סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, התארח בתוכנית "משחקי הכיס" בכאן 11 כדי לדבר על העלייה באינפלציה ובמחירי הדיור. פייגלין אמר "לא מדובר בסנונית שמבשרת את בוא האביב, לצערי. אני חושב שבסך הכול מתברר שוב שמי שקרא את המפה נכון היינו אנחנו שעוסקים בבנייה בישראל. אנחנו יצרני הדירות בארץ ואנחנו אמרנו שאין שום סיבה שמחירי הדירות לא יעלו. התיקון האחרון לחוק המכר הטיל עלינו סיכונים קשים מאוד, סיכונים עסקיים. ולדעתיכל קבלן וכל יזם שבונה דירות עשה את חישוביו והערכותיו מה הם הסיכונים שהוא לוקח על עצמו".

על השאלה מתי המחירים ירדו ענה פייגלין "המחירים יכולים לרדת רק כאשר יש סביבה עסקית שתומכת בירידת המחירים. כאשר העליות יורדות, כאשר הריבית יורדת, כאשר יש מספיק קרקע בשוק במחירים זולים, כאשר יש מספיק כוח עבודה, כאשר המיסוי יורד. אבל כאשר אנחנו נמצאים בסביבה שהסיכונים שלנו עולים ועלויות ההקמה של פרויקטים עולות זה לא יכול לקרות".

על המפה של הקבלנים והבונים בישראל אמר פייגלין "מדובר באלפי גופים שבונים – ביניהם קטנים, בינוניים, גדולים – ביניהם יש כאלה שכבר מתקשים אל מול ריבית מטורפת שעלתה להם ואל מול עלויות שהתייקרו ואל מול מיסוי.כל הסביבה העסקית הזאת היא מקשה על הקמת פרויקטים".

עם זאת, פייגלין אמר על המספר הרב של התחלות בנייה בשנה החולפת: "תסתכלו על הרווחיות שהציגו החברות הציבוריות בענף הבנייה ותבינו שכשאנחנו מרוויחים אנחנו מיד מתרגמים את זה להתחלות בנייה יותר גבוהות. אז כאשר כל הזמן מנסים ליצור לנו סביבה שהיא פוגעת ברווחיות שלנו ומעלה את הסיכונים שלנו זו לא הדרך להעלות את התחלות הבנייה".

אז מה הפתרון לעליית המחירים? פייגלין הסביר ש"אנחנו הצענו עסקת חבילה לממשלה שבמסגרתה ירדו מחירי הקרקע שעלו בערך פי 11 ממדד תשומות הבנייה. גם ניטרלו את מדד תשומות הבנייה ב-50 אחוז בחקיקה האחרונה, אבל את הקרקע שהיא באחריות הממשלה יקרו בערך פי 11. יש מקומות שבהם הקרקע עלתה ב- 700-800אלף אחוז. קחי את לוד. לוד הייתה הקרקע ליחידת דיור 100 אלף ש"ח. היום זה באזור מיליון שקל. אז לא לפני הרבה זמן, מדובר בפער של שנתיים-שלוש אז אנחנו נמצאים במציאות מטורפת שמובלת על ידי מדינת ישראל. למה מצפים שכאשר הריבית עולה והקרקע עולה מחירי הדירות ירדו? זה לא יכול לקרות".

לצפייה באייטם המלא:

https://www.facebook.com/ACB.Israel/videos/3449924508663926

"כל הטריקים, השטיקים, ההגרלות ואפילו לא העלאת הריבית מביאים לתוצאה של ירידה במחירי הדירות." אמר מרחב בראיון לערוץ 14.

מנכ"ל ההתאחדות אמנון מרחב, התראיין בערוץ 14 ודיבר על העלאת הריבית הצפויה והשפעתה על מחירי הדיור.

בין היתר אמר מרחב: "כל הטריקים, השטיקים, ההגרלות ואפילו לא העלאת הריבית מביאים לתוצאה של ירידה במחירי הדירות. יש רק פתרון אחד וזה הגדלת היצע הדירות. אנחנו קוראים לממשלה החדשה להיכנס מיידית לתוכנית חירום לאומית שתגדיל את היצע הדירות!"

לצפייה באייטם המלא:

https://www.facebook.com/ACB.Israel/videos/853518879418080/

"ישנו מצב בו הביקוש עדיין עולה על ההיצע, כמות הדירות הנמכרת משקפת את היצע הדירות שעל המדף ולכן המחירים ממשיכים לעלות" אמר סרוגו בראיון.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים התראיין לחדשות 12 ודיבר על הירידה בכמות הדירות לעומת מחירי השוק שלא יורדים.

לצפייה באייטם המלא:

https://www.facebook.com/ACB.Israel/videos/650359066758878

נשיא ההתאחדות ראול סרוגו התראיין בתוכנית משחקי הכיס, בכאן 11, ודיבר על הירידה ברכישת הדירות והאם היא מסמלת ירידת מחירים. סרוגו אמר כי  בין היתר כי "הממשלה חייבת לאמץ את תוכנית החבילה שהצענו אשר אומרת שחייבים לתת מענקים לרשויות המקומיות שיוציאו היתרי בנייה מהר, לשווק 300,000 יחידות דיור ולהקפיא את מחירי הדירות – רק כך תוכלו לראות שהמחירים באמת מתחילים לרדת".

לינק לאייטם המלא:

https://www.facebook.com/ACB.Israel/videos/714775796248642/

אחרי ששיווק הקרקעות הגיע בשנה האחרונה לשיאים חסרי תקדים, נשאלת השאלה האם תוצאות הבחירות האחרונות יהיו טובות לענף הבנייה. מקורות בענף הבנייה העריכו באחרונה כי העלייה החדה במכירות המגרשים עשויה להיות זמנית. חלק מהעלייה היה אפקט "השתחררות הפקק": התאוששות פתאומית של ענף הבנייה ממגפת הקורונה והיעדר תקציב מדינה.

במשרדי השיכון והאוצר התחזיות אופטימיות: מכרזים גדולים במתחמי דיור ענקיים צפויים להתפרסם בשנת 2023, כמו על קרקעות הבסיס הצבאי שפונה ליד כפר סירקין, ובאזור קריית גת, יבנה ובאר שבע. שיווק קרקעות והתחלות הבנייה יגדילו את מלאי הדירות הבנויות רק בעוד כשלוש שנים – משך הזמן הנדרש לבניית דירה ישראל.

רוב הדירות שנמכרו השנה נמכרו על הנייר, על חשבון הבנייה בשלוש השנים הקרובות. הגורם העיקרי לשינוי בשוק הוא עליית הריבית ומיצוי האפשרות של רוכשי הדירות להמשיך ולממן את עליות המחירים.  בינתיים, הקבלנים מציעים הנחות בשטח – במחירי תוספות המטבח, בדיווח תשלומים ללא ריבית, ויתור על עליית המדד ועוד. את השינוי אפשר לראות גם במכרזי הקרקעות: לאחר שנה שבה כמעט כל מכרז שפורסם נחטף במחירים גבוהים, חלק מהמכרזים מתחילים להיכשל, בעיקר בדרום, והמחירים שמצליחים זוכים למחירים נמוכים מהערכות השמאי.

שאלת עליית המחירים אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "אני לא יודע אם המחירים ירדו או יעלו. יש בעיקר אי-ודאות". "יש כרגע ירידה בהתחלות הבנייה, וזו ירידה 20 אחוז מהקצב השנתי שהיה בשנה האחרונה".

"אין ספק שעליית הריבית משנה את כללי המשחק", אומר סרוגו. "מצד הביקוש, ההשפעה ניכרת במיוחד בשוק הדירות היקרות, במחירים של 4 מיליון שקל ויותר. אנשים עדיין מתעניינים, אבל למוכרים קשה יותר לסגור עסקאות, ובפועל נחתמות פחות עסקאות מבעבר. לגבי השוק הכללי, צריך לזכור ש-68 אחוז מהדירות שנמכרו הן על הנייר. הדירות נמכרו והקבלנים לא לחוצים להוריד מחירים. אבל גם היצע הדירות יורד בגלל הירידה בפעילות הבנייה. הקרקע התייקרה, עלויות המימון עלו באופן דרמטי – וזה משפיע על הקבלנים ועל היזמים. הם חוששים ממיתון במקרה שעליית הריבית תימשך, ומעדיפים לשים רגל על הבלמים. בכל פעם שיש האטה אנחנו רואים את זה בירידה בהתחלות הבנייה".

מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמנון מרחב, התארח ברדיו גלי ישראל כדי לדבר על תוכנית המאבק בעליות המחירים. "קודם כל, כל המצב של עליות המחירים המטורפות, של אבדן השליטה במחירי הנדל"ן, הוא לא טוב לציבור כמובן וגם לא לקבלנים. המרוויחה היחידה מעליית המחירים זו הקופה של מדינת ישראל, שבשנת 2021 התעשרה ב-80 מיליארד שקל בזכות הטרפת הזאת. לכן, התאחדות הקבלנים, מתוך הניסיון שלנו, אנחנו קראנו למדינת ישראל להציג תוכנית חירום לאומית לפתרון הבעיה. כי זה אירוע שמלווה אותנו כבר מעל 15 שנים והממשלות נכשלות פעם אחר פעם בפתרון הבעיה. עכשיו מה צריך לעשות? מאוד פשוט. צריך עסקת חבילה שבה יהיו שותפים שלושה צדדים. הממשלה מצד אחד, שצריכה לזרוק לשוק קרקע לבניית 300 אלף יחידות דיור. יש לממשלה את הקרקע, היא פשוט צריכה לשווק אותה במלואה, את הכול לשים בהיצע. שתיים, הרשויות המקומיות. היום להוציא היתר בנייה לדירות במדינת ישראל, לוקח במקרה הטוב שלוש שנים, בממוצע חמש שנים ויש גם תוכניות שתקועות עשור ו-12 שנים ו-15 שנים. לכן, הרשויות המקומיות צריכות לקצר את תהליכי היתר הבנייה ולהוציא היתרי בנייה תוך 90 יום גג ולקבל תגמול מהמדינה על כל היתר בשיעור של 50 אלף שקל כדי לעודד את הרשויות המקומיות לבנות למגורים בשטחים שלהן".

"מדינת ישראל מקבלת מכל דירה, 60 אחוז ממחיר הדירה הולך למדינה על מיסים ועל מחיר הקרקע. לכן הגיע הזמן שמדינת ישראל במקום להתעשר על חשבון הציבור תכניס את היד לכיס, תיתן לרשויות המקומיות תמריץ כספי שיעודד אותן להוציא היתרים, והכסף שהיא תעביר לרשויות המקומיות ישמש למה שהן צריכות: לבניית תשתיות, לבניית גני ילדים, בתי ספר ושירותים לאזרחים שייקלטו לדירות החדשות. תראו, במדינת ישראל יש באמת ביקוש גדול מאוד לדירות, כי אנחנו גדלים. המדינה גדלה, האוכלוסייה גדלה ואנשים צריכים דירות לגור בהן. אבל מה? כשהמדינה לא מצליחה לספק את הביקוש, אנחנו רואים את המחירים עולים", הסביר.

"הבעיה היא פשוטה, היא על השולחן, היא ברורה לכולם. יש פה ביקוש גדול, יש פה מחסור של 200 אלף דירות וכל שנה הפער הזה גדל בעוד 15 אלף דירות. הפתרון הוא להגדיל את היצע הדירות. כדי שיגדילו את היצע הדירות צריך קרקע. הקרקע נמצאת בידי המדינה, בידי רשות מקרקעי ישראל".

"הבעיה היום זה עליית הריבית, וזה ההתרעה שאנחנו מתריעים גם בפני משרד השיכון שכל כך שמח שיש עכשיו פחות עסקאות. עליית הריבית שהנגיד ובנק ישראל מעלים גורמת להתייקרות עלויות המימון של הקבלנים", הוסיף מרחב. "אנחנו אומרים לבנק ישראל שאין טעם בהעלאות הריבית הנוספות כיום. גם האינפלציה במדינת ישראל יחסית לעולם היא נמוכה – חמישה אחוזים, שישה אחוזים. אין צורך להעלות את הריבית, להכניס את המשק הזה לצרות, ללחצים".

לסיכום אמר מרחב "בשנת 84' הייתה פה אינפלציה של מאות אחוזים, ועשו אז עסקת חבילה, ובן לילה חתכו את האינפלציה לפרופורציות נורמליות. אותו מודל צריך להיות כאן. עסקת חבילה, כמו שציינתי, שבן לילה תסיים את האירוע הזה, תכניס את כל הענף לשפיות בחזרה. אבל כדי שזה יקרה, מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות, כמו שאמרתי, לוותר על חלק מההכנסות הפנומנליות שהיא מקבלת ולשווק הרבה מאוד קרקעות לבנייה".

לחצו להאזנה לאייטם המלא

על רקע העלאת הריבית על ידי בנק ישראל, התראיין נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו בתוכנית חיסכון בערוץ 12, אצל קרן מרציאנו ודיבר על השפעת הדירות.

ראול אמר בין היתר כי החלטת הנגיד להעלות בחדות את הריבית שוב היא סימן מסוכן שלהערכתנו ישליך על התנהלות ענף הבנייה והתשתיות מייד ויגיע לכיס של כל ישראלי בחודשים הבאים. התפיסה המעוותת, לפיה ריבית גבוהה יותר תטפל במשבר הדיור היא טעות מרה שתמשיך לגרום ל'סגירת הברזים' של מימון הבנייה במערכת הבנקאית מול זינוק במספר הישראלים שלא יכולים למצוא לעצמם פתרון דיור הולם. ראינו באוגוסט שינוי מגמה לטובה בתחום האינפלציה בישראל ולמרות זאת, בנק ישראל מבצע עכשיו הליך שראשיו בעצמם הגדירו כמרסן צמיחה מהותי.

לצפייה באייטם המלא לחצו כאן

מדוע העלאת הריבית לא מורידה את מחירי הדירות?

אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ עם הסבר פשוט: מחסור בהיצע. אז מה הפתרון?

א. הממשלה צריכה להגדיל את הגדלת היצע שיווק הקרקעות.

ב. הרשויות המקומיות צריכות לעודד התחדשות עירונית בתמיכת הממשלה.

"מועצת המאה", המורכבת מראשי הארגונים המובילים במגזרים השונים בישראל, הציגה היום בפני ראשי המערכת הפוליטית את 7 דרישות היסוד אותם הם נדרשים להכניס למצעי המפלגות. במרכז התוכנית: הקמת שני מרכזים חדשים בנגב ובגליל והזרמת מאות מיליוני שקלים לפרויקטים שיבטיחו את שנת המאה למדינה.

"מועצת המאה" השיקה היום את מסמך 7 הדרישות המופנות לראשי המפלגות בישראל ופנו אליהם בפנייה ישירה: אמצו את הדרישות והפכו אותן לחלק בלתי נפרד מהמצע שלכם ומהפעולות הראשונות שלכם בממשלה הבאה.

בין חברי המועצה ניתן למצוא את הארגונים המובילים בישראל בהם נשיאות המגזר העסקי, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, תנועת אור, נשיאות המעסיקים והעסקים, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, התאחדות הקבלנים- בוני הארץ, איגוד ההיי-טק הישראלי והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI.

המגמות והתחזיות הדמוגרפיות לעשורים הבאים מצביעים על כך שבשנת 2048, שנת ה-100 למדינה, יהיו בישראל כ-17 מיליון תושבים. לכאורה מתנה – אך זו עלולה להיות מסוכנת מאוד עבורנו אם סדרי העדיפויות וההחלטות של הממשלות לא ישתנו בהקדם.

אם נמשיך במגמה הנוכחית, כ-13 מיליון תושבים צפויים לחיות במרכז הארץ ו-4 מיליון בלבד צפויים להתגורר בנגב ובגליל כך ש-75% מתושבי המדינה יצטופפו ב-25% משטחה. והמשמעות ברורה: שחיקת אזור המרכז בעקבות מחירי דיור מרקיעי שחקים, צפיפות, פקקים, זיהום אוויר והיעדר עתודות קרקע, לצד דחיקת אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית-חברתית לנגב ולגליל. מצב זה עלול להוביל את ישראל להפוך למדינת עולם שלישי.

מנהיגי הרשויות, איגודי החברה האזרחית והעסקית, ארגוני הגג והעתיד במדינת ישראל, חברו יחד מתוך תחושת אחריות לפעול בשנים הקרובות לקידום מהלך לאומי, צופה פני-עתיד, אל מול אתגרי ההווה, תחזיות גידול האוכלוסייה והפערים ההולכים וגדלים בין האזורים והתושבים בישראל.

רשימת 7 הדרישות עליהם יידרשו ראשי המפלגות לחתום:  

1. העברת החוק לעתיד ישראל והקמת רשות המרכזים החדשים במשרד ראש הממשלה

תכנון, פיתוח וניהול אזורים I תיאום ובקרה בין כלל גורמי הממשל, הרשויות והחברה I סמכויות תכנון וביצוע

2. תקצוב 130 מיליארד ₪ תוספתיים לפיתוח המרכזים החדשים עד שנת 2030

יצירת התקשרויות ומימון בשיטת BOT ו –PPP למימוש התוכנית ולקידום זמינות הביצוע I תמריצים I קרנות ייעודיות I מנגנוני ביצוע

3. הוספת 4 מיליון תושבים למרכזים החדשים

הוספת 800 אלף יח"ד לתכנון הקיים I הקמה מראש של מתחמים להשכרה I התאמת מוצרי הדיור לקהלי היעד ב-2048 I מתן אפשרויות דיור לקבוצות גדולות (צעירים ועולים)

4. חיזוק ערי הנגב והגליל והקמת 2 ערי עתיד

פיתוח מרחבי תפקוד עירוניים – אזוריים I 50% מיח"ד בהתחדשות עירונית I עירוב שימושים I טיפוח קהילות I פיתוח שכונות חדשניות בתכנון עירוני מתקדם (שכונה חכמה, בת קיימא, בנייה רוויה ונגישה)

5. פיתוח תעסוקה וצמיחה כלכלית – הוספת 2.5 מיליון משרות חדשות בנגב ובגליל

תכנון ופיתוח מרחבים כלכליים תחומיים (קלאסטרים) I הקמת מרכזי חדשנות וחללי עבודה בלב ערים I מתן תמריצים למועסקים

6. תכנון וביצוע תשתיות בדגש על מתקני וקווי תחבורה ציבורית, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב

פיתוח קווי תחבורה ציבורית בין כל ערי המרכזים החדשים ובין המרכזים I הקמת שד"ת בינ"ל בנבטים ובצפון I רכבת לקריית שמונה ולאילת I הקמת מט"שים ומט"בים.

7. פיתוח 30 עוגני ומנועי צמיחה ומצוינות בתחומי החינוך, הבריאות והתרבות

הגדלה והקמת אוניברסיטאות ומכללות ל-300,000 סטודנטים I פיתוח פארקי שעשועים וספורט I שימור הסביבה I פיתוח תיירות ופנאי I התאמה ושדרוג התשתיות ומערכות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי I הרחבה והקמת בתי חולים, תוספת תקנים, מיטות וציוד I הנגשת הבריאות לקהילה

כעת תצא "מועצת המאה" לסדרת מפגשים עם ראשי המפלגות במטרה להחתים אותם על ההתחייבות להכניס את הסעיפים האלה למצעים ולאחר מכן לפעולה מיידית עם כינון הממשלה הבאה. במקביל תפעל המועצה ליצירת קבוצת לחץ למתן ביטוי בחוק התקציב, בהסכמים הקואליציוניים ואל מול ראש הממשלה שייבחר.

רוני פלמר, מזכ"ל מועצת המאה ומייסד-שותף ומנכ"ל תנועת אור: "מדינה ללא חזון ותוכנית זהה לחברה ללא מו"פ, יעדים ועתיד. בהיעדרם של אלה עשויה היא להיכשל וליפול. בכל התחומים אנו נדרשים לחשיבה עתידית ופעולה מיידית, אנו מחויבים לבניית הפרק הבא של מדינת ישראל בהקדם, אנו באיחור של 50 שנה. את הפעולה הזו, אפשר לעשות רק בחיבור כוחות".

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "השבוע נפתחה שנת הלימודים. ל-2.5 מיליון הילדים שפתחו את שנת הלימודים, בתוספת עוד 9 מיליון נוספים המצטרפים בדור הקרוב – אין עתיד במרכז הארץ.

על כן יש לגשת מיידית להקמת 2 ערי ביקוש בנגב ובגליל  שיציעו איכות חיים ברמה גבוהה בהרבה מהמקובל בגוש דן ויהוו אלטרנטיבה עירונית אטרקטיבית למגורים, תעסוקה, חינוך, השכלה, תרבות, נופש ופנאי תוך בניית תשתיות מודרניות , מבני ציבור , בניה ירוקה, אנרגיות מתחדשות, תחבורה חכמה ועוד – במחירים ברי השגה.

כל זאת יש לבצע בעיקר ע״י השקעות המגזר העסקי המחפש אפיקי השקעה בסדרי גודל משמעותיים בישראל.

הקמת 2 ערי העתיד לאוכלוסיה של 4.5 מיליון תושבים תביא לתנופת פיתוח בכל ערי הנגב והגליל ותחולל צמיחה ברת קיימא בישראל ל-30 השנה הקרובות.

2 ערי הביקוש בנגב ובגליל יכולות להוות מופת עולמי ליצירת עירוניות מודרנית , תוססת ואיכותית המבוססת על שמירת הסביבה והתחשבות במשבר האקלים העולמי".