המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר כמעט שיתקה את ענף הבנייה, בעיקר בשל המחסור שנוצר בעובדים. 80 אלף פלסטינים שעובדים בדרך כלל באתרי הבנייה לא מורשים להיכנס לשטחי ישראל וחלק גדול מהפועלים ממזרח אירופה ואסיה נבהלו וחזרו לארצות המוצא שלהם.

דיון שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בנושא הבאת עובדים זרים הבהיר שלא יהיה פתרון מידי משום שלישראל אין הסכמים עם מדינות פוטנציאליות כמו מקסיקו, גאורגיה או הודו, ובסין ומולדובה, שמהן הגיעו בעבר עובדים, יש חשש מהמצב הביטחוני בארץ.

דבר אחד שיש עליו קונצנזוס הוא שהבאת עובדים מחו"ל תהיה מורכבת ויקרה יותר מהעסקת פלסטינים. המלחמה גרמה לשינוי בתנאי ההעסקה של העובדים הזרים: עלות ההעסקה החודשית של עובד זר כיום עומדת על כ-15 אלף ש"ח, אך המחסור בעובדים פלסטינים מקפיץ את שכרם ב-20 אחוז. הבאת 60 אלף עובדים לארץ תוריד את דרישות העובדים. כמו כן, חשוב שהמדינה תוריד את אגרת ההעסקה. זה סכום אדיר שמתגלגל בסופו של דבר לאזרח.

לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, יש ביקורת חריפה על התנהלות המדינה לנוכח המצב: "לא יכול להיות שענף כל כך מרכזי ומשמעותי, שמהווה בערך 13 אחוז מהתוצר הלאומי של המדינה, יהיה מושתת רק על עובדים פלסטינים. צריך להישען גם על עבודה ישראלית וגם על עובדים זרים. הגיע הזמן לשנות את היחס, שיביאו לפחות 60 אלף עובדים זרים".

לדבריו, משרד הביטחון מתנגד להבאת עובדים מחו"ל, "ישנו חשש שכתוצאה מאי-העסקת פלסטינים ייווצר סיר לחץ ברשות הפלסטינית. התפיסה אומרת שככל שיחיו יותר טוב, יהיו להם פחות תמריצים לעשות טרור".

סרוגו מציין שבמשרד האוצר "סבורים שהעסקת עובדים זרים תהיה הרבה יותר יקרה, גם למדינה", אך לטענתו, "השכר של הסיני אומנם הרבה יותר גבוה אבל התפוקה שלו היא יותר מכפולה".