בית המשפט העליון נתן הבוקר אישורו להסדר פשרה בין התאחדות הקבלנים לממשלה בעניין אופן ההצמדה למדד התשומות של מחירי הדירות במסגרת מכרזי ההנחות לדירות – כמו "מחיר למשתכן"
בעקבות דיון בבית המשפט העליון שבתו כבג"צ אישר בית המשפט הסדר שהינו, כפי שמסרו נציגי התאחדות הקבלנים והמדינה – הסדר הוגן צודק ומאוזן. ההסדר קובע שהתוספת למחיר הדירה הצמודה כתוצאה מהצמדת המחיר לעליית מדד תשומות הבנייה, יתחלק שווה בשווה בין המדינה, הקבלן ורוכש הדירה ונועד להפחית את הפגיעה מתחולה רטרואקטיבית של ההצמדה ברוכשים.
באי כוחה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עורכי הדין איה רייך מינא ואלדד כורש ממשרד עורכי הדין פישר דיווחו בדיון כי בית המשפט העליון אישר הסדר שהינו תולדה של משא ומתן ממושך בין המדינה לבין התאחדות הקבלנים.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו שהשתתף בדיון בבג"ץ, מסר: "אני מברך את בית המשפט העליון על אימוץ הפשרה המאזנת את האינטרס של כל הצדדים, ומנע דיונים משפטיים שעלולים היו להימשך זמן ארוך ולהביא לכך שרוכשי הדירות במכרזי ההנחות של המדינה, היו משלמים את מלוא מחיר ההצמדה כפי שטענו ההתאחדות והמדינה".
באוצר מתכוונים להאריך את מס הרכישה למשקיעים שעומד על 8% במסגרת חוק ההסדרים.
ההתאחדות הקבלנים תגיש התנגדות חריפה בימים הקרובים: "הפחתת מס הרכישה תביא באופן מיידי לתוספת משמעותית בהכנסות המדינה ממסים"
ההתאחדות פעלה לפרסום דרישותיה בידיעות אחרונות
לאחרונה ספגה הכלכלה הישראלית מהלומה, בדמות הורדת דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות. זה קורה חמישה חודשים בלבד לאחר ההורדה הראשונה שביצעה מודיס מ A1 ל A2 באפריל השנה. מדובר ברמת דירוג האשראי הנמוכה ביותר של ישראל מאז 1995.
נכון לעכשיו ישראל נמצאת בקבוצת דירוג האשראי של בולגריה, פרו ותאילנד. לשינוי צפויות להיות השלכות נרחבות על כלל המשק, כולל ענף הנדל"ן. הסיכון המרכזי בא לידי ביטוי בסיכויים גדלים להעלאת ריבית מצד בנק ישראל בשל הורדת הדירוג.
זוהי הפעם הראשונה שבה העלה בנק ישראל את הריבית מאז מאי 2023, אז העלתה הוועדה המוניטרית את הריבית מ-4.5 אחוזים ל-4.75 אחוזים. העלאה זו הייתה האחרונה בשורת העלאות ריבית חדות, אך אז, למעט הפחתה בודדת ב-0.25 נקודות האחוז בינואר 24 בחזרה ל- 4.5 אחוזים, לא חלו בה שינויים נוספים. אחת ההשלכות החיוביות היציבות בשנה וחצי האחרונות, היא חזרתו של שוק הדירות לתפקוד, לאחר שבשנת 2023 חלה ירידה של עשרות אחוזים בכמות העסקאות. אלא שהעלאת ריבית נוספת צפויה לטלטל כעת את הספינה.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר כי ״הורדת דירוג האשראי תביא להעלאת הוצאות המימון לחוב הלאומי מה שיעמיק את הגרעון ויקשה על הממשלה לקצץ בתקציבה ולנקוט במדיניות אגרסיבית למיגור האינפלציה. בתנאים אלה עלול בנק ישראל אף להעלות את הריבית במשק מה שיכביד מאוד על נוטלי המשכנתאות, ויקטין את הביקושים לדירות ולירידה נוספת בהתחלות הבניה".
עוד אמר סרוגו כי "אחת מארבע הסיבות שמודיס מציינת כגורמים מרכזים להחלטה היא כשלון הממשלה בטיפול במחסור בעובדים בענף הבניה והתשתיות. חובת הממשלה להחליט עכשיו על הליך מהיר לטיפול במחסור הזה. יתכן שהחלטה כזו הקצובה בזמן לביצוע תאפשר תיקון הדירוג ותמנע לפחות חלקית את המכה הכלכלית למשק".
בנק הפועלים מזכיר כי דירוג האשראי הנוכחי שמור בדרך כלל למדינות הרבה פחות עשירות ומפותחות מישראל, בהן רמת התוצר לנפש נמוכה בהרבה. ספרד היא הקרובה ביותר לישראל, אך לספרד חוב ציבורי גבוה של 106 אחוז מהתוצר. קשה להתווכח עם דירוג חוב של מדינה במלחמה, בגלל התרחישים האפשריים הרבים. עם זאת, אנו נוטים להעריך שהנתונים הכלכליים של ישראל, יצדיקו דירוג חוב גבוה יותר עם סיום המלחמה, גם אם החוב ימשיך לטפס.
לפי אותה תחזית, הריבית לא תפחת בקרוב. סיכון המדינה עלה ועמו גם סיכוני האינפלציה. שוק הנגזרים מגלם עתה יציבות בריבית עד לרבעון השלישי של 2025. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על שלושה אחוזים, והסיכונים מוטים ככל הנראה כלפי מעלה, זאת לאור הגירעון הממשלתי הגבוה, המחסור בידיים עובדות, ועליית מחירי שכר הדירה.
לחצו לכתבה באתר "מרכז הנדל"ן" ולראיון של ראול סרוגו ברשת ב'
"ענף הנדל"ן בישראל מצוי במשבר – זאת לאחר פריחה של שנים. זה התחיל בקורונה, שמנעה בנייה ברחבי הארץ במשך חודשים, ולאחר התאוששות קצרה – מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והאירועים שבעקבותיה החזירו אותנו לימי המשבר. הסיבות למשבר הן, בין היתר, היעדרם של כ-100 אלף עובדי בניין מנוסים מיהודה ושומרון, החרם הטורקי על ייצוא חומרי גלם ומוצרים לדירות לישראל, הקושי לייבא עובדים מנוסים חדשים לענף במדינה הנתונה במלחמה, משבר קשה בתקציב המדינה עם גירעונות הולכים וגדלים והורדת דירוש משמעותית, לצד גיוס של מאות אלפי חיילי מילואים שחלקם קשורים לענף הבנייה, כמו מהנדסים, אדריכלים, בנאים ועוד.
"ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב. אין מספיק כוח אדם ואין התחלות פרויקטים חדשים", כך אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "במקום כ־100 אלף פלסטינים, שלא נכנסים יותר לישראל, הגיעו עד כה רק כ־15 אלף עובדים זרים מתוך כ־50 אלף שהממשלה אישרה, וההשפעה המיידית לכך היא בהתמשכות הפרויקטים. לבנות היום לוקח הרבה יותר זמן, והמשמעות היא איחורים במסירה. זה כבר קורה. כנראה גם נראה בקרוב עתירות לבית המשפט. אנחנו נדרוש פסק דין הצהרתי של בית המשפט, שיתייחס לסוגיה, כי המדינה נכון לעכשיו לא מתייחסת".
כאמור, סרוגו מודאג מהיעדר התחלות של פרויקטים חדשים: "יש מעט התחלות בנייה ואין התחלות של מבני ציבור, דוגמת בתי ספר וגנים, וזה משהו שכבר עכשיו מתחיל להדאיג את מרכז השלטון המקומי, שם מבינים ומדברים איתנו כל הזמן. זה לא רק מה שהיה אמור להיפתח ב־1 בספטמבר 2024; כבר היום מבינים שתהיה בעיה גם ב־2025 וזה מאוד מדאיג אותם ואותנו. פועל יוצא של המצב הזה הוא שמתחילים לדבר על חזרה של הפועלים הפלסטינים, ולייצר מסגרת שתאפשר זאת. גם בתחום התשתיות חסרים המון דברים. נושאי התחבורה והפקקים, בריאות, ביוב ועוד – לא מגיעים לטיפול, ובלי פועלים לא נצליח להתקדם וגם לא נגיע לשיקום הצפון והדרום. לכן הבאת עובדים היא עניין אסטרטגי. משרד הבינוי והשיכון אולי מנסה, אך האוצר מנותק מהאירוע, שר האוצר לא מתערב וגם לא שר הפנים".
"נדרש תקציב שמיישם מדיניות מרחיבה. שיהיו הוצאות ממשלה שיגרמו לגידול בצמיחה ובתוצר; למשל השקעה בכוח אדם ובטכנולוגיה. התחלנו בהכשרות ישראלים ויש להמשיך בכך ולתקצב. במקביל יש להסיר בירוקרטיה שמעכבת פתרונות טכנולוגיים לענף. המדיניות הממשלתית צריכה לעודד קבלנים לבנות יותר, ובמקביל להפחית את מס הרכישה למשקיעים. צעד נוסף שאנו מציעים, קשור בהתחדשות עירונית; יש לקבוע זיכוי במס לחברות שיעשו פרויקטים בפריפריה, זה ייצור תמריץ כלכלי אמיתי. ועוד תוכנית שיכולה להוריד את הגירעון מהר מאוד ולחולל שינוי גדול, קשורה לרשות מקרקעי ישראל – יש להפריט את רמ"י לשש חברות, שיפעלו באזורים שונים. כל חברה תתנהל כחברה עסקית פרטית, עם שליטה של המדינה. זה יזרים כספים אדירים, ותב"עות יקודמו מהר יותר, בכפוף לבקרה ממשלתית. גם המוסדיים צריכים להיות חלק מהפתרון זה".
על התקצב אומר סרוגו: "בראש ובראשונה תקציב 2025 חייב לכלול קיצוץ של לפחות 30 מיליארד שקל, בעיקר בהוצאות שאינן מייצרות צמיחה ואינן תורמות לתוצר הלאומי. התקציב חייב לכלול שינויים שמעודדים את התחלות הבנייה, כמו הפחתת מס רכישה למשקיעים, עידוד השקעות בדיור להשכרה ארוכת טווח, וכמובן עידוד הבנייה וההתחדשות העירונית בפריפריה. זאת על ידי תמריצים כספיים ליזמים, לצד קביעת מנגנון של Tax Credit, שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון".
לדבריו, בחוק ההסדרים שטיוטתו פורסמה לצד תקציב 2025, חייבת הכנסת לאשר שינויים מבניים, שעיקרם קיצור הליכי בירוקרטיה וביטול הליכי רגולציה מיותרים, כמו העצמת הרישוי העצמי בכל סוגי הפרויקטים (שמוגבל כיום ל-9 קומות); וקביעת תקנות תומכות ומזרזות הליכי רישוי בנייה, ביטול צו התחלת עבודה כהליך נפרד והכללתו במסגרת היתר הבנייה, ביטול הצורך בתוכנית לעיצוב אדריכלי והכללתה במסגרת התוכנית המפורטת או ההיתר ועוד.
"דווקא בשל המצוקה התקציבית, תוכנית העבודה של הממשלה ל-2025 ולשנים הקרובות חייבת לכלול ריבוי פרויקטי תשתית בשיטת PPP להקמת תשתיות תחבורה (כמו המטרו), בתי חולים, מכוני ביוב, בתי ספר ועוד", הוא אומר. "המדינה חייב להקל על קבלני הביצוע והתשתית בשיפור הוודאות העסקית על ידי חלוקת סיכונים נכונה וחתימה על חוזה אחיד והוגן". נזכיר כי שיטת PPP כוללת הסכמים ארוכי טווח, שבמסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השירות, לרבות פעולות ההקמה, מימון, תפעול ותחזוקה. בתמורה, המגזר הפרטי מקבל תשלומים לפי קריטריונים של תפוקות המוגדרים מראש".
לכתבות המלאות:
"התנהלות הממשלה בתחום הכלכלי עומדת לחצות את הקו האדום. ללא אישור תקציב מיידי שיכלול קיצוץ רוחב בהוצאות הממשלה, יחד עם הסטת תקציב לפיתוח ותמיכה במה שיגדיל הכנסות, לא תוכל הממשלה הזו להמשיך ולתפקד." כך אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, לאור נתונים מדאיגים שפורסמו לאחרונה. "הממשלה חייבת להפנות תקציבים לפעולות מעודדות בנייה אשר יגדילו את התחלות הבניה. אנחנו עדים בשנה האחרונה לירידה בהיקפי הבנייה בשל הריבית הגבוהה, המלחמה ובעיקר בשל המחסור החמור בעובדי בניין. זאת לצד עליה הולכת וגדלה בביקושים לדירות בחודשים האחרונים, תהליך שגורם לעליות מחירים בקצב שנתי דו ספרתי לצד ירידה בהכנסות המדינה מהנדל״ן. השוק הזה, שטרם המלחמה סיפק לממשלה הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה, יכול להיות מפתח להחזרת המשק לפסי צמיחה ולהקטנת הגרעון לו רק תתעורר המדינה ותעודד אותו".
בהתאם לתחזיות האנליסטים, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2024 על ב-0.6 אחוז. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-3.2 אחוזים, מעט מעבר ליעד בנק ישראל של אחוז אחד עד שלושה.
בשוק הדיור נמשכת מגמת העלייה. שכר הדירה עלה ב-2.6 אחוזים עבור שוכרים שחידשו חוזה, ובכ-3.4 אחוזים עבור שוכרים חדשים. מחירי הדירות עלו ב-0.7 אחוז בחודשים מאי-יוני 2024 לעומת אפריל-מאי 2024, כאשר העלייה השנתית עומדת על 4.7 אחוזים. המחיר הממוצע של דירה ברבעון השני של 2024 עמד על 2,299,600 שקלים, עלייה של 2.1 אחוזים לעומת הרבעון הקודם.
בעוד ישנה עלייה במחירי הדירות יד שנייה, מחירי הדירות החדשות דווקא בירידה. השוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024, לעומת אפריל – מאי 2024, מעלה כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.9 אחוז מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מאי – יוני 2024, לעומת מאי – יוני 2023, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6 אחוז.
כתבה זו נכתבה ביוזמת התאחדות הקבלנים בוני הארץ.
קבלני הביצוע במשבר עקב המחסור ב-100 אלף עובדים בענף הבנייה מפרוץ המלחמה. "אני חשמלאי בתחום הבניין, בפרויקטים כמו תמ"א 38 וילות ועוד כל מיני עבודות, פועל בכתשעה פרויקטים של תמ"א 38 ובכל אחד עשרות דירות. אנחנו מנסים לעבוד בעסק בלי הפועלים, אבל לא מצליחים ובמצב הזה מפסידים כספים", מספר אבי ועקנין, בעלים של "חשמל איילה", בשיחה עם גלובס.
לדברי ועקנין, בתחום החשמל יש קושי לתקשר עם עובדים זרים מסין או מהודו, וגם העלויות שלהם גבוהות בהרבה. ניסיונותיו להעסיק עובדים ישראלים במקום זאת לא צלחו, שכן עובדים ישראלים לרוב אינם יודעים את העבודה כמו עובדים פלסטינים. לפני המלחמה, היו לוועקנין בדרך כלל כ־15 פועלים, והוא היה קם בבוקר מפזר חומר באתרים, מביא הצעות מחיר ועבודות נוספות. הוא היה מגיע בסוף היום לאתרים ורואה שהדברים זזו ויכול להגיש חשבונות לתשלום. אבל במצב הנוכחי, אין לו מה להגיש חשבון".
לדבריו, אם המצב יימשך כך העסק ייסגר. "אני שוקל להיכנס שותף בחנות צעצועים עם חבר שיש לו כמה חנויות. מרגיש שאין לי מה להמשיך עם העסק של החשמל. אני לא רוצה לסגור, אבל נראה שאין לי ברירה", אמר ועקנין.
ג', שביקשה להישאר בעילום שם, מנהלת עם בן זוגה חברה קבלנית ותיקה לעבודות איטום. "אנחנו עושים פרויקטים של איטום מרתפים, מרפסות, מקלחות ושירותים, חדרים רטובים, גגות וחצרות.
"זו עבודה קשה ומורכבת. אנחנו עובדים במשך שנים רבות, עם הרבה פרויקטים וקבלנים הכי גדולים. אבל היום לא מסוגלים לעמוד בזה העסק הולך וקורס".
ג' ובן זוגה היו עוסק מורשה למעלה מ־24 שנה והפכו לחברה בע"מ. היו להם שני עובדים פלסטינים שהיו מרוויחים משכורת יומית של 400 שקל. לדבריה, העסקת עובדים זרים היא יקרה מאוד ולא משתלמת: "כמה תאגידים נתנו לי הצעות, למשל עובדים זרים מסרי לנקה, אבל הנטו החודשי הוא 18 אלף שקל לעובד ובמקביל אני אמורה לדאוג לו ללינה. אלו סכומים לא אפשריים. אנחנו לא מרוויחים כך.
"נוצר מצב לא אפשרי, אז אנחנו לא עונים לטלפונים ומתביישים כי אין לנו איך לתת מענה. אנחנו באמצע פרויקטים שאין מי שיסיים ובינתיים לוקחים קבלנים אחרים לסיום העבודות ומשלמים להם".
ג' מסבירה גם שדרישות השכר של עובדים ישראלים גבוהות מדי. מאז תחילת המלחמה והמחסור בעובדים הישראלים חותמים בלשכה ומבקשים תשלום בשחור. הם לא מוכנים לשכר של 600 שקל ליום אלא רוצים 900 שקל לפחות ליום. אם יש עובד שהוא רתך מקצועי ובעל ניסיון הוא כבר ידרוש כ-1,200 שקל ליום. דרישות אלה גבוהות מדי עבור ג' ובן זוגה. כעת היא חוששת שלא תהיה ברירה אלא לסגור את העסק.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים, צביקה דוד, מספר כי בכל יום מגיעות אליהם פניות לסיוע: "מרגע שנעצרה כניסת העובדים הפלסטינים לאחר ה־7 באוקטובר, מצב הקבלנים הולך ומידרדר.
"לאחרונה קיבלנו אינדיקציה מנתונים שפרסמה חברת Coface BDI שלפיהם מאות קבלנים כבר נמצאים בסיכון להמשך קיום החברות שלהם.
"ההתאחדות מקבלת פניות עם בקשות לסיוע מכל תחומי הבנייה והתשתיות ואנו יכולים להעיד שקבלני ביצוע שעובדים עבור רשויות מקומיות, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה הם אלה שנמצאים במצב הקשה ביותר, לאור התעלמות המדינה מאי יכולתם לעמוד בתנאי המכרזים בהם זכו.
"המדינה חייבת להתערב מיד ולייצר הליך הבראה לענף, להשלים את הבאת העובדים הזרים, לקבוע הסדרים לטיפול לאיחור במסירת עבודות, לטפל במוסר התשלומים הירוד של מזמיני עבודות בנייה ציבוריים ובעיקר לדאוג לכך שניתן יהיה לשוב לעבודה סדירה בענף, תוך הבטחה של יכולת הקבלנים לקבל מימון בזמן אמת לפעילות שלהם".
נתוני הלמ"ס האחרונים מצביעים על מגמה מדאיגה: המחירים שוב מוסיפים לעלות. כך עולה מהשוואת העסקאות שבוצעו בענף הנדל"ן למגורים בין החודשים אפריל-מאי 2024 ביחס לעסקאות שבוצעו בין החודשים מרץ-אפריל – מחירי הדירות התייקרו בשיעור של 0.8 אחוז. בהשוואה שנתית של מחירי הדיור בין החודשים אפריל-מאי 2024, לבין תקופה המקבילה שנה קודם לכן, כבר מדובר על עלייה בשיעור של 3.4 אחוזים.
המגמה הנוכחית הפוכה מזו שהייתה במחצית השנייה של השנה שעברה, אז המחירים דווקא ירדו. המצב המורכב בענף רק מחדד את הסוגייה: איזה מהלכים ניתן ליישם ובהקדם, כדי לבלום את גלי ההתייקרויות במחירי הדיור? לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו:
"מחירי הדיור הם רק פן אחד של כישלון המדינה לפתור את הבעיות הקשות בענף הבנייה והתשתיות. המצב מצריך מהממשלה לשנות תפיסה, ולעבור מתגובות חלקיות מאוד לנעשה, אם בכלל, לקידום אקטיבי של כלים לטיפול במשבר בכל חלקי הענף: בתכנון, בתמיכה בחברות קבלניות, ברוכשי דירות, בתעשיות הבנייה, בגופים ממשלתיים ובגופים מוניציפאליים שמזמינים עבודות בנייה, כמו גם בהתייחסות לכל שאר הגופים העוסקים בו.
אין יותר זמן. צריך להחזיר עכשיו את הענף לצמיחה, כדי להניח את הבסיס לשנים הבאות. לא מספיק יותר להתמקד רק בהנחת פלסטרים על הכשלים הנוכחיים. ממשלת ישראל נדרשת להביא החלטות שיאפשרו שיקום מלא של הצפון והדרום, הקמת תשתיות רחבות בכל הארץ – ובהן סדרה של כ-10 בתי חולים ותוספת למוסדות בריאות קיימים, תכנון חכם ובנייה מהירה של מוסדות חינוך, קידום פרויקטים חדשים וישימים בתחום התחבורה (דוגמת המטרו), וכמובן טיפול בר קיימה גם במחירי הדירות על ידי תוכנית האצת בנייה למגורים שלא נשארת רק על הנייר.
שיהיה ברור: האצת ענף הבנייה והתשתיות היא היסוד לקידום כלכלת ישראל, כשרק זינוק מהיר בהיקפי הבנייה והקמת תשתיות יביאו למניעת קריסת כל המערכות התלויות בענף – וכן, גם לשינוי מגמה בתחום מחירי הדיור – וחשוב לא פחות: עלות השכירות".
רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שיווקה בהצלחה קרקע ל-188 דירות להשכרה ארוכת טווח ביישוב בני עי"ש ליד גדרה – אך מדובר בפחות ממחצית מהמגרשים שהוצעו במכרז זה.
מדובר במגמה – בשנה האחרונה לא היה ביקוש ליותר ממחצית מהמגרשים שהוצעו ע"י רמ"י ו"דירה להשכיר", שמטרתם להגדיל מצאי הדירות להשכרה. 99 אחוז מ-750 אלף יחידות הדיור בשוק השכירות בישראל כיום בבעלות פרטית, שהן כ-28 אחוז ממשקי הבית בישראל.
במכרז בבני עי"ש שיווקה רמ"י 434 דירות להשכרה בשני מתחמים בשטח כולל של כ-32 דונם. זהו חלק מהתוכנית התמ"לית להגדלת כמות התושבים ביישוב מ-7,500 לכ-30 אלף. במסגרת התוכנית יתווספו גם שטחי ציבור, שטחי תעסוקה בצפון היישוב ושטחי תעשייה בדרומו. בינתיים, רמ"י הצליחה לשווק רק מתחם אחד מתוך השניים, כשהזוכה היא חברת מבנים ונתיבים, שתשלם 72 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח.
חברת "דירה להשכיר" מקדמת כיום כ-24 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח. כ-4,500 דירות כאלו אוכלסו בשנים האחרונות. עם זאת, רשימת מכרזי רמ"י בשנה האחרונה מעידה על ביקוש נמוך לבנייה להשכרה בישראל, כך שהמקרה של בני עי"ש אינו בודד. הצלחת השיווק חלקית ביותר: מכרז ל-298 דירות להשכרה באשקלון נכשל ללא הצעות, וכך גם מכרז ל-350 דירות במגדל העמק. לעומתם, שני מכרזים לשיווק דירות בגני אז"ר, בסמיכות לכפר אז"ר ובלב אזור הביקוש – הצליחו. בסך הכול, מתוך שמונה מכרזים ששווקו לדיור להשכרה – רק כארבעה נסגרו בהצלחה ועוד אחד בהצלחה חלקית (בני עי"ש).
"המפתח להצלחת מכרזי בנייה להשכרה בסביבת ריבית כל כך גבוהה, שהופכת את המכרזים הללו ללא כדאיים, הוא שינוי תמהיל הדירות בפרויקטים", אומר סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אלון רחמיאן. "ככל שהמדינה תייצר תמהיל עם חלק מרכזי של דירות למכירה שיממנו את הפרויקטים להשכרה, כך יגדל מספר הפרויקטים שיצליחו. יש בכך גם מבט נכון על הבנייה להשכרה באופן כללי, כאשר יש בפרויקט מסה קריטית של דיירים קבועים שמהווים בסיס כלכלי חזק לאורך שנים קדימה".
מחברת דירה להשכיר נמסר: "בשנה האחרונה נסגרו שמונה מכרזים של דיור להשכרה בפריסה ארצית הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. חמישה מתוכם הסתיימו בהצלחה. במקרה של שלושת המכרזים: אשקלון ומגדל העמק נסגרו בספטמבר, בתקופה בה השוק המתין לאישור תמריצים ליזמים דוגמת פריסת תשלומים ומכירה לפרטיים של חלק מהדירות. המכרז השלישי בחצור הגלילית פורסם ונסגר בתקופה בה היישוב הינו אזור מלחמה. לצד עשרות חברות יזמיות שכבר פועלות בתחום, הצטרפו לראשונה השנה חברות שלהן אלו מכרזים ראשונים לצד זכייה חוזרת של חברות מובילות. הנתונים הנ"ל מוכיחים שעל אף מורכבותו של שוק הדיור שהינו פועל יוצא של הריבית הגבוהה וכמובן המלחמה שפרצה באוקטובר, ענף הנדל"ן מאמין בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח כפתרון".