מהדברים שאנו לומדים בכל סיור אנו מפיקים ערך רב ועל בסיסם יוצאים לפעילות מול הרגולטורים. אנו מודים לחברים שארחו אותנו. נמשיך לסייר בשטח לאחר סוכות.

מומחי המוסד לבטיחות ולגהות מפרסמים מספר דגשים לעובדים הנדרשים לעבוד בכוננות ובתורנות ביום הכיפורים.

עבודה במהלך צום יום הכיפורים מחייבת היערכות ומוכנות של העובד, זאת על מנת למנוע ירידה בריכוז ובערנות הנדרשת לביצוע התפקיד במהלך הצום.

ביום שלפני יום הכיפורים

מומלץ להתחיל בהיערכות ולאכול מספר ארוחות קלות, להרבות בשתיית מים ולצמצם ככל הניתן שתיית משקאות המכילים קפאין כמו קולה, משקאות אנרגיה, קפה ותה. מומלץ לצמצם בצריכת מאכלים/רטבים/חטיפים עתירי נתרן וכן לצמצם בתיבול במלח זאת על מנת למנוע את תחושת הצימאון במהלך הצום.

סעודה מפסקת

ישנם עובדים שיאכלו את הסעודה המפסקת במקום העבודה וישנם שיאכלו בבית ויוקפצו לאחר מכן אל מקום העבודה. יש להקפיד לשתות הרבה מים לפני ולאחר הארוחה. סעודה המפסקת מומלץ לכלול סלט ירקות, ירקות מבושלים, עוף/ בשר/טופו ותוספת אורז, תפוחי אדמה ופסטה (יש להקפיד על צמצום השימוש במלח לתיבול וברטבים עתירי מלח). בסיום הארוחה ניתן לאכול פרי או פרוסת עוגה לקינוח. חשוב להקפיד במהלך ובסיום הארוחה לא לשתות משקאות מכילי קפאין.

עובדים שסובלים ממחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, סוכרת, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד ומחלות ממאירות לא מומלץ לעבוד ולצום, זאת מחשש לירידה חדה בלחץ הדם, שינויים חדים בכמות המלחים בגוף ולירידה בערך הסוכר בדם. מצבים העלולים לסכן את העובד ואף לגרום למותו.

עובדים הנוטלים תרופות החייבים ע"פ הוראות הרופא/רוקח ליטול אותן עם אוכל או עם שתייה נדרשים להיוועץ עם הרופא המטפל ולעדכן את המעסיק.

עובדים שמתחילים את הצום ובמהלך העבודה מרגישים עילפון או חולשה קיצונית מומלץ לפעול ע"פ נהלי הארגון לעדכון האחראי, לעצור, לנוח ולשתות נוזלים. במקרה ומתעורר חשש להתייבשות, המתבטאת במיעוט במתן שתן, בזיעה קרה, בדופק מהיר, בחולשה כללית ובתחושת עילפון מומלץ לפעול ע"פ נהלי הארגון לעדכון האחראי, לעצור, לנוח ולשתות נוזלים.

סיום הצום וסעודה

הצום הסתיים אך העבודה נמשכת, לכן על מנת שניתן יהיה להמשיך בעבודה מומלץ להקל על מאמץ הגוף לעכל את המזון ובהדרגה לתת לגוף להסתגל לחזרה לאוכל, לכן בסיום הצום יש לשתות כוס מים, לאכול פרי ת. עץ/תמר וכו' לשתות מרק ירקות צח (אפשר להכין בעזרת נמס בכוס). לאחר מנוחה קלה של חצי שעה עד שעה מומלץ לאכול ארוחה קלה, שתכלול סלט ירקות טרי ו/או ירק מבושל ופרוסת לחם עדיף מחיטה מלאה.

בכל שאלה או סוגיה שעלולה לסכן את חייכם או את מקום העבודה אנו ממליצים לפנות אל רופא המשפחה/רופא מטפל ולעדכן את האחראי בהמלצת הרופא.

המוסד לבטיחות ולגהות מאחל לעובדים/ות צום קל ובטוח

"ענף הנדל"ן בישראל מצוי במשבר – זאת לאחר פריחה של שנים. זה התחיל בקורונה, שמנעה בנייה ברחבי הארץ במשך חודשים, ולאחר התאוששות קצרה – מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והאירועים שבעקבותיה החזירו אותנו לימי המשבר. הסיבות למשבר הן, בין היתר, היעדרם של כ-100 אלף עובדי בניין מנוסים מיהודה ושומרון, החרם הטורקי על ייצוא חומרי גלם ומוצרים לדירות לישראל, הקושי לייבא עובדים מנוסים חדשים לענף במדינה הנתונה במלחמה, משבר קשה בתקציב המדינה עם גירעונות הולכים וגדלים והורדת דירוש משמעותית, לצד גיוס של מאות אלפי חיילי מילואים שחלקם קשורים לענף הבנייה, כמו מהנדסים, אדריכלים, בנאים ועוד.

"ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב. אין מספיק כוח אדם ואין התחלות פרויקטים חדשים", כך אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "במקום כ־100 אלף פלסטינים, שלא נכנסים יותר לישראל, הגיעו עד כה רק כ־15 אלף עובדים זרים מתוך כ־50 אלף שהממשלה אישרה, וההשפעה המיידית לכך היא בהתמשכות הפרויקטים. לבנות היום לוקח הרבה יותר זמן, והמשמעות היא איחורים במסירה. זה כבר קורה. כנראה גם נראה בקרוב עתירות לבית המשפט. אנחנו נדרוש פסק דין הצהרתי של בית המשפט, שיתייחס לסוגיה, כי המדינה נכון לעכשיו לא מתייחסת".

כאמור, סרוגו מודאג מהיעדר התחלות של פרויקטים חדשים: "יש מעט התחלות בנייה ואין התחלות של מבני ציבור, דוגמת בתי ספר וגנים, וזה משהו שכבר עכשיו מתחיל להדאיג את מרכז השלטון המקומי, שם מבינים ומדברים איתנו כל הזמן. זה לא רק מה שהיה אמור להיפתח ב־1 בספטמבר 2024; כבר היום מבינים שתהיה בעיה גם ב־2025 וזה מאוד מדאיג אותם ואותנו. פועל יוצא של המצב הזה הוא שמתחילים לדבר על חזרה של הפועלים הפלסטינים, ולייצר מסגרת שתאפשר זאת. גם בתחום התשתיות חסרים המון דברים. נושאי התחבורה והפקקים, בריאות, ביוב ועוד – לא מגיעים לטיפול, ובלי פועלים לא נצליח להתקדם וגם לא נגיע לשיקום הצפון והדרום. לכן הבאת עובדים היא עניין אסטרטגי. משרד הבינוי והשיכון אולי מנסה, אך האוצר מנותק מהאירוע, שר האוצר לא מתערב וגם לא שר הפנים".

"נדרש תקציב שמיישם מדיניות מרחיבה. שיהיו הוצאות ממשלה שיגרמו לגידול בצמיחה ובתוצר; למשל השקעה בכוח אדם ובטכנולוגיה. התחלנו בהכשרות ישראלים ויש להמשיך בכך ולתקצב. במקביל יש להסיר בירוקרטיה שמעכבת פתרונות טכנולוגיים לענף. המדיניות הממשלתית צריכה לעודד קבלנים לבנות יותר, ובמקביל להפחית את מס הרכישה למשקיעים. צעד נוסף שאנו מציעים, קשור בהתחדשות עירונית; יש לקבוע זיכוי במס לחברות שיעשו פרויקטים בפריפריה, זה ייצור תמריץ כלכלי אמיתי. ועוד תוכנית שיכולה להוריד את הגירעון מהר מאוד ולחולל שינוי גדול, קשורה לרשות מקרקעי ישראל – יש להפריט את רמ"י לשש חברות, שיפעלו באזורים שונים. כל חברה תתנהל כחברה עסקית פרטית, עם שליטה של המדינה. זה יזרים כספים אדירים, ותב"עות יקודמו מהר יותר, בכפוף לבקרה ממשלתית. גם המוסדיים צריכים להיות חלק מהפתרון זה".

על התקצב אומר סרוגו: "בראש ובראשונה תקציב 2025 חייב לכלול קיצוץ של לפחות 30 מיליארד שקל, בעיקר בהוצאות שאינן מייצרות צמיחה ואינן תורמות לתוצר הלאומי. התקציב חייב לכלול שינויים שמעודדים את התחלות הבנייה, כמו הפחתת מס רכישה למשקיעים, עידוד השקעות בדיור להשכרה ארוכת טווח, וכמובן עידוד הבנייה וההתחדשות העירונית בפריפריה. זאת על ידי תמריצים כספיים ליזמים, לצד קביעת מנגנון של Tax Credit, שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון".

לדבריו, בחוק ההסדרים שטיוטתו פורסמה לצד תקציב 2025, חייבת הכנסת לאשר שינויים מבניים, שעיקרם קיצור הליכי בירוקרטיה וביטול הליכי רגולציה מיותרים, כמו העצמת הרישוי העצמי בכל סוגי הפרויקטים (שמוגבל כיום ל-9 קומות); וקביעת תקנות תומכות ומזרזות הליכי רישוי בנייה, ביטול צו התחלת עבודה כהליך נפרד והכללתו במסגרת היתר הבנייה, ביטול הצורך בתוכנית לעיצוב אדריכלי והכללתה במסגרת התוכנית המפורטת או ההיתר ועוד.

"דווקא בשל המצוקה התקציבית, תוכנית העבודה של הממשלה ל-2025 ולשנים הקרובות חייבת לכלול ריבוי פרויקטי תשתית בשיטת PPP להקמת תשתיות תחבורה (כמו המטרו), בתי חולים, מכוני ביוב, בתי ספר ועוד", הוא אומר. "המדינה חייב להקל על קבלני הביצוע והתשתית בשיפור הוודאות העסקית על ידי חלוקת סיכונים נכונה וחתימה על חוזה אחיד והוגן". נזכיר כי שיטת PPP כוללת הסכמים ארוכי טווח, שבמסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השירות, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש".

לכתבות המלאות:

https://www.ynet.co.il/economy/article/hyrmxqbaa?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=general_share&utm_term=hyrmxqbaa&utm_content=Header

https://www.ynet.co.il/economy/article/b1mzfg0060?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=general_share&utm_term=b1mzfg0060&utm_content=Header

השנה החליטה הנהלת ההתאחדות לציין את פיתחת השנה העברית החדשה – שנת תשפ"ה בסימן הפריפריה. הכנס בהנחיית כתב ומגיש חדשות ערוץ 13, אריק וייס כלל שורת דיונים בתפקידו של המגזר העסקי בקידום העוטף

בכנס התארחו נציגי הישובים בעוטף והממשלה, והוא החל בדקה דומיה לזכרו של חבר התאחדות הקבלנים בוני הארץ וחבר ארגון הקבלנים באשקלון בני גניש ז"ל שנרצח בידי מחבלי החמאס הארורים, בבוקר השביעי באוקטובר בחוף זיקים כשהלך לדוג עם חבר. בני היה מהאנשים האהובים באשקלון, נטוע היה בשורשיה. יחד עם אהבת אדם, בלטו בין אהבותיו גם כדורגל, דיג והים שלחופו נגדעו חייו. בני היה בן 70 בהירצחו, והותיר אחריו בן וארבעה נכדים. בכנס השתתפו בני משפחתו יהי זכרו של חברינו בני גניש, השם יקום דמו, עימנו לעד.

בהצגת תמונת מצב הענף, תוכניות ותחזיות שהציג מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תא"ל מיל. יגאל סלוביק. לחצו לצפייה במצגת 

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף ברך את חברי וחברות ההתאחדות, נציגי הענף והמגזר העסקי, והבטיח להמשיך לפעול להחזיר את הענף לפעילות מלאה במהרה.

בכנס התקיים מפגש ראשי המשק, בו השתתפו הגר יהב – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים, ראול סרוגו – נשיא התאחדות, הקבלנים בוני הארץ ומיכל פרנק – יועצת בכירה במנהלת תקומה, הציגו הנוכחים כלים שהמגזר הכלכלי צריך ונחוש להעמיד לטובת שיקום ובניית הפריפריה ביום שאחרי המלחמה. בכנס התקיים דיון בנוגע לצרכים של הפריפריה למול עבודת הממשלה ומנהלת שיקום בו השתתפו:  אלון דוידי – ראש עיריית שדרות, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, לצד יוסי שלי – מנכ"ל משרד רה"מ. הקבוצה החשובה הזו הציגה צרכים ותוכניות לפריפרייה בדגש על הצורך בתמיכת הממשלה בשיקום והמשך פיתוח הישובים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הציג תפיסתו לגבי חזרת הענף לפעילות מלאה והבטיח להמשיך לתמוך בו כפי שעשה עד כה.

משתתפת נוספת מהאזור היתה הזמרת איילה מינקר מקיבוץ ניר יצחק שהינה גם יזמת המובילה את מיזם "בין הקולות" שסיפרה על חוויתיה מה-7 באוקטובר, על השנה הזאת עבורה ועבור בני ובנות הקיבוץ שלה שלא חזרו הביתה.

גם דויד יהלומי – מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל שנרתמה עם פרוץ המלחמה לתרום את כל יכולותיה לסייע לקהילת הקבלנים הלאומית ובדגש בהכשרת עובדים ישראלים במקצועות הבניה השונים.

גם השנה העניקה קרן המלגות של ההתאחדות תרומה לציבור. הפעם הושם דגש על בחירת מקבלי מלגות ותרומות מהפריפריה. קרן המלגות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ תומכת כלכלית בכל שנה בעשרות סטודנטים בענף הבנייה והתשתיות ובעמותות העושות למען הציבור בישראל.

גם על תקומה דובר לא מעט בכנס ובאחד משיאיו הציג מר חיים פייגלין, בעלים ושותף בחברות צמח המרמן וסיון ביצוע וסגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, את חזונו למטרופולין חדש בנגב.

הכנס אירח גם את ניר קידר, נשיא מכללת ספיר, בהרצאת השראה על תפקידה של האקדמיה בקידום ופיתוח הפריפריה.

את הכנס סיכם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו שהציג את הכלים והתמיכה של ההתאחדות הקבלנים בתקופה קשה זו ושרטט את מפת הדרכים להשבת הענף לפעילות מלאה יחד עם הבטחה להמשיך לפעול למען קידום חיזוק הפריפרייה על ידי יצירת כלים לבנייה גם במקומות שבהם הדבר לא מסתייע כיום, לקידום התחדשות עירונית בפריפרייה הטומנת בחובה אתגר והזדמנות ואת המשך המאבק של ההתאחדות למען הקבלנים והיזמים הנפגעים מהמלחמה.

כמעט שנה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה ואנחנו קבלני התשתיות נמצאים לפני קריסה!"

ככה אמר סגן הנשיא צביקה דוד אתמול בדיון בכנסת, בוועדת הפנים והגנת הסביבה שיזמה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לאחר פגישותיה עם הנהלת אגפי תשתיות ובנייה חוזית, בנושא השלכות מלחמת חרבות ברזל על ענף הבנייה והתשתיות.

הרקע לבקשה של חברת הכנסת מלינובסקי הוא המשבר העמוק בו מצוי ענף הבנייה והתשתיות, כפי שהוצג בפניה על ידי קבלני ביצוע מהענף, אשר נתקלים בבעיות מורכבות הדורשות התערבות מיידית מצד גורמי הממשלה לשם יציאתם מן המשבר החמוד.

בדיון השתתפו בין היתר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו,   חבר הכנסת אליהו רביבו, יו"ר הועדה המיוחדת לעובדים זרים מפלגת הליכוד, נציגים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, תומר ביטון, מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים, נציג מטעם משרד הפנים, נציגת הרשויות המקומיות, נציג משרד התחבורה, נציג משרד האוצר,  נציג כוח אדם במתפ"ש, נציג רכבת ישראל, משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וקבלני ביצוע מענף התשתיות.

בדיון הוצגו בקצרה בראייה מקצועית הבעיות הרבות והנפגעים בענף הבנייה והתשתיות ממלחמת חרבות ברזל ומחוסר טיפול הממשלה בנושאים הדחופים שעל הפרק. בין היתר הוצגו השפעותיו של המחסור החמור בעובדים שלא הגיעו לתחום התשתיות, חוזים שאינם תואמים את המציאות בשטח ובירוקרטיה ממשלתית המקשה רבות על עבודת הקבלנים.

בוועדה השתתפו גם הקבלנים אילן בדני ודוד אולניק.

בדיון קראו נציגי ההתאחדות למדינה לטפל מיד בסיבות למשבר של קבלני הביצוע בישראל.

לקריאת סיקור הוועדה בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/economy/article/bkeivgut0

https://www.themarker.com/realestate/2024-09-17/ty-article/.premium/00000192-0053-dc60-a5fb-ed7fffa10000?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native

https://nadlan.walla.co.il/item/3691937

בימים אלה, מועקתן העיקרית של חברות הנדל"ן הגדולות הוא הזינוק בעלויות העובדים. אולם רוב השוק הישראלי (כ-80 אחוז) מורכב מחברות קטנות פרטיות שקורסות תחת השפעות המלחמה. בניגוד לחברות הקטנות, שעד לפני המלחמה נשענו בעיקר על עובדים פלסטינים, החברות הגדולות נשענות על סינים ועובדים זרים אחרים. לצד הזינוק בעלויות העובדים ישנה גם עלייה בעלויות חומרי הגלם עקב הסכסוך עם טורקיה. את השפעות המלחמה אפשר לראות בחברות הבנייה ובדו"חות חברות הבנייה וחברות שתומכות בשוק הבנייה.

חברת שפיר הנדסה, המייצרת ומספקת חומרי גלם לבנייה, כותבת בדו"חותיה כי "כפועל יוצא מההאטה הכללית של ענף הבנייה והתשתיות, מורגשת ירידה בביקוש לחומרי תעשייה, ובנוסף חלק מלקוחות החברה מתקשים לעמוד בתנאי התשלום המוסכמים – ופונים לחברה בבקשה לביצוע פריסת חוב בהיפים לא מהותיים". קליל – יצרנית החלונות, דלתות ותריסים מאלומיניום, וחמת, העוסקת בתחום הכלים הסניטריים, מעידות בדו"חותיהן על בעיות דומות עקב המלחמה והפסקת הסחר עם טורקיה.

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "הנתונים הללו (דו"חות הרבעון השני של החברות הגדולות בתחום הנדל"ן למגורים; מ"ר, י"ח) אינם מצביעים על מצבו האמיתי של שוק הבנייה והתשתיות בישראל. התהליכים שהביאו למשבר החמור בענף הבנייה והתשתיות, עדיין כאן איתנו. המחסור בעובדים פלסטינים, סגירת השוק הטורקי לייבוא והמשך עלויות המימון הגבוהות גרמו לזינוק בעלויות הבנייה וממשיכים להשפיע על כל תהליכי הבנייה והתכנון בישראל.

"קבוצת החברות בתחום הבנייה והתשתיות הנסחרות בבורסה של תל אביב מהווה פחות מעשרה אחוזים מהענף. אלה חברות שעד לפני 7 באוקטובר העסיקו ברוב הפרויקטים שלהן עובדי עבודות רטובות זרים – בניגוד לחברות קטנות ובינוניות, שמהוות את רוב הענף ושרוב העבודה שלהם בתחום עבודות הליבה הרטובות התבססו על עובדים פלסטינים.

"בעוד המדינה ממשיכה לדבוק בהחלטה שלא להחזיר את העובדים מהרשות הפלסטינית לישראל, ולאור אי-הצלחתה של הממשלה להביא את רוב מכסת העובדים הזרים שאמורים להחליף אותם – הקבלנים הבינוניים והקטנים מתקשים להתחיל או להשלים בזמן פרויקטים שלהם התחייבו, ומצבם הפיננסי מידרדר והולך. מכאן מגיע עיוות התמונה שיוצרת בחינה של החברות הציבוריות בלבד בענף הבנייה והתשתיות כיום".

הכתבה המלאה – עיתון דה מרקר