כתבה זו נכתבה ביוזמת התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

קבלני הביצוע במשבר עקב המחסור ב-100 אלף עובדים בענף הבנייה מפרוץ המלחמה. "אני חשמלאי בתחום הבניין, בפרויקטים כמו תמ"א 38 וילות ועוד כל מיני עבודות, פועל בכתשעה פרויקטים של תמ"א 38 ובכל אחד עשרות דירות. אנחנו מנסים לעבוד בעסק בלי הפועלים, אבל לא מצליחים ובמצב הזה מפסידים כספים", מספר אבי ועקנין, בעלים של "חשמל איילה", בשיחה עם גלובס.

לדברי ועקנין, בתחום החשמל יש קושי לתקשר עם עובדים זרים מסין או מהודו, וגם העלויות שלהם גבוהות בהרבה. ניסיונותיו להעסיק עובדים ישראלים במקום זאת לא צלחו, שכן עובדים ישראלים לרוב אינם יודעים את העבודה כמו עובדים פלסטינים. לפני המלחמה, היו לוועקנין בדרך כלל כ־15 פועלים, והוא היה קם בבוקר מפזר חומר באתרים, מביא הצעות מחיר ועבודות נוספות. הוא היה מגיע בסוף היום לאתרים ורואה שהדברים זזו ויכול להגיש חשבונות לתשלום. אבל במצב הנוכחי, אין לו מה להגיש חשבון".

לדבריו, אם המצב יימשך כך העסק ייסגר. "אני שוקל להיכנס שותף בחנות צעצועים עם חבר שיש לו כמה חנויות. מרגיש שאין לי מה להמשיך עם העסק של החשמל. אני לא רוצה לסגור, אבל נראה שאין לי ברירה", אמר ועקנין.

ג', שביקשה להישאר בעילום שם, מנהלת עם בן זוגה חברה קבלנית ותיקה לעבודות איטום. "אנחנו עושים פרויקטים של איטום מרתפים, מרפסות, מקלחות ושירותים, חדרים רטובים, גגות וחצרות.

"זו עבודה קשה ומורכבת. אנחנו עובדים במשך שנים רבות, עם הרבה פרויקטים וקבלנים הכי גדולים. אבל היום לא מסוגלים לעמוד בזה העסק הולך וקורס".

ג' ובן זוגה היו עוסק מורשה למעלה מ־24 שנה והפכו לחברה בע"מ. היו להם שני עובדים פלסטינים שהיו מרוויחים משכורת יומית של 400 שקל. לדבריה, העסקת עובדים זרים היא יקרה מאוד ולא משתלמת: "כמה תאגידים נתנו לי הצעות, למשל עובדים זרים מסרי לנקה, אבל הנטו החודשי הוא 18 אלף שקל לעובד ובמקביל אני אמורה לדאוג לו ללינה. אלו סכומים לא אפשריים. אנחנו לא מרוויחים כך.

"נוצר מצב לא אפשרי, אז אנחנו לא עונים לטלפונים ומתביישים כי אין לנו איך לתת מענה. אנחנו באמצע פרויקטים שאין מי שיסיים ובינתיים לוקחים קבלנים אחרים לסיום העבודות ומשלמים להם".

ג' מסבירה גם שדרישות השכר של עובדים ישראלים גבוהות מדי. מאז תחילת המלחמה והמחסור בעובדים הישראלים חותמים בלשכה ומבקשים תשלום בשחור. הם לא מוכנים לשכר של 600 שקל ליום אלא רוצים 900 שקל לפחות ליום. אם יש עובד שהוא רתך מקצועי ובעל ניסיון הוא כבר ידרוש כ-1,200 שקל ליום. דרישות אלה גבוהות מדי עבור ג' ובן זוגה. כעת היא חוששת שלא תהיה ברירה אלא לסגור את העסק.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים, צביקה דוד, מספר כי בכל יום מגיעות אליהם פניות לסיוע: "מרגע שנעצרה כניסת העובדים הפלסטינים לאחר ה־7 באוקטובר, מצב הקבלנים הולך ומידרדר.

"לאחרונה קיבלנו אינדיקציה מנתונים שפרסמה חברת Coface BDI שלפיהם מאות קבלנים כבר נמצאים בסיכון להמשך קיום החברות שלהם.

"ההתאחדות מקבלת פניות עם בקשות לסיוע מכל תחומי הבנייה והתשתיות ואנו יכולים להעיד שקבלני ביצוע שעובדים עבור רשויות מקומיות, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה הם אלה שנמצאים במצב הקשה ביותר, לאור התעלמות המדינה מאי יכולתם לעמוד בתנאי המכרזים בהם זכו.

"המדינה חייבת להתערב מיד ולייצר הליך הבראה לענף, להשלים את הבאת העובדים הזרים, לקבוע הסדרים לטיפול לאיחור במסירת עבודות, לטפל במוסר התשלומים הירוד של מזמיני עבודות בנייה ציבוריים ובעיקר לדאוג לכך שניתן יהיה לשוב לעבודה סדירה בענף, תוך הבטחה של יכולת הקבלנים לקבל מימון בזמן אמת לפעילות שלהם".

לחצו לצפייה בכתבה המלאה 

ביום חמישי האחרון פנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הפנים משה ארבל בבקשה לעדכן את התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף הבניין, במטרה לאפשר דחייה של 75 אחוז מהתשלום עד למועד הגעת העובד הזר לישראל ובכך להקל כלכלית על תאגידי כוח האדם.

הבקשה באה על רקע מלחמת חרבות ברזל. על אף איסור הכניסה לעובדים פלסטינים, רבים מהם מועסקים באופן לא חוקי. למרות אישור הממשלה להביא לישראל 20 אלף עובדים זרים, הגעתם מתעכבת. אף שהוצע להגדיל ל-60,000 עובדים, בפועל הגיעו רק אלפים בודדים. לאחרונה אף אושר תמריץ של 21,000 שקל לעובד במטרה לעודד עובדים ישראלים.

"התאגידים מחויבים בתשלום דמי ההיתר והאגרה השנתית לרשות האוכלוסין וההגירה מרגע שזו הקצתה עובד לשורות התאגיד", כתב סמוטריץ' במכתב לארבל. "הקצאת העובד בידי הרשות מתקיימת… כאשר העובד עוד נמצא בארץ מוצאו ולא במועד תחילת עבודתו אצל המעסיק (התאגיד). כך נוצר מצב בו תאגידי כוח אדם נאלצים לשלם בעבור עובד עתידי, לעתים חודשים לפני שזה מתחיל לעבוד… אבקשך לשקול  לאפשר דחייה של חלק מהתשלום, בעלות 75 אחוז מעלות דמי ההיתר והאגרה השנתית…למועד הגעתו של העובד לידי המעסיק בישראל בפועל ועד סיום השנה הקלנדרית".

לפי סמוטריץ', "מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיימתי לא מעט דיונים במשרד האוצר ובפורומים נוספים בנוגע למצוקת עובדים בענף הבניה. עד כה הפחתנו רגולציה והבאנו לכניסתם של למעלה מ-20,000 עובדים זרים לענף. בנוסף, כבר בחודשים הראשונים למלחמה הודעתי על תכנית תמריצים אדירה למי שייכנס לעבוד בענף.

"המהלך לעדכון התקנות המגדירות את דרכי תשלום האגרות למי שמעסיק עובדים זרים בענף הבניין, יהווה הקלה חשובה על הקבלנים ובעלי המקצוע בענף הבנייה, כך שהנטל הכלכלי הרובץ לפתחם עם העסקת עובדים זרים, יופחת ויוסדר מחדש במועדי תשלום המתאימים יותר לרוח התקופה ולמצוקת העובדים בענף. פעילות שוטפת של ענף הבניה היא אינטרס לאומי ואנו נמשיך לסייע לענף תוך שמירה על כלכלתה וביטחונה של המדינה".

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו על הצעד של סמוטריץ'. "עמדנו לצד התאגידים וסייענו בקידום הליך זה ולהערכתנו, השפעת ההחלטה של שר האוצר תבוא לידי ביטוי מיידית כאשר תאגידים יצאו מכלל סכנה לפגיעה אנושה, בעת שהם מחכים לעובדים ונאלצים להגדיל דרמטית את היקפי המימון שלהם ללא יכולת להתפרנס, ויוכלו להגדיל את מספר הבקשות לעובדים זרים כך שיתמכו בהאצת הבאת העובדים לישראל".

לחצו לכתבה המלאה

נתוני הלמ"ס האחרונים מצביעים על מגמה מדאיגה: המחירים שוב מוסיפים לעלות. כך עולה מהשוואת העסקאות שבוצעו בענף הנדל"ן למגורים בין החודשים אפריל-מאי 2024 ביחס לעסקאות שבוצעו בין החודשים מרץ-אפריל – מחירי הדירות התייקרו בשיעור של 0.8 אחוז. בהשוואה שנתית של מחירי הדיור בין החודשים אפריל-מאי 2024, לבין תקופה המקבילה שנה קודם לכן, כבר מדובר על עלייה בשיעור של 3.4 אחוזים.

המגמה הנוכחית הפוכה מזו שהייתה במחצית השנייה של השנה שעברה, אז המחירים דווקא ירדו. המצב המורכב בענף רק מחדד את הסוגייה: איזה מהלכים ניתן ליישם ובהקדם, כדי לבלום את גלי ההתייקרויות במחירי הדיור? לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו:

"מחירי הדיור הם רק פן אחד של כישלון המדינה לפתור את הבעיות הקשות בענף הבנייה והתשתיות. המצב מצריך מהממשלה לשנות תפיסה, ולעבור מתגובות חלקיות מאוד לנעשה, אם בכלל, לקידום אקטיבי של כלים לטיפול במשבר בכל חלקי הענף: בתכנון, בתמיכה בחברות קבלניות, ברוכשי דירות, בתעשיות הבנייה, בגופים ממשלתיים ובגופים מוניציפאליים שמזמינים עבודות בנייה, כמו גם בהתייחסות לכל שאר הגופים העוסקים בו.

אין יותר זמן. צריך להחזיר עכשיו את הענף לצמיחה, כדי להניח את הבסיס לשנים הבאות. לא מספיק יותר להתמקד רק בהנחת פלסטרים על הכשלים הנוכחיים. ממשלת ישראל נדרשת להביא החלטות שיאפשרו שיקום מלא של הצפון והדרום, הקמת תשתיות רחבות בכל הארץ – ובהן סדרה של כ-10 בתי חולים ותוספת למוסדות בריאות קיימים, תכנון חכם ובנייה מהירה של מוסדות חינוך, קידום פרויקטים חדשים וישימים בתחום התחבורה (דוגמת המטרו), וכמובן טיפול בר קיימה גם במחירי הדירות על ידי תוכנית האצת בנייה למגורים שלא נשארת רק על הנייר.

שיהיה ברור: האצת ענף הבנייה והתשתיות היא היסוד לקידום כלכלת ישראל, כשרק זינוק מהיר בהיקפי הבנייה והקמת תשתיות יביאו למניעת קריסת כל המערכות התלויות בענף – וכן, גם לשינוי מגמה בתחום מחירי הדיור – וחשוב לא פחות: עלות השכירות".

התאחדות הקבלנים בוני הארץ בפנייה חריגה למדינה: קיים מצב מדאיג של נזק כספי עצום, המונה כ-55 מיליארד שקלים ונובע מהמלחמה. המצב תואר בפירוט במכתב ששלחה בשבוע האחרון ההתאחדות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרי האוצר, השיכון, הביטחון והפנים.

כפי שהוסבר בפנייה, הקבלנים מתכוונים לנקוט בהליכים משפטיים באם לא יקבלו פיצוי מהמדינה בעבור הנזקים הכבדים שספגו לטענתם.

"ענף הבניה והתשתיות חטף את הפגיעה הקשה והאנושה ביותר במשק, באופן בו כל העוסקים בתחום חוו פגיעה כלכלית קשה. עולה חשש לקריסת חברות שמעסיקות עשרות אלפי ישראלים", נכתב שם. "מצב דברים זה מעמיד בסכנה לא רק את הקבלנים ועובדיהם, אלא גם מאות אלפי לקוחות שעלולים להפסיד את כספם, יוביל לפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים ואף ל פגיעה היקפית במשק, בשל סיכון המערכת הפיננסית (שהעמידה אשראי בהיקף עצום לענף הבנייה והתשתיות) ולפגיעה ביציבות הבנקים וגורמים חוץ בנקאיים".

הקבלנים סבורים כי החלטת הקבינט המדיני ביטחוני לעצור את כניסתם של העובדים הפלסטיניים מאז 7 באוקטובר- והיעדר פתרונות חלופיים בהיקפים משמעותיים מצד המדינה הם הגורמים העיקריים לפגיעה. נטען כי מתחילת המלחמה עלתה תפוקת הענף מ-5-15 אחוזים ל-30 אחוז בלבד.

נתוני הלמ"ס מראים כי במהלך חודש אוקטובר הושבתו באופן מוחלט 77 אחוז מאתרי הבנייה והתשתית.

האטת פעילות אתרי הבנייה גררה ועודנה גוררת עיכובים במסירת דירות – עליהם נדרשים הקבלנים לשלם פיצויים ללקוחות. מצב זה פוגש את הקבלנים לאחר שנתיים מאתגרות בענף הבנייה בעקבות סביבת הריבית הגבוהה שחשפה קבלנים רבים לקשיי נזילות.

לחצו לכתבה המלאה 

רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שיווקה בהצלחה קרקע ל-188 דירות להשכרה ארוכת טווח ביישוב בני עי"ש ליד גדרה – אך מדובר בפחות ממחצית מהמגרשים שהוצעו במכרז זה.

מדובר במגמה – בשנה האחרונה לא היה ביקוש ליותר ממחצית מהמגרשים שהוצעו ע"י רמ"י ו"דירה להשכיר", שמטרתם להגדיל מצאי הדירות להשכרה. 99 אחוז מ-750 אלף יחידות הדיור בשוק השכירות בישראל כיום בבעלות פרטית, שהן כ-28 אחוז ממשקי הבית בישראל.

במכרז בבני עי"ש שיווקה רמ"י 434 דירות להשכרה בשני מתחמים בשטח כולל של כ-32 דונם. זהו חלק מהתוכנית התמ"לית להגדלת כמות התושבים ביישוב מ-7,500 לכ-30 אלף. במסגרת התוכנית יתווספו גם שטחי ציבור, שטחי תעסוקה בצפון היישוב ושטחי תעשייה בדרומו. בינתיים, רמ"י הצליחה לשווק רק מתחם אחד מתוך השניים, כשהזוכה היא חברת מבנים ונתיבים, שתשלם 72 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח.

חברת "דירה להשכיר" מקדמת כיום כ-24 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח. כ-4,500 דירות כאלו אוכלסו בשנים האחרונות. עם זאת, רשימת מכרזי רמ"י בשנה האחרונה מעידה על ביקוש נמוך לבנייה להשכרה בישראל, כך שהמקרה של בני עי"ש אינו בודד. הצלחת השיווק חלקית ביותר: מכרז ל-298 דירות להשכרה באשקלון נכשל ללא הצעות, וכך גם מכרז ל-350 דירות במגדל העמק. לעומתם, שני מכרזים לשיווק דירות בגני אז"ר, בסמיכות לכפר אז"ר ובלב אזור הביקוש – הצליחו. בסך הכול, מתוך שמונה מכרזים ששווקו לדיור להשכרה – רק כארבעה נסגרו בהצלחה ועוד אחד בהצלחה חלקית (בני עי"ש).

"המפתח להצלחת מכרזי בנייה להשכרה בסביבת ריבית כל כך גבוהה, שהופכת את המכרזים הללו ללא כדאיים, הוא שינוי תמהיל הדירות בפרויקטים", אומר סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אלון רחמיאן. "ככל שהמדינה תייצר תמהיל עם חלק מרכזי של דירות למכירה שיממנו את הפרויקטים להשכרה, כך יגדל מספר הפרויקטים שיצליחו. יש בכך גם מבט נכון על הבנייה להשכרה באופן כללי, כאשר יש בפרויקט מסה קריטית של דיירים קבועים שמהווים בסיס כלכלי חזק לאורך שנים קדימה".

מחברת דירה להשכיר נמסר: "בשנה האחרונה נסגרו שמונה מכרזים של דיור להשכרה בפריסה ארצית הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. חמישה מתוכם הסתיימו בהצלחה. במקרה של שלושת המכרזים: אשקלון ומגדל העמק נסגרו בספטמבר, בתקופה בה השוק המתין לאישור תמריצים ליזמים דוגמת פריסת תשלומים ומכירה לפרטיים של חלק מהדירות. המכרז השלישי בחצור הגלילית פורסם ונסגר בתקופה בה היישוב הינו אזור מלחמה. לצד עשרות חברות יזמיות שכבר פועלות בתחום, הצטרפו לראשונה השנה חברות שלהן אלו מכרזים ראשונים לצד זכייה חוזרת של חברות מובילות. הנתונים הנ"ל מוכיחים שעל אף מורכבותו של שוק הדיור שהינו פועל יוצא של הריבית הגבוהה וכמובן המלחמה שפרצה באוקטובר, ענף הנדל"ן מאמין בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח כפתרון".

לחצו לכתבה המלאה 

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בהצהרה מעודדת לקבלנים: "המסלול החדש להבאת עובדים זרים לענף הבניה ללא מיונים במסלול הפרטי יאיץ את הגעת העובדים הזרים ע"י שחרור הבירוקרטיה שעיכבה את התהליך עד כה והחל מה-1.8 התאגידים יוכלו להביא עובדים זרים בהבאה ישירה עד 30 אחוז מהמכסה ממדינות מאושרות".

הבשורה הגיעה בהמשך למכתב ששלח מורגנשטרן לאייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בו ציין: "כידוע לכולנו מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם מחסור חריף בכוח עבודה בענף הבנייה, ולאור כך, פועל משרד הבינוי והשיכון לילות כימים במטרה לספק פתרונות ומענים לשוק תוך קיום הערכות מצב פנימיות ומשותפות תדירות עמכם בהתאם לצרכי השוק המשתנים".

"בהמשך לכך, ובהמשך למכתבי בנושא זה למנכ"ל משרד רה"מ מר יוסי שלי, הועלתה בידי משרדי הצעה ליצירת מסלול הבאה ישירה של עובדים זרים לענף ללא עריכת מיונים מקצועיים גם לבחינת פורום המנכ"לים שהוקם מכוח החלטת מממשלה מס' 1752. בפורום המנכ"לים בו גם אתה לקחת חלק, בירכו חברי הפורום באופן מלא על הרעיון ולאור כך פנייתי אליך".

לפי המכתב אושרה, נכון ליום 10.7.24, כניסתם של 5,168 עובדים שמוינו במסגרת המסלול הפרטי וישנם עוד כ-1,000 עובדים הנמצאים בתהליך בקנה. כמו כן, אושרו ביד המשרד עוד כ-4,223 עובדים במתווה 30 אחוז במתכונתו הנוכחית ואנו צופים כי בשבועיים הקרובים יגיע מספר זה לכ-5,000 עובדים מאושרים.

המנכ"ל סבור שיש להתקדם ולדון במכסה הנוספת של עשרת אלפים העובדים הנוספים שניתן להביא במסגרת המסלול הפרטי כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה שצוינה מעלה.

מורגנשטרן מבקש את העדכונים הבאים לנוהל ההבאה במסלול הפרטי: החל מיום 1.8.24, תתאפשר לתאגידים הבאה ישירה של עד 30 אחוז מהמכסה ממדינות מאושרות בכפוף לאישורים הנדרשים על ידכם, ללא מיונים מקצועיים כלל, תוך קבלת תצהיר מפורש מהתאגידים בדבר עמידתם מאחורי מקצועיות העובדים, לתת העדפה ברורה לעובדים שהוגשו בידי אותו תאגיד ואושרו במסגרת המיונים הלא מעשיים בידי משרד הבינוי והשיכון עד ליום לאותו תאריך בעת הליך שיוך העובדים לכל תאגיד ולפעול לביטול מגבלת ה-200 עובדים לטובת הבאה במנגנון 30 אחוז הן במתכונת הנוכחית והן במתכונת החדשה על מנת להגדיל את יכולת התאגידים להביא עובדים באופן מהיר.

לחצו לכתבה המלאה 

בהתאם לציפיות על רקע המלחמה, מחירי הדירות אתמול המשיכו לטפס, והשלימו עלייה שנתית של 3.4 אחוזים בחודשים אפריל-מאי השנה. מתוך הבנה שהמחירים רק ימשיכו לעלות, רוכשים פונים כעת יותר ויותר לשוק הדירות מיד שנייה.

בהתאחדות הקבלנים קראו לנגיד להוריד את הריבית, אותה הם מאשימים בעליית המחירים. "הגיעה השעה להתחיל להוריד את הריבית. נגיד בנק ישראל, שהצליח במשימה שלו להביא להתכנסות האינפלציה לתוך גבולות היעד הממשלתי, חייב להסיט כעת את הגה המשק לכיוון שיאפשר חזרה לצמיחה בהמשך השנה", אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו.

סרוגו הוסיף כי "הורדת הריבית חשובה כעת לכל חלקיו של המגזר העסקי, אך אצלנו, בענף הבנייה, מדובר בתחילתו של חבל הצלה. לקריאה הזו צריכים להצטרף כל מי שרואים בעצמם דורשי טובתם של תושבי ישראל. השפעתו השלילית של המשבר בענף הבנייה והתשתיות עושה עכשיו דרכה לכל בית אב בישראל. היא חותכת הכנסות למדינה בעת הקשה הזו, מונעת מתן פתרונות דיור למי שמחכים להם כבר מעל שנה וחצי, ומחסלת חברות בנייה ישראליות שמפרנסות מאות אלפי ישראלים".

עוד טען כי "המשך עליית מחירי הדיור זה רק ה'בקרוב' למה שנראה בהמשך, אם לא יטופל המחסור בכוח אדם בענף, ותינתן תשובה לזינוק בעליות חומרי הגלם, היעדר תקציבים לקידום בנייה בכלל ובפריפריה במיוחד. כמובן שלא נוכל לעמוד במשימות השיקום הענקיות שעוד לפנינו".

לחצו לכתבה המלאה 

ההתאחדות יוצאת למאבק לפיצוי הקבלנים על ידי המדינה: ההערכה בהתאחדות היא כי מדובר בנזק בהיקף 55 מיליארד שקל
לאחר המתנה של חודשים בהם נכשלה המדינה שוב ושוב לתת פתרון שיאפשר לקבלנים לשוב לפעילות מלאה, יוצאת ההתאחדות למאבק מול הממשלה לפיצוי הקבלנים מכל התחומים בענף הבנייה והתשתיות על נזקי המלחמה. ההתאחדות פנתה בעניין לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים בשבוע שעבר, והודיעה להם כי אם לא יפוצו הקבלנים על נזקים אדירים אלה – תדרוש ההתאחדות את התערבות מערכת המשפט בעניין. מצורף מכתב ההתאחדות לראש הממשלה והשרים.

לחצו לכתבה המלאה

שנת הלימודים תשפ"ה תיפתח עוד קצת יותר מחודש, ובאיגוד הגזברים של הרשויות המקומיות מזהירים שהמשבר בענף הבנייה יביא לכך שאלפי כיתות בבתי ספר וגני ילדים לא יהיו מוכנים בזמן. על כך אומר י"ור האיגוד רו"ח אריה ברדוגו: "צריך לגייס את כל המשאבים כבר עכשיו, כדי שנגיע לשנת הלימודים בצורה המיטבית ביותר".

באיגוד מסבירים כי התארכות המלחמה והמחסור החמור של פועלי בניין בכל רחבי הארץ גורמים לעיכוב משמעותי במסירת דירות ומרכזים מסחריים, והתוצאה היא פגיעה משמעותית גם בבינוי כיתות לימוד בבתי ספר ובגני ילדים.

אלפי כיתות וגנים חדשים נבנים בישראל מדי שנה לפי צורכי הגידול של האוכלוסייה, אך כעת, עם השבתת ענף הבנייה, יש צפי לחוסר של יותר מ-5,000 כיתות בנויות ברחבי הארץ.

"הסיבה העיקרית להשבתה של הבנייה הציבורית היא בעיקר בגלל המחסור בעובדים, אבל סיבה נוספת לכך היא מחירי החוזים שנחתמו בין הקבלנים לרשויות המקומיות שאינם משקפים את המחירים שמשלמים היום לעובדים, והעלות של יום עבודה הכפילה את עצמה כך שקבלנים לא מצליחים לגייס עובדים", הסבירו באיגוד.

מעבר לכך, הקבלנים השביתו את אתרי הבנייה במשך חודשים רבים ונגרם להם הפסד כספי, מה שגרם לקשיים בתזרים מזומנים ולכך שלא מעט קבלנים עומדים לפני הליך משפטי של כינוס נכסים. כמו כן, ישנם קבלנים שהתחילו חלק מהפרויקטים אך מתקשים לסיים אותם.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד נותן מענה לכל פערי הכיתות החסרות באמצעות פתרונות שונים, חלקם זמניים, בעיקר באמצעות הכשרת מרחבי למידה בתוך שטחי בתי הספר ובאמצעות תוספת של מבנים יבילים.

"באשר לחוסר המשקי של כוח אדם בבינוי, מדובר באתגר שהמענה שלו אינו נמצא בידי משרד החינוך. בימים אלה משרד החינוך מקדם בנייה של 3,400 כיתות לימוד חדשות בבתי ספר וגני ילדים, ועושה הכול כך שבתחילת שנת הלימודים לכל תלמידה ותלמיד תהיה כיתה".

לחצו לכתבה המלאה