הרפורמה הגדולה בתחום המיסוי על הרווחים הלא מחולקים משנה את חוקי המשחק ופוגעת בחברות שלא ייערכו בהתאם.
הזמנות חד פעמית להבין את השינויים הגדולים בתחום המיסוי על החברות ואיך ישפיעו עליכם
9:30 – התכנסות
13:00 – סיכום וסיום
מהנדסי הערים והתאחדות הקבלנים בוני הארץ מביעים ביקורת על תקנות חדשות שנועדו לייעל את תהליך הוצאת היתרי הבנייה.
במכתבים שנשלחו לרפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון, הם טוענים שהתקנות יוצרות תהליך לא יעיל ומיותר, הפוגע במטרה המקורית של קיצור ההליכים.
התקנות דורשות שכל בקשה להיתר תיבדק תחילה על ידי מהנדס העיר, שיחליט אם להעביר אותה לאדריכל מורשה להיתר. המטרה הייתה להקל על הרשויות המקומיות, אך בפועל, המהלך הזה עלול לגרום לעיכובים ולעומס נוסף על המהנדסים.
ההתאחדות טוענת כי התקנות יוצרות תהליך ארוך יותר במקום לייעל את ההליך. לטענתם, התקנות החדשות אינן משיגות את המטרה של צמצום הביורוקרטיה, אלא רק מוסיפות שלב נוסף שרק מסבך את התהליך.
עוד נטען, כי התקנות משאירות בידי הרשויות המקומיות את העומס הבירוקרטי, מבלי לספק פתרון מעשי שיאפשר למהנדסי הערים להתמודד עם ריבוי הבקשות. החשש הוא שהתהליך יאט עוד יותר את קצב הוצאת ההיתרים ויפגע בקבלנים, ביזמים ובפרויקטים השונים.
הביקורת הועלתה במכתבים שנשלחו למנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, לקראת דיון קרוב במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שבו תיבחן יעילות התקנות וההשלכות שלהן על תהליכי הבנייה בישראל.
"בגלל שהממשלה לא ממציאה מנועי צמיחה, הייתי מצפה מבנק ישראל לגלות מנהיגות. הייתי מצפה מהבנק שיקרא את המפה בתור בנק מרכזי של מדינה במשבר, ויבין שהמשק משווע לתמרוץ".
כך אמר בין היתר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף יזמות ובנייה, בראיון לערוץ הכנסת אתמול על רקע החלטת בנק ישראל על השארת הריבית במשק.
"לצערנו הליך השיקום בצפון ייקח זמן רב כי המדינה לא מבינה מספיק את הצרכים שלנו הקבלנים. עלינו להסתכל על העתיד ולדאוג לכך שתושבים ירצו לחזור לגור ביישובי הצפון. בזה ימדד החוסן האמיתי שלנו".
כך סיכם היום ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ את הסיור שערכו נציגי ההתאחדות וארגון קבלני הצפון ביישובי קו העימות מן הגליל המערבי עד אצבע הגליל.
הצוות שלנו סייר ביישובי הצפון על מנת לשמוע את צרכי השיקום, העלויות והדרישות השונות שיש להציג לממשלת ישראל וכמו כן להביע הזדהות ולהציע שיתוף פעולה לראשי הערים והמועצות בצפון שתושביהן מפונים מעל לשנה.
בסיור השתתפו בין היתר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, נשיא הכבוד רוני בריק, מנכ"ל ההתאחדות יגאל סלוביק, יו"ר הארגונים המקומיים אלון רחמיאן, סגן הנשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה חיים פייגלין, וסמנכ"לים ובכירים נוספים מסגל ההתאחדות יחד עם סגן הנשיא ויו"ר ארגון הקבלנים בצפון אלון רחמיאן ובכירים בארגון. נציגי ההתאחדות נפגשו עם ראש מועצת מטה אשר, מר משה דוידוביץ', וסיירו בקיבוץ מנרה. לאחר מכן נפגשו עם ראש, העיר קריית שמונה אביחי שטרן אשר סיפר על תוכניות הפיתוח והשיקום של העיר, ולבסוף המשיכו למטולה לפגישה עם ראש המועצה, דוד אזולאי שערך להם ביקור בחמ"ל וסיור ביישוב.
להערכת ההתאחדות, עלות השיקום בלבד ליישובי הצפון עשויה להגיע לכ-4 מיליארד שקל, וזאת מלבד הפרויקטים שיש לעשות בטווח הבינוני והארוך.
עוד אמר נשיא ההתאחדות כי "במשבר הזה יש גם הזדמנות, והיא לחדש את המבנים ולחדש את היישובים האלו החל מהתשתיות ועד למבנים מכל הסוגים. סרוגו קרא לראשי המועצות להצטרף להתאחדות בעבודה משותפת מול המדינה להאצת השיקום והבנייה העתידית של האזור. ההתאחדות תמשיך לפעול עם יישובי קו העימות כדי להפוך את האזור למנוי צמיחה לכלכלה ולחברה הישראלים.
התאחדות הקבלנים קיימה מפגש ראשון עם "מנהלת קבלן מוכר" וצוות החשב הכללי במשרד האוצר. בעקבות הפעילות של ההתאחדות קודמו החלטות שיסייעו לקבלנים מאוד.
במפגש השתתפו: קארין לוי, מנהלת פרויקטים בחטיבת נכסים, דודי מליק, כלכלן מטה חטיבת נכסים, מור ברקת ואוקסנה אביטל, יחד עם גזבר ההתאחדות ויו"ר ארגון קבלני ירושלים אילן גורדו, מנכ"ל ההתאחדות תא"ל מיל. יגאל סלוביק, מנהלת תחום רישום קבלנים וקבלן מוכר, ומנהלי ארגוני הקבלנים המקומיים מרחבי הארץ.
אוקסנה אביטל ממנהלת קבלן מוכר, סקרה את עבודת המנהלת ואת ההבדלים בין רישום קבלנים במשרד השיכון ובמשרד הביטחון למנהלת. מנהלי הארגונים הציפו בעיות הנוגעות להליך הרישום ועניין הבניית מסלול ירוק כפי שנעשה עם רשם הקבלנים במשרד השיכון, עלה בחיוב בשיח הפתוח בין המשתתפים.
הבשורה המשמעותית שקיבלו נציגי ההתאחדות מנציגי המנהלת היא כי קבלן שנרשם בפעם הראשונה לשם קבלת תעודת קבלן מוכר – יכול להציג גם צבר עבודות אותן ביצע בטרם היותו רשום בפנקס הקבלנים במסגרת התנאים לרישום, וזאת כל עוד העבודות הללו בוצעו בהתאם להיקף המורשה לכל ענף/סיווג על פי חוק רישום קבלנים.
כמו כן, הוחלט במנהלת בעניין חידוש תעודת הקבלן מוכר – כי כל קבלן שלא עבד (כמו למשל בשנה האחרונה עקב אירועי מלחמת ברזל), יכול להסתמך בעת הבקשה לחידוש התעודה, על צבר עבודות שהוגשו למנהלת במהלך 6 השנים האחרונות.
היום חה״כ אליהו דלל יו״ר השדולה לקידום הדיור וענף הבנייה, וצוותו כיבדו אותנו בביקור במשרדי ההתאחדות.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים פרס בפניו את האתגרים העולים מחוק ההסדרים, המשבר המתמשך בענף הבניה והתשתיות
והציג בפניו הצעות ועמדות ההתאחדות בנושאים הבאים:
מס רכישה למשקיעים
התחדשות עירונית בפריפריה
קצב הבאת העובדים הזרים
תשלומי אגרות ע״י תאגידי כח האדם.
היום (07.11.24) נערך מפגש עם חה״כ זאב אלקין.
נשיא ומנכ"ל ההתאחדות סקרו את התמונה העכשווית של הענף, הנושאים שלא מטופלים בחוק ההסדרים הקרוב,
הצורך בטיפול בהתחדשות עירונית וקידום tax credit.
ביום שני השתתפו חברי אגף יזמות ובנייה בכנס שיתוף של משרד המשפטים בנושא היטלי השבחה.
חיים פייגלין יו"ר אגף יזמות ובנייה וסגן הנשיא השתתף בפאנל ולאחר מכן התקיימו שולחנות עגולים לדיונים בנושא.
את הפאנל הנחתה עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) והשתתפו הרב נתן אלנתן, יו״ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים, גיל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים, חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, עו״ד עוזי סלמן, יועמ״ש עיריית תל אביב-יפו ויו״ר איגוד היועצים המשפטיים של השלטון המקומי, נחמה בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין.
במסגרת הפאנל חיים פייגלין הציג את עמדת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כי יש לבטל את היטל ההשבחה ובמקומו לקבוע מנגנון פשוט, שקוף, יעיל והוגן – שישולם לרשויות המקומיות.
היטל ההשבחה אינו מס אמת ואיננו ממלא אף לא אחד מייעודיו המקוריים, גורם לכשלים חמורים, עיכובים רבים ובזבוז משאבים, הנובעים ממנגנון חישוב היטל ההשבחה, שיעורו ומועדי גבייתו. לכן יש לבטלו לחלוטין מחוק התכנון והבניה.
בשולחנות העגולים השתתפו חברי הנהלת אגף יזמות ובנייה תומר צליח, מורן שוסטר, יצחק חסיד. ניצן פלדמן מנהלת אגף יזמות ובנייה, יפית טווסי סגנית מנהלת אגף יזמות ובנייה, תמיר שאבי, יועץ לאגף יזמות ובנייה עו"ד דנה פריד ועו"ד אהוד נדב, יועצים להתאחדות הקבלנים בוני הארץ.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התארח בגלי צה"ל כדי לדבר על המשבר בשוק הנדל"ן. זאת בעקבות החלטת המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, לזמן את ראשי הבנקים כדי לדון בנושא. "בנק ישראל מזהה מה שכבר אחרים מזהים גם, אם זה חברות הדירוג ואחרים, על ההשפעה של ענף הנדל"ן בכלל על הכלכלה הישראלית – ולכן הוא מאוד מודאג. יש היום משבר בשוק הדיור ובענף הבנייה, והוא תולדה של כמה וכמה דברים: גם של המלחמה, איך נכנסנו למלחמה עם הריבית הגבוהה שממשיכה ללוות אותנו עד היום, והבעיה החמורה שאנחנו נתקלנו בה של המחסור בעובדים שהעלה לנו גם את תשומות העבודה והגדיל את הסיכונים של הקבלנים, וגם כמובן המחסור עצמו, שלא מאפשר לבנות יותר", אמר סרוגו.
בניסיון למפות את הסיכונים שישנם עכשיו בשוק הנדל"ן אמר סרוגו "הדבר הראשון זה המחירים הגבוהים בדיור. אנחנו רואים שהמחירים ממשיכים לעלות מחודש לחודש, כאשר כמות התחלות הבנייה יורדת, וזה בעצם מייצר מצב שבסופו של דבר רק עשירים יוכלו לקנות דירה. רק אנשים שיש להם כסף. אם שם יהיה שינוי, זה עלול להפיל את הכול כמו פירמידה. למשל, אם יהיה משבר חריף בהיי טק – רוכשי הדירות העשירים שרוכשים דירות יקרות באים מהתחום הזה – לכן ההשפעה של זה יכולה להיות קטלנית. הדבר השני זה האשראי הגדול שהבנקים נותנים וכל ההצטמקות של התחלות הבנייה. נותנים קודם כל לקבלנים יותר אשראי. הבנקים רוצים לתת אשראי. ברגע שהכמות של הפרויקטים יורדת אז התחרות של הבנקים על כל קבלן עולה והם נותנים יותר אשראי בתנאים יותר טובים, מה שיכול להיות טוב לקבלנים, אבל מגדילים את הסיכון של הבנק, ואת זה זיהה המפקח על הבנקים. הריבית הגבוהה שאינה יורדת גם היא מגדילה את הסיכון. הדבר הנוסף זה המבצעים של הקבלנים. בגלל המחירים הגבוהים והרצון של הקבלנים למשוך יותר רוכשי דירות ולהימנע מירידת מחירים, אז הם יוצאים במבצעים של 20 80, של 10 90, מה שמגדיל את הוצאות המימון של הקבלן ומגדיל את הסיכון שלו.
"אנחנו רואים גם הלוואות קבלן – שהקבלנים נותנים הלוואות לרוכשי הדירות שיקנו מהם את הדירות. והדבר אולי החמור ביותר בסיכונים זה האיחורים במסירת דירות. בגלל המחסור בכוח אדם אנחנו רואים הרבה מאוד קבלנים שמאחרים במסירה של דירות. נטל הפיצוי והתשלום מושת על הקבלן לפי חוק המכר. כרגע אין שום התייחסות ממשלתית לעניין הזה, ולכן הסיכון הוא גדול. ההוצאות הללו לא תומחרו בדו"ח האפס של הפרויקט, ולכן זה מגדיל גם את הסיכון. עכשיו, תוסיף לזה גם את מצב המלחמה שקיים היום בישראל: אם ניקח לדוגמה קבלנים שבונים היום בחיפה או בעפולה או בכרמיאל, תחת איומי הטילים לא יכולים לתפקד כראוי. המנופאים לא יכולים לענות למנוף אם יש להם זמן התרעה של 45 שניות להיכנס למרחב מוגן. ולכן, זה מהווה בעיה, ואת זה זיהה בנק ישראל והמפקח על הבנקים".
אז מה עושים עם זה? לדברי סרוגו, "מה שאנחנו רואים פה עם בנק ישראל זה רק הסימפטום. הבעיה היא גדולה והיא נובעת מזה שהממשלה אינה מגיבה. אנחנו לא רואים שום מדיניות ממשלתית לשוק הדיור ולענף הבנייה והתשתית. שום מדיניות כלשהי. גם לא בחוק ההסדרים שממשמש ומגיע אנחנו לא ראינו תוכנית יוצאת דופן לקדם את הענף, להגדיל את היצע הדירות. המשבר הזה שקיים היום גם לקבלנים יהיה נחלתו של כל אזרח במדינת ישראל בטווח הבינוני והארוך. לא ייבנו בתי ספר, לא ייבנו בתי חולים, לא ייבנו מבני ציבור, לא ייבנו גשרים, תשתיות וכמובן דירות. מה יקרה למחיר הדירות? דירות להשכרה? אנחנו חווים כאן משבר עמוק ולצערי לא תגובה כלשהי של הממשלה".