לאחרונה ספגה הכלכלה הישראלית מהלומה, בדמות הורדת דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות. זה קורה חמישה חודשים בלבד לאחר ההורדה הראשונה שביצעה מודיס מ A1 ל A2 באפריל השנה. מדובר ברמת דירוג האשראי הנמוכה ביותר של ישראל מאז 1995.
נכון לעכשיו ישראל נמצאת בקבוצת דירוג האשראי של בולגריה, פרו ותאילנד. לשינוי צפויות להיות השלכות נרחבות על כלל המשק, כולל ענף הנדל"ן. הסיכון המרכזי בא לידי ביטוי בסיכויים גדלים להעלאת ריבית מצד בנק ישראל בשל הורדת הדירוג.

זוהי הפעם הראשונה שבה העלה בנק ישראל את הריבית מאז מאי 2023, אז העלתה הוועדה המוניטרית את הריבית מ-4.5 אחוזים ל-4.75 אחוזים. העלאה זו הייתה האחרונה בשורת העלאות ריבית חדות, אך אז, למעט הפחתה בודדת ב-0.25 נקודות האחוז בינואר 24 בחזרה ל- 4.5 אחוזים, לא חלו בה שינויים נוספים. אחת ההשלכות החיוביות היציבות בשנה וחצי האחרונות, היא חזרתו של שוק הדירות לתפקוד, לאחר שבשנת 2023 חלה ירידה של עשרות אחוזים בכמות העסקאות. אלא שהעלאת ריבית נוספת צפויה לטלטל כעת את הספינה.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר כי ״הורדת דירוג האשראי תביא להעלאת הוצאות המימון לחוב הלאומי מה שיעמיק את הגרעון ויקשה על הממשלה לקצץ בתקציבה ולנקוט במדיניות אגרסיבית למיגור האינפלציה. בתנאים אלה עלול בנק ישראל אף להעלות את הריבית במשק מה שיכביד מאוד על נוטלי המשכנתאות, ויקטין את הביקושים לדירות ולירידה נוספת בהתחלות הבניה".

עוד אמר סרוגו כי "אחת מארבע הסיבות שמודיס מציינת כגורמים מרכזים להחלטה היא כשלון הממשלה בטיפול במחסור בעובדים בענף הבניה והתשתיות. חובת הממשלה להחליט עכשיו על הליך מהיר לטיפול במחסור הזה. יתכן שהחלטה כזו הקצובה בזמן לביצוע תאפשר תיקון הדירוג ותמנע לפחות חלקית את המכה הכלכלית למשק".

בנק הפועלים מזכיר כי דירוג האשראי הנוכחי שמור בדרך כלל למדינות הרבה פחות עשירות ומפותחות מישראל, בהן רמת התוצר לנפש נמוכה בהרבה. ספרד היא הקרובה ביותר לישראל, אך לספרד חוב ציבורי גבוה של 106 אחוז מהתוצר. קשה להתווכח עם דירוג חוב של מדינה במלחמה, בגלל התרחישים האפשריים הרבים. עם זאת, אנו נוטים להעריך שהנתונים הכלכליים של ישראל, יצדיקו דירוג חוב גבוה יותר עם סיום המלחמה, גם אם החוב ימשיך לטפס.

לפי אותה תחזית, הריבית לא תפחת בקרוב. סיכון המדינה עלה ועמו גם סיכוני האינפלציה. שוק הנגזרים מגלם עתה יציבות בריבית עד לרבעון השלישי של 2025. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על שלושה אחוזים, והסיכונים מוטים ככל הנראה כלפי מעלה, זאת לאור הגירעון הממשלתי הגבוה, המחסור בידיים עובדות, ועליית מחירי שכר הדירה.

לחצו לכתבה באתר "מרכז הנדל"ן" ולראיון של ראול סרוגו ברשת ב' 

"ענף הנדל"ן בישראל מצוי במשבר – זאת לאחר פריחה של שנים. זה התחיל בקורונה, שמנעה בנייה ברחבי הארץ במשך חודשים, ולאחר התאוששות קצרה – מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והאירועים שבעקבותיה החזירו אותנו לימי המשבר. הסיבות למשבר הן, בין היתר, היעדרם של כ-100 אלף עובדי בניין מנוסים מיהודה ושומרון, החרם הטורקי על ייצוא חומרי גלם ומוצרים לדירות לישראל, הקושי לייבא עובדים מנוסים חדשים לענף במדינה הנתונה במלחמה, משבר קשה בתקציב המדינה עם גירעונות הולכים וגדלים והורדת דירוש משמעותית, לצד גיוס של מאות אלפי חיילי מילואים שחלקם קשורים לענף הבנייה, כמו מהנדסים, אדריכלים, בנאים ועוד.

"ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב. אין מספיק כוח אדם ואין התחלות פרויקטים חדשים", כך אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "במקום כ־100 אלף פלסטינים, שלא נכנסים יותר לישראל, הגיעו עד כה רק כ־15 אלף עובדים זרים מתוך כ־50 אלף שהממשלה אישרה, וההשפעה המיידית לכך היא בהתמשכות הפרויקטים. לבנות היום לוקח הרבה יותר זמן, והמשמעות היא איחורים במסירה. זה כבר קורה. כנראה גם נראה בקרוב עתירות לבית המשפט. אנחנו נדרוש פסק דין הצהרתי של בית המשפט, שיתייחס לסוגיה, כי המדינה נכון לעכשיו לא מתייחסת".

כאמור, סרוגו מודאג מהיעדר התחלות של פרויקטים חדשים: "יש מעט התחלות בנייה ואין התחלות של מבני ציבור, דוגמת בתי ספר וגנים, וזה משהו שכבר עכשיו מתחיל להדאיג את מרכז השלטון המקומי, שם מבינים ומדברים איתנו כל הזמן. זה לא רק מה שהיה אמור להיפתח ב־1 בספטמבר 2024; כבר היום מבינים שתהיה בעיה גם ב־2025 וזה מאוד מדאיג אותם ואותנו. פועל יוצא של המצב הזה הוא שמתחילים לדבר על חזרה של הפועלים הפלסטינים, ולייצר מסגרת שתאפשר זאת. גם בתחום התשתיות חסרים המון דברים. נושאי התחבורה והפקקים, בריאות, ביוב ועוד – לא מגיעים לטיפול, ובלי פועלים לא נצליח להתקדם וגם לא נגיע לשיקום הצפון והדרום. לכן הבאת עובדים היא עניין אסטרטגי. משרד הבינוי והשיכון אולי מנסה, אך האוצר מנותק מהאירוע, שר האוצר לא מתערב וגם לא שר הפנים".

"נדרש תקציב שמיישם מדיניות מרחיבה. שיהיו הוצאות ממשלה שיגרמו לגידול בצמיחה ובתוצר; למשל השקעה בכוח אדם ובטכנולוגיה. התחלנו בהכשרות ישראלים ויש להמשיך בכך ולתקצב. במקביל יש להסיר בירוקרטיה שמעכבת פתרונות טכנולוגיים לענף. המדיניות הממשלתית צריכה לעודד קבלנים לבנות יותר, ובמקביל להפחית את מס הרכישה למשקיעים. צעד נוסף שאנו מציעים, קשור בהתחדשות עירונית; יש לקבוע זיכוי במס לחברות שיעשו פרויקטים בפריפריה, זה ייצור תמריץ כלכלי אמיתי. ועוד תוכנית שיכולה להוריד את הגירעון מהר מאוד ולחולל שינוי גדול, קשורה לרשות מקרקעי ישראל – יש להפריט את רמ"י לשש חברות, שיפעלו באזורים שונים. כל חברה תתנהל כחברה עסקית פרטית, עם שליטה של המדינה. זה יזרים כספים אדירים, ותב"עות יקודמו מהר יותר, בכפוף לבקרה ממשלתית. גם המוסדיים צריכים להיות חלק מהפתרון זה".

על התקצב אומר סרוגו: "בראש ובראשונה תקציב 2025 חייב לכלול קיצוץ של לפחות 30 מיליארד שקל, בעיקר בהוצאות שאינן מייצרות צמיחה ואינן תורמות לתוצר הלאומי. התקציב חייב לכלול שינויים שמעודדים את התחלות הבנייה, כמו הפחתת מס רכישה למשקיעים, עידוד השקעות בדיור להשכרה ארוכת טווח, וכמובן עידוד הבנייה וההתחדשות העירונית בפריפריה. זאת על ידי תמריצים כספיים ליזמים, לצד קביעת מנגנון של Tax Credit, שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון".

לדבריו, בחוק ההסדרים שטיוטתו פורסמה לצד תקציב 2025, חייבת הכנסת לאשר שינויים מבניים, שעיקרם קיצור הליכי בירוקרטיה וביטול הליכי רגולציה מיותרים, כמו העצמת הרישוי העצמי בכל סוגי הפרויקטים (שמוגבל כיום ל-9 קומות); וקביעת תקנות תומכות ומזרזות הליכי רישוי בנייה, ביטול צו התחלת עבודה כהליך נפרד והכללתו במסגרת היתר הבנייה, ביטול הצורך בתוכנית לעיצוב אדריכלי והכללתה במסגרת התוכנית המפורטת או ההיתר ועוד.

"דווקא בשל המצוקה התקציבית, תוכנית העבודה של הממשלה ל-2025 ולשנים הקרובות חייבת לכלול ריבוי פרויקטי תשתית בשיטת PPP להקמת תשתיות תחבורה (כמו המטרו), בתי חולים, מכוני ביוב, בתי ספר ועוד", הוא אומר. "המדינה חייב להקל על קבלני הביצוע והתשתית בשיפור הוודאות העסקית על ידי חלוקת סיכונים נכונה וחתימה על חוזה אחיד והוגן". נזכיר כי שיטת PPP כוללת הסכמים ארוכי טווח, שבמסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השירות, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש".

לכתבות המלאות:

https://www.ynet.co.il/economy/article/hyrmxqbaa?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=general_share&utm_term=hyrmxqbaa&utm_content=Header

https://www.ynet.co.il/economy/article/b1mzfg0060?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=general_share&utm_term=b1mzfg0060&utm_content=Header

השנה החליטה הנהלת ההתאחדות לציין את פיתחת השנה העברית החדשה – שנת תשפ"ה בסימן הפריפריה. הכנס בהנחיית כתב ומגיש חדשות ערוץ 13, אריק וייס כלל שורת דיונים בתפקידו של המגזר העסקי בקידום העוטף

בכנס התארחו נציגי הישובים בעוטף והממשלה, והוא החל בדקה דומיה לזכרו של חבר התאחדות הקבלנים בוני הארץ וחבר ארגון הקבלנים באשקלון בני גניש ז"ל שנרצח בידי מחבלי החמאס הארורים, בבוקר השביעי באוקטובר בחוף זיקים כשהלך לדוג עם חבר. בני היה מהאנשים האהובים באשקלון, נטוע היה בשורשיה. יחד עם אהבת אדם, בלטו בין אהבותיו גם כדורגל, דיג והים שלחופו נגדעו חייו. בני היה בן 70 בהירצחו, והותיר אחריו בן וארבעה נכדים. בכנס השתתפו בני משפחתו יהי זכרו של חברינו בני גניש, השם יקום דמו, עימנו לעד.

בהצגת תמונת מצב הענף, תוכניות ותחזיות שהציג מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תא"ל מיל. יגאל סלוביק. לחצו לצפייה במצגת 

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף ברך את חברי וחברות ההתאחדות, נציגי הענף והמגזר העסקי, והבטיח להמשיך לפעול להחזיר את הענף לפעילות מלאה במהרה.

בכנס התקיים מפגש ראשי המשק, בו השתתפו הגר יהב – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים, ראול סרוגו – נשיא התאחדות, הקבלנים בוני הארץ ומיכל פרנק – יועצת בכירה במנהלת תקומה, הציגו הנוכחים כלים שהמגזר הכלכלי צריך ונחוש להעמיד לטובת שיקום ובניית הפריפריה ביום שאחרי המלחמה. בכנס התקיים דיון בנוגע לצרכים של הפריפריה למול עבודת הממשלה ומנהלת שיקום בו השתתפו:  אלון דוידי – ראש עיריית שדרות, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, לצד יוסי שלי – מנכ"ל משרד רה"מ. הקבוצה החשובה הזו הציגה צרכים ותוכניות לפריפרייה בדגש על הצורך בתמיכת הממשלה בשיקום והמשך פיתוח הישובים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הציג תפיסתו לגבי חזרת הענף לפעילות מלאה והבטיח להמשיך לתמוך בו כפי שעשה עד כה.

משתתפת נוספת מהאזור היתה הזמרת איילה מינקר מקיבוץ ניר יצחק שהינה גם יזמת המובילה את מיזם "בין הקולות" שסיפרה על חוויתיה מה-7 באוקטובר, על השנה הזאת עבורה ועבור בני ובנות הקיבוץ שלה שלא חזרו הביתה.

גם דויד יהלומי – מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל שנרתמה עם פרוץ המלחמה לתרום את כל יכולותיה לסייע לקהילת הקבלנים הלאומית ובדגש בהכשרת עובדים ישראלים במקצועות הבניה השונים.

גם השנה העניקה קרן המלגות של ההתאחדות תרומה לציבור. הפעם הושם דגש על בחירת מקבלי מלגות ותרומות מהפריפריה. קרן המלגות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ תומכת כלכלית בכל שנה בעשרות סטודנטים בענף הבנייה והתשתיות ובעמותות העושות למען הציבור בישראל.

גם על תקומה דובר לא מעט בכנס ובאחד משיאיו הציג מר חיים פייגלין, בעלים ושותף בחברות צמח המרמן וסיון ביצוע וסגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, את חזונו למטרופולין חדש בנגב.

הכנס אירח גם את ניר קידר, נשיא מכללת ספיר, בהרצאת השראה על תפקידה של האקדמיה בקידום ופיתוח הפריפריה.

את הכנס סיכם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו שהציג את הכלים והתמיכה של ההתאחדות הקבלנים בתקופה קשה זו ושרטט את מפת הדרכים להשבת הענף לפעילות מלאה יחד עם הבטחה להמשיך לפעול למען קידום חיזוק הפריפרייה על ידי יצירת כלים לבנייה גם במקומות שבהם הדבר לא מסתייע כיום, לקידום התחדשות עירונית בפריפרייה הטומנת בחובה אתגר והזדמנות ואת המשך המאבק של ההתאחדות למען הקבלנים והיזמים הנפגעים מהמלחמה.

בימים אלה, מועקתן העיקרית של חברות הנדל"ן הגדולות הוא הזינוק בעלויות העובדים. אולם רוב השוק הישראלי (כ-80 אחוז) מורכב מחברות קטנות פרטיות שקורסות תחת השפעות המלחמה. בניגוד לחברות הקטנות, שעד לפני המלחמה נשענו בעיקר על עובדים פלסטינים, החברות הגדולות נשענות על סינים ועובדים זרים אחרים. לצד הזינוק בעלויות העובדים ישנה גם עלייה בעלויות חומרי הגלם עקב הסכסוך עם טורקיה. את השפעות המלחמה אפשר לראות בחברות הבנייה ובדו"חות חברות הבנייה וחברות שתומכות בשוק הבנייה.

חברת שפיר הנדסה, המייצרת ומספקת חומרי גלם לבנייה, כותבת בדו"חותיה כי "כפועל יוצא מההאטה הכללית של ענף הבנייה והתשתיות, מורגשת ירידה בביקוש לחומרי תעשייה, ובנוסף חלק מלקוחות החברה מתקשים לעמוד בתנאי התשלום המוסכמים – ופונים לחברה בבקשה לביצוע פריסת חוב בהיפים לא מהותיים". קליל – יצרנית החלונות, דלתות ותריסים מאלומיניום, וחמת, העוסקת בתחום הכלים הסניטריים, מעידות בדו"חותיהן על בעיות דומות עקב המלחמה והפסקת הסחר עם טורקיה.

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "הנתונים הללו (דו"חות הרבעון השני של החברות הגדולות בתחום הנדל"ן למגורים; מ"ר, י"ח) אינם מצביעים על מצבו האמיתי של שוק הבנייה והתשתיות בישראל. התהליכים שהביאו למשבר החמור בענף הבנייה והתשתיות, עדיין כאן איתנו. המחסור בעובדים פלסטינים, סגירת השוק הטורקי לייבוא והמשך עלויות המימון הגבוהות גרמו לזינוק בעלויות הבנייה וממשיכים להשפיע על כל תהליכי הבנייה והתכנון בישראל.

"קבוצת החברות בתחום הבנייה והתשתיות הנסחרות בבורסה של תל אביב מהווה פחות מעשרה אחוזים מהענף. אלה חברות שעד לפני 7 באוקטובר העסיקו ברוב הפרויקטים שלהן עובדי עבודות רטובות זרים – בניגוד לחברות קטנות ובינוניות, שמהוות את רוב הענף ושרוב העבודה שלהם בתחום עבודות הליבה הרטובות התבססו על עובדים פלסטינים.

"בעוד המדינה ממשיכה לדבוק בהחלטה שלא להחזיר את העובדים מהרשות הפלסטינית לישראל, ולאור אי-הצלחתה של הממשלה להביא את רוב מכסת העובדים הזרים שאמורים להחליף אותם – הקבלנים הבינוניים והקטנים מתקשים להתחיל או להשלים בזמן פרויקטים שלהם התחייבו, ומצבם הפיננסי מידרדר והולך. מכאן מגיע עיוות התמונה שיוצרת בחינה של החברות הציבוריות בלבד בענף הבנייה והתשתיות כיום".

הכתבה המלאה – עיתון דה מרקר

משרד הבינוי והשיכון פרסם קול קורא חדש לחברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ זועמים על ההחלטה ומכנים אותה לא פחות מאומללה. "אני חושב שלפני ההצעה של משרד הבינוי והשיכון צריך להבין למה הוא נותן אותה. לתפיסתי לפחות, משרד הבינוי והשיכון מבין שקצב הבאת העובדים הזרים לישראל לא הולך לעמוד בתוכנית של מה שקרה", אמר מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, כשהתארח בתוכנית "סודות הנדל"ן". "מתוך 45 אלף עובדים בהחלטה שהתקבלה בנובמבר הגיעו לכאן כמעט עשרת אלפים בלבד. ואם הקצב מדבר על ממוצע של כמעט אלפיים עובדים בחודש, זה אומר שייקח לנו להביא את היתרה רק בעוד שנתיים. כשמשרד הבינוי מסתכל על התמונה הזאת הוא אומר 'רגע, אני צריך עדיין לייצר פה כמות מספקת של דירות, אז בואו נביא כוח אדם בצורה עקיפה'. זאת אומרת, בואו נעקוף את החלטת הממשלה ונביא עובדים".

לדברי סלוביק, "אני חושב שהתזמון של משרד הבינוי מצהיר על ההחלטה הזאת, למרות שהחלטת הממשלה בעניין הזה התקבלה כבר בנובמבר. הטיימינג שבו הוא מוציא אותה הוא הטיימינג הכי גרוע שיכול להיות, בגלל שתי סיבות מרכזיות: האחת זה הקבלנים – אין להם עובדים. עכשיו הם באים ואומרים 'לנו לא נותנים את העובדים על מנת שאנחנו נוכל לבנות את מה שאנחנו יכולים, ואז מביאים חברות ביצוע זרות'

"הצד השני זה התאגידים. הקמנו פה למעלה מ-100 תאגידי כוח אדם חדשים. הם בנו חיים שלמים קדימה, השקיעו מיליונים כל אחת מהן ביכולת שלהן להביא עובדים זרים ועכשיו אומרים 'רגע, אנחנו מביאים עובדים זרים'".

באיזו כמות חברות מדובר? "16 אלף", אומר סלוביק. "החלטת הממשלה או הקול קורא של משרד השיכון מדבר על עד 10 חברות, זה אומר שבסך הכול מדובר על משהו כמו 16 אלף עובדים". עוד הוסיף, "מה זה אומר לקבלנים שיש להם עכשיו רק עשרת אלפים עובדים ביד, הם מה-7 באוקטובר עד עכשיו לא עובדים, ואומרים להם 'תראו, מחר ואני לא מצליח לתת לכם, הקבלנים, עובדים, אז אני אביא לפה חברות ביצוע זרות בעצם שיחליפו אתכם. אם משרד הבינוי והשיכון היה אומר את זה כאשר יש פה מכסה של 40-45 אלף עובדים, השוק עובד, השוק מתנהל, יש אמון גם של הקבלנים ביכולת שלהם להסתכל קדימה ולראות עתיד בהיר יותר, הייתי אומר ניחא".

ומתי החברות האלה אמורות להיכנס? "ראיתי שהקול הקורא התפרסם. החברות אמורות להגיש מועמדויות. יש שם כל מיני מגבלות מאילו מדינות אפשר לייבא", מסביר סלוביק ומוסיף לגבי העובדים שאמורים להגיע דרך הקבלנים המקומיים: "זה היה אמור להיות און טופ, התפיסה של משרד השיכון והבינוי. אבל אני אומר שהעיתוי והמועד שבו זה קורה יכול בהחלט לעצור תאגידי כוח אדם מלהגדיל את קצב הבאת העובדים שלהם, ואז בהכרח מה שיקרה זה שחברות הביצוע האלה יפעלו במקום חברות ישראליות".

על השאלה כיצד קבלנים מסוימים מביאים עובדים בעצמם השיב סלוביק "קבלנים לא מביאים עובדים בעצמם. במדינת ישראל עובדי בניין מביאים רק דרך תאגידי כוח אדם לענף הבנייה".

על החלטת הממשלה אומר סלוביק "אני יכול להבין את האינטרס של יהודה מורגנשטרן או של השר גולדקנופף בראייה הנוכחית שלהם של 'בוא נאיץ את קצב בניית הדירות בישראל'. אבל זה עושה ברקס. צריך להבין שזה עושה ברקס על קצב הבאת העובדים על-ידי התאגידים במידה מסוימת, ומצד שני, זה מקרין לקבלנים הישראלים, לתוצרת כחול לבן שלנו, אתם לא יכולים להביא עובדים אז נביא לכם מחליף".

אז מה הפתרון? לדברי סלוביק "הפתרונות הם כדלקמן: אחד, בוא נייצב קודם את היכולת לבנות כחול לבן, על-ידי קבלנים ישראלים, חברות ישראליות, תאגידי כוח אדם ישראליים – עובדים ישראלים ועובדים זרים. שימו את הפלסטינים כרגע בצד, זה דיון בפני עצמו בקבינט הביטחוני. בואו נראה איך זה יתקדם או לא יתקדם. אחרי שבנית לעצמך יכולת מסוימת שאתה אומר 'זה ההיקף שאני רוצה לעבוד בו בכחול לבן', רק אחר כך תחשוב כמה אתה רוצה להביא און טופ על זה מחוץ לישראל. המצב כרגע הוא הפוך. היכולת הישראלית כמעט ולא קיימת כי יש פה רק 10,000 עובדים, ואז אומרים 'בואו נבנה את עצמנו על יכולת זרה'. זאת טעות שלא מבינה את החובה הישראלית ברציפות תפקודית של ענף הבנייה שלה".

"התנהלות הממשלה בתחום הכלכלי עומדת לחצות את הקו האדום. ללא אישור תקציב מיידי שיכלול קיצוץ רוחב בהוצאות הממשלה, יחד עם הסטת תקציב לפיתוח ותמיכה במה שיגדיל הכנסות, לא תוכל הממשלה הזו להמשיך ולתפקד." כך אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, לאור נתונים מדאיגים שפורסמו לאחרונה. "הממשלה חייבת להפנות תקציבים לפעולות מעודדות בנייה אשר יגדילו את התחלות הבניה. אנחנו עדים בשנה האחרונה לירידה בהיקפי הבנייה בשל הריבית הגבוהה, המלחמה ובעיקר בשל המחסור החמור בעובדי בניין. זאת לצד עליה הולכת וגדלה בביקושים לדירות בחודשים האחרונים, תהליך שגורם לעליות מחירים בקצב שנתי דו ספרתי לצד ירידה בהכנסות המדינה מהנדל״ן. השוק הזה, שטרם המלחמה סיפק לממשלה הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה, יכול להיות מפתח להחזרת המשק לפסי צמיחה ולהקטנת הגרעון לו רק תתעורר המדינה ותעודד אותו".

בהתאם לתחזיות האנליסטים, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2024 על ב-0.6 אחוז. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-3.2 אחוזים, מעט מעבר ליעד בנק ישראל של אחוז אחד עד שלושה.

בשוק הדיור נמשכת מגמת העלייה. שכר הדירה עלה ב-2.6 אחוזים עבור שוכרים שחידשו חוזה, ובכ-3.4 אחוזים עבור שוכרים חדשים. מחירי הדירות עלו ב-0.7 אחוז בחודשים מאי-יוני 2024 לעומת אפריל-מאי 2024, כאשר העלייה השנתית עומדת על 4.7 אחוזים. המחיר הממוצע של דירה ברבעון השני של 2024 עמד על 2,299,600 שקלים, עלייה של 2.1 אחוזים לעומת הרבעון הקודם.

בעוד ישנה עלייה במחירי הדירות יד שנייה, מחירי הדירות החדשות דווקא בירידה. השוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024, לעומת אפריל – מאי 2024, מעלה כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.9 אחוז מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מאי – יוני 2024, לעומת מאי – יוני 2023, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6 אחוז.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תא"ל מיל. יגאל סלוביק וצוותו ממשיכים לקיים גם בימים הלא פשוטים הללו סיורי לימוד של השטח, כדי לטפל בכשלים שעימם הענף מתמודד. השבוע הגיע צוות ההתאחדות הבכיר לאתרי בנייה במושבה בנימינה ובחדרה, כדי ללמוד על הליכי קליטת עובדים הודים וסרי לנקים. את הסיור ליווה מנהל תאגיד כוח האדם הזר, אור קרניאל מחברת גלובל הייר המדווח על שיפור ניכר בהליכי גיוס וקליטת העובדים בארץ.

בתחילת היום פגשנו את הקבלן מוחמד חמודי, בעלי חברת אלום המישור שהחל לקלוט עובדים מהודו לפני כחודשיים. חמודי מדווח על הליך קליטה שכלל ליווי ואוריינטציה בת כשלושה שבועות לקבוצה ההודית הראשונה אשר הגיעה למצב עבודה שוטף.

ביקרנו גם באתר של הקבלן ערן גראו מחברת דב גראו הפועלת בעיקר במישור החוף הצפוני וממנו למדנו על הליך קליטה מוצלח מאוד של ההודים ולדבריו, תוך שבועות ספורים הגיע למסקנה כי ההשקעה בביצוע התאמות מולם היא השקעה מצויינת.

בחדרה בקרנו אצל הקבלן והיזם יניב בל, בעלי חברת טאוורס גרופ שקלט לפני שלושה שבועות קבוצה הודית ראשונה. מתוך ניסיון של שנים ארוכות בעבודה עם עובדים זרים, לדבריו, חשוב לייצר מצב בו לכל קבוצה זרה יהיה ראש קבוצה שיקשר בין העובדים להזרים למנהל העבודה בשטח. בצורה זו, לדבריו, העבודה הופכת לשוטפת במהירות גדולה מאוד והאפקט של החזר ההשקעה בקליטתם מורגש מיד.

אנו ממשיכים להגיע לשטח כדי שנוכל להמשיך לפעול לקידום תהליכים מקלים ומאיצי בנייה בכל הארץ ובכל תחומי הבנייה והתשתיות.

האיום הביטחוני ההולך וגובר גורם לעלייה ברף החרדה, כשלשליש מאזרחי ישראל אין מרחב מוגן. מנתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשנת 2021 עולה כי ל-60 אחוז מהדירות בארץ אין ממ"ד ולכ-27 אחוז מהתושבים אין כל גישה למרחב מוגן.

בעיית המיגון בולטת בעיקר בירושלים, בה 180 אלף דירות ללא ממ"ד. אחריה נמצאות תל אביב (160 אלף דירות), חיפה (98.3 אלף דירות), חולון (49.9 אלף דירות) ופתח תקווה (49.2 אלף דירות).

את הבעיה הזאת הייתה אמורה לפתור ההתחדשות העירונית, שם נרשמה בשנים האחרונות בהיקפי הבנייה, אך עדיין קיים פער גדול בין הצרכים למענה.

"הבעיה כאן היא לא הקבלנים והיזמים שהם בעצם צריכים להרוויח אלא המדינה, שהפקירה את תחום המיגון לעסק כלכלי", אומר ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה.

בניסיון לפתור את בעיית המיגון, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בתחילת המלחמה מסלול מהיר להוספת ממ"דים בפטור מהיתר לבתים פרטיים, ומסלול מהיר לבניינים של עד 80 מטר, מאז נרשמה עלייה דרמטית בביקוש למיגון עצמאי.

"יש עלייה בביקוש לממ"דים, יש עלייה באנשים שפונים ומבקשים לחפש פתרונות מיגון, אם זה ברמה התכנונית, אם זה ברמה המעשית של איך עושים את זה בפועל ומול מי בעצם עושים את תהליך הרישוי", אומר רונן הילל, שותף בקותי רונן הילל אדריכלים.

אך לא הבירוקרטיה היא הבעיה העיקרית, אלא העלות. "אפשר להגיד שזה סדר גודל של בין 80 ל-100 אלף, לבנייה של ממ"ד בתוך הבית. אם אנחנו מדברים על ממ"ד יביל או על יציקת בטון לממ"ד חדש, אז אני יכול לשערך את הטווחים בין 150 ל-160 אלף שקלים פלוס מע"מ", מוסיף הילל.

למרבה הצער, הבעיה לא צפויה להיפתר גם עד המלחמה הבאה, כל עוד המדינה לא תשקיע סכומים גדולים במיוחד בפתרון הבעיה.

לחצו לכתבה המלאה

ביום חמישי האחרון פנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הפנים משה ארבל בבקשה לעדכן את התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף הבניין, במטרה לאפשר דחייה של 75 אחוז מהתשלום עד למועד הגעת העובד הזר לישראל ובכך להקל כלכלית על תאגידי כוח האדם.

הבקשה באה על רקע מלחמת חרבות ברזל. על אף איסור הכניסה לעובדים פלסטינים, רבים מהם מועסקים באופן לא חוקי. למרות אישור הממשלה להביא לישראל 20 אלף עובדים זרים, הגעתם מתעכבת. אף שהוצע להגדיל ל-60,000 עובדים, בפועל הגיעו רק אלפים בודדים. לאחרונה אף אושר תמריץ של 21,000 שקל לעובד במטרה לעודד עובדים ישראלים.

"התאגידים מחויבים בתשלום דמי ההיתר והאגרה השנתית לרשות האוכלוסין וההגירה מרגע שזו הקצתה עובד לשורות התאגיד", כתב סמוטריץ' במכתב לארבל. "הקצאת העובד בידי הרשות מתקיימת… כאשר העובד עוד נמצא בארץ מוצאו ולא במועד תחילת עבודתו אצל המעסיק (התאגיד). כך נוצר מצב בו תאגידי כוח אדם נאלצים לשלם בעבור עובד עתידי, לעתים חודשים לפני שזה מתחיל לעבוד… אבקשך לשקול  לאפשר דחייה של חלק מהתשלום, בעלות 75 אחוז מעלות דמי ההיתר והאגרה השנתית…למועד הגעתו של העובד לידי המעסיק בישראל בפועל ועד סיום השנה הקלנדרית".

לפי סמוטריץ', "מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיימתי לא מעט דיונים במשרד האוצר ובפורומים נוספים בנוגע למצוקת עובדים בענף הבניה. עד כה הפחתנו רגולציה והבאנו לכניסתם של למעלה מ-20,000 עובדים זרים לענף. בנוסף, כבר בחודשים הראשונים למלחמה הודעתי על תכנית תמריצים אדירה למי שייכנס לעבוד בענף.

"המהלך לעדכון התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות למי שמעסיק עובדים זרים בענף הבניין, יהווה הקלה חשובה על הקבלנים ובעלי המקצוע בענף הבנייה, כך שהנטל הכלכלי הרובץ לפתחם עם העסקת עובדים זרים, יופחת ויוסדר מחדש במועדי תשלום המתאימים יותר לרוח התקופה ולמצוקת העובדים בענף. פעילות שוטפת של ענף הבניה היא אינטרס לאומי ואנו נמשיך לסייע לענף תוך שמירה על כלכלתה וביטחונה של המדינה".

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו על הצעד של סמוטריץ'. "עמדנו לצד התאגידים וסייענו בקידום הליך זה ולהערכתנו, השפעת ההחלטה של שר האוצר תבוא לידי ביטוי מיידית כאשר תאגידים יצאו מכלל סכנה לפגיעה אנושה, בעת שהם מחכים לעובדים ונאלצים להגדיל דרמטית את היקפי המימון שלהם ללא יכולת להתפרנס, ויוכלו להגדיל את מספר הבקשות לעובדים זרים כך שיתמכו בהאצת הבאת העובדים לישראל".

לחצו לכתבה המלאה