נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בתוכנית של רינו צרור כדי לדבר על הבעיה שיוצרת הריבית. "אני לא יודע אם בעיה, אבל אין ספק שזה יכול להשפיע על הביקוש ככל שהריבית תמשיך לעלות. זאת אומרת, אותם זוגות צעירים, אותם אנשים שמיצו כבר את קצה גבול היכולת שלהם. מחירי הדירות היום נורא יקרות. לוקחים משכנתאות גבוהות, אז ברור שההשפעה של המשך עליית הריבית תהיה משמעותית על ההחזרים שלהם. עד היום מדובר בכמה מאות שקלים, כך שאין פה השפעה דרמטית, אבל אם זה ימשיך לעלות אז אין ספק שזה ישפיע", אמר.
סרוגו הגיב לעצתו של מנכ"ל הפועלים לשעבר, אריק פינטו, שזוגות צעירים לא יקנו עכשיו דירות. "אני לא הייתי נותן עצות כאלה, כי עד היום כל מי שנתן עצה כזאת גרם נזק למי שביקש את העצה. אז לכן אני לא ממהר לתת עצות מהסוג הזה. אני תמיד טוען, אגב, מי שצריך וחייב לקנות דירה ויש לו את היכולת לקנות, שיקנה".
עוד הרחיב סרוגו, "בוא נראה את ההשפעה האמיתית על שוק הדיור. הרי העלאת הריבית לא תפתור את הבעיה. אותם אנשים שצריכים דירה יצטרכו אותה אחר כך ולכן מה קורה? כל אותם אלה שלא יקנו את הדירות היום בגלל המשכנתא הגבוהה יושבים על הגדר. הם משכירים דירות. אגב, מחירי השכירות צפויים עכשיו לעלות בגלל זה. לדעתי יעלו בקצב שנתי של עשרה אחוז לפחות. זאת ההערכה שלי. היום הלחצים על שוק השכירות הוא אדיר, הוא פשוט אדיר. גם עליית הריבית גורמת לכך שכדי ששכר הדירה יהיה כדאי תשואה טובה אז המחיר צריך לעלות מצד אחד. מצד שני, הביקוש גדל לדירות להשכרה כי אותם אלה שלא משלמים משכנתא משכירים דירות. אבל בוא נחזור רגע למחירי הדירות. אנחנו נראה כאן שני וקטורים שעובדים באותו כיוון, בכיוון שלילי. הרי ברגע שנשתלט על האינפלציה ונתחיל להוריד את הריבית אז כל אלה שלא קנו דירות היום יקנו דירה וייכנסו לשוק בבת אחת מצד אחד. מצד שני, עליית הריבית מייצרת מצב שיהיה פחות היצע של דירות. ברגע שהריבית עולה, עלויות המימון עולות, קבלנים לא ימהרו לקנות קרקעות ולכן היצע הדירות או קצב עליית היצע הדירות ירד כתוצאה מזה. כי ברגע שיש הגבלות על המימון אז היצע הדירות ייפגע. הרי עליית הריבית מייצרת מיתון. עליית הריבית מייצרת פחות צמיחה, ולכן שני הדברים האלה ייפגשו ביחד: גם אותם דיירים שלא קונים דירות היום ויקנו דירות אחר כך יחזרו לשוק וגם הם יתקלו בפחות היצע דירות על המדף. שני הדברים האלה יגרמו לעליית מחירים, ולכן עליית הריבית היא לא הפתרון לשוק הדיור. רק הגדלת ההיצע. את זה גם הנגיד בעצמו אמר".
למרות הירידה במחירי חומרי הגלם, מדד תשומות הבנייה זינק מתחילת השנה ב-4.4 אחוזים.
זאת משום שחומרי הבנייה מהווים רק חצי מהמדד, והמשבר בשרשרת האספקה והתנודתיות במחיר הדלק מונעים מהרוכשים להנות מהירידה במחיריהם.
בחצי הראשון של שנת 2022 עלה מדד תשומות הבנייה בקצב של שישה אחוזים בכל חודש. ברבעון השני של השנה הגיע קצב העלייה לשיא של 6.6 אחוזים. מחירי סחורות רבות ירדו בצורה משמעותית בחודשים האחרונים, בדגש על הסחורות המשמשות לבנייה. רק 40 אחוז ממחיר דירה חדשה מוצמד למדד בעקבות תיקון לחוק המכר. העלייה הזאת עולה לרוכשי הדירות עשרות ומאות אלפי שקלים. קצב עלייה שנתי של כ-15 אחוז במחירי הדירות עצמם יוצר מציאות קשה מאוד עבור הרוכשים. הירידה העולמית במחירי הסחורות לא באה לידי ביטוי בארץ. מאז המשבר העולמי שנגרם ב-2020 בעקבות הקורונה הייתה עלייה חדה מאוד, והירידה האחרונה היא של 10-30 אחוז בלבד.
"צריך לשים את הירידות האלה בפרופורציה", מסביר סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניר ינושבסקי. "הפלדה, למשל, ירדה ב-33 אחוז מהשיא, אבל מינואר 2020 ועד היום היא עלתה ב-114 אחוז, וזה אחרי הירידות האחרונות. מחירי השינוע ירדו ב-39 אחוז, אבל עלו מינואר 2020 ב-620 אחוז, כלומר אנחנו עדיין במחירים גבוהים פי שלושה וארבעה מהמחירים שהיו טרם משבר הקורונה. אני שמח שיש ירידות, ומקווה שהכול יוזל, אבל אנחנו כקבלנים לוקחים את זה בעירבון מוגבל מאוד. למעשה, אי הוודאות והתנודתיות הזאת רק מגבירות את העליות. ה'זיגזג' הזה מלחיץ עוד יותר את השוק".
המשבר ברוסיה עוד לא נגמר ומחירי ההובלה הימית לא התייצבו. גם למשבר בין ארצות הברית לסין סביב ביקור ננסי פלוסי בטייוואן עשויות להיות השלכות רבות. "רוסיה ואוקראינה הן יצרניות גדולות בתעשייה שלנו, בעיקר של מתכת, פלדה, מחצבים וכדומה", מוסיף ינושבסקי, "ורוסיה די החריבה את המפעלים באוקראינה במהלך המלחמה. נניח שבסוף השנה הכול נגמר – אוקראינה תצטרך לשקם את עצמה, וגם את מפעלי התעשייה שלה. המשמעות היא עלייה בביקוש לסחורות, ללא שינוי ביכולת התפוקה, המקומית והעולמית. ממש כמו עם מחירי הדיור כאן בישראל – כשיש ביקוש גדול ואין היצע מספיק, המחירים עולים. לכן אני לא אופטימי שנראה ירידות מחירים גדולות".
"אסור לשכוח שישראל גם איננה שחקן בשוק הזה. היא לא יצרנית של מוצרי גלם ולכן מושפעת מאוד מהשוק הגלובלי. כדי שתהיה השפעה על השוק בישראל, צריכה להיות ירידה לא ספקולנטית במחירי הסחורות – כלומר שהיצע הסחורות יגדל. היצע לוקח זמן לייצר ולוקח זמן להוביל, ולכן יהיה כאן לדעתי תהליך ממושך".