החל מהחודש, היתרי בנייה בפרויקטים שהוזנחו על-ידי הרשויות המקומיות יטופלו על-ידי רשות הרישוי הארצית שבמנהל התכנון. מדובר בפרויקטים בני 80 דירות ומעלה, שבקשות ההיתרים עבורם לא נענו על-ידי הרשויות המקומיות תוך שמונה חודשים.

היתר בנייה אמור להיות הצעד האחרון של ועדות התכנון המקומיות, בדרך להקמת הפרויקטים. דוח מבקר המדינה מ-2021 חושף כי זמן הנפקת היתר בנייה בישראל אורך בממוצע כשנה, אך לפעמים גם הרבה יותר. על כך אומרת סמנכ"לית ומנהלת אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניצן פלדמן: "הגענו למצב שבו ברשויות מקומיות רבות, זמן ממוצע לקבלת היתר בנייה עלול להגיע גם לשלוש שנים". החוק, לדבריה, "הוא תוצאה ממצב בלתי נסבל שקיים היום".

מדובר בתיקון 143 לחוק התכנון והבנייה, שלפיו נוסף גוף סטטוטורי חדש למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אשר בסמכותו להעניק היתרי בנייה למגורים בהתאם לתוכניות מאושרות. התיקון מאפשר למגיש הבקשה להיתר של 80 יחידות דיור ומעלה לבקש את העברת הבקשה לרשות רישוי ארצית, במקרה שבו חלפו שמונה חודשים ממועד קליטתה, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או על סירוב לבקשת היתר.

לדברי רון רוקח, מנהל רשות הרישוי הארצית: "מהמיפוי שלנו, אין מדובר באלפי בקשות בפוטנציה, אלא במאות בודדות". עוד הוא מוסיף: "אנחנו צוות גדול שמותאם לקלוט כמות נכבדה של בקשות להיתרים. לכן החוק לפני שנה ורק עכשיו נכנס לתוקף; נערכנו לקראתו, אנחנו מוכנים, ובקרוב גם יועלה עמוד אינטרנט משלנו".

רוקח מבקש להדגיש שלא מדובר בהליך מקוצר או בפטור. "אין שום שינוי מההליך החוקי שמתקיים ביום. היזם יצטרך לעשות בדיוק את אותם דברים שהוא אמור לעשות בוועדות המקומיות".

פלדמן חושבת שמדובר ברפורמה דרמטית, אך ספק אם ישימה. "אני מקווה שהרשויות ישתפרו בעקבות החוק הזה, אבל אנחנו מכירים את המצב היום, שבו רשויות לא אוהבות בנייה למגורים בשטחן, והן מוצאות את הדרכים להכביד על יזמים, והחוק הזה יכול להוות מוצא".

ומה לגבי המשמעות הכלכלית? לדברי פלדמן, "זה יכול להיות עם משמעות מטורפת. תחשוב על מצב שבו יזם מקבל היתר בנייה אחרי חצי שנה, לעומת מצב שבו הוא מקבל אחרי שלוש שנים. זה חוסך לו את כל ההפרש בצורה של ליווי בנקאי, מאפשר לצאת למכירות פרי-סייל בהקדם, שכן הוא יודע שבקרוב יעלה על השטח, זה מוריד סיכון של אי-עמידה בלוחות זמנים לאכלוס הפרויקטים".

לחצו לקריאת פרטים נוספים