יו"ר איגוד הגזרים ברשויות המקומיות, רו"ח אריה ברדוגו, הופיע בערוץ 14 כדי להזהיר מפני השלכות המשבר בענף הבנייה. "הרשויות המקומיות נפגעו משמעותית במשבר הנדל"ן. מה שקרה בעצם, הרבה פרויקטים שהתחילו נעצרו. פרויקטים שחושבים להתחיל גם נעצרו. וזה יוצר בור עמוק לרשויות המקומיות – במקרו. עכשיו בואו נרד למיקרו. ממשלת ישראל מתקצבת כיתות אחרי מספר שנים שהבתים כבר מאוכלסים. אחרי שאתה מקבל את הכיתות בעצם אתה צריך להתחיל לבנות ולהביא כיתות לתושבים שכבר קיימים. מה שקרה השנה זה פשוט הענף הזה נעצר לחלוטין. זאת אומרת, כל הפרויקטים שהתחילו נעצרו ופרויקטים חדשים לא מתחילים בכלל. עכשיו, אני מדבר על התלמידים שיש בכל כיתה, זאת אומרת עשרות אלפים ויותר מזה של תלמידים, לא יהיו להם כיתות ב-1 בספטמבר 2024. זה משבר  מאוד משמעותי.

"יש לזה מספר סיבות. הסיבה הראשונה, כמו שאמרו קודמיי, היא שהפועלים לא נכנסים לארץ. הסיבה השנייה היא שניסו לגייס פועלים מארצות אחרות וגם ללא הצלחה. מה שקרה בענף זה בעצם שמחירי הפועלים הקיימים התייקרו בצורה משמעותית ואף הכפילו את העלות שלהם. זאת אומרת, הם עובדים, מחיר העבודה עלה כמעט פי שניים, המשמעות שכל הפרויקטים נעצרו. זה המצב כרגע", הסביר ברדוגו.

לסיכום אמר ברדוגו "מה שצריך לעשות היום, אני חושב שגם משרד החינוך וגם משרד האוצר צריכים לתת מענה ופתרון ולא לחכות ל-1 בספטמבר ואז להחליט מה עושים באותו רגע. אני חושב שיש מספר פתרונות שצריך להיערך להם. הדבר הפשוט ביותר זה לתת יותר תקציב לפי העלויות בפועל. אני לא מאמין שזה יקרה. הדבר השני שכן אפשר לעשות זה פשוט להיערך. להסב מתנ"סים ואפילו בתי ספר לכיתות. פשוט להיערך היום ולא ב-1 בספטמבר כדי שאז לא נגלה פתאום שיש לנו משבר".

לחצו לכתבה המלאה

ענף התשתיות, בדומה לענף הבנייה, סובל ממחסור בידיים עובדות עקב מלחמת חרבות ברזל והאיסור על הכנסת עובדים פלסטינים. הדבר מוביל לחשש מקריסה ומעיכובים בקידום תשתיות לאומיות, לצד תשתיות הכרחיות בשכונות מגורים.

לפי קבלני הבנייה, המחסור בעובדים בענף התשתיות יוביל לעיכובים בקבלת טפסי 4 לאלפי דירות חדשות שצפויות להיות מוכנות בחודשים הקרובים, משום שלא יחוברו לתשתיות הכרחיות כגון חשמל, ביוב, ניקוד ועוד. לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, "מדובר באירוע מז'ורי שנרגיש בקרוב, אם לא יטופל מיד. יזמים לא יוכלו למסור אלפי דירות שבנייתן תושלם כבר השנה. חברות תשתית החלו לקרוס, ונראה עוד קריסות בהמשך. היקף התשתיות שבהן צריך לטפל מזנק בכל יום, כאשר לצד הקמת התשתיות שכבר תוכננו, הענף יצטרך לבצע שיקום תשתיות ענק בצפון ובדרום בעקבות המלחמה".

3,103 מהקבלנים הרשומים בענף הבנייה עוסקים גם בתשתיות, ומתוכם 1,269 עוסקים רק בתשתיות. הם מבצעים עבודות בטון, אספלט, עפר וחציבה, עבודות להקמת קווי מים, ביוב וניקוז, גשרים, הנחת קווי תקשורת, התקנת רמזורים, סלילת כבישים, הקמת ממגורות, מגדלי מים וארובות ועוד. לפי נתוני הלמ"ס, היקף הישראלים שהועסקו בעבודות הנדסה אזרחיות תחת ענף הבנייה ב-2022 עמד על 32,600 עובדים. לאורך השנים הועסקו עובדים זרים במיזמי תשתיות באמצעות חברות ביצוע זרות לפרויקטים לאומיים. מתוך כ-90 אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, כ-10,000 עובדים הועסקו בענף התשתיות.

לממשלה עולה הצעת החלטה של משרד התחבורה לגבי הבאת עובדים זרים לראשונה לענף התשתיות. מדובר ב-10,000 עובדים מסרי לנקה, שעל הבאתם סיכמה שרת התחבורה, מירי רגב, עם מקבילה בסרי לנקה בזמן ביקורה במדינה בראשית החודש. לפי ההסכם, העובדים יגיעו במסע ימי, במהלכו יוכשרו בעבודות אספלט, תיקוני כביש ותפעול ציוד כבד, במקום לעבור הכשרה בארץ, וכך מעריכים במשרד התחבורה ייחסך זמן יקר. הצעה זו נפרדת מהצעת ההחלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף הבנייה, במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית שאושרה לפני מספר שבועות.

בימים האחרונים מתנהלים מגעים בין משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים לגבי היוזמה להבאת 10,000 עובדים זרים לענף התשתיות מסרי לנקה, ולטענתם אין במשרד התחבורה עבודה מקצועית בעניין שמספקת תשובות משמעותיות כדי להתקדם הלאה. "מחד, זו לא תוכנית ריאלית, ומנגד כששואלים אותם שאלות מהותיות הם לא עונים לעניין", אמרו גורמים בממשלה.

במשרד האוצר אומרים כי יחד עם רשות האוכלוסין ומשרד העבודה, הם נמצאים בתהליך עבודה מקצועי מול משרד התחבורה להבנת הצורך והיקף העובדים הנדרש. לפי גורמים במשרד התחבורה, אם הצעת המחליטים תעבור – יונחו במשרד כבר באותו היום לזרז הליכים להבאת העובדים. גורם נוסף במשרד טוען כי ישנו שיתוף פעולה מלא מול כלל המשרדים השותפים למהלך, אולם מודה שיש גם קולות באוצר שמסתייגים ממנו. עם זאת, הוא מבהיר כי הוא מאמין שהמהלך ייצא לפועל.

לחצו לכתבה המלאה

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בתוכנית "נדל"ן בצו השעה" ברשת 13 כדי לדבר על מצב ענף הבנייה בצל המלחמה. "50 אחוז מאתרי הבנייה בישראל סגורים לגמרי, אין יוצא ואין בא. בסך הכול הכללי הענף שלנו היום עובד בתפוקה של 30 אחוז בלבד, מה שמגדיר אותו, בהגדרה, אולי המשבר הגדול ביותר בתולדותיו של הענף מאז קום המדינה", אמר.

"להיות פועל בניין, צריך הכשרה מתאימה, לא כל אחד יכול, והייתי שמח מאוד לקלוט כמה שיותר עובדים ישראלים במצב הזה. אולי באמת המשבר הזה הוא הזדמנות להכניס לענף שלנו יותר ויותר ישראלים", הוסיף סרוגו.

ומה לגבי עובדים ישראלים? לדברי סרוגו, "ככל שהענף הוא יותר טכנולוגי, יש יותר סיכוי לקלוט את העובדים המקומיים. כי הם פשוט מפעילים מחשב". בשביל זה, אומר סרוגו, "צריך לדלג על בירוקרטיה ולדלג על רגולציה על מנת להביא אותם מהר, כי המשבר חריף מאוד. ברגע שנביא אותם עובדים, הם כולם ייקלטו פה לעבודה. צריך קודם כל להביא אותם ואחר כך להתחיל ברגולציה".

מבחינתם של האזרחים, "אם התמזל מזלך, וקנית דירה אצל חברה שלקחה מקדם ביטחון של זמן, ויש לה עובדים זרים, אז אולי למזלך הם לא יאחרו, אבל אני יודע שכל החברות, כולל החברות הגדולות והטובות, אותן חברות שיש להן עובדים זרים, הוציאו הודעות שצפוי להיות איחור. ואני מניח שברוב חברות הבנייה, הרוב המוחלט, יהיה איחור שינוע בין שלושה חודשים לשישה חודשים נכון להיום, ולכן אני מאוד מקווה שהממשלה תקבל החלטה, שהיא תבוא לפצות גם את רוכשי הדירות וגם את הקבלנים באופן כזה שייתר את הצורך בדיונים משפטיים ארוכי טווח, מסואבים, דבר שיעשה רע מאוד לענף ולכלכלה, ולרוכשי הדירות עצמן", אומר ראול.

מפגש חירום שהתקיים בין צמרת משרדי הממשלה וענף הבנייה, העלה מטרה אחת: להציע פתרונות מידיים למחסור החריף בכוח אדם עקב המלחמה. הפתרונות שעלו במהלך האירוע עסקו בשלושה מישורים – העובדים הזרים, הפלסטינים והישראלים.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר במפגש כי "אנחנו במצב הכי קשה שהכרנו אי פעם. כשחברה כמו רדימיקס מייצרת 30% מהיכולות שלה ואולי גם שולחת אלפי עובדים לפיטורים, אז רק זה נייר לקמוס של מצב הענף כיום. אם אנחנו לא נבנה ולא יהיו דירות מחירי הדירות יעלו; אם לא נבנה תשתיות אז גם לא ייבנו דירות. זה יגיע למצב בו יצטופפו 50 ילדים בכיתות כי אין בתי ספר חדשים. בקצב הזה נהפוך למדינת עולם שלישי. אני שומע הרבה קולות מכיוון של גורמים רשמיים שאומרים שהכלכלה שלנו חזקה. הם מנותקים לגמרי, הכלכלה שלנו לא חזקה אני מצטער לאכזב פה את כולם, שני הענפים שמובילים את הכלכלה שלנו, הנדל"ן וההייטק נמצאים במצוקה קשה", טוען סרוגו.

במפגש דנו נציגי ההתאחדות וההסתדרות עם מנכ"לי משרדי השיכון, כלכלה, פנים ועבודה על פתרונות למשבר המחסור בעובדים. בין השאר, דרשו נציגי ההתאחדות מנציגי הממשלה לקדם מיד פתרון שיכלול מסלול הבאת עובדים זרים לתשתיות בנוסף לזרים שיגיעו לתחום הבניין. בין השאר, קראו נציגי ההתאחדות לאפשר לחברות תשתיות לייבא עובדים בעצמן ולא דרך חברות כוח אדם, כדי לקצר תהליכים. נציגי הממשלה מסרו כי להערכתם ניתן יהיה לאשר מסלול כזה והם נכונו לבחון אותו מיידית.

צילום: ניב אהרונסון וואלה

לחצו לכתבה המלאה

ההתאחדות ממשיכה לפעול כדי להביא לתהליך טיפול באיחור במסירת דירות. חמישה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה והממשלה עדיין לא הצליחה לפתור את המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה בעקבות הסגר שהוטל על השטחים. ההתאחדות גייסה את ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועצת המשפטית והיום שותף במשרד פרטי שניסח הצעת מתווה למדינה שנועד לייצר ודאות ולמנוע תשלום פיצויים ענק לדיירים.

המתווה כולל הארכה של מועד המסירה הנקוב בחוזים לרכישת דירות בשבעה חודשים ויאפשר לשר השיכון יצחק גודלקנופף להאריך את התקופה הזו לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע במשרדו. מדובר באפשרות הכרחית, שכן מפרוץ המלחמה הגיעו רק כמה מאות עובדים חדשים אזרחי הודו וסרי לנקה, כך שהיום דרושים לקבלנים שבעה חודשי חסד לפחות.

בתקופה זו, מציע ההתאחדות למדינה – קבלנים לא ישלמו פיצויים ללקוחות, וגם תשלומי הרוכשים יידחו כך ששני הצדדים סופגים את העול הכלכלי. הדיירים נושאים בתשלומי שכר דירה לא צפויים, ואילו הקבלנים סופגים עלות של הארכת תקופת ההלוואה וערבויות שחוק המכר מחייב אותם ליטול.

המתווה הזה הכרחי משום שערב המלחמה עבדו בענף הבנייה 75 אלף פלסטינים, והם היוו 72 אחוז מהעובדים בעבודות רטובות – ברזלנות, טפסנות, טייח וריצוף. שאר העובדים בתחום הזה הם אזרחים זרים שמספרם ערב המלחמה היה כ-27 אלף, אך על פי המסמך גם 4,000 מהם עזבו וחזרו למולדתם. הענף ספג מכה נוספת משום שלדברי קמיניץ חמישה אחוז מכוח האדם בו הם עובדים שגויסו בצו 8 למלחמה.

האובדן מצטבר בכל אתרי הבנייה עקב המחסור בכוח אדם עומד על 9 מיליון ימי עבודה. גם בהערכה אופטימית כי יגיעו מדי שבוע 500 עובדים חדשים, עד אמצע השנה אובדן ימי העבודה יצמח לכ-16 מיליון ימים. בהתאחדות הקבלנים מעריכים כי בעקבות זאת, עד אמצע פברואר יהיה בממוצע לחברות הבנייה עיכוב של 91 ימים, אך אצל חברות שנשענו במיוחד על עובדים פלסטינים העיכוב מאמיר ל-131 ימים.

כדי לדחוף את הממשלה לנקוט בפעולה, קמיניץ נעזר גם בכלים משפטיים. לטענתו במצב הדברים היום הסיכוי של קבלנים שמוסרים דירות באיחור להימנע מפיצויים גבוה, משם שבתי המשפט יכירו בכך שהמלחמה הובילה לכך שהתקיימו תנאים שמאפשרים לא לעמוד בחובה החוזית.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המכתב המדובר התקבל במשרדנו בימים האחרונים, נלמד את תוכנו ונגיב. מטרתנו לדאוג לשמירה על הרציפות התפקודית בענף, ובמקביל לשמור על זכויות הרוכשים. בחודשים האחרונים אנו פועלים עם כלל הגורמים הרלבנטיים למציאת מתווה בנושא, כל האפשרויות נמצאות על השולחן".

לחצו לכתבה המלאה

"ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה; הביקושים ירדו כמעט לאפס, חסרים למעלה מ-100 אלף זוגות ידיים עובדות במקצועות הליבה של הענף, והריבית הגבוהה ממשיכה להעמיד את חברות הבנייה בסכנה קיומית, כשעננה שחורה של קריסה כלכלית מרחפת מעל ראשיהן. כל אלו הביאו לירידה משמעותית בקצב התחלות הבנייה, הנמשכת מאז העלאת הריבית הראשונה באפריל 2022, בשיעור של למעלה מחמישים אחוזים, ביחס לשנים קודמות. הצניחה בהתחלות הבנייה מגיעה לשיאים שליליים בימים אלו, כשמלחמת חרבות ברזל ברקע, והתנאים במשק הפכו קשים אף יותר. הצניחה בהתחלות הבנייה מגיעה לשיאים שליליים בימים אלו, כשמלחמת חרבות ברזל ברקע, והתנאים במשק הפכו קשים אף יותר. נכון להיום, התחלות הבנייה ירדו לקצב של 40 אלף בשנה – מחצית מהכמות הנדרשת. נתונים אלו ממחישים, יותר מכל, את עומק המשבר בענף הבנייה והתשתיות, ומצביעים על צורך דחוף בהתערבות הממשלה ביצירת תנאים להאצת הפעילות בענף, מיד לאחר המלחמה" – כך הסביר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, את מצב ענף הבנייה לאחר ה-7 באוקטובר בראיון למגזין רשויות.

לסרוגו יש גם הצעה כיצד המדינה יכולה לפתור את הבעיה הקשה שנוצרה: "אנו קוראים למינוי פרויקטור ממשלתי שיתכלל את הצרכים והכלים הדרושים לייצוב הענף". עוד הוא אומר, "המדינה צריכה לפעול מיידית לייבוא של 100 אלף עובדים זרים לענף הבנייה והתשתיות, עקב המחסור שנוצר מאז תחילת המלחמה, שכן לא נוכל להתאושש מהמשבר ללא עובדים".

סרוגו סבור שמוקדם מדי לדעת איך יראה תהליך השיקום שמכינה הממשלה. כרגע ההתאחדות פועלת מול מנהל "תקומה" כדי לקדם את הנושא, אך מוסיף שאי-אפשר להתעלם מהבעיות בענף הבנייה ובראשן המחסור בעובדים. הוא מזהיר ש"אם הבעיות שעימן מתמודדים קבלני ישראל לא ייפתרו, נגיע לסוף המלחמה עם תפוקות מאוד מוגבלות, דווקא בזמן שהצריכה תעלה בשיעור משמעותי".

עוד מבהיר סרוגו ש"על המדינה לעורר את ענף הבנייה ושוק הדיור דרך מכירה ושיווק של קרקעות במחירים זולים ופריסת תשלומים – לא במזומן, על מנת שלא להקשות על הוצאות המימון של הקבלנים. יש להדגיש כי הצענו גם עסקאות קומבינציה, כך שקבלנים יתנו למדינה דירות ולא מזומנים עבור הקרקע. המדינה יכולה למכור את הדירות במחיר מופחת או להציען לשכירות ארוכת טווח, כך שלא ייגרם חוסר בכיס של המדינה, ואפילו יהיה רווח מסוים".

לסיום אומר סרוגו, "הצגנו לממשלה דרישה להוריד את מס הרכישה לדירות להשקעה, כבר עכשיו, במטרה להגדיל את הביקושים, להחזיר את המשקיעים לשוק ולעודד את הבנייה. מהלך זה עשוי לשמור על קצב בנייה שימנע קריסת קבלנים. ככלל, על הממשלה לתת מענים לקבלנים ביום שאחרי, ביניהם איחור במסירת דירה מסיבות של כוח עליון ומלחמה. היום, קבלנים נאלצים על פי חוק מכר ודירות לשלם הרבה כסף לדיירים בגין איחור המסירה. על המדינה לשפות את הקבלנים בעקבות הנזקים שנגרמים להם. כך גם לגבי איחור בביצוע כתוצאה ממלחמה, ממחסור בעובדים ומגיוס כלי צמ"ה".

לחצו לכתבה המלאה 

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בפודקאסט "האינטרסנטים" של מגזין TheMarker כדי לדבר על המצב בענף הבנייה בצל המלחמה. "המצב שלנו הוא גרוע, אולי הגרוע ביותר בתולדות המדינה. אין לנו עובדים כבר חמישה חודשים עוד מעט. הענף מדשדש לחלוטין, התחלות הבנייה ירדו", אמר.

"מה שמעורר דאגה זה העובדה שחמישים אחוז מאתרי הבנייה היום סגורים, וזה הנתון הקשה ביותר. ברגע שלא מייצרים פעילות אז מצבן של חברות הבנייה, היזמים, הולך ומתדרדר. זה חושף את הבנקים לסיכונים, בטח כאשר אותם קבלנים לקחו מימון גבוה. לכן יש לזה השפעה ולכן הנגיד מודאג. ענף מרכזי כמו ענף הבנייה לא יכול לעבוד. יש לזה השפעות גם על הכנסות המדינה ממיסים, על הגירעון של המדינה. יש לזה השלכות על תעשיות אחרות כמו תעשיות הבנייה. אם ניקח לדוגמה את רדימיקס, אחת התעשיות הגדולות ביותר בענף הבנייה היום שבימים כתיקונם מגלגל מחזור של שלושה מיליארד שקל בשנה, היום הוא עובד בתפוקות של אולי 30-40 אחוז", הוסיף סרוגו.

"בימים כתיקונם באמת כמות הדירות שלא נמכרות או החדשות עומדת על 50 אלף ולכן יש כאן עלייה, אבל הנתון הזה קצת מטעה. זה לא שיש פה 63 אלף דירות על המדף מוכנות למסירה גמורות, אלא מדובר בדירות שחלקן נמצא בכלל בשלב היסודות וחלקן בשלב הגמר. זה מתפרס לאורך כל שלבי הפרויקט וזה מתוך 180 אלף דירות שנבנות ממש בימים אלה. לכן מדבר בסך הכול על שליש מהדירות שלא מכרו ושני שליש כן מכרו. ולכן הנתון הזה הוא לא נתון שהוא משמעותי. נכון שיש עלייה, וזה מראה על כך שהביקושים ירדו ב-50 אחוז ולכן יש כאן עלייה בכמות הדירות שלא נמכרות. זה גם גורם לכך שהיזמים והקבלנים מתחילים פחות התחלות בנייה. ברגע שיש לי יותר ויותר דירות שלא מכורות אז אני מתחיל פחות", הסביר סרוגו.

אז האם הפתרון הוא הכנסת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון או הבאת עובדים זרים מחו"ל? סרוגו סבור שהמדינה לא עושה מספיק כדי לקדם אף אחד מהפתרונות האלה. "אנחנו מאוד מאוכזבים מהיכולת, או יותר נכון אי-היכולת, של הממשלה להביא לנו כאן עובדים. צריך להבין, הממשלה היא זו שמכתיבה את העובדים. אני לא יכול להביא עובדים מאיפה שאני רוצה. היקף העובדים הזרים היה מוגבל ל-20 אלף, הכניסו לנו קרוב ל-100 אלף עובדים פלסטינים. עכשיו הפלסטינים אינם. אמנם הגדילו את המכסות של אספקת העובדים, אבל המדינה היא זאת שאחראית להביא אותם. כמות הרגולציות, הבירוקרטיה והכבלים שהמדינה שמה לעצמה, זה פשוט לא יאומן. מסטארט אפ ניישן, ממצב שהישראלי יודע לאלתר, הוא יודע לפעול מחוץ לקופסה, הפכנו להיות מדינה מסואבת, קשיחה, עם רגולציה מיותרת. איפה עניי עירך קודמים?", הוא אומר.

אז מה הפתרון? "הפתרון הוא שהקבלנים בעצמם יביאו את העובדים מכל מדינות העולם. יש עובדים טובים במקסיקו, בברזיל, בהודו, באירופה. הקבלנים יחליטו מאיפה הם רוצים להביא את העובדים, שיגיעו לפה. אחרי שהם יהיו על הפיגומים נסדר אותם בתוך התאגידים ונבדוק אותם. מובן שצריך לשמור על רגולציה בסיסית כדי שלא יהיה סחר בבני אדם. אבל אם יש חמישה אחוז תפוחים רקובים שעושים את זה, זאת לא סיבה להעניש את כל ה-100 אחוז. יש כאן מצב שקבלנים לא יגמרו פרויקטים. צריך להבין שזה משפיע על החיים של כולנו. גם על בתי ספר שלא ייפתחו ב-1 בספטמבר, אנחנו נהיה מדינת עולם שלישי שבה כמות התלמידים בכיתה עולה על 40. זה משפיע לנו על כל החיים והמדינה לא מבינה את זה. זה פשוט חוסר אונים", מסביר סרוגו. "הממשלה מתנהגת בחוסר עקביות. כל משרד מושך לכיוון אחר. משרד הביטחון והשב"כ והמל"ל והמתפ"ש והצבא כולם אומרים תכניסו את הפלסטינים. יש כוונה להכניס את הפלסטינים בהמשך אז תביאו אותם היום".

לחצו לפודקאסט המלא

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו בכנס חירום להצלת ענף הבנייה והתשתיות:
"אדוני ראש הממשלה – קבלנים ועובדי הבניין עבדו מהנץ החמה עד צאת הנשמה וסיכנו את כספם ואת גופם כדי לבנות את המדינה שלנו ובעת צרה אתה מפקיר אותם"

על רקע דיווחים של נציגי ענפי הבנייה, התשתיות, השיפוצים ותעשיות הבנייה על שיתוק רוב הפעילות בכל התחומים, התייחס סרוגו לראשונה לאפשרות של החזרת העובדים הפלשתינים בהתאם לדרישת מערכת הביטחון: "אסור לנו לחזור לשישי באוקטובר, בתלות מוחלטת בעובדים הפלשתינאים. חייבת להיות חלוקה של לפחות 65% זרים ו-35% פלשתינאים במקצועות הליבה של הענף שמעסיק עוד 250 אלף ישראלים במקצועות הנוספים בו" * הקבלנים מציגים תוכנית שתאפשר להביא את מכסת העובדים הזרים שאישרה הממשלה עד חודש מאי הקרוב. היישום שלה תלוי אך ורק בממשלת ישראל!
נציגי כלל הקבלנים ותעשיות הבנייה חברו הבוקר (ג') להתאחדות הקבלנים בוני הארץ בכנס חירום תחת הכותרת: "מצילים את ענף הבנייה והתשתיות". הכנס מתקיים כשברקע קרוב לחמישה חודשים של שיתוק של מעל 45% מאתרי הבנייה בישראל ועבודה בהיקף של כ-30% באתרים הפעילים בו. בכנס השתתפו מעל 600 קבלנים, יזמים, נציגי חברות תשתיות, קבלני שיפוצים, קבלני פיגומים, קבלני מיזוג ואיטום, קבלני בנייה ציבורית, קבלני נוף, קבלני חשמל ואחרים שמדווחים כולם על עצירה מלאה של פעילותם מהחגים באמצע חודש ספטמבר אוקטובר, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל החליטה והחלטת הממשלה על הטלת סגר על יהודה ושומרון שלא הוסר עד כה.
לראשונה מהשביעי באוקטובר תקף נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו את הממשלה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבלנים ועובדי הבניין עבדו מהנץ החמה עד צאת הנשמה, יומם ולילה, סיכנו את כספם ואת גופם כדי לבנות את המדינה שלנו, לבנות את הארץ. והנה, בעת צרה אתה מפקיר אותם אני לא הייתי מיחס את ההפקרה לקבלנים ישירות אלא לענף כולו כולל דורשי הדיור והצורך בתשתיות ראויות . אתה שולח את הענף להסתבך בנפתולי הבירוקרטיה שמייצרת חסמים בלי סוף ומונעת את הגעת העובדים שאנו כה זקוקים להם. נכון, אתה עסוק בניהול המלחמה, אבל אין כאן יד מנהלת, אין כאן יד עם סמכויות שמייצרת ניהול סיכונים וקובעת סדרי עדיפויות. אני קורא לך להתערב ולהוביל מהלך בו תוך 75 ימים יגיעו לכאן 45,000 עובדי בניין. זה בהחלט אפשרי".
על שרי הממשלה אמר נשיא התאחדות הקבלנים: "שר הבינוי והשיכון, אייכה. התייצב לצידנו וסייע לנו להשלים את הטיפול במשבר. אדוני, שר האנרגיה, תשתיות האנרגיה החדשות שמשק צריך יהפכו לחלום רחוק, אייכה?. אדוני שר האוצר, אתה מתנגד נחרצות להכנסת עובדים פלשתינאים לעבודה בישראל. אפשר להעריך את ההתנגדות שלך. אבל אתה גם שר האוצר. איפה אתה? איך יכול להיות שענף כל כך מרכזי בעל השפעה מכרעת על הכלכלה בישראל נמצא במשבר כל כך עמוק ואתה לא הופך כל אבן לפתור אותו? אנחנו מצפים שבאותה נחישות שאתה מתנגד להכנסת הפלשתינאים תדאג להבאת העובדים הזרים ותעבוד לילות כימים כדי להביא אותם. אם הבעיה לא תיפתר מהר, זה יהיה כשלון שלך. תפחית רגולציה, תפחית מיסים וערבויות ענק שהטלתם עלינו ותארגן רכבת אווירית בסבסוד טיסות לישראל. בסופו של דבר כל הפחתה של העלויות וזרוז הבאת העובדים בטלים בשישים מול הנזק שייגרם למדינה ככל והמצב הזה ימשך".
בעניין החזרת הפלשתינים לעבודות בנייה בישראל אמר סרוגו: "אסור לנו לחזור לשישי באוקטובר, בתלות מוחלטת בעובדים הפלשתינאים. חייבת להיות חלוקה של לפחות 65% זרים ו-35% פלשתינאים במקצועות הליבה של הענף שמעסיק עוד 250 אלף ישראלים במקצועות הנוספים בו". סרוגו אמר עוד כי הוא סומך על מערכת הביטחון שתדע כיצד לנהל את הכנסת הפלשתינים כשזו תתאפשר". הענף ידע להכיל גם 65 אלף עובדים זרים וגם רבבות של עובדים פלסטינאים
סרוגו הוסיף: "הקפאון בענף הבניה הביא לאובדן מיליוני ימי עבודה, למעלה מ15 מליון אובדן של התוצר הלאומי הגולמי למעלה מ 17 מליארד שלנו (לאחר שאתמול התבשרנו על ירידת התל"ג לנפש שזהו מדד בינלאומי לחוזק הכלכלה), שגורמים גם לירידה דרמטית של עשרות מיליארדי שקלים מהכנסות המדינה, לא נעלמת גם מעיני חברות הדירוג האשראי של מדינת ישראל אותו הורידו, כולל דירוג חמשת הבנקים הגדולים במדינה בשל החשיפה הגדולה לאשראי ענף הבניה והתשתית העומד על סכום דמיוני של 700 מיליארד שקלים".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תא"ל (מיל.) יגאל סלוביק מסר: "המשבר מעמיק בכל יום שעובר. ההתאחדות נקרא לדגל ומיינה כבר מעל 15 אלף עובדים מתוכם עברו את המיונים 10,000 עובדים במדינות הודו וסרילנקה. בימים אלו מתבצע הליך מיונים לעוד כ 5000 מועמדים בסרי לנקה ובשבוע הבא ימויינו עוד למעלה מ 10 אלף מועמדיםן בהודו. על פי חישוב הפסד ימי העבודה שביצענו, עד אמצע פברואר צברנו כבר מעל 90 ימי איחור ממוצע בהשלמת בנייה מכל הסוגים. אם הממשלה תחליט להיכנס לעניין ותבנה ותיישם התוכנית שהוצעה לה להבאת 45,000 עובדים זרים עד סוף אפריל אנחנו מדברים על כך שהיקף האיחור בבניית דירות, תשתיות ומבני ציבור יעמוד על כ-177 ימים. עכשיו תבינו כמה גדול השבר הכלכלי שאליו נגיע גם אם הממשלה לא תפעל מיד". עדיף מאוחר מאשר בכלל לא.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ שמייצג את תחום התשתיות בענף, צביקה דוד הזהיר: "ענף התשתיות והבניה הציבורית רוסק על ידי הממשלה במודע ומפגיע. הרישוי שלו יקח שנים אם המדינה תתעורר עכשיו ומיד. ללא התערבות המדינה הציבור כולו ישלם את המחיר במטבע כבד משקל. חסרים מעל 10,000 עובדים לתחום הזה שעד לרגע זה בכלל לא אושרו כחלק ממכת הזרים שיחליפו פלשתינים. המדינה חייבת להתעורר".
מנכ"ל התאחדות הקבלים, סלוביק הציג לקבלנים תוכנית מסודרת להבאת מדורגת של כל מכסת העובדים הזרים המאושרת עד ל-23 במאי השנה. תוכנית אשר הוצגה למשרדי הפנים והשיכון לדבריו, אם יבוצע מיון העובדים כמתוכנן במקביל במסלול שמנהלת הממשלה מול ממשלות זרות (G2G) ובמסלול בו חברות כוח אדם ישראליות מבצעות שת"פ עם חברות כוח אדם זרות (G2G) ניתן יהיה להשלים את בחינות הקבלה לעבודה בישראל של 35,000 העובדים הנותרים בתוך שלושה חמישה שבועות החל מהשבוע הבא. אולם הוא מזהיר כי ללא התערבות הממשלה והסרת חסמים רוגלטוריים, ייקח שנים עד שיגעו לפה העובדים במסלולי טיסה אזרחית רגילים. במסגרת המתווה וההתנהלות המשלה עד כה. הקבלנים דורשים מהמדינה לאפשר להביא את העובדים עם גמר המיונים של, בקצב ממוצע של 8,000 עובדים בשבוע ואף יותר, כך שניתן יהיה להביא את כולם לישראל בתוך 8 שבועות בלבד (כפי שעולה בטבלה המצורפת). זאת אפשר לממש במבצע לוגיסטי אווירי או ימי.
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב מסר: "אנחנו כבר לא מבקשים. אנחנו דורשים מהממשלה לטפל במחסור בעובדים שלנו. ענף השיפוצים זקוק מיד ל-10,000 עובדים לפחות. אם הממשלה לא תפתור את הבעיה הזו בקרוב, אנחנו נהפוך לבעיה שלה. המצוקה שיוצר המחסור בידיים עובדות השיפוצים מגיעה לכולם. לא יתכן שכך תתעלם הממשלה מהמצב שאליו היא הביאה אותנו".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה של התאחדות הקבלנים וההסתדרות הכללית, הוסיף: "לצד על כל הליך של הבאת עובדים זרים לעבודות במקצועות הליבה על המדינה להמשיך ולתמוך במאמץ הגדול שמבצעת הקרן מתחילת המלחמה לגיוס והכשרת עובדים ישראלים. הממשלה קבעה תקצוב לתחום זה ויש לשמור וגם הקבלנים משקיעים בגיוס ישראלים הרבה יותר מבעבר"
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: ״ציונות אמיתית זה לא ציוץ בטוויטר או בפייסבוק של פוליטיקאי- ציונות אמיתית זה ענף הבנייה והקבלנים שבונים את המדינה הזו, ציונות אמיתית זו תעשיית הבנייה שעכשיו נמצאת בקריסה. הכלכלה האמיתית היא פה. ואם מישהו חושב שאנחנו יכולים להיות תלויים ביבוא מוצרי בנייה מטורקיה, הוא טועה ובענק. ברגע אחד ארדואן יכול להפסיק את היצוא לישראל ולכרות לעצמו אצבע, רק כדי שהוא יוכל לשסף לנו את הגרון. אם אנחנו רוצים שתהיה פה כלכלה אחרי המלחמה- הממשלה חייבת להעניק לנו פתרונות ועכשיו- הממשלה צריכה לתת בהוראת שעה תעדוף מוחלט של תעשיית וקבלני הבנייה הישראלים על פני יבוא מטורקיה, יש להביא לנו עובדים זרים ופלשתינאים וגם להעניק פיצוי כספי על הנזק שכבר נגרם״.

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין יצחק מויאל מסר: " הגיע הזמן לפנות לכל הקבלנים, לא יתכן שרק ההתאחדות תפעל. כל הקבלנים צריכים להצטרף להתאחדות הקבלנים. מטות אלפים ישארו בישראל ללא תעסוקה אם הממשלה לא תתערב. כך ההסתדרות, ויו"ר ההסתדרות עומדת אותכם בתקופה הזו. אנחנו בעד הבאת עובדים בכל צורה. גם במסלול פרטי וגם בממשלתי"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה לבג"ץ יחד עם המדינה את הסכם הפשרה על הצמדת מחיר הדירות בתוכניות הממשלתיות למדד תשומות הבנייה. כדי שהפשרה תאושר, על הקבלנים להסכים שמספר הדירות שמכרו ועליהן חל הפיצוי מהווה 90 אחוז מסך הדירות בהסדר. חלק מזוכי התוכנית צפויים לשלם בעקבות הפשרה תוספת של כמה אלפי שקלים כדי לקבל לידיהם את הדירה שבה זכו.

ההסכם הזה עולה למדינה כ-300 מיליון שקל. הזוכים העיקריים ממנו הם הקבלנים, שיקבלו תמורת הדירות תוספת שעשויה להגיע לכ-15 אלף שקל לדירה, ובסך הכול כ-600 מיליון, שמחציתם יגיעו מכיסי הרוכשים.

בעקבות ההחלטה שההצמדה למדד תהיה חלקית (הרוכשים לא ישלמו הפרשי הצמדה על הסכום הראשוני, שהוא לרוב 20 אחוז ממחיר הדירה, וכן על מחצית מיתרת החוב עד למסירת הדירה, עתרה ההתאחדות לבג"ץ בטענה שהחוק מקפח ובלתי סביר בעליל. במקרה של תוכניות מחיר למשתכן, טוענת ההתאחדות, הוא פוגע שלא בצדק בקבלנים שהתחייבו כלפי המדינה למחיר הדירות, בעוד המדינה שינתה בדיעבד את החוק באופן שמשבש את חישוביהם.

מי שירוויחו בגדול מההסכם הם הקבלנים, שהפשרה מונעת מהם הפסד של מאות מיליוני שקלים. המפסיד הגדול במאבק הפנימי בין משרדי הממשלה הוא משרד השיכון, שלא שיקלל בחישוביו את השפעת החוק על היזמים שזכו במכרזי תוכניות הסבסוד הממשלתי, דחה על הסף את טענות הקבלנים בעניין זה וכשל במאבק הפנים-ממשלתי למנוע פגיעה בזוכי התכניות.

נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר בתגובה: "ההתאחדות מברכת על מתווה הפשרה שהושג בעניין התיקון לחוק המכר. ההתאחדות התנגדה בתוקף לשינוי בחוק המכר המצמצם את שיעור ההצמדה לתשלומי רכישת הדירה וחששותיה התאמתו בכך שהשינוי הוביל לעלייה ניכרת במחירי הדירות, אך ברור היה לכל כי המדינה טעתה בהחלטתה להחיל את התיקון באופן רטרואקטיבי. למרות זאת, סברנו שתפקידנו כמייצגי חברי ההתאחדות לקבל את הפשרה, לאור העובדה שמדובר בפשרה מאוזנת שתחסוך לקבלנים דיונים מיותרים בבתי משפט שיימשכו שנים ארוכות, שעלולים גם לפגוע בזוגות הצעירים רוכשי הדירות. הדבר בולט עוד יותר בהתחשב בעת הייחודית הזו של תקופה קשה שבה לדעתנו יש לשאוף לקדם הסכמות מסוג זה. ההתאחדות קוראת לחברות הקבלניות להצטרף למתווה שנותן פיצוי הוגן מבחינת התשלום הכספי ומועדי התשלום, כמעט ואינו פוגע ברוכשי הדירות ומקטין את הנזק המצטבר למדינה כתוצאה מהשינוי הלא הגיוני של החוק".

כרגע עוד אין במשרד השיכון הנחיות לזכאי המשרד בעקבות הפשרה. מהמשרד נמסר כי "שר הבינוי והשיכון וגורמי המקצוע במשרד התנגדו למתווה שהציעה ועדת הפשרות במשרד האוצר, לפיו החלוקה תיעשה באופן שווה בין המדינה, הרוכשים והקבלנים. עם זאת, הכרעת משרד המשפטים בעניין קיבלה את עמדת משרד האוצר. המשרד יפעל על פי ההחלטה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה