לאיש לא ברור עדיין מה יתרחש בדרומה ובצפונה של ישראל "ביום שאחרי" המלחמה. לצד מי שמכיר את המספרים, שמדברים על נזקים עקיפים וישירים בגובה עשרות מיליארדי שקלים, יש מי שבטוח שהמדינה תאמץ אסטרטגיה לתעדוף אזורים אלה כמוקדי משיכה ללוחמים משוחררים, לעולים חדשים ואף לתושבי המרכז.

במוסף החג של ידיעות אחרונות יצאו לבדוק את מה שהשתנה בדרום הארץ ובצפונה. מעבר לשיקום, ביקשו בעיתון גם לברר את מצב הביקוש וההיצע, וכן את הבנייה המחודשת של התשתיות במדינה.

צביקה דוד, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ התראיין למוסף ואמר:

בזמן שהשיקום יצריך כוח אדם ואת חברות הבנייה והתשתיות, נציגי החברות הללו מזהירים כעת, כי בשל המצב הקשה בכל הקשור למחסור בפועלים, לא בטוח שיהיה מי שיבנה או ישקם את נזקי המלחמה. "פעילות שיקום עוטף עזה והגליל, שצריכה להתבצע לאחר המלחמה, תהיה משימה שכעת לפחות נראית בלתי אפשרית", כך מזהיר צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים. "המדינה יצרה מצב שבו התלות – של הענף בכלל ושל הקבלנים הבונים בנייה ציבורית ותשתיות בפרט – בעובדים פלסטינים משתקת כעת מעל חצי מהפעילות בענף. קבלני הביצוע מכל הסוגים נמצאים בנקודת שפל עמוקה. חברות רבות נמצאות בקשיים כלכליים המאיימים על שרידותן ועל יכולת הענף לעמוד במשימות הבנייה האדירות שעומדות בפני המדינה, וזה צריך להדאיג כל ישראלי. הממשלה משחררת בכל שבוע הצהרות על מציאת פתרון למשבר. אבל המחסור בעובדים רחוק מלהיפתר, התלות במימון יקר עם ריביות בשמיים רחוקה מלהיפתר, והליכי חיתוך עמוק בתקצוב הבנייה הציבורית והתשתיות מתרחבים. זיהינו את הידרדרות המצב כבר בחודש אוקטובר והתרענו מאז בלי הפסק, עד שהגענו למצב שבו איבדה המדינה את היכולת לבצע את המשימות הבסיסיות ביותר בתחום שלנו. כל צפי לחזרה מהירה לשגרת בנייה נטולת קשר למציאות. הקבלנים לא יוכלו לבצע את המשימות האלה בחודשים הבאים ללא התערבות הממשלה, שחייבת למנות פרויקטור אחד שיוביל את ענף הבנייה והתשתיות חזרה לפעילות".

הכתבה עלתה גם לאתר Ynet, לחצו לקריאת הכתבה המלאה

בכירי ענף הבנייה והתשתיות התראיינו למוסף החג של ידיעות אחרונות שעסק בין היתר בתוכניות הממשלתיות.

לפני מספר חודשים הציגו שרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון תוכנית רחבה לענף הנדל"ן. התוכנית כללה שורה ארוכה של סעיפים עם משמעות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. בידיעות אחרונות ביקשו מבכירי ענף הנדל"ן להביע את דעתם ועמדתם.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים צוטט בראשית המוסף ואמר:

"לצערי הרב הממשלה נכשלה כישלון חרוץ בנושא הבאת העובדים הזרים לענף. הממשלה הזו פוגעת בעצמה ולא עובדת בצורה מסונכרנת. משרד אחד עוצר את השני, ומי שסובל מזה אלו אזרחי ישראל, שיחכו חודשים רבים לדירה. עדיין אין שינוי דרמטי – נותרנו בלי העובדים הפלסטינים וגם בלי העובדים הזרים. ראש הממשלה או שר האוצר צריכים להתערב אישית בנושא העובדים, שכרגע מטופל רק על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות ההגירה ומשרד הפנים. הבעיה היא שיש רגולציה והמון סחבת שמונעות הבאה שלהם לענף. אפשר לתת לקבלנים עצמם להביא את העובדים, וזה יהיה הרבה יותר מהיר מכל רשות ממשלתית. הבעיה העיקרית היא שאין יד מכוונת. אין גורם אחד ממשלתי מוסמך שמנהל ומתכלל את האירוע וקובע סדרי עדיפויות, וככה לא בונים מדינה. יש דברים נוספים שצריך לעשות, כמו צמצום בירוקרטיה והורדת המס למשקיעים. אלו דברים חשובים ונכונים שיורידו את מחירי הדיור ויגדילו את היצע הדירות. ממשלת ישראל לא יכולה להמשיך לעצום עיניים נוכח המשבר שהיא הכניסה אותנו אליו".

הכתבה עלתה גם לאתר Ynet, לחצו לקריאת הכתבה המלאה 

מצוקת קבלני התשתיות, כמו גם קבלני הדיור, הולכת וגדלה בכל יום. מאות עובדי בנייה החסרים לענף לא מגיעים, החוזים לא משתנים ועל הקבלנים מושתות קנסות תוך אובדן הכנסות מיידי.

הבוקר עלתה בעיתון הכלכלי TheMarker כתבה מהשטח, אשר ראיינה קבלני תשתיות מייצגים שסיפרו על מצבם כסימפטום למצב הענף כולו. את הכתבה יזמה התאחדות הקבלנים בוני הארץ באמצעות אגף תשתיות ובנייה חוזית.

בכתבה רואיינו שלושה קבלני תשתיות –מיכאל פאר, אבי הושיאר מאיר דוגה ודודי קידר, אשר סיפרו על מצב הפרוייקטים שלהם, מצב החברה והענף כולו.

בין היתר נכתב בכתבה כי "ענף קבלני התשתיות ומבני הציבור נקלע לקשיים בעקבות סגירת המדינה לעובדים מהשטחים. רבים מהקבלנים הפסיקו את העבודות כליל, וחלקם עומדים בסכנת קריסה כלכלית. הפסד ההכנסות של קבלני התשתיות בעקבות השיתוק נאמד על ידי התאחדות הקבלנים, הנסמכת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכ–12.7 מיליארד שקל ברבעון — כלומר, יותר מ–25 מיליארד שקל מאז פרצה המלחמה.

הקבלנים מקימים מוסדות ציבור כגון בתי ספר וגני ילדים, כבישים, גני משחקים ומערכות מים וביוב. לכן עצירת הבנייה צפויה להשפיע גם על רוכשי דירות בשכונות חדשות שאמורים לקבל את דירותיהם לקראת שנת הלימודים הבאה: גם אם קבלן השלים את בניין הדירות, הכניסה עלולה להתעכב בשל היעדר תשתיות."

מיכאל פאר, בעלי חברת כנפו אריה הנדסה אזרחית המתמחה בתשתיות צנרת והמשמשת קבלנית של חברת מקורות, אמר שהחברה הממשלתית מגלה הבנה לעיכובים: "החברה מפעילה לחצים לקדם את העבודות התקועות, אבל מגלה הבנה למצב ולא הוגשו נגדנו תביעות. אבל ההבנה אינה פותרת לי את הבעיה של התייקרות העבודות. אני ממשיך בפרויקט שאני יודע שאסיים בהפסד של 300 אלף שקל. אין לי ברירה, איני יכול לסגור את החברה".

מאיר דוגה, בעל חברת התשתיות נתיבי רם, העובדת בעיקר עבור חברות עירוניות בירושלים, בונה תשתיות למגורים בשכונת רמות, להעתקת מחסום ולאג'ה בכניסה לעיר ולמסוף אוטובוסים. "היו לי שלושים עובדים פלסטינים, וברגע שהם עזבו הפסקתי את כל העבודות", הוא סיפר. "הודעתי ללקוחות שאין אפשרות להמשיך. בינתיים אני ממשיך לשלם משכורות לעובדים הישראלים שלא פיטרתי. אני אוכל להחזיק מעמד עוד כמה חודשים, לא יותר".

דודי קידר סיפר: "נאלצתי לעצור את הבנייה. אין באופק חוזים חדשים, כי אין לי אפשרות לגשת למכרזים בהיעדר כוח אדם".

אבי הושיאר אמר שהוא גם מתקשה לגשת למכרזים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה, מכיוון שמחירוני התשלומים של הרשויות המקומיות אינם מעודכנים לשכר העבודה החדש. "הרשויות עובדות על פי 'מחירון דקל', שאיש לא עידכן לאחר המלחמה. הפרשי המחירים לעומת העלות בפועל הם 35%–40%".

גם סגן ההתאחדות וראש אגף תשתיות ובנייה חוזית, צביקה דוד, התראיין לכתבה ואמר כי:

"ההתאחדות פנתה למשרדי הממשלה העוסקים בבנייה ותשתיות והציגה להם חוות דעת של המשנה ליועמ"ש לשעבר, ארז קמיניץ, שלפיה נדרש דיון מחדש על כל סוגי הבנייה הציבורית והתשתיות. במקביל דנו בעניין הזה עם בכירי השלטון המקומי. עד לרגע זה לא קיבלנו שום אינדיקציה שלקובעי המדיניות יש תוכנית לטיפול במשבר".

לחצו לקריאת הכתבה 

"אוזלת היד והרשלנות של הממשלה בדרך הטיפול במשבר ענף הבנייה, יוביל תוך זמן קצר למדבר דיור ותשתיות לאומי"
כך אמר השבוע ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לכאן 11 בשפה ערבית, באייטם שעסק במשבר של ענף הבנייה והתשתיות הנגרם כתוצאה מהמחסור בעובדי הבניין. עוד אמר סרוגו: "הממשלה חייבת לגרום לכך שמשבר כוח האדם בענף ייפתר מידית!"

אתמול (רביעי) התארח נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו בכנס עם ראשי הערים המתחדשות בישראל.

מדובר במפגש פסגה חשוב של ראשי הערים המתחדשות בישראל שהתקיים אתמול בבוקר בתל אביב, במסגרת מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה. למפגש הגיעו ראשי עיר מכל חלקי הארץ ואישים בכירים מענף הבנייה והתשתיות שהשיבו על שאלות ההתחדשות העירונית החשובות ביותר למשק.

במהלך האירוע, שהתמקד בנושא החם ביותר בתחום הבנייה כיום בצל המלחמה, עלו על הבמה לא פחות מ-13 ראשי ערים נבחרים מהצפון, השרון, המרכז והשפלה – אשר התייצבו מהשבעה באוקטובר לצד מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למען מטרה אחת חשובה: לזרז את "כיפת הברזל של האזרחים" – ההתחדשות העירונית. המסר המרכזי של האירוע: "באנו לחזק", ממ"ד פירושו מיגון, ורק פינוי-בינוי יביא לתוצאה המונית.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, בכנס עם ראשי הערים המתחדשות בישראל: "שלאף אחד לא יהיה ספק- העובדים הזרים יחזרו לעבוד בישראל ובשיתוף פעולה מלא עם ראשי הערים, נגביר את הנוכחות של כוחות הביטחון ליד אתרי הבנייה ומסביבם.
חשוב להבין שאם זה לא יצא לפועל, גני ילדים ובתי ספר פשוט לא יפתחו ב-1 בספטמבר".

סרוגו דיבר גם על נושא הליבה של הכנס, התחדשות עירונית ואמר כי "נושא ההתחדשות העירונית נוגע להכל, זה הרבה יותר ממגורים, זה ביטחון, מסחר, תשתיות וגם כסף רב לקופת העיר, שבסופו של דבר חוזר לאזרחים בשיפור איכות חייהם. שלשום התפרסם מדד מחירי הצרכן ואנחנו רואים באופן מפתיע שמחירי הדירות באזורים פריפריאליים עולים, בחיפה, בדרום. הסיבה היא שאנשים רוצים לקנות דירה חדשה עם ממ"ד, רוצים ביטחון. התקפות הטילים ומה שחווינו במוצ"ש הוא בלתי נתפס. אי אפשר תמיד לבנות על זה שכיפת ברזל תעצור את הכל. הממ"ד הוא כיפת הברזל השנייה, המעגל השני של הביטחון. החשיבות בהתחדשות עירונית בראש ובראשונה היא הגנה על חיי אדם. כשראשי עיר לא מאשרים פרויקטים כאלה, הם צריכים להבין את המשמעות. זה אחד הדברים שאנחנו לוקחים איתנו מהמלחמה הנוכחית".

השבוע, ביום שלישי, הודיעה טורקיה כי היא אוסרת ייצוא לישראל ב-54 קטגוריות שונות, בתחום הבנייה והתשתיות.

הקטגוריות העיקריות באיסור של טורקיה הן כמו מלט, אלומניום ופלגה הנצרכות מאוד לענף הבנייה והתשתיות.

ההחלטה הסופית עדיין לא התקבלה, אולם בישראל כבר מתכוננים להשפעת האיסור ופונים למדינה שתפעל בנושא.

ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות, דיבר במקומות רבים בתקשורת על ההשפעה על האיסור על ענף הבנייה והתשתיות המקומי.

לאתר Ynet אמר ראול כי מטורקיה מיובאים לישראל מלט וחומרי בנייה רבים נוספים. אמנם קשה לאמוד במדויק את היקף ההשפעה על שוק הנדל"ן המקומי, אך ללא ספק תהיה השפעה על מחירי הדיור והתשתיות, אם לא יימצאו שווקים חליפיים שהמדינה תעודד את הייבוא מהם. בעבר בתקופת הקורונה כבר היינו עדים למצב שבו שווקים מרכזיים במזרח הרחוק, שמהם היה ייבוא של חומרים ומוצרי בנייה, נסגרו – מה שגרם לעלייה דרמטית בעלויות הבנייה. אם התסריט הזה יחזור, ההשפעה על מחירי הדירות עלולה להיות מורגשת מאוד. כמו סוגיית העובדים הפלסטינים והעובדים הזרים, כך גם נושא יבוא חומרי הגלם לא מנוהל בראיית ובתפיסת הביטחון הלאומי ואבטחת הרציפות התפקודית של המשק. כדאי שמדינת ישראל תנצל את "ההזדמנות' להפיק לקחים ולתקן את המצב".

לקריאת הכתבה

באתר N12 פורמה תגובת ההתאחדות להחלטה הטורקית, ובה נאמר כי "כמו נושא העובדים הפלסטינים והזרים, גם היבוא של החומרים לא מנוהל בראייה של ביטחון לאומי. חייבים להבטיח את הרציפות התפקודית של המשק גם בפן זה. זו הזדמנות למדינה להפיק לקחים ולייצר תיקון"

לקריאת הכתבה

ראול דיבר במקומות נוספים בתקשורת:

ערוץ הכלכלה (רשת 13)

דה מרקר

ראול סרוגו התראיין בגלי צה"ל על הנושא 

גם תומר צליח התראיין על הנושא באולפן ynet

צביקה דוד בערוץ 12 בתוכנית סודות הנדל"ן מדבר על המחסור החמור בעובדים שמשפיע על כל ענף הבנייה ובפרט על תחום התשתיות:

רק שלושים אחוז מהתשתיות נבנות, והענף כמעט מושבת. המדינה חייבת לאפשר לנו להביא עובדים בעצמנו, אחרת זו תהיה בכייה להמון שנים. חייבים לאפשר לקבלנים להביא עובדים עצמאית, ורק אחר כך לקבוע רגולציה, משום שהרגולציה לוקחת הרבה זמן ובינתיים אנחנו צריכים להביא עובדים, להדריך אותם ולקלוט אותם. ההצעה שלנו לגורמי הרגולציה היא לבנות מתווה, להפוך את המצב שלנו לנקודת מפנה. הרי גם לפני זה ענף התשתיות לא שגשג בגלל התלות בעובדים פלסטיניים.

בואו נבנה מתווה חדש שיצעיד את ישראל 50 שנה קדימה – יש לנו עוד תשתיות רבות לבנות, עוד מטרו, ועוד רכבות קלות. זה לא עניין של בעיה נקודתית אלא לתכנן לטווח ארוך ולראות את הצורך של מדינת ישראל לפני הקבלנים – אנחנו הזרוע המבצעת של המדינה. צריך לחזק את הזרוע הזאת ולתת לה כלים כדי שנוכל לצמוח ולבנות את ישראל.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, השתתף בוועידת מרכז הנדל"ן אילת 2024, שם דיבר על התמודדות המדינה עם המשבר שנוצר בעקבות 7 באוקטובר. "ממשלת ישראל נכשלה כישלון קולוסאלי בהבאת עובדים זרים. אפשר לתת לה ציון אפס. אם האנשים בממשלה היו עובדים במגזר הפרטי הם היו מפוטרים מזמן", אמר.

כמעט חצי שנה מאז החלה המלחמה הגיעו לישראל רק כאלף עובדים זרים סך הכול.  "זו ממשלה שפוגעת בעצמה", המשיך סרוגו, "משרדים מכשילים משרדים אחרים. אין כאן ניהול. יש נכון להיום 20 אלף שעברו מיונים והם מחכים לבוא לכאן. ולא מגיעים. הייתי מצפה ששר האוצר, עם אותה הנחישות של התנגדות להכנסת פלסטינים לעבודה בישראל,  היה מביא לכאן תוך שבועיים אלפי עובדים זרים".

סרוגו נשאל האם הציבור הישראלי חושש ואולי לא בשל לכניסתם המחודשת של עובדים פלסטינים לישראל. על כך השיב: "אני לא בטוח שרוב הציבור נגד הכנסת העובדים הפלסטינים שוב. אומרים שהקונספציה נשברה, ואי אפשר יותר להכניס אותם לעבודה, האומנם? יש כ-85 אלף עובדים פלסטינים שעבדו כאן שנים רבות ואני לא זוכר בשנים האחרונות אירועים שנבעו מאותם הפועלים. היו טילים מעזה, אבל מפלסטינים שהגיעו לעבוד היה שקט. הם נבדקים ולא ביצעו פיגועים. אני מקבל את הפידבק הזה מהמל"ל וממערכת הביטחון". עוד הוסיף סרוגו שנכון להיום חסרים עובדים וגם אם יכניסו פלסטינים חזרה לעבודה, אין לוותר על הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים במקביל: "אסור לחזור להיות תלויים רק בהם, בפלסטינים".

קרדיט צילום MYPIQS

סגן נשיא ויו"ר אגף כוח אדם בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, עמית גוטליב, התארח בתוכנית "סודות הנדל"ן" בערוץ קשת 12 כדי לדבר על מצוקת הקבלנים לאור המחסור בכ-100 אלף פועלי בניין. "היום, לפי הלמ"ס, 50 אחוז מאתרי הבנייה סגורים, נעולים על-ידי בריח, 50 האחוז הנותרים נמצאים בתפוקות יחסית נמוכות. אנחנו ערב המשבר היינו עם כמות של למעלה מ-100-120 אלף פועלים, זרים ופלסטינים. ב-7 באוקטובר ננעלו השערים, למעשה נשארנו עם 80 אלף פחות. חלק מהזרים עזבו אותנו", אמר. "חלק עזבו אותנו, חלק חזרו, נשארנו עם בין 15 ל-16, 14 אלף עובדים זרים, שמתחלקים כרגע על כל ה-100-120 אלף, והמצב הוא קטסטרופלי".

"מובן שהפקירו אותנו. בואו נדבר רגע על הפלסטינים. דבר ראשון, המדינה באה ואמרה לנו: 'אנחנו כצורך ביטחוני צריכים שהעובדים הפלסטינים יבואו לעבוד'. ואנחנו נרתמנו ולקחנו אותם, נתנו להם רישיונות ודאגנו להם ושילמנו להם. כי הייתה טענה שככל שהפלסטינים יעבדו, כך הם יתעסקו פחות בטרור, ואנחנו כמובן היינו חלק מהדבר הזה. אבל ביום בהיר אחד המדינה באה ואמרה: 'זהו, אני לא כניסה אותם', ומצד שני, גם לא באה ודאגה עכשיו לפתרונות. היא באה ואמרה: 'בואו, עכשיו אנחנו נחפש פתרונות, נשב, נחליט'. עברו עכשיו כבר כמעט חמישה חודשי מלחמה, ונכון להיום הגיעו רק 400 זרים, וכל האתרים עדיין צריכים לעבוד", הוסיף גוטליב.

אז האם הפתרון הוא לפתוח שוב את השערים לעובדים פלסטינים? לדברי גוטליב, "אנחנו לא מתעסקים בביטחון. אני לא פה לתת עצות למשרד הביטחון. אני כסגן נשיא לא יכול לבוא להגיד למדינה 'תפתחו את השערים', כי אני לא מוכן לקחת את האחריות על משהו. אנחנו צריכים עובדים. עובדים פלסטינים, עובדים זרים, עובדים ישראלים, אנחנו צריכים פתרונות. הבעיה היא, דרך אגב, שיש המון ראשי ערים שאמרו שגם אם המדינה תחליט שהיא רוצה פלסטינים, הם לא יכניסו אותם. אנחנו מצפים קודם כול שיהיה פרויקטור. המדינה שלנו ידעה בקורונה להוציא את המוסד, לגנוב מטושים מהודו בשביל להביא לפה מטושים שיהיו לבתי חולים. לא מסוגלים חמישה חודשים להביא לפה פועלים. דרך אגב, הדירות שתקועות, חלקן הגדול הן של לוחמים שנמצאים כרגע בעזה, שיחזרו והדירות שלהם שם לא יהיו ולא ייבנו".

"אבא שלי בשנות ה-2000, כשהייתה האינתיפאדה השנייה, נסע לתאילנד, ראיין פועלים, הביא אותם לארץ באופן פרטי. זה מצוין, אבל לא אנחנו מחליטים על זה, אנחנו מתחננים שהדבר הזה יקרה. אנחנו גם יודעים הרבה יותר טוב מהמדינה מה אנחנו צריכים", הסביר גוטליב. "הטענה של המדינה שיכול להיות כביכול סחר בבני אדם. זאת אומרת, שאני אפנה לחברות מסוימות בחו"ל, הן יצטרכו לקחת כסף, שוחד ממנו בשביל להיכנס לישראל. עכשיו, אנחנו טוענים ואנחנו אומרים את זה בתקשורת, אמר את זה גם ראול סרוגו, הנשיא שלנו, שבשיטה של היום, שהמדינה מביאה את הפועלים דרך מדינה, היא שיטה מושחתת כי יש מדינות שהתחלנו לראיין והמשטרה המקומית סגרה את האתר משום שלא עברנו דרך השר המתאים ולא עברנו דרך השוטר המתאים".

גוטליב סבור שמה שהכי נחוץ כרגע זה מישהו שייפקח. "יש פה הרבה גורמים שרוצים לעזור במדינה, אבל צריך אחד שידע לקחת את זה ולפקח. יש בעיות של דרכונים, אז משרד הפנים, יש בעיה של רשות ההגירה והאוכלוסין, בעיה אחרת, יש בעיה של משרד השיכון למכסות. כל אחד מהמשרד שלו מנסה לעזור, אבל כל אחד גם יש לו בירוקרטיה שאצלו זה צריך להסתיים. אם היה בן אדם אחד שייקח על עצמו את כל הגופים האלה להביא את העובדים, רק כך הדבר הזה יכול להסתיים. אין פתרון אחר, תראו, רבותיי, זה אירוע כלכלי מטורף. בואו נדבר בכלל על ענף התשתיות ששם בכלל אין פועלים. לא נבנים לא בתי ספר, לא טיפות חלב, לא גנים". לדבריו, "אם עכשיו יש אתר סגור, אז אני אפתח את הבניין ליד? אתם יודעים מה יקרה פה לביקושים? תחשבו כמה פרויקטים לא יעלו על הקרקע כי כיום לא מסוגלים לגמור אותם, אז לא ייפתחו גם חדשים".

מה יהיו ההשלכות של המצב הקיים? "לא צריך להיות כלכלן להבין שהולך להיות פה, אחרי שהמלחמה הזאת תיגמר וננצח, הולך להיות פה טירוף מוחלט, 50 אחוז מאתרי הבנייה סגורים", הסביר גוטליב, אך הוסיף שיש פתרון: "המדינה כרגע יש לה חולה גוסס שצריך מכונת הנשמה. היא מתעסקת כרגע האם לעשות לו עוד ניתוח בציפורן חודרנית, לעשות לו בוטוקס, זה מה שהמדינה מתעסקת, איך בדיוק לעשות את זה מושלם. יש רגעים במלחמה שאומרים, 'חבר'ה, אני עכשיו בהוראת שעה. נותנת אפשרות ל-30-40 אלף להיכנס'. הפועלים נכנסו לפה? אין בעיה. נחליט שאנחנו נותנים להם ויזות לשנה, מעכשיו הן עוברות לחברות בפיקוח, בודקות את כל מה שצריך לבדוק".

לחצו לקטע המלא